איפה להשקיע 100 אלף שקל ב-2024? המדריך המלא

אוקיי, אז יש לכם סכום כסף לא מבוטל בצד.

מזל טוב, קודם כל.

זה הישג בפני עצמו בעולם של היום.

ועכשיו, השאלה הגדולה:

מה לעזאזל עושים איתו?

לשים אותו בבנק זה קצת כמו לבקש מהכסף שלכם להתאדות לאט לאט עם אינפלציה שמכרסמת בו כאילו אין מחר, וריביות שלרוב לא מכסות אפילו את עלות הקפה של הבוקר.

להשאיר אותו מתחת לבלטה? נו באמת, לא ב-2024.

השוק מוצף באפשרויות, בטכנולוגיות חדשות, בהבטחות גדולות וגם בכמה סיפורי אימה על הדרך.

איך נווטים בתוך כל הבלאגן הזה?

איפה באמת כדאי להשקיע 100 אלף שקל כדי שהם יעבדו בשבילכם, במקום שאתם תעבדו בשבילם?

הולכים לצלול עמוק.

אבל אל תדאגו, נעשה את זה קל לעיכול, בלי ז'רגון מפוצץ מדי ובלי להרוג אתכם משעמום.

בסוף המאמר הזה, אתם אמורים להרגיש שיש לכם מפה די ברורה.

כזו שתאפשר לכם לקבל החלטה מושכלת.

או לפחות לדעת מאיפה להתחיל לחפש.

רגע לפני שרצים לברוקר: מה הסוד שלכם?

בואו נודה באמת.

אין נוסחת קסם אחת שמתאימה לכולם.

100 אלף שקל עבור סטודנט בן 20 שנבנה לקראת העתיד, זה סיפור אחר לגמרי מאשר עבור זוג בשנות ה-50 לחייהם שמתכננים פרישה.

הצעד הראשון והכי קריטי.

הוא להסתכל פנימה.

ולשאול שאלות חשובות.

שאלות קטנות עם תשובות גדולות?

כן, בדיוק.

הנה כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם ברצינות:

• טווח זמן השקעה: האם אתם צריכים את הכסף בעוד שנה? חמש שנים? עשרים שנה? זה משנה ה-כ-ל. לטווח קצר, נטיית הלב תהיה לכיוון דברים סולידיים יותר. לטווח ארוך, אפשר ורצוי לקחת סיכונים מחושבים יותר.
• רמת סיכון: עד כמה אתם מסוגלים לישון בשקט בלילה כשהשוק קצת עצבני? יש אנשים שהפסד וירטואלי קטן בתיק גורם להם לכסוס ציפורניים. אחרים מבינים שתנודתיות היא חלק מהמשחק הארוך. תהיו כנים עם עצמכם. זה חשוב.
• מטרת ההשקעה: האם הכסף מיועד למקדמה על דירה? לחתונה? ללימודים של הילדים? לפנסיה מוקדמת באיים הקריביים? המטרה משפיעה על טווח הזמן וגם על רמת הסיכון המתאימה.
• האם יש לכם כרית ביטחון? אף השקעה לא תחליף קרן חירום מסודרת בבנק שתספיק לכמה חודשי מחיה. ודאו שיש לכם אחת כזו לפני שאתם משקיעים את ה-100 אלף שלכם. זה פשוט חכם.

ברגע שיש לכם תשובות ברורות לשאלות האלה, אתם כבר הרבה יותר מוכנים.

יודעים לאן לכוון.

עכשיו אפשר להתחיל לדבר על האפשרויות עצמן.

100,000 שקל מחפשים בית: לאן הם יכולים לעבור לגור?

העולם הפיננסי מלא בהזדמנויות.

וגם בכמה מלכודות.

עם סכום של 100 אלף שקל, יש לכם מגוון לא רע של אפשרויות.

זה לא מעט כסף.

אבל זה גם לא מיליונים שמאפשרים השקעות אקזוטיות או נדל"ן פיזי בקלות.

אז מה על השולחן?

בורסה, הגרלת מזל או מנוע צמיחה?

