האם כדאי להשקיע במק"מ? כל מה שצריך לדעת.

שמעתם פעם את המילה "מק"מ"? בטח שמעתם.

היא מרחפת באוויר, במיוחד עכשיו, כשהריביות קצת יותר… מעניינות.

אבל האם אתם באמת יודעים מה זה?

ולמה כלכלנים ויועצים פיננסיים לוחשים את השם הזה כמו סוד כמוס?

אם אי פעם תהיתם אם זה המקום הנכון לכסף שלכם – אתם בדיוק במקום הנכון.

אנחנו הולכים לפרק את כל הסיפור הזה, בלי מילים מסובכות מדי (טוב, אולי קצת), ולראות אם המק"מ הזה הוא הדבר החם הבא עבורכם.

או אולי רק עוד אפיק השקעה נחמד.

בואו נצלול פנימה.

המקום הכי בטוח לכסף? הסיפור המלא על מק"מ (ולמה זה מעניין אתכם עכשיו)

מה זה בעצם המק"מ הזה ולמה הוא מרעיש עולמות (או לפחות חשבונות בנק)?

אז בואו נשים את הדברים על השולחן.

מק"מ זה קיצור של מִקְצָרִים.

וזה בעצם… סוג של הלוואה שאתם נותנים לממשלת ישראל.

כן כן, אתם הופכים להיות קצת כמו הבנקים הגדולים, אבל בקטן.

בתמורה, הממשלה מתחייבת להחזיר לכם את הכסף.

איך? עם ריבית מסוימת כמובן.

הטוויסט פה, והוא חשוב, הוא שהמק"מ הוא ה"אח הצעיר והקצר" של איגרות החוב הממשלתיות הרגילות.

הוא מונפק לתקופות קצרות בלבד.

אנחנו מדברים על מק"מ ל-3 חודשים, 6 חודשים, או מקסימום שנה.

לא יותר מזה.

זה מה שהופך אותו לפתרון אטרקטיבי במיוחד בתקופות שבהן אתם לא רוצים "לנעול" את הכסף שלכם להרבה זמן.

למה? כי יש אי ודאות.

כי אולי תצטרכו את הכסף בקרוב.

כי אולי אתם מחכים להזדמנות השקעה אחרת.

והכי חשוב?

זה בטוח.

הסיכוי שממשלת ישראל (להבדיל מגורמים אחרים בעולם הפיננסי) לא תחזיר את החוב שלה?

קלוש עד לא קיים.

וזה בדיוק הרכיב שנותן שקט נפשי להרבה משקיעים, במיוחד באקלים הנוכחי.

זה כמו לשים את הכסף במקום הכי שמור במדינה, ולקבל עליו גם קצת ריבית.

3 סיבות טובות (ואחת פחות נוצצת) למה כדאי לכם *לפחות* לבדוק את המק"מ עכשיו

טוב, בואו נודה בזה.

להשקיע במשהו שהשם שלו נשמע כמו קוד צבאי או שם של משרד ממשלתי סודי זה לא הדבר הכי סקסי בעולם.

מניות טכנולוגיה? מרגש.

קריפטו? מרתק (ולפעמים גם מפחיד).

מק"מ?

פחות סקס אפיל, יותר… שקט תעשייתי.

אבל לפעמים, הדברים הפחות סקסיים הם הכי… חכמים. או לפחות הכי יציבים.

הנה למה מק"מ יכול להיות רעיון לא רע בכלל, במיוחד בסביבה הפיננסית שאנחנו נמצאים בה:

  • בטיחות מעל הכל (באמת!): כמו שכבר הדגשנו, זו חוב ממשלתי. ממשלת ישראל. האמינות הפיננסית של מדינת ישראל גבוהה מאוד. הסיכוי לפשיטת רגל או אי-פדיון חוב? אפסי ברמה המעשית. זה דומה מאוד לבטיחות של פיקדון בנקאי, רק שבמקרה הזה המדינה היא ה"בנק" שלכם. זה כמו לשים את הכסף מתחת למזרן, רק עם קצת תשואה ובלי האבק שצברתם שם במשך השנים.

