בכמה אחוז מותר להעלות שכר דירה בישראל?
כמה באמת מותר להעלות שכר דירה? לא מה שחשבתם
זה לא רק עניין של מספרים, זה עניין של איזון
כולנו שמענו לפחות פעם בשנה את הביטוי "המשכיר מעלה לי את שכר הדירה". לא פעם זה מרגיש כמו נקמה על זה ששכחנו להוריד את האשפה. אבל האמת היא, שיש כאן יותר מאשר סכום שמתווסף לחשבון החודשי – מדובר באיזון עדין בין צרכים כלכליים של בעלי הדירות לבין היכולת ההולכת ומתדלדלת של שוכרים לעמוד בהוצאות.
אז כמה באמת מותר להעלות שכר דירה? ומה קובע את המספר הזה? האם יש גבול, או שכל אחד פשוט ממציא "אחוזון עליז"? הגיע הזמן לשים את המספרים על השולחן – וליהנות מקפה בזמן שקוראים על זה.
מה החוק אומר? (ואיפה הוא שותק)
הסכמה בין שני צדדים – זה הבסיס. ברוב המקרים, העלאת שכר הדירה נשענת על מה שסוכם בהסכם השכירות. אם ההסכם לא מציין אחוז העלאה שנתי או כל הסכם אחר שמאפשר שינויים, בעל הדירה לא יכול פשוט להפתיע עם הודעה פתאומית על תוספת של 15%.
אבל – וזה אבל שמן במיוחד – בישראל, בניגוד למדינות מסוימות באירופה, אין רגולציה נוקשה שמגבילה לגמרי את שיעור העלאת שכר הדירה. כלומר: אין "כובע" ממשלתי שמבחינה משפטית אוסר להעלות ב-X אחוזים. הכול תלוי בהסכמה.
- אין חוק שקובע אחוז ספציפי כגבול העלאה
- הכל תלוי במה שנקבע בחוזה
- רק הסכמה של שני הצדדים הופכת את ההעלאה לחוקית
מה קורה אם מסרבים? טוב ששאלת
אם אחד הצדדים – כן, גם אתה כשוכר – לא מסכים לתנאים החדשים, החוזה הקיים נשאר לאורך תקופתו. רק כשהחוזה מסתיים, לבעל הדירה יש אפשרות להציע חוזה חדש עם הסכום שהוא רוצה. לא אהבת? אפשר לחפש דירה אחרת (כן, זה מבאס, אבל עדיף מלשלם פי שתיים).
3 שאלות שבעלי דירות אוהבים לשאול (ותשובות חכמות יותר)
- שאלה: "העליתי את הארנונה, זה מצדיק עליית שכר דירה?"
תשובה: לא בדיוק. העלאת עלויות תחזוקה לא בהכרח עוברות ישירות לשוכר. רק אם מצוין בחוזה שיש החזר על עלויות משתנות. - שאלה: "אבל בכל השכונה מעלים ב-20%, למה שאני לא?"
תשובה: כי אתה לא "השכונה". תישען על הסכם הוגן, לא על טרנד. - שאלה: "אפשר להודיע על עלייה חודש לפני?"
תשובה: רק אם זה תואם את ההסכם הקיים. שינויים פתאומיים לא עובדים כך. חוזה זה חוזה.
5 סיבות לגיטימיות להעלאת שכר דירה (ולפחות 2 שישאירו אתכם בוואטסאפ של עוכרי דין)
- ערך השוק באזור עלה בצורה משמעותית: ואם כל הדירות בסביבה התייקרו – זו סיבה לגיטימית.
- השקעות בשיפוצים איכותיים: שיפוץ רציני (ולא צביעת דלת עם אצבע) בהחלט מצדיק הצעה חדשה.
- הוצאות תחזוקה שהשוכר נהנה מהן: מעליות חדשות, גינה משותפת מדוגמת – עושים את ההבדל.
