מדריך: איך לדעת באיזה עשירון אני?
רגע לפני שאתם שוברים את הראש על השקעות מטורפות, מתלבטים אם לעבור לגור בעיר אחרת או סתם מנסים להבין איפה אתם עומדים ביחס לכל השאר – יש כלי אחד שיכול לתת לכם זווית ראייה מרתקת.
לא, זה לא קלף טארוט פיננסי או כדור בדולח שמנבא את העתיד.
זה משהו קצת יותר יבש, אבל לגמרי מרתק ופרקטי: העשירון הכלכלי שאליו אתם שייכים.
כן, כן, הדירוג הזה שמדברים עליו בחדשות, אבל לרוב נשאר עמום ולא ברור.
אנחנו הולכים לצלול עמוק לתוך העולם הזה, להבין אחת ולתמיד מה זה אומר להיות בעשירון מסוים, איך לגלות איפה *אתם* יושבים על הסקאלה הזו, ובעיקר – מה אפשר לעשות עם המידע הזה כדי לקבל החלטות פיננסיות חכמות יותר.
תתכוננו להפתעות קטנות, כמה עצות פרקטיות ובעיקר – הבנה שווה זהב.
בואו נתחיל.
עשירונים בישראל: איפה אתם באמת עומדים (ומה זה אומר)?
אוקיי, אז מה זה בכלל "עשירון"?
קחו את כל משקי הבית בישראל.
סדרו אותם מהמשפחה שמרוויחה הכי פחות ועד המשפחה שמרוויחה הכי הרבה.
עכשיו, חלקו את הרשימה הזו ל-10 קבוצות שוות בגודלן.
כל קבוצה כזו היא עשירון.
הקבוצה עם ההכנסות הנמוכות ביותר היא העשירון התחתון (עשירון 1), והקבוצה עם ההכנסות הגבוהות ביותר היא העשירון העליון (עשירון 10).
פשוט, נכון?
תיאורטית, כן. בפועל, יש פה קצת יותר עומק ממה שנדמה.
למה בכלל לדבר על עשירונים? האם זה באמת משנה משהו בחיים שלכם?
אתם בטח שואלים את עצמכם: "אז מה? אני יודע בערך כמה אני מכניס, למה אני צריך לדעת באיזה עשירון אני?"
שאלה מצוינת!
האמת היא שהעשירונים הם כלי סטטיסטי בעיקר עבור קובעי מדיניות, כלכלנים וחוקרים.
הם עוזרים להבין:
- את רמת אי השוויון בהכנסות בחברה.
- האם מדיניות מסוימת (למשל, העלאת קצבאות ילדים) משפיעה יותר על קבוצות מסוימות.
- איך נתח העוגה הלאומית מתחלק בין האוכלוסייה.
אבל גם ברמה האישית, להבין את המושג הזה ולדעת (בערך) איפה אתם נמצאים, יכול להיות מאד מאד שימושי ומעניין.
לא רק מספרים: ההקשר החברתי והכלכלי
עשירונים הם הרבה יותר מסתם מספרים.
הם משקפים מציאות חברתית וכלכלית.
הם חלק מהשיח על יוקר המחיה, על פערים בחברה, ועל הזדמנויות שונות שעומדות בפני אנשים שונים.
לדעת באיזה עשירון אתם נמצאים יכול לעזור לכם למקם את עצמכם בהקשר הרחב יותר.
להבין אולי למה קשה לכם לחסוך כמו החברים, או למה אתם מצליחים לשים בצד סכומים יפים בלי מאמץ מיוחד.
זה לא שיפוטי, זה פשוט… מציאות.
אז מה אפשר ללמוד מזה?
הידע על העשירון שלכם יכול לשמש כסוג של מצפן פיננסי:
- הוא נותן לכם נקודת ייחוס – האם אתם "ממוצעים"? מעל? מתחת?
- הוא יכול להשפיע על תכנון פיננסי – האם המטרות שלכם (קניית דירה, פרישה מוקדמת) ריאליות בהינתן ההכנסה שלכם בהשוואה לאחרים?
- הוא יכול לעזור לכם להבין זכויות והטבות – חלק מהטבות המדינה מותנות בהכנסה ובשיוך לעשירון מסוים.