  • נזילות מפתיעה (אבל עם כוכבית קטנה): למרות שאתם קונים מק"מ לתאריך פדיון ספציפי, אתם לא חייבים לחכות עד אז. המק"מ נסחר בשוק המשני (בבורסה בתל אביב, ליתר דיוק). זה אומר שאם אתם צריכים את הכסף שלכם בחזרה לפני תאריך הפדיון – בדרך כלל תוכלו למכור את המק"מ די בקלות. זה לא מיידי כמו משיכה מעו"ש, אבל זה בהחלט נזיל יותר מלשבור פיקדון בנקאי סגור. הכוכבית? המחיר שתקבלו במכירה מוקדמת יכול להשתנות קצת בהתאם לריבית בשוק באותו רגע. אם הריבית עלתה, המחיר יירד קלות, ואם ירדה, המחיר יעלה קלות. לרוב, בטווחים הקצרים של מק"מ, התנודתיות הזו לא דרמטית במיוחד.

  • תשואה שיכולה להיות אטרקטיבית (יותר מהשכן הבנקאי העצל): בזמנים של ריביות גבוהות או עולות (נשמע מוכר?), התשואה שמק"מ מציע יכולה להיות גבוהה משמעותית מזו שמציעים הבנקים על פיקדונות קצרים וגמישים. הבנקים לפעמים מתעצלים (או שיש להם סיבות משלהם) לעדכן את הריביות על הפיקדונות הקצרים שלהם בקצב של עליית הריבית במשק. המק"מ, שמושפע ישירות מריבית בנק ישראל (שקובע אותה במכרזים), יכול להיות אופציה מצוינת ל"חניית" כסף קצרת טווח בתשואה טובה יותר. זה לא תמיד המצב, לפעמים הבנקים דווקא כן תחרותיים, אבל שווה תמיד להשוות.

והסיבה הפחות נוצצת? ובכן, בואו נהיה ריאליים.

לא תהפכו למיליונרים מהשקעה במק"מ.

זו השקעה שנועדה לשמור על ערך הכסף, להשיא עליו תשואה סולידית ובטוחה לטווח קצר.

זו לא השקעה ספקולטיבית עם פוטנציאל רווח עצום.

שקט נפשי? כן.

התרגשות באקסטרים עם עליות וירידות חדות? פחות.

אבל היי, למי אכפת מסקס אפיל כשהכסף שלכם בטוח ומרוויח כמו שצריך, נכון?

אז איך קונים את הדבר הזה? זה מסובך כמו שזה נשמע?

האמת?

ממש לא מסובך.

הרבה יותר פשוט מלבנות רהיט מאיקאה בלי להסתכל בהוראות.

המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל במכרזים תקופתיים קבועים.

מי משתתף במכרזים האלה? בעיקר הגופים הגדולים: בנקים, בתי השקעות, קרנות נאמנות, גופים מוסדיים.

ואתם, כמשקיעים פרטיים קטנים (או גדולים), קונים מהם.

המסלול המהיר: דרך הבנק או בית ההשקעות (כמו לקנות מניה, בערך)

הדרך הנפוצה והקלה ביותר לרכוש מק"מ היא פשוט דרך חשבון ההשקעות שלכם.

איפה? בבנק שבו מנוהל חשבון העו"ש שלכם, או אצל ברוקר (בית השקעות שמתמחה במסחר בניירות ערך).

זה מתנהל בדיוק כמו קנייה של כל נייר ערך אחר שנסחר בבורסה.

אתם פשוט נותנים הוראת קנייה.

אתם בוחרים איזה מק"מ אתם רוצים (לפי תאריך הפדיון).

כמה יחידות אתם רוצים לקנות (המחיר נקוב בדרך כלל ב-100 ש"ח ליחידה, אבל קונים אותו בדיסקאונט – נגיע לזה).

