האם כדאי להשקיע בסטארטאפ? המדריך המלא למשקיע המתחיל

כולם מדברים על סטארטאפים.

הסיפורים על אקזיטים של מאות מיליונים (ולפעמים מיליארדים) דולרים הגיעו כבר לכל פינה. חבר'ה צעירים שהתחילו ממוסך או מדירת סטודיו קטנה, ובתוך שנים ספורות שינו את העולם – ואת מצב חשבון הבנק שלהם – ללא היכר.

מפתה, נכון?

הפיתוי להצטרף לחגיגה הזאת, לשים כסף על "הדבר הגדול הבא" ולראות אותו צומח פי עשרות או מאות מונים, הוא עצום.

אבל רגע לפני שאתם שולפים את הפנקס ומחפשים את היזם הבוהק הראשון שפגשתם, חשוב לנשום עמוק.

העולם הזה, המהפנט והמבטיח לכאורה, הוא גם זירת סיכון גבוהה להחריד. סיכון שהרבה יותר גבוה מהשקעה במניות של חברות ציבוריות ותיקות, למשל.

המאמר הזה נועד בדיוק בשבילכם.

משקיעים בתחילת הדרך, או אפילו סתם סקרנים, שרוצים להבין מה באמת קורה מאחורי הכותרות המפוצצות.

אנחנו הולכים לצלול לעומק, להבין את היתרונות והחסרונות, את הסיכויים והסיכונים.

נסביר איך בכלל נכנסים למשחק הזה, איך מזהים הזדמנות (או פלופ), ואיך נערכים לדרך ארוכה ורצופת מהמורות.

בסוף הקריאה, אתם לא רק תבינו אם השקעה בסטארטאפ מתאימה לכם בכלל, אלא גם תהיה לכם מפה די ברורה איך להתחיל.

מוכנים?

בואו נצא לדרך.

השקעה בסטארטאפ: הסיכוי להכות את השוק, או רק סיפור טוב לנכדים? כל מה שמשקיע מתחיל חייב לדעת.

1. מה זה בכלל סטארטאפ? האם זה לא סתם עסק קטן עם שם יוקרתי?

אז זהו, שלא בדיוק.

סטארטאפ הוא לא סתם עוד בית קפה או חנות בגדים שנפתחו בשכונה.

הרעיון המרכזי מאחורי סטארטאפ הוא צמיחה מהירה וסקיילביליות.

זה עסק צעיר מאוד, לרוב מבוסס טכנולוגיה (אבל לא תמיד), שמנסה לפתור בעיה קיימת בשוק, או אפילו ליצור שוק חדש לחלוטין.

המטרה? להגיע במהירות לכמה שיותר לקוחות או משתמשים, ולהפוך לחברה גדולה ומשמעותית.

הם לא מכוונים להיות עסק קטן ויציב. הם מכוונים להיות ה"דבר הגדול הבא".

זה אומר שהם שורפים כסף בהתחלה (הרבה כסף) כדי לגדול, ורק אחר כך מקווים להרוויח, והרבה.

זה גם אומר שהמודל העסקי שלהם חייב להיות כזה שמאפשר להם לגדול בלי שהעלויות שלהם יגדלו באותו קצב.

למשל, פלטפורמת תוכנה יכולה לשרת מיליון לקוחות כמעט באותה עלות שבה היא משרתת מאה לקוחות (אחרי הפיתוח הראשוני). בית קפה לא יכול.

ההבדל הזה הוא קריטי להבנת הפוטנציאל – והסיכון – של השקעה כזו.