בקיצור, זה כלי להבנה עצמית ולקבלת החלטות.
בלי דרמות, בלי שיפוטיות, פשוט נתונים.
איך מחשבים את הקסם הזה? 3 צעדים פשוטים (או שלא כל כך)?
אז איך בדיוק הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מגיעה למספרים האלה?
זה לא שהם דופקים לכולם בדלת ושואלים "תגידו, כמה הכנסתם החודש?"
זה תהליך קצת יותר מורכב, המבוסס בעיקר על סקרים גדולים ומקיפים.
הנתונים הגדולים: מאיפה המידע מגיע?
המקור העיקרי לנתוני ההכנסות המשמשים לחישוב העשירונים הוא בדרך כלל סקר ההכנסות שמבצעת הלמ"ס.
זה סקר מדגמי, שבו נאספים נתונים ממשקי בית מייצגים ברחבי הארץ.
הנתונים כוללים לא רק משכורות, אלא את כל מקורות ההכנסה של כל בני הבית הבוגרים.
שאלת קורא:
Q: האם הלמ"ס משתמשת בנתוני מס הכנסה ישירות?
A: בעיקר לא באופן ישיר לדירוג העשירונים בסקרי הכנסות הטיפוסיים, כי הסקר לוכד מגוון רחב יותר של הכנסות. עם זאת, הלמ"ס עשויה להשתמש במקורות מידע מינהליים (כמו ביטוח לאומי ומס הכנסה) כדי לשפר את איכות הנתונים בסקרים השונים או עבור מחקרים ספציפיים. המקור העיקרי לנתוני העשירונים המפורסמים לרוב לציבור מגיע מסקרי משקי בית, לא ישירות מתיקי מס.
הכנסה: על מה בדיוק מדברים? ברוטו? נטו?
כשמדברים על עשירוני הכנסה, מתכוונים לרוב להכנסה ברוטו של משק הבית, לפני ניכוי מסים ותשלומי חובה, ולפני קבלת קצבאות ותמיכות מהמדינה (זו "הכנסה כלכלית").
אבל לפעמים מתייחסים גם להכנסה נטו (אחרי מסים ולפני קצבאות) או להכנסה נטו פנויה (אחרי מסים ועם קצבאות) כדי לבחון את המצב בפועל.
לצורך דירוג העשירונים ה"קלאסי", מדברים בדרך כלל על הכנסה כלכלית ברוטו.
חשוב מאד: מדובר על הכנסה של כל משק הבית יחד. אם אתם זוג נשוי עם ילדים שגרים בבית, סוכמים את ההכנסה של שני בני הזוג וכל מי שגר איתם ומכניס כסף.
יחידים מול משפחות: מי במרכז הסיפור?
נקודה סופר קריטית שלפעמים מתפספסת:
כדי להשוות הכנסה של משק בית עם אדם יחיד למשק בית עם זוג ו-3 ילדים, צריך לעשות התאמה.
ברור שלמשפחה גדולה יותר יש צרכים גדולים יותר, ולכן אותה הכנסה "שווה" פחות.
לכן, הלמ"ס משתמשת בשיטה שנקראת "הכנסה לנפש סטנדרטית" או "הכנסה מותאמת לגודל משק הבית".
זה חישוב שלוקח את ההכנסה הכוללת של משק הבית ומחלק אותה לא במספר הנפשות הפשוט, אלא במספר ה"נפשות הסטנדרטיות", לפי סולם שמקצה "משקל" שונה לכל נפש במשק הבית (למשל, הנפש הראשונה שווה יותר מנפש שנייה, וילדים שווים פחות ממבוגרים).
רק אחרי החישוב הזה, משקי הבית מדורגים ומשויכים לעשירונים.
זה מה שהופך את ההשוואה ליותר הגיונית ומדויקת.
שאלת קורא:
Q: אז אם משפחה מרוויחה 20,000 ש"ח ומשפחה אחרת מרוויחה 20,000 ש"ח, שתיהן באותו עשירון?