מערכת הבנק או בית ההשקעות כבר מטפלת בכל השאר.

הם קונים עבורכם את המק"מ מהשוק המשני (או מהמכרז, אם קניתם ממש בסמוך אליו) ומחזיקים אותו בחשבון ניירות הערך שלכם.

כשמגיע תאריך הפדיון, הסכום הנקוב (100 ש"ח כפול מספר היחידות) נכנס לחשבון שלכם אוטומטית.

פשוט.

יעיל.

רק חשוב לבדוק עמלות! למרות שמק"מ עצמו, כנייר ערך ממשלתי, לא גובה עמלות ניהול או דמי נאמנות, הבנק או הברוקר *כן* יכולים לגבות עמלות.

ממה להיזהר? בעיקר מעמלת קנייה/מכירה ומדמי משמרת חודשיים/רבעוניים על חשבון ניירות הערך.

יש בנקים או בתי השקעות שמציעים פטורים מסוימים או עמלות מופחתות על מסחר במק"מ כדי לעודד אתכם להשקיע.

תמיד שווה לברר מראש.

איך עובדת הריבית במק"מ? (זה לא ממש "ריבית")

הנה קטע מעניין:

כשאתם קונים מק"מ, אתם בעצם קונים אותו "מתחת לערך הנקוב".

כלומר, מק"מ שייפדה בעוד שנה ב-100 ש"ח, אתם תקנו היום נגיד ב-96 ש"ח.

ההפרש הזה, 4 ש"ח במקרה הזה, הוא הרווח שלכם.

הוא בעצם ה"ריבית" או ה"תשואה" שלכם על ההשקעה.

זה נקרא קנייה ב"דיסקאונט".

ככל שהתשואה השנתית שרוצים לקבל גבוהה יותר, כך המחיר שתשלמו היום עבור ה-100 ש"ח שתקבלו בפדיון יהיה נמוך יותר.

פשוט, לא?

למכור לפני הפדיון? אפשרי, אבל… (הכוכבית על הנזילות)

אמרנו נזילות, נכון?

אז כן, אתם יכולים למכור את המק"מ שלכם בשוק המשני לפני תאריך הפדיון שלו.

אתם פשוט נותנים הוראת מכירה דרך הבנק או הברוקר, בדיוק כמו שקניתם.

המחיר שתקבלו עבור המק"מ באותו רגע יהיה תלוי בריבית השוק.

אם הריבית במשק (בנק ישראל) עלתה מאז שקניתם את המק"מ, המשמעות היא שתשואות גבוהות יותר זמינות בשוק.

כדי שהמק"מ שלכם, עם התשואה ה"ישנה" שלו, יהיה אטרקטיבי לקונים חדשים, המחיר שלו יצטרך לרדת מעט.

זה יכול לגרום לכם להפסד קטן אם תמכרו לפני הפדיון (ביחס לתשואה המקורית ש"נעלתם" כשקניתם).

ולהפך: אם הריבית במשק ירדה, התשואה על המק"מ שלכם תהפוך לאטרקטיבית יותר ביחס לאפשרויות החדשות.

המחיר שלו בשוק המשני יעלה מעט, ותוכלו למכור ברווח קטן (שוב, ביחס לתשואה המקורית).

זה חשוב לדעת: המחיר של המק"מ בבורסה לא קבוע לגמרי כמו הסכום בפיקדון בנקאי.

הוא מושפע משינויים בריבית השוק.

אבל בגלל שהוא לטווח קצר, התנודתיות הזו בדרך כלל קטנה יחסית לעומת אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח.

רוב האנשים שקונים מק"מ מתכוונים להחזיק אותו עד הפדיון.

ואז… אין שום סיכון תנודתיות מחיר.

אתם יודעים בדיוק כמה כסף תקבלו ו-מתי.

סיכונים? האם המק"מ הוא באמת אטום לכדורים פיננסיים? (רמז: כמעט)

אוקיי, בואו נהיה כנים לרגע.