בשביל רבים, "השקעה" שווה אוטומטית "בורסה".

ובצדק מסוים.

הבורסה, לאורך זמן, הוכיחה את עצמה כמקום מצוין לייצר תשואה.

אבל זה לא אומר שזה נטול סיכון.

איך משקיעים בבורסה בצורה חכמה עם 100 אלף שקל?

קניית מניות באופן ישיר: המשחק של המומחים?

אפשר כמובן לקנות מניות של חברות ספציפיות.

אפל, גוגל, טבע, בנק לאומי.

זה דורש מחקר לא מעט.

הבנה עסקית.

ואומץ לב (ולפעמים גם קיבה חזקה).

עם 100 אלף שקל, קניית מניות בודדות עלולה להשאיר אתכם עם תיק לא מספיק מגוון.

שמניית אחת שנופלת משמעותית יכולה לפגוע בו בקלות.

זה אפשרי, אבל פחות מומלץ למשקיע המתחיל.

קרנות נאמנות ותעודות סל (ETF): הדרך המלכותית למגוון?

זה כבר יותר מעניין.

קרן נאמנות או ETF מאפשרות לכם להשקיע במקביל בהרבה מאוד ניירות ערך.

למשל, ETF שמחקה את מדד ת"א 125 או ה-S&P 500.

אתם קונים למעשה חתיכה קטנה ממאות או אלפי חברות.

זה מפזר את הסיכון בצורה מדהימה.

וזה הרבה יותר פשוט.

ה-ETF הפכו להיות להיט עולמי ובצדק.

הם לרוב זולים בניהול.

ושקופים.

עם 100 אלף שקל, אפשר לבנות תיק ETF מגוון בקלות יחסית.

לשלב ETF על מדדים בארה"ב, אירופה, שווקים מתפתחים.

אולי קצת אג"ח.

האפשרויות כמעט בלתי מוגבלות.

וזה דורש הרבה פחות זמן ניהול ומחקר יומיומי.

אגרות חוב (אג"ח): יציבות יחסית עם טעם של ריבית?

אג"ח נחשבות לרוב סולידיות יותר ממניות.

כשאתם קונים אג"ח, אתם למעשה מלווים כסף לגוף מסוים (ממשלה, חברה).

והוא מתחייב להחזיר לכם את הקרן בסוף התקופה.

ולשלם לכם ריבית (קופון) בדרך.

בתקופות של ריבית גבוהה (אהמ, 2024 אהמ), אג"ח יכולות להציע תשואה לא רעה.

אבל גם הן לא חסינות לגמרי.

שינויים בריבית יכולים להשפיע על המחיר שלהן בשוק המשני.

ויש גם סיכון שהגוף שלווה מכם כסף לא יוכל להחזיר אותו (סיכון אשראי).

עם 100 אלף שקל, אפשר להשקיע באג"ח ישירות (יותר מורכב ופחות מגוון עם סכום כזה) או דרך קרנות נאמנות/ETF שמתמחות באג"ח.

זה נהדר כחלק מפיזור סיכונים.

במיוחד עבור חלק סולידי יותר בתיק.

קרנות השקעה אלטרנטיביות: כשבא לכם קצת לצאת מהקופסה?

יש עולם שלם מחוץ לבורסה הקלאסית.

נדל"ן (אבל לא בדירה פיזית ב-100 אלף שקל, אולי דרך קרנות השקעה בנדל"ן), P2P (הלוואות עמית לעמית), השקעות בסטארט-אפים (מצריך סכומים גדולים יותר והבנה עצומה). קרנות גידור למיניהן.

האפשרויות האלה לרוב פחות נזילות.

ולפעמים דורשות סכומי כניסה מינימליים גבוהים יותר.

בחלק מהמקרים הן מתאימות יותר למשקיעים כשירים (בעלי הון משמעותי או הכנסה גבוהה).

עם 100 אלף שקל, P2P יכולה להיות אופציה לפיזור קטן.

או אולי השקעה מוגבלת דרך פלטפורמות מסוימות.