שלבי חיי הסטארטאפ: מזרע רעיון לעץ פרי (אולי)

סטארטאפים עוברים כמה שלבים עיקריים, וכל שלב כזה מגיע עם מאפיינים וסיכונים שונים:

• Pre-Seed / Seed (שלב הזרע): הרעיון עוד בחיתוליו, לרוב יש אבטיפוס ראשוני או אפילו רק מצגת מרשימה. הסיכון הגבוה ביותר, כי רוב הסטארטאפים נופלים בשלב הזה. ההשקעה מגיעה לרוב מ"משפחה, חברים ופרימיטיבים" (FF&F) או אנג'לים ראשונים. השווי נמוך יחסית, אבל הסיכוי להכפיל את הכסף פי אלף (אם זה מצליח!) קיים תיאורטית.
• Early Stage (שלבים מוקדמים – Series A, B): הסטארטאפ כבר עבר את שלב הרעיון, יש לו מוצר ראשוני בשוק, אולי אפילו כמה לקוחות משלמים. הוא כבר הוכיח שיש לו אחיזה בשוק (Product-Market Fit ראשוני). הסיכון עדיין גבוה מאוד, אבל נמוך יותר משלב ה-Seed. ההשקעה מגיעה לרוב מקרנות הון סיכון (VCs).
• Growth Stage (שלבי צמיחה – Series C, D והלאה): החברה כבר הוכיחה את המודל העסקי שלה, יש לה צמיחה משמעותית בהכנסות או במשתמשים. היא כבר שווה הרבה יותר, והסיכון נמוך יותר (אבל עדיין קיים!). ההשקעה כאן מגיעה מקרנות VC גדולות יותר, קרנות פרייבט אקוויטי, ולפעמים אפילו משקיעים אסטרטגיים (חברות גדולות בתחום).

כמשקיעים פרטיים, לרוב ההזדמנויות הראשונות שלכם יהיו בשלבים המוקדמים (Pre-Seed/Seed), דרך פלטפורמות השקעה המאפשרות זאת או דרך רשתות אנג'לים.

2. אז למה לעזאזל להשקיע בסטארטאפ כשיש בורסה יציבה?

שאלה מצוינת.

הסיבה העיקרית והבולטת ביותר היא הפוטנציאל לתשואה אדירה.

כשמשקיעים בשלב מאוד מוקדם, אם הסטארטאפ מצליח בגדול והופך לחברה ששווה מיליארדים, ההשקעה הראשונית שלכם, שהייתה אולי בשווי נמוך יחסית, יכולה להפוך למשהו פנטסטי.

במניות ציבוריות, גם חברה שצומחת מהר, קשה להכפיל את שוויה פי עשרות או מאות מונים בתוך כמה שנים. סטארטאפ, אם הוא פוגע בול, יכול לעשות את זה.

עוד סיבה? להיות חלק ממשהו חדש ומרגש.

יש משקיעים שנהנים מהתהליך, מהקשר עם היזמים, מלתמוך ברעיונות שהם מאמינים בהם.

יש בזה אלמנט של תרומה לחדשנות, לכלכלה, וכן… גם קצת אגו בריא.

הצד האפל של הירח: 3 סיכונים שאתם פשוט לא יכולים להתעלם מהם

בואו נשים את הדברים על השולחן.

רוב הסטארטאפים, פשוטו כמשמעו, נכשלים.

המספרים המדויקים משתנים לפי הגדרה ומחקר, אבל מדברים על שיעורי כישלון של 80%-90% ואף יותר.

זה אומר שעל כל עשרה סטארטאפים שתשקיעו בהם בשלבים המוקדמים, סביר להניח שרק אחד או שניים ישרוד, ורק חלק קטן מהם (אולי אחד מתוך עשרות) יחזיר לכם את ההשקעה בגדול.

אז מה הסיכונים העיקריים?