A: ממש לא בהכרח! אם המשפחה הראשונה היא זוג בלי ילדים והשנייה היא זוג עם 4 ילדים, ה-20,000 ש"ח שלהם "שווים" שונה מבחינת צרכים. אחרי שמחשבים את "הכנסה לנפש סטנדרטית", סביר להניח שהמשפחה הגדולה תדורג בעשירון נמוך יותר למרות אותה הכנסה ברוטו כוללת.
המספרים בפנים: מהם ספי העשירונים הנוכחיים? (רמז: זה משתנה!)
אוקיי, הגענו לחלק המעניין באמת!
מה הם המספרים בפועל?
כמה צריך להרוויח כדי להיכנס לעשירון כזה או אחר?
קודם כל, חשוב לזכור: המספרים האלה מתעדכנים ומשתנים כל הזמן!
הם תלויים בהכנסות האמיתיות של האוכלוסייה בשנה נתונה, באינפלציה, ובשינויים דמוגרפיים וכלכליים.
הנתונים הרשמיים המלאים מפורסמים על ידי הלמ"ס בדרך כלל כחצי שנה עד שנה לאחר סיום שנת הנתונים.
טבלאות ונתונים: מה אומרים המספרים האחרונים (בערך)?
נכון לשנים האחרונות (למשל, נתוני 2021-2022 שפורסמו ב-2022-2023, כמובן יש כבר עדכונים נוספים אבל אלו נותנים מושג כללי), המספרים *בערך* נראו כך:
- הכנסה מותאמת נטו לנפש סטנדרטית (זו ההכנסה הפנויה, אחרי מסים ותשלומי חובה וקבלת קצבאות, מחולקת לנפש סטנדרטית – מה שלרוב הכי מעניין את משקי הבית):
- עשירון תחתון (1): עד כ-2,800 – 3,000 ש"ח לחודש לנפש סטנדרטית.
- עשירון 5 (חציון): בערך כ-6,000 – 6,500 ש"ח לחודש לנפש סטנדרטית.
- עשירון 10 (עליון): בערך מ-11,000 – 12,000 ש"ח לחודש לנפש סטנדרטית ומעלה.
שאלת קורא:
Q: מה זה אומר בפועל למשפחה?
A: נניח זוג עם שני ילדים, הם "שווים" בערך 2.23 נפשות סטנדרטיות. אם ההכנסה הנטו הפנויה שלהם היא 14,000 ש"ח, ההכנסה לנפש סטנדרטית היא כ-6,280 ש"ח (14000 / 2.23). זה ממקם אותם בערך בעשירון החמישי או השישי, קרוב לחציון.
- הכנסה כלכלית ברוטו לנפש סטנדרטית (זו ההכנסה לפני מסים וקצבאות, מחולקת לנפש סטנדרטית):
- עשירון תחתון (1): עד כ-4,000 ש"ח לחודש לנפש סטנדרטית.
- עשירון 5 (חציון): בערך כ-8,000 – 8,500 ש"ח לחודש לנפש סטנדרטית.
- עשירון 10 (עליון): בערך מ-17,000 – 18,000 ש"ח לחודש לנפש סטנדרטית ומעלה.
שימו לב לפער בין ההכנסה ברוטו להכנסה נטו – זה משקף את נטל המסים והתשלומי חובה, וגם את השפעת הקצבאות על העשירונים התחתונים יותר.
למה המספרים האלה הם כמו מזג האוויר?
המספרים הללו הם תמונה של רגע בזמן.
הם משתנים כי:
- המשכורות עולות (או לא) במשק.
- האינפלציה משפיעה על כוח הקנייה (אז גם אם ההכנסה המספרית עולה, היא לא בהכרח "שווה" יותר).
- מדיניות הממשלה משתנה (מסים, קצבאות).
- הרכב האוכלוסייה משתנה.
לכן, אל תתפסו למספרים המדויקים שהצגנו כאן.
השתמשו בהם כאינדיקציה כללית וכדי להבין את סדרי הגודל.
שאלת קורא:
Q: איפה אני יכול למצוא את הנתונים הכי עדכניים ומדויקים?
A: המקום הטוב ביותר הוא באתר הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). חפשו פרסומים תחת הכותרת "סקר הכנסות" או "הכנסות והוצאות משקי בית". זה לא תמיד הכי קריא בעולם, אבל זה המקור הרשמי והאמין.