זה דורש בדיקה מעמיקה של הפלטפורמה והבנה של הסיכונים הספציפיים.

הסיכון גבוה יותר.

התשואה הפוטנציאלית יכולה להיות גבוהה יותר.

תעשו שיעורי בית רציניים לפני שאתם נכנסים לזה.

איך בונים אסטרטגיה מנצחת ל-100,000 שקל ב-2024?

אז יש לנו אתכם (עם טווח זמן, סיכון ומטרה).

ויש לנו את האפשרויות (מניות, אג"ח, אלטרנטיביות).

איך מחברים את הנקודות?

פיזור, פיזור, פיזור: כמה פעמים צריך להגיד את זה?!

החוק הכי חשוב.

אל תשימו את כל הביצים בסל אחד.

עם 100 אלף שקל, אתם לא יכולים לקנות דירה.

אבל אתם בהחלט יכולים לבנות תיק מגוון.

לשלב כמה סוגי השקעות.

לשלב השקעות בישראל ובחו"ל.

לשלב סקטורים שונים.

למה זה כל כך חשוב?

כי אם חלק אחד בתיק חוטף מכה (נגיד, מניות הטק קצת מתקררות), חלקים אחרים יכולים לפצות על זה (אולי אג"ח או מניות בסקטור אחר דווקא עולות).

זה לא מונע הפסדים לגמרי.

אבל זה ממתן אותם משמעותית.

ומגדיל את הסיכוי שהתיק כולו יצמח לאורך זמן.

בניית תיק לדוגמה (אבל רק לדוגמה!):

בואו נניח שאתם בשנות ה-30 לחייכם.

טווח זמן ארוך (15-20 שנה).

רמת סיכון בינונית-גבוהה (יכולים לסבול תנודתיות מסוימת).

אפשר לחשוב על משהו כזה:

• 60% מניות: דרך ETF שמחקים מדדים עולמיים (S&P 500, מדד עולמי רחב). פיזור אדיר על פני מאות ואלפי חברות.
• 20% אג"ח: דרך ETF על אג"ח ממשלתיות או קונצרניות בדירוג גבוה. חלק סולידי יותר בתיק.
• 10% שווקים מתפתחים: דרך ETF ייעודי, להוסיף קצת פלפל עם פוטנציאל צמיחה גבוה יותר (אבל גם סיכון גבוה יותר).
• 10% אלטרנטיבי: אולי השקעה קטנה ב-P2P או קרן השקעה מסוימת שבדקתם לעומק. רק חלק קטן מהתיק לטובת פיזור נוסף והזדמנויות אחרות.

זה כמובן רק רעיון כללי.

החלוקה המדויקת תלויה רק בכם.

ובהתאמה לפרופיל הסיכון והמטרות שלכם.

2024 על הכוונת: מה הטרנדים החמים (והמפחידים)?

השוק דינמי.

מה שהיה נכון לפני שנתיים לא בהכרח נכון היום.

ב-2024 אנחנו רואים כל מיני דברים מעניינים:

• אינפלציה וריבית: עדיין שם. זה משפיע על הכל. על מחירי המניות, על כדאיות האג"ח, על שוק הנדל"ן. חשוב לעקוב, אבל לא לתת לזה לשתק אתכם. השקעה לטווח ארוך אמורה לעבור את הגלים האלה.
• בינה מלאכותית (AI): הטרנד הגדול. חברות AI מזנקות. האם זה בועה? האם זה העתיד? קשה לדעת. אפשר לקבל חשיפה לזה דרך ETF טכנולוגיים, אבל להיזהר מהתלהבות יתר ומריכוזיות גדולה מדי בסקטור אחד.
• אנרגיה מתחדשת: ממשיכה לצבור תאוצה. תחום מעניין ששווה לבדוק, שוב, רצוי דרך קרנות או ETF ולא בהכרח קניית מניות בודדות של חברה קטנה שאתם לא מכירים.
• ישראל: השוק המקומי מושפע כמובן גם מהמצב הפנימי. שווה לשקול פיזור גיאוגרפי רחב. לא להסתפק רק בישראל.

