במה כדאי להשקיע בזמן מלחמה? ומהם הסיכונים?

בואו נודה באמת. כשהעולם מרגיש קצת… איך נאמר… פחות יציב, השאלה הראשונה שקופצת לנו לראש (מיד אחרי "איפה הממ"ד שלי?" אם אתם בישראל) היא מה לעזאזל קורה עם הכסף שלנו. וחשוב מכך, מה עושים עכשיו? האם לקפל את הזנב ולברוח למזומן (בהנחה שיש לכם כסף פנוי, כמובן)? לצלול לתוך השקעות שנשמעות "בטוחות" אבל אולי הן רק בועה שתתפוצץ בפרצוף? או שאולי, רק אולי, יש כאן הזדמנות למי שיודע לשחק את המשחק? המאמר הזה לא יספר לכם מתי תגמר אי-הוודאות (כי מי שיודע את זה, כנראה יושב על אי פרטי ומסמס לכם מברזיל). אבל הוא כן ייתן לכם את הכלים, את המחשבות ואת האסטרטגיות שיעזרו לכם לנווט בסערה. אז תתרווחו, כי הולך להיות מעניין. ומי יודע, אולי תצאו מזה אפילו קצת יותר חכמים (ומקווה שגם יותר עשירים, אבל זה כבר תלוי בכם, לא בי).

השקעות בימי אי-שקט: 7 אסטרטגיות לתיק עמיד בפני טלטלות

תקופות של אי-וודאות גיאופוליטית או כלכלית, כמו אלו שאנו חווים לעיתים, הן מבחן אמיתי לעצבים של כל משקיע. הפיתוי הגדול ביותר הוא לפעול מתוך פאניקה. למכור הכל, להסתתר מתחת לשמיכה ולחכות שהכל יעבור. הבעיה היא שעד שהכל "עובר", בדרך כלל פספסתם את התיקון וגם את הזינוק שאחריו. אז מה עושים במקום לפעול על אוטומט רגשי?

הכלל הראשון והכי חשוב: להבין את המשחק

השווקים הפיננסיים, גם כשהם נראים כאוטיים, פועלים לפי כללים מסוימים. פחד וגרגרנות הם עדיין המנועים העיקריים, רק שעכשיו הפחד קיבל בוסט רציני. הדבר החשוב ביותר הוא להבין ששווקים תנודתיים מציעים הזדמנויות, אבל דורשים משנה זהירות ותכנון קפדני. אסור להמר; צריך להשקיע.

אסטרטגיה מס' 1: לא לפעול בפזיזות (קל להגיד, קשה ליישם, נכון?)

הדחף למכור הכל כשהבורסה צונחת הוא כמעט בלתי נשלט. זה מובנה בנו. האמינו או לא, מחקרים הראו שמשקיעים שמשקיעים בשיא הפאניקה (כלומר, מוכרים) נוטים להשיג תשואות נמוכות יותר לטווח ארוך לעומת אלו שנשארים רגועים (או לפחות מתאמצים להישאר רגועים). הפעולה הראשונה שלכם בימים כאלה היא, ובכן, לא לפעול. קחו נשימה עמוקה. הבינו שהתנודתיות היא חלק מהעניין. התיק שלכם לא אמור לשנות כיוון ב-180 מעלות כי יש חדשות רעות בטלוויזיה. הוא אמור להיות מתוכנן מראש למגוון תרחישים.

אסטרטגיה מס' 2: בדיקת נאותות מחודשת של התיק

אחרי שלקחתם נשימה עמוקה, זה הזמן להסתכל על התיק שלכם בעין ביקורתית. האם ההקצאה הנוכחית שלכם עדיין מתאימה למטרות שלכם ולסף הסיכון שלכם? ייתכן שהתשובה היא כן. ייתכן שלא. תקופה כזו היא זמן מצוין לעשות ריבאלאנסינג (איזון מחדש), אם התיק שלכם זז משמעותית מהיעד המקורי שלו. למשל, אם מניות צללו, ייתכן שהן מהוות כעת אחוז נמוך מדי מהתיק שלכם, וזה דווקא זמן לקנות "בהנחה". ולהיפך, אם סקטור מסוים התנפח יתר על המידה, אולי כדאי לממש רווחים ולהעביר לנכסים שנפגעו יותר או נחשבים לבטוחים יותר יחסית.