רגע, יש מלכודות? טעויות נפוצות בהבנת העשירונים.
העשירונים הם כלי שימושי, אבל כמו כל כלי – צריך להשתמש בו בזהירות ועם הבנה.
יש כמה טעויות נפוצות כשמסתכלים על הדירוג הזה.
עושר זה לא הכנסה: ההבדל הקריטי.
הטעות הכי גדולה היא לבלבל בין הכנסה לעושר.
העשירונים שמדווחים עליהם לרוב הם עשירוני הכנסה.
הכנסה היא זרם כסף שנכנס אליכם בתקופה מסוימת (משכורת, קצבה, שכר דירה).
עושר (או הון) זה סך הנכסים שבבעלותכם פחות החובות שלכם (דירות, חסכונות, השקעות, פנסיה, מינוסים, משכנתאות).
אדם צעיר עם הכנסה גבוהה יכול להיות בעשירון הכנסה עליון, אבל עם עושר נמוך (כי עדיין לא הספיק לחסוך או להשקיע).
אדם מבוגר בפנסיה יכול להיות עם הכנסה יחסית נמוכה (ולכן בעשירון הכנסה נמוך), אבל עם עושר גבוה מאד (דירה ללא משכנתא, חסכונות גדולים).
העשירונים שמתפרסמים לרוב מתייחסים להכנסה, לא לעושר. חשוב לזכור את ההבחנה הזו!
איפה אתם גרים? גאוגרפיה ועלויות חיים.
העשירונים מחושבים ברמה ארצית.
ההכנסה הנדרשת כדי לחיות ברווחה יחסית משתנה מאד מאד בין אזורים שונים בארץ.
הכנסה שממקמת אתכם בעשירון עליון בעיר פריפריאלית יכולה למקם אתכם בעשירון אמצעי בלבד באזור המרכז היקר.
העלויות של דיור, חינוך, ותחבורה שונות דרמטית.
אז גם אם המספר אומר שאתם בעשירון כזה או אחר, תמיד תחשבו גם על כוח הקנייה האמיתי שלכם במקום שבו אתם חיים.
לאן אתם הולכים? עשירון זה לא גורל.
דירוג עשירוני הוא תמונת מצב של היום.
הוא לא קובע את העתיד שלכם!
צעירים רבים נמצאים בעשירונים נמוכים בתחילת הקריירה שלהם, ו"מטפסים" למעלה ככל שההכנסה שלהם עולה עם הניסיון והוותק.
גם שינויים בחיים כמו לימודים, שינוי קריירה, או יציאה לפנסיה משפיעים על המיקום בעשירונים.
אל תסתכלו על העשירון הנוכחי כגורל חתום, אלא כנקודת מוצא.
שאלת קורא:
Q: אם אני סטודנט עם הכנסה נמוכה, זה אומר שאני אשאר בעשירון תחתון כל החיים?
A: ממש לא! סטודנטים רבים נמצאים בעשירונים נמוכים בגלל שהם לא עובדים במשרה מלאה. אחרי סיום הלימודים והכניסה לשוק העבודה במקצוע מבוקש, ההכנסה שלהם צפויה לעלות משמעותית, ולשנות את מיקומם בעשירונים. העשירונים מתעדכנים מדי שנה עבור כל אדם/משק בית.
איך תוכלו למקם את עצמכם? מדריך מעשי לחיים!
אז איך תוכלו לדעת בערך איפה אתם נמצאים על הסקאלה הזו, בלי לחכות לפרסום הרשמי של הלמ"ס?
הנה כמה צעדים פרקטיים:
מציאת הנתונים הרשמיים: איפה מחפשים?
כמו שאמרנו, הלמ"ס היא המקור.
כנסו לאתר שלהם (www.cbs.gov.il).
חפשו פרסומים בנושא "הכנסות" או "סקר הכנסות".
חפשו את הטבלאות שמציגות את ספי העשירונים השונים.
לרוב תמצאו טבלאות עבור סוגים שונים של הכנסה (ברוטו, נטו, לנפש סטנדרטית) ועבור קבוצות אוכלוסייה שונות (אם רלוונטי).
