איך עושים חישוב ימי חופש לעובד שעתי בצורה נכונה
איך מחשבים ימי חופש לעובד שעתי בלי לאבד את השפיות?
למה זה כל כך מסובך? ולמה זה בעצם לא כזה נורא?
אז אתה יושב עם המחשבון, אקסל פתוח בעשר טאבים, קפה שלישי להיום, ועדיין אין לך מושג איך לחשב כמה ימי חופש מגיעים לעובד שלך שעובד לפי שעות. אתה לא לבד. חישוב ימי חופש לעובדים שעתיים יכול להיראות כמו משימה בלתי אפשרית, אבל האמת? זה פשוט יותר ממה שנדמה. פשוט צריך להבין איך המערכת בנויה, ממה היא נובעת, ולמה האקסל שלך (לרוב) לא משקר.
3 דברים שצריך להבין לפני שמתחילים
- חוק חופשה שנתית – הבסיס לכל חישוב, גם לעובדים שעתיים
- מושג ההיקף – כמה העובד באמת עובד בפועל בשנה
- המונח “שווה ערך משרה מלאה” – לא מדובר בחידה משנות ה-90
אבל מה באמת אומר החוק?
החוק בישראל פשוט קובע שלכל עובד מגיעה חופשה שנתית. כבר מהיום הראשון. אבל כאן הקאץ': החוק מתייחס במונחים של “ימים” ו”שעות” – מושגים שבעבור עובד יומי או שכר חודשי הם ברורים, אבל לעובד שבא לפה לשעתיים פה, שלוש שעות שם? כאן צריך קצת אקרובטיקה חשבונאית.
אז איך פותרים את זה? משווים את ההיקף של העובד השעתי למשרה מלאה – לרוב 186 שעות חודשיות, או 43 שעות שבועיות. ברגע שיש את היחס, מתחילים לראות את האור בקצה התחנה לחופש.
אז מה עושים בפועל? 5 צעדים פשוטים שיעשו לך סדר
- סך כל השעות שעבד בפועל בשנה: קח את השעות מהתלוש או מערכת הנוכחות.
- חשב את היקף המשרה: חלק את כמות השעות שלו ב-186 (שעות במשרה מלאה). קיבלת את ה"אחוז משרה".
- קבע את מספר ימי החופשה לו היה זכאי עובד משרה מלאה: נגיד, אחרי שנת עבודה מגיעים 12 ימים.
- כפל את מספר ימי החופשה באחוז המשרה: זה מספר ימי החופשה השנתיים המגיעים לעובד שלך.
- המר את ימי החופשה לשעות: כי כן, עובד שעתי מקבל חופש לפי שעה ולא לפי "יום חופשה".
דוגמה קצרה בלי כאב ראש:
נניח שעובד שלך עבד 930 שעות בשנה. אתה מחלק את זה ב-1860 (שנה שלמה במשרה מלאה) ויוצא עם היקף משרה של 0.5 (חצי משרה).
למה זה קריטי? כי אם לעובד משרה מלאה מגיעים 12 ימי חופשה, לעובד שלך מגיעים 6.
ואם יום עבודה שלו הוא בממוצע 5 שעות (כי הוא עובד רק חצאי ימים), אז 6 ימים שווים ל-30 שעות חופש.
ומה קורה כשהוא לוקח יום חופש?
פה הרבה נופלים. לעובד שעתי אין “יום עבודה” קבוע – ולכן רושמים לו חופשה לפי כמות השעות שהיה אמור לעבוד באותו היום. אם ביום שלישי הוא היה מתוכנן לעבוד 4 שעות ולקח חופש, ינוכה לו 4 שעות ממאזן החופשה ולא יותר.
לא שוכח אף אחד – מה עם עובדים שצצים ונעלמים?
יש עובדים שבאים לחודש, נעלמים לחצי שנה, חוזרים לשבוע. גם להם צריך לחשב הכול. פה נכנסת לתמונה השיטה הפרופורציונלית – פשוט סופרים כמה חודשים (או ימים בפועל) הוא עבד, ומחשבים בהתאם את הזכאות.
רגע, מה עם שאלות שלא נעים לשאול, אבל כולם שואלים?
- האם אפשר לשלם לעובד השעתי על ימי חופש שלא ניצל?
כן, אבל רק בסיום עבודה. תוך כדי עבודה – החוק לא מתיר זאת. - האם עובד שעתי חייב לצבור חופשה?
כן. כל שעת עבודה מזכה אותו בזכות מסוימת לחופשה. - אפשר לקחת חופש גם אם אין מספיק יתרה?
עקרונית – לא. אבל מעשית – תלוי במדיניות המעסיק. - מה קורה אם העובד עובד אצל כמה מעסיקים?
כל מעסיק מחשב בנפרד. חופשת קיץ מרוכזת? בעיה שלו. - האם חייבים להשתמש במחשבונים אונליין?
לא, אבל הם חוסכים כאב ראש. וקצת חילוף שיער לבן. - ומה לגבי עובדים צעירים או סטודנטים?
כל עובד הוא עובד. אם מקבלים שכר לפי שעה – כללים זהים.
דברים שחשוב לזכור, במיוחד כשאתם גם משאבי אנוש, גם אקסליסטים וגם לפעמים קצת פסיכולוגים:
- היו שקופים לעובדים: הסבירו מראש מה מגיע להם ואיך מחושב החופש
- צברו נתונים מסודרים: שעות עבודה מדויקות = חישוב מדויק
- שמרו על האיזון: בין זכויות העובד לבין צרכי הארגון
- אל תתנו ל"יום ח