אסטרטגיה מס' 3: לחשוב לטווח ארוך (כי התמונה הגדולה תמיד מנצחת)

משברים חולפים. הם תמיד חלפו בהיסטוריה, וסביר להניח שיחלפו גם הפעם. השווקים נוטים להתאושש ולטפס בחזרה. מי שמשקיע מתוך פרספקטיבה של שנים רבות (עשור, שניים ויותר) רואה את התנודתיות היומית או החודשית כרעש. התמקדו במגמות ארוכות טווח, בחברות איכותיות עם מודל עסקי חזק, ובמגזרי צמיחה עתידיים. אלו הדברים שחשובים באמת.

אסטרטגיה מס' 4: גיוון, גיוון, גיוון (הקלישאה שתמיד עובדת)

אני יודע, אני יודע, שמעתם את זה מיליון פעם. אבל בגזרת השקעות בתקופות אי-וודאות, גיוון הוא לא המלצה – הוא חובה. גיוון לא רק בין סקטורים או מניות שונות, אלא גם גיוון גיאוגרפי (אל תשימו את כל הביצים בסל אחד, בטח לא בסל של מדינה אחת, טובה ככל שתהיה) וגיוון בין סוגי נכסים. מניות, אגרות חוב (ממשלתיות, קונצרניות), נדל"ן, סחורות, מט"ח. כל סוג נכס מתנהג קצת אחרת בתרחישים שונים. תיק מגוון מפזר את הסיכון ומפחית את עוצמת המכה כשאזור או סקטור מסוים נחבט.

אסטרטגיה מס' 5: נכסים "בטוחים" – מה הסיפור?

בימים של פחד, כולם רצים לנכסים שנחשבים "בטוחים". הדוגמאות הקלאסיות הן אגרות חוב ממשלתיות של מדינות יציבות (כמו אג"ח ממשלת ארה"ב) וזהב. האם כדאי להשקיע בהם עכשיו? ובכן, המחיר של נכס "בטוח" עולה כשהביקוש עולה. אז סביר להניח שהם כבר יקרים יחסית. יחד עם זאת, הם יכולים לשמש כרכיב מייצב בתיק, כ"מקום חניה" לכסף שתרצו לשמור נזיל יחסית, או כהגנה מפני אינפלציה (במקרה של זהב, למשל). חשוב להבין את התפקיד שלהם בתוך התיק הכולל ולא להתייחס אליהם כאל "הפתרון היחיד".

אסטרטגיה מס' 6: השקעה מדורגת (כי אף אחד לא יודע לתזמן את השוק)

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לנסות לתפוס את התחתית. אף אחד לא מצליח לעשות את זה באופן עקבי. הדרך הטובה יותר היא השקעה מדורגת (Dollar-Cost Averaging). קבעו סכום קבוע להשקעה במרווחי זמן קבועים (חודש, רבעון), בלי קשר למצב השוק. כששוק עולה, אתם קונים פחות יחידות יקרות יותר. כששוק יורד, אתם קונים יותר יחידות זולות יותר. בטווח הארוך, זה ממתן את הסיכון שקניתם הכל בדיוק לפני ירידה גדולה, וזה גם מוריד את הלחץ הנפשי מלנסות לנחש מה הולך לקרות מחר בבוקר.

אסטרטגיה מס' 7: נזילות זה לא מילה גסה

תקופות של אי-וודאות יכולות להביא איתן גם הפתעות כלכליות אישיות. פיטורים, הוצאות בלתי צפויות וכו'. חשוב שיהיה לכם "כרית ביטחון" של מזומנים או נכסים נזילים מאוד בנפרד מכספי ההשקעות שלכם. הכרית הזו אמורה להספיק ל-3-6 חודשי מחיה לפחות (ובמצבים כאלה, גם 12 חודשים זה לא מוגזם). זה ימנע מכם להיאלץ למכור השקעות בהפסד כדי לכסות הוצאות דחופות. לראות את התיק יורד זה לא נעים, אבל להכריח את עצמכם למכור מניות צוללות כדי לשלם חשבונות – זה כואב פי כמה.

ומה לגבי הסיכונים? האם זה רק שמש וקשתות בענן?

ברור שלא. אי-אפשר לדבר על השקעות בתקופות כאלה בלי לדבר על הסיכונים. המטרה היא לא להפחיד אתכם, אלא לתת לכם תמונה מלאה כדי שתוכלו לקבל החלטות מושכלות. ובואו נודה על האמת, מי שלא מודע לסיכונים, כנראה גם לא מנהל אותם נכון.