אין דבר כזה "אפס סיכון מוחלט" בעולם הפיננסי.

אפילו כסף בעו"ש חשוף לסיכון האינפלציה (הכוח הקנייה שלו נשחק).

ואולי שתשכחו את הקוד הסודי של הכספת בבית.

אבל מק"מ? הוא קרוב מאוד לזה.

הסיכון העיקרי, שכמעט ולא רלוונטי בישראל, הוא סיכון האשראי של הממשלה – סיכוי שהמדינה לא תוכל לפרוע את החוב.

בישראל, עם דירוג אשראי גבוה יחסית, זה תרחיש דמיוני לחלוטין.

הסיכון היותר רלוונטי (אם כי לא קשור לאי-פדיון) הוא סיכון האינפלציה.

מק"מ הוא אפיק שקלי לא צמוד למדד.

זה אומר שהתשואה שתקבלו היא נומינלית.

אם קצב עליית המחירים הכללי במשק (האינפלציה) גבוה מהתשואה שקיבלתם על המק"מ, הכוח הקנייה של הכסף שלכם עדיין נשחק.

אתם מקבלים יותר שקלים בסוף התקופה, אבל השקלים האלה שווים פחות מבחינת מה שאתם יכולים לקנות איתם.

זה משהו שחשוב לשקול תמיד כשמשקיעים באפיק לא צמוד למדד, בין אם זה מק"מ, פיקדון בנקאי, או אפילו עו"ש.

סיכון קטן נוסף, כאמור, הוא תנודתיות קלה במחיר בשוק המשני אם תבחרו למכור לפני הפדיון, כפי שהסברנו.

אבל בסך הכל, מדובר באחד האפיקים הסולידיים ביותר, עם הסיכון הנמוך ביותר, שזמין למשקיע הישראלי.

זה לא אפיק שגורם לדפיקות לב מהתרגשות, אבל הוא גם לא גורם לדפיקות לב מפחד.

וזה, לפעמים, שווה המון.

מק"מ מול הפיקדון הבנקאי העצל: מי מנצח בקרב על הכסף הקצר שלכם? (רמז: זה תלוי)

זו אחת השאלות הכי קלאסיות, ובצדק.

הרי גם פיקדון בנקאי נחשב בטוח (מכוסה עד סכום מסוים על ידי המדינה, ומעל זה יש לו את הסיכון של הבנק).

גם הוא לטווח קצר.

אז מה ההבדל הגדול?

בעיקר… הריבית. או התשואה.

הבנקים מציעים ריביות שונות על פיקדונות, ולפעמים כדי לקבל ריבית אטרקטיבית צריך קצת להתמקח, או "לנעול" את הכסף לתקופה ארוכה יותר, או לעמוד בתנאים מסוימים.

התשואה על המק"מ, לעומת זאת, נקבעת במכרז פומבי ותחרותי של בנק ישראל.

היא בדרך כלל קרובה מאוד לריבית בנק ישראל.

לכן, בתקופות של ריבית גבוהה או כשהריבית במשק עולה במהירות, התשואה שמק"מ מציע יכולה להיות משמעותית יותר מאשר תשואת הפיקדונות הבנקאיים הקצרים והגמישים.

זה לא חוק ברזל.

יש בנקים שמציעים גם פיקדונות קצרים בריביות תחרותיות.

אבל שווה תמיד להשוות!

ועוד נקודה למחשבה: הנזילות הפוטנציאלית בשוק המשני של המק"מ, לעומת פיקדון בנקאי שמחייב בדרך כלל "שבירת" הפיקדון (שעלולה לעלות לכם בכל הריבית הצבורה) אם אתם צריכים את הכסף לפני הזמן.

אז בקרב הזה, אין מנצח אחד ברור לכל מצב.

זה תלוי בריביות הספציפיות המוצעות באותו רגע.