זה דורש קצת סבלנות לנווט באתר ולהבין את הטבלאות, אבל זה המידע הרשמי.
חישוב אישי: הערכה גסה (אבל מדויקת מספיק)
עבור הערכה מהירה לעצמכם, אתם יכולים לעשות את הדברים הבאים:
- סכמו את ההכנסה החודשית ברוטו של כל בני משק הבית הבוגרים. כולל משכורות, קצבאות, שכר דירה, ריביות – כל מה שנכנס.
- סכמו את ההכנסה החודשית נטו של כל בני משק הבית הבוגרים. מה שנשאר אחרי כל הניכויים והמסים, בתוספת קצבאות ותמיכות.
- העריכו את מספר ה"נפשות הסטנדרטיות" בביתכם. זה החלק הכי מורכב כי הסולם של הלמ"ס מדויק. אבל הערכה גסה יכולה להיות: הנפש הראשונה 1, הנפש השנייה 0.75, כל נפש נוספת (מבוגר/ילד) 0.5. למשל, זוג + 2 ילדים: 1 + 0.75 + 0.5 + 0.5 = 2.75 נפשות סטנדרטיות. זוג בלי ילדים: 1 + 0.75 = 1.75. יחיד: 1. (הסולם הרשמי טיפה שונה אבל זה נותן מושג).
- חלקו את ההכנסה הכוללת של משק הבית (גם ברוטו וגם נטו) במספר ה"נפשות הסטנדרטיות" שהערכתם. קיבלתם בערך את ההכנסה החודשית לנפש סטנדרטית.
- השוו את המספרים שקיבלתם לספי העשירונים האחרונים שפורסמו על ידי הלמ"ס (כאלה שרשמנו כאן, או שתמצאו עדכניים יותר).
זה ייתן לכם הערכה טובה מאד איפה אתם ממוקמים.
זכרו, זו הערכה, לא דירוג רשמי!
שאלת קורא:
Q: ההכנסה שלנו ממש על הגבול בין שני עשירונים, מה זה אומר?
A: זה אומר שאתם בדיוק איפה שהגבול עובר באותה שנה מסוימת לפי הנתונים שנאספו. זה לא אומר כלום "רע" או "טוב". זה פשוט המיקום שלכם. המספר הזה יכול להשתנות קצת משנה לשנה בהתאם לשינויים בהכנסות כלל האוכלוסייה.
אז מה עושים עם המידע הזה? קבלת החלטות פיננסיות חכמות יותר.
יפה, עכשיו אתם יודעים איפה אתם יושבים בערך על הסקאלה הכלכלית.
ומה עכשיו?
איך הידע הזה הופך להיות פרקטי?
בלי להפוך את זה לעניין של גאווה או בושה, הידע הזה יכול להיות נקודת פתיחה מצוינת לתכנון פיננסי.
תקציב וחיסכון: התאמה למציאות שלכם.
אם אתם מגלים שאתם נמצאים בעשירון נמוך יחסית, זה לא אומר שאתם "כישלון".
זה אומר שכנראה תצטרכו להיות יותר יצירתיים בתכנון התקציב ויותר ממושמעים בחיסכון.
אולי זה הזמן לבדוק זכאות להטבות ממשלתיות, או לבחון הזדמנויות להגדלת הכנסה.
אם אתם בעשירונים גבוהים יותר, אולי יש לכם יותר "אוויר לנשימה", אבל זה לא פוטר אתכם מתכנון נכון.
אולי אתם יכולים לחסוך ולהשקיע סכומים גדולים יותר, או לתרום לחברה.
ההכנסה היא לא הכל, אבל היא משפיעה על היכולת לממש תוכניות פיננסיות.
שאלת קורא:
Q: אם אני בעשירון נמוך, זה אומר שאני בבעיה כלכלית?
A: לא בהכרח. המיקום בעשירון הוא יחסי לשאר האוכלוסייה באותה שנה. יש אנשים בעשירונים נמוכים שמנהלים את התקציב שלהם נהדר וחוסכים, ויש בעשירונים גבוהים יותר שמבזבזים הכל וצוברים חובות. העשירון נותן הקשר, לא קובע את מצב החשבון בנק בפועל או את היכולת להתנהל נכון.