• סיכון כישלון מוחלט: החברה נסגרת, והכסף שלכם יורד לטמיון. זה הסיכון הנפוץ ביותר.
• סיכון נזילות (Illiquidity): הכסף שלכם "תקוע" בסטארטאפ לתקופה ארוכה מאוד (5-10 שנים ואף יותר). אין לכם אפשרות למכור את המניות שלכם בקלות כמו בבורסה. אתם מחכים לאירוע אקזיט (IPO או רכישה).
• סיכון הערכת שווי (Valuation): קשה מאוד להעריך שווי של חברה צעירה בלי הכנסות משמעותיות או רווחים. ההערכה היא לרוב מבוססת על פוטנציאל, ופוטנציאל זה דבר נזיל למדי. יכול להיות שתשקיעו בשווי גבוה מדי, ואז גם אם החברה תצליח במידה מסוימת, התשואה שלכם תהיה נמוכה או לא קיימת.

חשוב להבין: השקעה בסטארטאפ היא לא חסכון לטווח קצר או בינוני. זה כסף שאתם יכולים "להרשות לעצמכם להפסיד", כי רוב הסיכויים הם שלא תראו אותו בחזרה, או שתראו אותו רק בעוד הרבה מאוד שנים.

ש: האם השקעה בסטארטאפ מתאימה לכל אחד?

ת: בשום פנים ואופן לא. היא מתאימה רק למי שיש לו הבנה בסיסית בסיכונים, יכולת להרשות לעצמו להפסיד את הכסף, וסבלנות רבה מאוד. זה לא תחליף לחסכון פנסיוני או לקרן חירום.

3. איך בכלל מוצאים הזדמנות להשקיע בסטארטאפ? אני לא טייקון!

פעם, השקעה בסטארטאפים הייתה נחלתם הבלעדית של טייקונים, קרנות הון סיכון מקצועיות, וכמה אנג'לים מחוברים היטב.

היום, העולם הזה נפתח קצת יותר.

עדיין, זה לא כמו לקנות מניות בבורסה בלחיצת כפתור.

אפשרויות נפוצות למשקיעים פרטיים הן:

• פלטפורמות השקעה קבוצתית (Crowdfunding Platforms): אלו אתרים שמאפשרים לסטארטאפים לגייס כסף ממספר גדול של משקיעים קטנים יחסית. כל משקיע שם סכום קטן (יכול להתחיל גם ממאות או אלפי שקלים בודדים), וביחד הקבוצה מגיעה לסכום הגיוס שהסטארטאפ צריך. זהו ערוץ פופולרי יחסית למשקיעים מתחילים, כי הוא נגיש ומאפשר פיזור מסוים על פני כמה השקעות. הפלטפורמות לרוב עושות סינון ראשוני, אבל עדיין חובת בדיקת הנאותות (Due Diligence) מוטלת עליכם.
• רשתות אנג'לים: אלו קבוצות של משקיעים פרטיים מנוסים יותר, לרוב אנשי עסקים או יזמים לשעבר, שמתאגדים כדי להשקיע בסטארטאפים. לפעמים ניתן להצטרף לרשתות כאלה כמשקיע (לרוב עם ספי כניסה גבוהים יותר מסכומים מינימליים בפלטפורמות), או לפעמים סטארטאפים שמגייסים דרכן יאפשרו גם למשקיעים "קטנים" יותר להצטרף לראונד.
• קשרים אישיים וישירים: הכירו יזמים! היו בכנסים, באירועים בתעשייה, הרחיבו את הרשת שלכם. לפעמים ההזדמנות הכי טובה תגיע דרך המלצה של מישהו שאתם סומכים עליו, או היכרות אישית עם צוות חזק שאתם מאמינים בו.

לא משנה באיזה ערוץ בחרתם, אל תשקיעו בהזדמנות הראשונה שנקרית בדרככם. חפשו, השוו, למדו, ובדקו כמה שיותר לפני שאתם מחליטים.

4. מצאתי סטארטאפ שנראה מבטיח! מה עכשיו? 7 סימני אזהרה (וסימני הצלחה) לבדוק לפני שפותחים את הארנק

זה השלב הקריטי ביותר.

היזמים יציגו לכם חזון מדהים, שוק עצום, טכנולוגיה פורצת דרך. העיניים שלהם יבריקו מאמונה.

התפקיד שלכם, כמשקיעים, הוא להיות סקפטיים במידה הנכונה.