אבל המק"מ בהחלט נותן פייט רציני לפיקדון הבנקאי הקצר ומציע לרוב אלטרנטיבה משתלמת יותר לכסף ש"יושב" בעו"ש ולא מרוויח כלום.

כסף קטן, מס גדול? מה עם המיסוי והעמלות במק"מ? (הפתעה נעימה בפנים)

טוב, אי אפשר לדבר על כסף בלי לדבר על… המדינה. ומיסוי.

זה חלק מהעסק.

החדשות הטובות:

המיסוי על מק"מ הוא יחסית פשוט ו… נוח.

הרווח שלכם ממק"מ נחשב "ריבית".

הוא ממוסה בשיעור קבוע של 15% בלבד (מס ריבית נומינלית).

זה בניגוד ל-25% מס רווח הון שמשלמים על רווחים ממניות, קרנות נאמנות, או אג"ח קונצרניות.

וגם בניגוד ל-30%-33% מס שעלולים לשלם בעלי שליטה בחברות על דיבידנדים או רווחי הון.

ה-15% הללו הם יתרון משמעותי של המק"מ לעומת אפיקי השקעה רבים אחרים.

המס מנוכה בדרך כלל במקור אוטומטית.

כשאתם פודים את המק"מ (מגיע לתאריך הפדיון) או מוכרים אותו לפני הזמן, הבנק או בית ההשקעות שמחזיק לכם את נייר הערך יחשב את הרווח (ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר הפדיון/מכירה) וינכה ממנו 15% מס לפני שיעביר לכם את הכסף.

שקוף, פשוט, ויחסית נמוך.

ומה עם עמלות?

כמו שציינו קודם:

המק"מ עצמו לא גובה עמלות ניהול.

העמלות היחידות שתשלמו (ושוב, כדאי לברר אצל הגוף הפיננסי שלכם!) הן עמלות קנייה/מכירה ועמלות דמי משמרת על חשבון ניירות הערך.

התחרות בין הבנקים ובתי ההשקעות יכולה להוביל לכך שעמלות אלו יהיו נמוכות, ולעיתים אף יציעו לכם פטור מסוים כדי שתשקיעו דרכם.

אל תתביישו לשאול ולנסות להתמקח.

בסופו של דבר, השקעה במק"מ נחשבת ליעילה יחסית מבחינת עלויות עסקה ומיסוי, במיוחד בהשוואה לאפיקים אחרים.

למי מתאים המק"מ? האם זה אתם? (בואו נגלה)

אז אחרי שפירקנו את המק"מ לגורמים, ראינו איך הוא עובד, מה היתרונות והחסרונות והפתעות הקטנות שלו, בואו נראה למי הוא יכול להיות פתרון השקעה מצוין.

אולי תמצאו את עצמכם ברשימה הזו:

  • משקיעים סולידיים במיוחד: אם הרעיון של תנודתיות בבורסה גורם לכם לנדודי שינה ואתם מחפשים בעיקר לשמור על ערך הכסף לטווח קצר עם מינימום סיכון – המק"מ הוא אופציה מובילה.

  • "חניית" כסף זמנית: יש לכם סכום כסף לא מבוטל שאתם יודעים שתצטרכו בעוד כמה חודשים עד שנה? למשל, מקדמה גדולה לדירה, כסף לשיפוץ, שכר לימוד עתידי, או כל הוצאה גדולה אחרת שצפויה בטווח הקצר. במקום שהכסף הזה ישכב בעו"ש ולא ירוויח כלום, או בפיקדון עם ריבית נמוכה וקנס על משיכה מוקדמת – מק"מ יכול להיות אופציה מצוינת להרוויח עליו קצת, בבטחה, עד שתצטרכו אותו.

  • חלופה ישירה לפיקדון בנקאי (כששווה): כשהתשואה על מק"מ גבוהה משמעותית מהבנק לאותו טווח זמן – זו פשוט החלטה כלכלית חכמה להעדיף אותו.