השקעות: אסטרטגיה לפי עשירון?
מיקום בעשירונים יכול להשפיע (אך לא בהכרח לקבוע!) על אסטרטגיית ההשקעה.
הכנסה גבוהה יותר מאפשרת בדרך כלל יכולת חיסכון גדולה יותר, ולכן גם יכולת לקחת סיכונים גדולים יותר בהשקעות לטווח ארוך.
הכנסה נמוכה יותר דורשת לרוב התמקדות בבניית קרן חירום וחיסכון בסיסי לפני פנייה להשקעות מסוכנות יותר.
אבל זה לא חוק ברזל!
הכי חשוב זה להתאים את ההשקעות למטרות שלכם, לטווח הזמן, ולרמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת – בלי קשר הכרחי לעשירון שבו אתם נמצאים היום.
עתיד פיננסי: איפה תרצו להיות?
הידע על העשירון שלכם יכול לעזור לכם להגדיר יעדים ריאליים לעתיד.
האם אתם רוצים להישאר באותו עשירון? לטפס למעלה? מה הצעדים הנדרשים כדי להגיע לשם?
זה יכול להיות לימודים נוספים, שינוי מקום עבודה, פיתוח מיומנויות חדשות, או פשוט התנהלות פיננסית טובה יותר.
הכלים בידיים שלכם.
שאלת קורא:
Q: האם כדאי לשאוף להיות בעשירון הכי גבוה?
A: זו שאלה אישית לגמרי. עשירון גבוה מגיע לרוב עם הכנסה גבוהה, שיכולה להקל על השגת מטרות פיננסיות מסוימות ולספק יותר ביטחון כלכלי. אבל אושר וסיפוק בחיים מגיעים מהרבה מקורות אחרים. המטרה לא חייבת להיות "העשירון הכי גבוה", אלא "ההתנהלות הפיננסית הכי נכונה והחיים הכי טובים עבורכם".
שאלת קורא:
Q: איפה אוכל ללמוד עוד על הנתונים האלה ועל הכלכלה הישראלית?
A: כאמור, אתר הלמ"ס הוא אוצר בלום של מידע סטטיסטי (אם כי דורש סבלנות). מעבר לזה, מגזינים כלכליים מקצועיים (כמו זה שבו אתם קוראים עכשיו!), ספרים על כלכלה והתנהלות פיננסית, וקורסים בתחום הם מקורות מצוינים להרחבת הידע. הידע הוא כוח אמיתי בעולם הפיננסי!
וזה מביא אותנו לסוף המסע הקצר שלנו לעולם העשירונים.
התחלנו מנקודת סקרנות – איפה אני עומד ביחס לאחרים?
צללנו להגדרות, לשיטות חישוב (הקצת מורכבות) ולמספרים עצמם (המשתנים).
הבנו שהעשירונים הם כלי, לא שיפוט, ושיש להם מגבלות.
והכי חשוב – ראינו איך המידע הזה, ברמה גסה ככל שיהיה, יכול לשמש כנקודת פתיחה לתכנון פיננסי טוב יותר.
לא כדי להרגיש טוב יותר או רע יותר מאף אחד אחר, אלא כדי להבין את המציאות שלכם ולקבל החלטות מושכלות לגבי העתיד הפיננסי שלכם.
המסע הפיננסי הוא אישי, אבל הבנת ההקשר הרחב יותר יכולה רק לעזור.
שאלת קורא אחרונה:
Q: האם המאמר הזה נתן לי את כל התשובות שחיפשתי?
A: למדנו המון על עשירונים, איך מחשבים אותם, ומה המשמעות הכללית שלהם. סיפקנו כלים להערכה עצמית והכוונה למקורות רשמיים. האם זה "כל" התשובות? עולם הכלכלה והפיננסים תמיד מתפתח, ונתוני העשירונים משתנים. המטרה הייתה לתת לכם בסיס סופר מקצועי ומקיף כדי להבין את הנושא בצורה הטובה ביותר שקיימת ברשת כיום, ולהרגיש שקיבלתם ערך אמיתי. עכשיו הכדור בידיים שלכם להמשיך לחקור וליישם!
בהצלחה במסע הפיננסי שלכם!