לא לפסול על הסף, אבל גם לא להיסחף מההתלהבות הראשונית.

אלו הדברים העיקריים שחייבים לבדוק לעומק:

• הצוות (Team): אומרים שהדבר הכי חשוב בשלבים המוקדמים הוא הצוות. למה? כי הרעיון הראשוני כמעט תמיד משתנה. השוק משתנה. התחרות משתנה. הצוות הוא זה שצריך לנווט בכל השינויים האלה, להתאים את עצמו, לא לוותר, ולהוציא לפועל. חפשו צוות עם ניסיון רלוונטי בתעשייה, עם כישורים משלימים (טכנולוגיה, שיווק, מכירות, ניהול), ועם כימיה טובה. צוות מנוסה שיודע מה הוא עושה ומקרין אמינות – זה זהב.
• גודל השוק (Market Size): האם הסטארטאפ פונה לשוק שיש בו מספיק פוטנציאל כדי להפוך לחברה גדולה? "שוק ענק" זה מושג שקל לזרוק לאוויר. בדקו את המספרים. האם יש מספיק לקוחות פוטנציאליים? האם יש להם כסף לשלם? האם הם באמת צריכים את הפתרון שהסטארטאפ מציע?
• הפתרון / המוצר (Solution / Product): האם המוצר או השירות של הסטארטאפ באמת פותר בעיה אמיתית וכואבת אצל מספיק אנשים? האם הוא טוב משמעותית מהפתרונות הקיימים? האם יש לו משהו ייחודי (Unique Selling Proposition – USP) שקשה למתחרים להעתיק?
• מודל עסקי (Business Model): איך הסטארטאפ הולך להרוויח כסף? מתי הוא מצפה להגיע לרווחיות? האם המודל בר קיימא וסקיילבילי? מודל שלא ברור איך יניב הכנסות משמעותיות בעתיד הוא סימן אזהרה גדול.
• אחיזה בשוק (Traction): האם הסטארטאפ כבר הוכיח שיש לו לקוחות? שיש אנשים שמשתמשים במוצר? שמשלמים עליו? גם מספרים קטנים יכולים להיות משמעותיים בשלבים המוקדמים, אם הם מראים שיש התעניינות ושהמודל עובד. "עדיין אין לנו לקוחות, אבל הרעיון שלנו מדהים!" זה לרוב סימן אזהרה.
• תחרות (Competition): אין כמעט שוק בלי מתחרים. מי הם? מה היתרונות והחסרונות שלהם לעומת הסטארטאפ? האם הסטארטאפ יכול באמת להתמודד איתם ולהצליח? סטארטאפים שיגידו "אין לנו מתחרים" כנראה לא עשו את שיעורי הבית שלהם (או מסתירים משהו).
• בדיקת נאותות פיננסית ולגאלית (Financial & Legal Due Diligence): זה החלק הפחות זוהר, אבל הכרחי. בדקו את הדוחות הכספיים (גם אם הם קצרים), את ההוצאות, את תזרים המזומנים (כמה זמן יש להם לחיות עם הכסף הקיים?), את הסכמים משפטיים, קניין רוחני (IP), וכל דבר אחר שיכול להשפיע על עתיד החברה וההשקעה שלכם.

אל תתביישו לשאול שאלות קשות. יזמים טובים יעריכו את זה.

ש: האם כדאי להשקיע רק בסטארטאפים שכבר יש להם הכנסות?

ת: לא בהכרח, אבל זה בהחלט מפחית את הסיכון. בשלבי ה-Pre-Seed וה-Seed, ייתכן שעדיין אין הכנסות, אבל חייבת להיות הוכחה כלשהי לאחיזה בשוק – משתמשים פעילים, פיילוטים מוצלחים, הסכמים עם לקוחות פוטנציאליים. הכנסות הן הוכחה חזקה יותר, כמובן.