  • חלק מתיק השקעות מאוזן: גם בתיק השקעות מגוון יותר, עם מניות, אג"ח אחרות ונדל"ן, מק"מ יכול לשמש כמרכיב "מגן" סולידי ובעל נזילות יחסית, שמפחית את הסיכון הכולל של התיק.

  • בניית קרן חירום: קרן חירום חייבת להיות זמינה (יחסית) ובטוחה לחלוטין. חלק מקרן החירום (החלק שלא חייב להיות נזיל תוך שניות) יכול בהחלט להיות מושקע במק"מ כדי להשיג תשואה טובה יותר מהריבית האפסית בעו"ש.

ומי פחות ייהנה ממק"מ?

מי שמחפש צמיחה משמעותית על הכסף שלו.

מי שמוכן ומעוניין לקחת סיכון למען פוטנציאל תשואה גבוה יותר.

למטרות ארוכות טווח (מעל שנה), מק"מ בדרך כלל פחות מתאים.

למה? כי אז סיכון האינפלציה הופך ליותר משמעותי, וקיימים אפיקים אחרים עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר (כמו אג"ח ממשלתיות ארוכות צמודות מדד, או שוק ההון) שיכולים להתאים יותר.

ההתאמה של המק"מ היא בעיקר לטווח הקצר מאוד ולמשקיעים שמעדיפים בטיחות ויציבות.

שאלות שבוערות לכם בכיס (ותשובות שיעשו סדר בראש ובתקווה גם בחשבון)

אספנו כמה שאלות קלאסיות שעולות כמעט בכל שיחה על מק"מ. בואו נשים אותן על השולחן ונענה עליהן ישר ולעניין:

1. מה הסכום המינימלי שאני יכול להשקיע במק"מ?

בעבר, ההשקעה במק"מ דרשה סכומים מינימליים די גבוהים שהיו נגישים רק לגופים גדולים או משקיעים עשירים. אבל היום, בזכות המסחר בבורסה דרך חשבון ניירות ערך, אפשר לקנות מק"מ גם בסכומים נמוכים יחסית. התלוי במערכת הספציפית של הבנק או בית ההשקעות שלכם, אבל לרוב מדובר בסכומים שנגישים גם למשקיעים פרטיים קטנים. שווה לבדוק ישירות מול הגוף הפיננסי שלכם.

2. איך אני יודע מה התשואה שאקבל על המק"מ?

התשואה למק"מ נקבעת במכרזים התקופתיים שמקיים בנק ישראל. הבנקים ובתי ההשקעות מפרסמים בדרך כלל את התשואות שהתקבלו במכרזים האחרונים. בנוסף, אם אתם קונים מק"מ בשוק המשני, התשואה שתקבלו "עד הפדיון" מחושבת לפי מחיר השוק הנוכחי שלו ותאריך הפדיון. המערכות הדיגיטליות של הבנקים ובתי ההשקעות בדרך כלל מציגות לכם את התשואה השנתית הצפויה (YTM – Yield To Maturity) אם תחזיקו את המק"מ שאתם שוקלים לקנות עד הפדיון.

3. האם מק"מ צמוד למדד האינפלציה?

לא! וזה הבדל חשוב. מק"מ הוא אפיק שקלי לא צמוד למדד. הרווח שלכם הוא רווח נומינלי. זה אומר שאם האינפלציה גבוהה מהתשואה שקיבלתם על המק"מ, הכוח הקנייה הריאלי של הכסף שלכם נשחק. זה הסיכון העיקרי, כאמור, באפיק זה. יש אג"ח ממשלתיות אחרות שכן צמודות למדד, אבל הן לטווחים ארוכים יותר ועם מאפייני סיכון שונים.

4. האם כדאי למכור מק"מ לפני הפדיון אם אני צריך את הכסף?