סיכון מס' 1: תנודתיות מוגברת (הלב חוגג במסיבת טכנו)

זה כמעט מובן מאליו, אבל שווה להדגיש: השווקים יהיו תנודתיים. יום אחד הם יקפצו למעלה בחדות על רקע חדשות אופטימיות (או סתם כי מישהו אמר משהו). יום למחרת הם יצללו בחדות על רקע חדשות פחות טובות (או סתם כי השמש זרחה). התנודתיות הזו היא חלק בלתי נפרד מהמשחק בתקופות כאלה. מי שלא מסוגל לסבול את ה"רכיבה על רכבת ההרים", אולי צריך לשקול הקצאה גבוהה יותר לנכסים פחות תנודתיים.

סיכון מס' 2: הרחבת מרווחי אשראי וסיכון פשיטת רגל

בתקופות לחץ, משקיעים נוטים לברוח מסיכון. זה אומר שהם דורשים תשואה גבוהה יותר על אשראי, מה שגורם ל"מרווחי אשראי" להתרחב (הפער בין תשואת אג"ח ממשלתית לתשואת אג"ח קונצרנית דומה). חברות (במיוחד אלו שגם ככה היו על הגבול) עלולות להתקשות יותר בגיוס חוב או אפילו להגיע לכדי פשיטת רגל. השקעה באג"ח קונצרני או בחברות ממונפות בתקופות כאלה דורשת זהירות יתרה וניתוח מעמיק.

סיכון מס' 3: שינויים במדיניות (הבנק המרכזי מחליף כיוון שוב?)

ממשלות ובנקים מרכזיים נוטים להגיב למשברים. לפעמים התגובות האלה חיוביות לשוק (הורדת ריבית, תוכניות תמריצים), ולפעמים הן עלולות להיות פחות (העלאת ריבית כדי לבלום אינפלציה שנגרמה מחוסר יציבות). היכולת לנבא את המהלכים האלה מוגבלת, ושינויים פתאומיים במדיניות יכולים להשפיע משמעותית על שווקים שונים.

סיכון מס' 4: סיכוני סקטור ספציפיים (האם ההשקעה בחברות ביטחוניות תמיד עובדת?)

יש נטייה לחשוב שבתקופות סכסוך, חברות ביטחוניות או כאלה שמרוויחות מ"מצב מלחמה" הן השקעה בטוחה. ובכן, זה לא תמיד כזה פשוט. המחירים שלהן עשויים כבר לגלם ציפיות גבוהות, והביצועים שלהן תלויים בהרבה גורמים מעבר למצב הנוכחי. גם כאן, נדרשת בדיקה מעמיקה ולא רק ריצה עיוורת אחרי הכותרות.

7 שאלות שאתם (כנראה) שואלים את עצמכם עכשיו

הנה כמה שאלות נפוצות שצצות בתקופות כאלה, ותשובות קצרות ו(מקווה שגם) לעניין:

1. האם כדאי למשוך את כל הכסף ולחכות בצד?

   ברוב המקרים? לא. ניסיון לתזמן את השוק הוא מתכון וודאי לפספוס. כשתחכו "בצד", סביר להניח שתפספסו את הימים הטובים ביותר של ההתאוששות, שהם בדרך כלל קורים בפתאומיות.

2. זהב באמת מגן מפני הכל?

   זהב נחשב לנכס מקלט והוא יכול להגן מפני אינפלציה וירידות בשוק המניות בנסיבות מסוימות. אבל הוא לא חסין מכלום. המחיר שלו תנודתי, הוא לא מייצר הכנסה פסיבית (כמו דיבידנד או ריבית), והוא מושפע גם מגורמים כמו שערי ריבית דולריים. הוא רכיב לגיטימי בתיק מגוון, לא תחליף לכל השאר.

3. מה עם נדל"ן? הוא לא תמיד בטוח?

   נדל"ן נחשב בדרך כלל לנכס יציב יותר בטווח הארוך, אבל הוא גם פחות נזיל ומושפע מריביות, מצב הכלכלה המקומית וגם מסיכונים גיאופוליטיים (תארו לעצמכם השקעה בנדל"ן בעיר שסופגת ירי טילים תדיר). גם כאן, תלוי איפה ואיזה סוג נדל"ן. זה לא חסין מכדור.

4. האם זו הזדמנות לקנות מניות שצללו?