חשוב לזכור:

ניסיון לתזמן את השוק הוא לרוב מתכון לאסון.

ניסיון לקפוץ רק על הטרנדים החמים יכול להיות מסוכן.

גישה מפוזרת, סבלנית, ומבוססת על השקעה איכותית היא לרוב המפתח להצלחה ארוכת טווח.

אוקיי, השתכנעתי. איך מתחילים בפועל?

קל יותר ממה שאתם חושבים.

אחרי שהבנתם מה המטרות שלכם ואיזה סיכון מתאים לכם.

צריך לפתוח חשבון השקעות.

איפה?

בנק או בית השקעות? הקרב הגדול.

אפשר להשקיע דרך חשבון ההשקעות בבנק שלכם.

היתרון: נוח, הכל מרוכז במקום אחד.

החיסרון: לרוב עמלות גבוהות יותר.

האופציה השנייה והרבה פעמים עדיפה:

לפתוח חשבון אצל ברוקר פרטי (בית השקעות).

היתרון: עמלות מסחר וניהול נמוכות יותר באופן משמעותי. פלטפורמות מסחר מתקדמות.

החיסרון: צריך להעביר את הכסף לחשבון חיצוני (לא ביג דיל בכלל).

יש לא מעט בתי השקעות מצוינים בארץ וגם בחו"ל.

תשוו עמלות.

תשוו פלטפורמות.

תשוו שירות.

עם 100 אלף שקל, ההבדל בעמלות יכול להצטבר לסכום יפה לאורך זמן.

קניית ההשקעות הראשונות: רגע האמת.

אחרי שהחשבון פתוח וממומן.

ולאחר שבניתם לעצמכם סוג של אסטרטגיה.

פשוט מבצעים את הקניות דרך פלטפורמת המסחר.

רוצים לקנות יחידות ב-ETF מחקה S&P 500?

מחפשים את הקוד שלו.

מזינים את הסכום שרוצים להשקיע.

ולוחצים "קנה".

זה באמת כזה פשוט ברמה הטכנית.

טעויות של מתחילים (ששווה ללמוד עליהן לפני שעושים אותן)

השקעה יכולה להיות פשוטה.

אבל קל ליפול לכמה מלכודות נפוצות.

בואו נדבר עליהן בשביל לחסוך לכם עוגמת נפש.

למה לא להקשיב לחבר של הדוד של השכן?

כי אין לו מושג.

רוב האנשים שממליצים על "המניה החמה הבאה" בסופו של דבר לא צודקים.

השקעה חייבת להתבסס על מחקר, הבנה, ותוכנית מסודרת.

לא על שמועות.

ובטח לא על תחושות בטן רגעיות.

למה לא להיכנס לפאניקה כשיש ירידות?

כי זה חלק מהמשחק.

שווקים עולים ויורדים.

זה טבעי לחלוטין.

אחד ההבדלים העיקריים בין משקיעים מצליחים לכאלה שפחות.

הוא היכולת להישאר רגועים בזמן סערה.

ירידות יכולות להיות אפילו הזדמנות לקנות בזול יותר.

מכירה מתוך פאניקה לרוב מביאה להפסדים מיותרים.

תזכרו את המטרות ארוכות הטווח שלכם.

למה חשוב להישאר מעודכנים (אבל לא להתעסק בזה כל היום)?

צריך להבין מה קורה בעולם ואיך זה משפיע על ההשקעות שלכם.

אבל לא צריך לבדוק את התיק כל חמש דקות.

זה סתם מלחיץ.

ומשגע.

קביעת סקירה תקופתית (למשל, פעם בחצי שנה או שנה) זה מספיק בהחלט עבור רוב המשקיעים.

שאלות שאתם בטח שואלים את עצמכם (ואני עונה עליהן)

כדי להשלים את התמונה, הנה כמה נקודות שעולות לרוב כשמדברים על הנושא הזה:

שאלה 1: האם זה הזמן הנכון להשקיע ב-2024?

אין לדעת מראש.