זה תלוי בצרכים שלכם ובמצב השוק. אם אתם חייבים את הכסף, הנזילות בשוק המשני מאפשרת לכם למכור. השאלה היא במחיר. כפי שהסברנו, המחיר שתקבלו יהיה תלוי בריבית השוק באותו רגע. אם הריבית עלתה מאז שקניתם, ייתכן שתמכרו בהפסד קטן ביחס לתשואה המקורית. אם הריבית ירדה, ייתכן שתמכרו ברווח. אם אתם יכולים לחכות עד הפדיון, זה תמיד עדיף אם המטרה הייתה להגיע לתשואה שנקבעה בקנייה המקורית.

5. האם מק"מ בטוח יותר מפיקדון בנקאי רגיל?

שניהם נחשבים בטוחים מאוד מבחינת סיכון אי-פדיון (סיכון אשראי). ממשלת ישראל ובנק בישראל נחשבים יציבים ביותר. הסיכון בפיקדון בנקאי הוא סיכון הבנק עצמו (שגם הוא נמוך בישראל ומכוסה בחלקו על ידי המדינה). הסיכון במק"מ הוא סיכון המדינה (אפסי). ההבדלים העיקריים ביניהם הם בתשואה הפוטנציאלית, הנזילות, והמיסוי (15% על מק"מ לעומת 15% או 25% על פיקדונות, תלוי בסוג). שניהם בטוחים מאוד, אבל לא זהים לחלוטין.

6. מה ההבדל העיקרי בין מק"מ לאג"ח ממשלתי רגיל?

ההבדל העיקרי הוא תקופת החיים. מק"מ הוא תמיד נייר ערך לטווח קצר מאוד (עד שנה). אג"ח ממשלתי "רגיל" (שאינו מק"מ) מונפק לתקופות ארוכות יותר, החל משנה ומעלה, ולעיתים אפילו לעשרות שנים. אג"ח ארוך יותר חשוף יותר לסיכון ריבית – מחיר השוק שלו תנודתי יותר בהתאם לשינויים בריבית השוק מאשר מק"מ קצר.

7. מתי בנק ישראל מנפיק מק"מ?

בנק ישראל מפרסם מראש לוח מכרזים תקופתי (בדרך כלל חודשי או רבעוני) שבו הוא מפרט מתי יתקיימו המכרזים להנפקת מק"מ ואיגרות חוב ממשלתיות אחרות. דרך הבנקים או בתי ההשקעות, המשקיעים יכולים להשתתף במכרזים אלה בעקיפין, או פשוט לקנות מק"מ שכבר נסחר בשוק המשני לאחר ההנפקה.

בשורה התחתונה: האם המק"מ בשבילכם? (הגיע רגע ההחלטה)

אז הנה אנחנו בסוף המסע שלנו לעולם המק"מ.

עברנו דרך ההגדרה.

היתרונות הבולטים (בטיחות! נזילות! תשואה יחסית!).

החסרונות הקטנים (לא תהפכו עשירים, חשיפה לאינפלציה).

איך קונים ומוכרים.

ענינו על השאלות הבוערות.

ראינו שזה לא איזה קסם פיננסי שישנה את חייכם בין לילה.

אבל זה בהחלט כלי חכם.

מאוד בטוח.

סולידי.

עם פוטנציאל לתשואה טובה יותר מפיקדונות בנקאיים קצרים, במיוחד כשהריבית במשק גבוהה.

הוא מצוין לחניית כסף זמנית, לכספי קרן חירום, או כעוגן בטיחות בתיק השקעות מגוון.

האם הוא מתאים לכם?

זה תלוי בצרכים האישיים שלכם.

במטרות ההשקעה שלכם (קצר טווח מול ארוך טווח).

בסבילות שלכם לסיכון (רוצים אפס סיכון? מק"מ קרוב לזה).

בסכומי הכסף שזמינים לכם לטווח קצר ומה התשואות שהבנק מציע לכם עליהם.

בסוף, ידע זה כוח.

עכשיו כשאתם יודעים בדיוק מה זה מק"מ, איך הוא עובד, מה היתרונות והחסרונות שלו – אתם מצוידים לקבל החלטה מושכלת.