5. הערכת שווי: כמה באמת שווה הסטארטאפ הזה עכשיו?

אחת המשימות הכי מאתגרות, במיוחד בשלבים המוקדמים, היא להעריך כמה שווה סטארטאפ.

אין לו נכסים מוחשיים גדולים, אין לו רווחים, והשווי מבוסס בעיקר על ציפיות לעתיד.

זה לא מדע מדויק, בלשון המעטה.

יש כמה שיטות גסות שמנסות לתת כיוון, כמו השוואה לחברות דומות בשוק (אם קיימות), שיטות מבוססות על פוטנציאל הכנסות עתידיות (לרוב הערכות מאוד פרועות), או פשוט "מה השוק מוכן לשלם" באותו רגע.

כמשקיעים מתחילים, סביר להניח שלא תבצעו הערכת שווי מורכבת בעצמכם.

אבל חשוב שתבינו על בסיס מה נקבע השווי שבו אתם משקיעים, והאם הוא נראה לכם סביר ביחס לסיכון, לשלב שבו נמצא הסטארטאפ, ולשווי של חברות דומות (אם יש מידע פתוח). לפעמים, השווי פשוט "מנופח" מדי ביחס למצב האמיתי של החברה, וזה סימן אזהרה.

6. מה מקבלים בתמורה לכסף? מניות, SAFEs, Notes – בלגן?

כשאתם משקיעים בסטארטאפ, אתם לא קונים מניות רגילות כמו בבורסה.

הצורות הנפוצות של השקעה בשלבים המוקדמים הן:

• השקעה במניות (Equity): אתם רוכשים אחוז מסוים מהחברה (לרוב במניות בכורה, Prefered Stock, שיש להן יתרונות מסוימים על פני מניות רגילות במקרה של אקזיט). זה ברור יחסית, אבל דורש הסכם השקעה מלא ומפורט, שלרוב יקר לנהל משפטית בשלבים מאוד מוקדמים.
• הסכם SAFE (Simple Agreement for Future Equity): מסמך יחסית פשוט וקצר (פופולרי מאוד). אתם משקיעים סכום כסף היום, ובתמורה אתם מקבלים זכות לקבל מניות עתידיות בחברה, לרוב כשהיא תגייס סכום גדול יותר בראונד השקעה עתידי (למשל Series A). ה-SAFE יכלול לרוב דיסקאונט מסוים על שווי הראונד העתידי (כדי לפצות אתכם על הסיכון המוקדם), ולפעמים גם "קאפ" (CAP) – שווי מקסימלי לפיו יומרו המניות, גם אם הראונד העתידי יהיה בשווי גבוה יותר. זה מגן עליכם חלקית מהערכת שווי גבוהה מדי בראונד העתידי.
• הסכם הלוואה המירה (Convertible Note): דומה ל-SAFE במובן שאתם משקיעים עכשיו ומקבלים מניות עתידיות, אבל מבחינה טכנית זו הלוואה. היא צוברת ריבית ויש לה תאריך פירעון. גם היא לרוב תכלול דיסקאונט ו/או קאפ להמרה בראונד עתידי. אם לא מתקיים ראונד עתידי, הלוואה זו יכולה להפוך להיות חוב שהחברה צריכה להחזיר, מה שמקנה למשקיעים בה יתרון תיאורטי במקרה של כישלון (אבל לרוב אין לחברה כסף להחזיר).

בשני הסוגים האחרונים, אתם למעשה "דוחים" את קביעת הערכת השווי המדויקת לרגע שבו תיכנס קרן השקעה מקצועית יותר ותקבע את השווי. זה מקל על הגיוס בשלבים הראשונים.

חשוב להבין את ההבדלים בין הסכמים אלה, ולהכיר את המונחים כמו דיסקאונט וקאפ, שהם קריטיים לפוטנציאל התשואה שלכם.

ש: מה ההבדל העיקרי בין SAFE ל-Convertible Note?