אף אחד לא מחזיק כדור בדולח.

השקעה צריכה להיות תהליך מתמשך, במיוחד לטווח ארוך.

ניסיון "לתזמן" את השוק הוא מסוכן.

הדרך הטובה ביותר היא לרוב להתחיל להשקיע ברגע שמוכנים (הבנתם את המטרות, יש תוכנית, יש חשבון) ולהישאר מושקעים לאורך זמן.

שאלה 2: האם כדאי להיעזר ביועץ פיננסי?

תלוי בכם.

אם הנושא מרגיש לכם מסובך מדי.

או שאתם פשוט רוצים שאיש מקצוע יבנה איתכם תוכנית מותאמת אישית ויעזור לכם לעקוב.

אז כן, יועץ פיננסי טוב יכול להיות שווה את העלות.

ודאו שהוא אובייקטיבי (מקבל שכר מכם ולא עמלות מהמוצרים שהוא ממליץ עליהם).

שאלה 3: מה לגבי מיסים על רווחי הון?

נושא פחות כיפי, אבל חשוב.

בישראל יש מס על רווחי הון מהשקעות (לרוב 25% נומינלי על מניות ו-15%-20% על אג"ח, תלוי סוג). יש הקלות בדברים מסוימים כמו קרנות השתלמות.

כדאי להכיר את הכללים הבסיסיים.

ולשים לב לעניין בעת בחירת אפיקי השקעה (למשל, האם להשקיע דרך קרן השתלמות או חשבון רגיל). בית ההשקעות או הבנק לרוב דואגים לניכוי המס במקור, אבל האחריות היא עליכם.

שאלה 4: האם השקעות דורשות הרבה זמן וניטור?

לא אם משקיעים בצורה פסיבית ומפוזרת (למשל, דרך ETF).

ההשקעה העיקרית היא בהבנת העקרונות ובבניית התיק הראשוני.

אחרי זה, סקירה תקופתית פעם או פעמיים בשנה מספיקה.

אם בוחרים לנתח חברות ספציפיות ולקנות מניות בודדות, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

שאלה 5: מה ההבדל בין השקעה למסחר?

ענק.

השקעה היא לטווח ארוך.

במטרה לבנות הון לאורך שנים.

היא מתבססת על עקרונות כמו פיזור וסבלנות.

מסחר (טריידינג) הוא לטווח קצר.

ניסיון להרוויח מתנודות קטנות בשוק.

דורש הרבה זמן, ידע, ופסיכולוגיה חזקה.

סטטיסטית, רוב הסוחרים מפסידים כסף.

רוב המשקיעים שמיישמים גישה נכונה, מרוויחים לאורך זמן.

עם 100 אלף שקל ובלי רקע במסחר – התמקדו בהשקעה.

שאלה 6: האם כסף מזומן הוא השקעה?

רק במובן של שמירת ערך לטווח קצר מאוד.

אינפלציה שוחקת את ערך הכסף לאורך זמן.

אחזקת סכומים גדולים במזומן ללא סיבה תפעולית היא מתכון להפסד ריאלי.

קרן חירום במזומן? לגמרי כן.

את כל ההון במזומן? חד משמעית לא.

לסיכום (למי שקפץ ישר לסוף, וחבל…)

אז הנה זה.

100 אלף שקל.

פוטנציאל אדיר לגרום להם לעבוד בשבילכם.

המפתח הוא לא למהר.

להבין את עצמכם קודם.

להבין את האפשרויות.

לבנות תוכנית מותאמת אישית (לרוב מבוססת על פיזור רחב).

ולא לפחד להתחיל.

השקעה לטווח ארוך היא מרתון, לא ספרינט.

יהיו עליות.

יהיו ירידות.

יהיו רגעים שתרצו למכור הכל מתוך פאניקה.

אל תעשו את זה.

תחשבו על המטרה הגדולה.

על העתיד שאתם בונים.

100 אלף שקל היום, מושקעים נכון.

יכולים להיות הרבה יותר מזה בעוד 10, 15 או 20 שנה.

בהצלחה!