אז בפעם הבאה שתשמעו את המילה "מק"מ" – תדעו בדיוק על מה מדובר.

ואולי אפילו תגלו שזה בדיוק מה שהכסף הקצר שלכם חיפש בזמן הזה.

בהצלחה, ושיהיה רק בשמחות ובתשואות חיוביות!

בלוג טכנולוגיה פיננסי ומשפטי
המשך לעוד מאמרים שיוכלו לעזור...
מאיזה גיל אפשר לעשות כרטיס אשראי והכל על כך
```html המתכון לקשר בריא עם כרטיס האשראי: מה צריך לדעת? מדי יום אנו שומעים על אנשים שמתמודדים עם אתגרים...
קרא עוד »
ינו 06, 2025
מלגזה טלסקופית – לאיזה שימושים היא מיועדת?
מלגזה טלסקופית הינה מכונת הרמה רב-תכליתית המשמשת המון בתעשיית הבנייה לענפיה השונים. היא כוללת זרועות...
קרא עוד »
אפר 02, 2022
איפה כדאי להמיר כסף? הג指南 המושלם שלכם
```html המדריך המושלם להמרת כסף: איפה, מתי ולמה? העולם של המרת כסף יכול להיראות כמו ג'ונגל בלתי נגמר –...
קרא עוד »
דצמ 04, 2024
גלה את חישוב דמי ההיוון של מנהל מקרקעי ישראל
```html איך לחשב דמי היוון בצורה נכונה ופשוטה? חישוב דמי היוון מנהל מקרקעי ישראל הוא אחד הנושאים...
קרא עוד »
ינו 31, 2025
כיצד להפעיל מחדש רשת מחשבים תקולה בקלות
לחדש את החיים של רשת מחשבים תקולה: טיפים ושיטות שתצטרכו להכיר היו ימים בהם המחשב היה נראה לנו כמו...
קרא עוד »
פבר 26, 2025
איך להרוויח כסף ממכירת תמונות באינטרנט בקלות!
```html איך למכור תמונות ולקבל כסף על זה: 7 טיפים מצוינים שתצטרכו עולם הצילום מתפתח בצעדי ענק, ובשנים...
קרא עוד »
נוב 29, 2024
ביטול פסילת רישיון נהיגה: המדריך המלא
```html כיצד לחזור לנהיגה לאחר פסילה? אחת השאלות הכי מרתקות שעולות בעולם התחבורה היא איך אנשים יכולים...
קרא עוד »
נוב 28, 2024
גלה אם יש לך צו עיכוב יציאה מהארץ
```html האם יש לי צו עיכוב יציאה מהארץ? כל מה שצריך לדעת! צווים עכובים ליציאה מהארץ הם נושא שנוגע לרבים...
קרא עוד »
אפר 14, 2025
גלה איך לבדוק אם יש צו עיכוב יציאה מהארץ
```html איך לבדוק אם יש צו עיכוב יציאה מהארץ? זה תמיד רגע מפחיד אחר כך שלוחצים על כפתור ההזמנה. הסוף של...
קרא עוד »
מרץ 25, 2025
דוח פיננסי על pypl: האם זה הזמן להשקיע?
```html מה באמת קורה עם PayPal? נתונים ומגמות שעלינו להכיר PayPal, אחת מהחברות המוכרות ביותר בתחום הפיננסים...
קרא עוד »
דצמ 06, 2024
בכמה עלה מדד תשומות הבניה? כל הפרטים כאן!
```html האם אתם יודעים בכמה עלה מדד תשומות הבניה השנה? כולנו יודעים שזה קרה – השנה הייתה מלאה בשינויים,...
קרא עוד »
ינו 31, 2025
מאיזה גיל אפשר לעבוד בריבר ואיך מתחילים?
```html בריאות הנפש בעידן המודרני: 5 שיטות לשיפור איכות החיים בעולם המודרני, שבו הקצב הולך וגובר והלחץ לא...
קרא עוד »
ינו 09, 2025
נגישות