ת: SAFE הוא הסכם פשוט יותר מבחינה משפטית, הוא לא צובר ריבית ואין לו תאריך פירעון קבוע כמו הלוואה. Convertible Note הוא יותר כמו הלוואה רגילה שממירה למניות. ה-SAFE נחשב היום ליותר פופולרי וידידותי למשקיעים (ולחברה) בשלבי Seed.

7. האקזיט המיוחל: מתי (ואיך) רואים את הכסף חזרה?

כאמור, השקעה בסטארטאפ היא לטווח ארוך.

מאוד ארוך.

אתם לא יכולים פשוט למכור את המניות שלכם מחר בבוקר.

הדרך העיקרית לראות תשואה על ההשקעה היא באמצעות "אירוע אקזיט":

• הנפקה לציבור (IPO – Initial Public Offering): הסטארטאפ הופך לחברה ציבורית ומניותיה נסחרות בבורסה. זהו לרוב האקזיט ה"יוקרתי" והמשתלם ביותר, כי הוא מאפשר לחברה ולמשקיעים המוקדמים למכור מניות לציבור הרחב. עם זאת, רק מעט מאוד סטארטאפים מגיעים לשלב הזה.
• רכישה (Acquisition / M&A): חברה גדולה יותר רוכשת את הסטארטאפ. זהו מסלול האקזיט הנפוץ יותר. הרכישה יכולה להיות במזומן, במניות של החברה הרוכשת, או בשילוב. במקרה כזה, אתם מקבלים את חלקכם היחסי מהתמורה לפי ההסכם המקורי שלכם.
• מכירות משניות (Secondary Sales): לפעמים, בשלבים מאוחרים יותר של הסטארטאפ, ייתכנו הזדמנויות למכור חלק מהמניות שלכם למשקיעים אחרים (למשל, קרנות פרייבט אקוויטי או משקיעים גדולים אחרים) לפני אירוע אקזיט רשמי. זה פחות נפוץ בשלבים המוקדמים.

חשוב לזכור: אין ערובה לאקזיט. יכול להיות שהסטארטאפ פשוט ימשיך להתקיים כחברה פרטית, יצליח במידה מסוימת, אבל לא יגיע לאף אירוע אקזיט גדול שיאפשר לכם לצאת מההשקעה ולממש רווח.

8. פיזור סיכונים: האם לשים את כל הכסף על סטארטאפ אחד "בטוח"?

אחרי שהבנתם שרוב הסטארטאפים נכשלים, התשובה ברורה: בשום אופן לא.

השקעה בסטארטאפ אחד, לא משנה כמה הוא נראה מבטיח, היא הימור טהור.

הדרך היחידה לשפר את הסיכויים הכוללים שלכם היא באמצעות פיזור.

השקיעו סכומים קטנים יחסית (ביחס לסך ההון ההשקעתי שלכם) במספר גדול ככל האפשר של סטארטאפים שונים.

המטרה היא ש"הלהיט" או שניים מתוך התיק שלכם יחזיר לכם את ההשקעה על כל התיק, וישאיר לכם רווח.

למשל, במקום להשקיע 100,000 ש"ח בסטארטאפ אחד, עדיף אולי להשקיע 10,000 ש"ח בכל אחד מעשרה סטארטאפים שונים (שעברו בדיקת נאותות רצינית, כמובן!).

זה קשה יותר ומצריך עבודה רבה יותר (לבחון יותר הזדמנויות), אבל זה קריטי כדי לשרוד בעולם הזה.

ש: כמה סטארטאפים צריך להשקיע כדי לפזר סיכון כמו שצריך?

ת: אין מספר קסם, אבל רוב האנג'לים המנוסים ממליצים על תיק של לפחות 10-20 השקעות, ואף יותר, כדי שההסתברות ל"היט" תהיה סבירה. זה מדגיש שוב: השקעה בסטארטאפים מתאימה רק אם יש לכם הון פנוי משמעותי יחסית שאתם יכולים להקצות לכך.