- תוספת לחוזה קיימת שאיפשרה עלייה: אם חתמתם על הסכמה לאחוז עלייה, אז – כן.
- מעבר למודל חוזי אחר: לדוגמה – משכירות רגילה לחוזה לפי תשלומים משתנים או שירותים נלווים.
- והשתיים שלא:
- מבוסס על "האחיין שלי אמר שזה מה שמקובל".
- מתוך תחושת בטן או חלום שכנראה כלל יועץ נדל"ן דימיוני.
אז מה זה "העלאה סבירה"? (ולמה כולם מתווכחים על זה?)
אין תשובה אחת, אבל רוב המומחים יסכימו שעלייה של 5%-10% בשנה נחשבת סבירה – במיוחד אם מדובר על שוק חם. מעל 10%? זה בהחלט מעורר גבות (ולפעמים גם חיפושי דירה מתקדמים).
מצד שני, אם מדובר בשכירות נמוכה יחסית לשוק – כן, יתכן שזה הזמן לאזן את המשחק. הכול שאלה של פרופורציות, משא ומתן ובעיקר – איך מדברים על זה.
מתי כדאי לשוכר להגיד כן?
- אם הוא מרוצה מהמקום ונמנע מחיפושים יקרים
- אם שוכר יודע שכבר מזמן הוא משלם פחות ממה שבאמת ראוי
- אם ההעלאה משולבת עם הטבות – למשל, פתור מחוזה לשנה הבאה
זה נקרא "לשקול עלות-תועלת" ולא סתם להיעלב מבעל הדירה.
2 דרכים לנהל שיחה נכונה בין שוכר ומשכיר (בלי לעבור דרך אורכי דין)
- תיאום ציפיות שנתי: זמן קצר לפני סיום החוזה – שיחה אמיתית על מצב השוק, בקשות, והצעות.
- מספרים, לא רגשות: במקום להגיד “אבל זה לא פייר”, תנסו “עשיתי בדיקה בשטח – המחיר שונה”.
ולפני שאתם מארזים קרטונים…
רוב מחלוקות השכירות לא נולדות מהכסף אלא מהתקשורת. שיחה פתוחה, כנה, אפילו על כוס קפה במטבח של הדירה (זה שעדיין לא ממש נקי), יכולה לגשר על פער הרבה יותר בקלות ממשפטים מעורפלים בטלפון.
שאלות שממש (אבל ממש) כדאי שתשאלו את בעל הדירה לפני שתסכימו:
- “מה הסיבה להעלאה?” – כדי להבין אם יש היגיון עסקי אמיתי
- “האם זו ההעלאה היחידה בתקופת החוזה החדש?” – כי אין רע בלדעת מראש
- “אני יכול לקבל את זה בכתב?” – משפט פשוט שיכול להציל הרבה בלגן
ומה עם מקרים חריגים? נגיעה אחרונה
אם אתם מרגישים שחצו כאן גבול בתום החוזה, תמיד אפשר לפנות ליחידות סיוע עירוניות, ארגוני שוכרים, או אם ממש חייבים – לייעוץ משפטי. אבל רוב המקרים נפתרים בדיבור טוב. כן, אפילו אצל השכן שצורח בטלפון כל ערב.
ואם נסכם את זה בלי מילים גדולות
העלאת שכר דירה היא לא מילה גסה – אבל היא גם ממש לא כרטיס פתוח להעלות תעריפים לפי מצב רוח דווקא. יש דרכים, יש חוקים, ויש הרבה מקום להבנה הדדית. המשכיר לא אויב, והשוכר לא טרמפיסט. כל עוד הדברים מתנהלים בכנות, בגמישות, ובשיחה הוגנת – לשני הצדדים יש הרבה מה להרוויח.
ואם בעל הדירה מציע להוסיף למקרר גם גבינה צהובה חינם – תחשבו פעמיים לפני שאתם אורזים.