   אולי. אבל רק אחרי שביצעתם מחקר מעמיק על החברה הספציפית. לא כל ירידה היא הזדמנות. חברה שצללה כי המודל העסקי שלה התפוגג לא תתאושש רק כי השוק מתאושש. חפשו חברות איכותיות שירדו בגלל "אש סביבתית" ולא בגלל בעיות יסוד.

5. כמה כסף מזומן צריך להחזיק?

   כאמור, כרית ביטחון של 3-6 חודשי מחיה היא המינימום ההכרחי. בתקופות אי-וודאות, הגדלת הכרית הזו ל-9-12 חודשים יכולה לתת שקט נפשי עצום ולמנוע מכם לבצע טעויות השקעה מתוך לחץ.

6. האם עדיף להשקיע רק בחברות "חסינות משברים"?

   אין דבר כזה "חסין משברים" באמת. יש חברות שהמודל העסקי שלהן פחות רגיש למצב הכלכלי הכללי (למשל, פארמה, שירותים חיוניים). הן יכולות לשמש כרכיב הגנתי בתיק, אבל הסתמכות רק עליהן יכולה לפספס הזדמנויות צמיחה בסקטורים אחרים כשהשוק מתאושש. שוב, גיוון.

7. האם המצב הנוכחי שונה מכל משבר אחר?

   כל משבר מרגיש שונה כשהוא קורה. יש אלמנטים ייחודיים לכל תקופה. אבל ההיסטוריה הפיננסית מלמדת ששווקים תמיד מתאוששים ממשברים בטווח הארוך. העקרונות הבסיסיים של השקעה נכונה – סבלנות, גיוון, התמקדות באיכות, והימנעות מפאניקה – נשארים תקפים, לא משנה כמה הסיטואציה נראית מפחידה.

הפסיכולוגיה של הפחד: האויב הגדול ביותר שלכם

בסופו של דבר, האתגר הגדול ביותר בתקופות כאלה הוא פסיכולוגי. לראות את התיק מאבד מערכו יכול להיות מכה קשה, גם למי שמשקיע לטווח ארוך. הפחד גורם לנו לחשוב בצורה לא רציונלית, לקבל החלטות פזיזות שנועדו להפסיק את ה"כאב" הרגעי, אבל עולות לנו ביוקר בטווח הארוך. איך מתמודדים?

• תכנון מראש: אם יש לכם תוכנית השקעה ברורה שמבוססת על המטרות שלכם, הרבה יותר קל לדבוק בה גם כשקשה.
• הסתכלות על התמונה הגדולה: נזכרו שהשקעתם לטווח ארוך. תסתכלו על גרפים של 10, 20 ו-50 שנה של השווקים. תראו איך הם עברו מלחמות, מיתונים ומשברים אחרים – ותמיד טיפסו בחזרה (ולרמות חדשות).
• להימנע מבדיקה אובססיבית: אל תבדקו את תיק ההשקעות שלכם כל יום, בטח לא כל שעה. אין שום טעם לראות את התנודתיות היומית מקרוב מדי. זה רק יגרום לכם להיות לחוצים. בדקו פעם בשבוע או פעם בחודש, לפי מה שמתאים לכם.
• לזכור שאתם לא לבד: כל משקיע חווה את אותם רגשות. זה טבעי. מה שמבדיל משקיעים מצליחים ממשקיעים פחות מצליחים הוא היכולת לשלוט ברגשות ולדבוק באסטרטגיה.

אז מה לוקחים מכאן?

השקעה בתקופות של אי-וודאות אינה פיקניק, בלשון המעטה. זה דורש אורך רוח, משמעת עצמית, ובעיקר – תוכנית פעולה. הפאניקה היא האויב הגדול ביותר שלכם. היצמדו לאסטרטגיה שלכם, עשו ריבאלאנסינג במידת הצורך, גוונו את התיק שלכם כמו שצריך, וחשבו תמיד לטווח הארוך. זכרו שנכסים איכותיים במחירים נמוכים יחסית (אם וכאשר הם נוצרים בתקופות כאלה) יכולים להוות בסיס לצמיחה משמעותית כשהעניינים יירגעו. אין הבטחות בשוק ההון, בטח לא בימים כאלה, אבל יש עקרונות שפשוט עובדים לאורך זמן. היו סבלניים, היו מחושבים, ואל תתנו לפחד לנהל את הכסף שלכם. בסופו של דבר, ההיסטוריה לצידכם (בטווח הארוך, כמובן).