9. מיסוי והיבטים משפטיים: החלק הפחות סקסי (אבל חשוב רצח!)

אל תזניחו את הצדדים האלה.

איך ממסים רווחים מהשקעה בסטארטאפ? זה יכול להיות מורכב, במיוחד אם מדובר בהמרה של SAFE או Note למניות, או במקרה של אקזיט מורכב (למשל רכישה במניות של חברה זרה).

התייעצו עם יועץ מס שמתמחה בהשקעות כאלה.

מבחינה משפטית, ודאו שאתם מבינים בדיוק על מה אתם חותמים.

מה הזכויות שלכם כמשקיעים? האם יש לכם הגנה מסוימת במקרה של דילול (כשמגייסים כסף בשווי נמוך יותר)? האם יש לכם זכות הצבעה בדירקטוריון (כנראה שלא כמשקיעים קטנים, אבל חשוב לדעת)?

אם אתם משקיעים סכום משמעותי, שווה לשקול התייעצות עם עורך דין שמתמחה בתחום ההייטק והשקעות בשלבים מוקדמים.

ש: האם יש יתרונות מסוימים למשקיעים בסטארטאפים בישראל?

ת: כן, בישראל קיימות תוכניות עידוד ממשלתיות להשקעה בחברות הייטק בשלבים מוקדמים, כמו "חוק האנג'לים", המאפשרות במקרים מסוימים לקבל הטבות מס על השקעות באנג'לים. חשוב לבדוק את תנאי הזכאות ולהתייעץ עם יועץ מס לפני שמסתמכים על זה.

ש: מה קורה אם הסטארטאפ נכשל? האם מקבלים משהו בחזרה?

ת: ברוב המקרים, במקרה של כישלון מוחלט, המשקיעים לא יקבלו דבר בחזרה. אם החברה נסגרת, לרוב אין לה נכסים משמעותיים למכור שיכסו אפילו את החובות לנושים (למשל, לבנקים או עובדים), ולמשקיעים (בעלי מניות או מחזיקי SAFE/Note) אין עדיפות.

לסיכום: השקעה בסטארטאפ – טיסה ראשונה או טבילה בבריכה עמוקה?

השקעה בסטארטאפים היא מסע מרתק.

הוא יכול להיות מתגמל בצורה יוצאת דופן, גם כלכלית וגם אישית, אם זה מצליח.

אבל הוא רחוק מלהיות קל או בטוח.

הבנו שהסיכונים גבוהים, הנזילות נמוכה, ונדרשת סבלנות של בודהה ופיל בפיל.

למדנו שחייבים לבצע בדיקת נאותות מעמיקה, לא רק להתאהב ברעיון או ביזם.

והכי חשוב: פיזור, פיזור, פיזור.

השקעה בסטארטאפ מתאימה למי שיש לו הבנה אמיתית של הסיכונים, יכול להרשות לעצמו להפסיד את ההשקעה כולה, ויש לו הון פנוי מספיק כדי לפזר על פני מספר הזדמנויות.

זה לא אלטרנטיבה לחיסכון פנסיוני, וזה בטח לא תחליף לתיק השקעות סולידי יותר.

אם אתם נכנסים לעולם הזה בעיניים פקוחות, עם ציפיות ריאליות וגישה של למידה מתמדת – יש לכם סיכוי טוב יותר ליהנות מהתהליך, וכן, אולי גם לפגוש את אותו חד קרן מיתולוגי.

אבל אם אתם מחפשים דרך קלה להתעשר במהירות, או שאתם לא יכולים לישון בלילה כשהכסף שלכם נמצא במקום מסוכן – אולי עדיף להישאר עם המניות בבורסה או באפיקי השקעה מסורתיים יותר.

תהיה ההחלטה שלכם אשר תהיה, זכרו: ידע זה כוח.

וככל שתדעו יותר, ההחלטות שלכם יהיו טובות יותר.

בהצלחה!