האם כדאי להשקיע בתוכנית חיסכון בבנק? כל מה שצריך לדעת

הכסף שלכם יושב בבנק. יופי של התחלה, נכון? אבל רגע, איפה בדיוק הוא יושב? בחשבון העובר ושב שמדגדג את האף לאינפלציה? או אולי בתוכנית חיסכון שהבנקאי החביב הציע לכם בחיוך רחב?

זו שאלה קלאסית. כזו שמרגישה לפעמים קצת מיושנת בעולם של אפליקציות השקעה וטרנדים פיננסיים מתחלפים בקצב מסחרר. אבל היא עדיין רלוונטית מתמיד.

כי בסוף, לכולנו יש כסף שאנחנו רוצים לשמור, לגדל, או לפחות לא לראות אותו נשחק.

והבנק, הבנק תמיד שם. עם תוכניות החיסכון שלו. הבטחה לשקט נפשי, לבטחון. אבל האם זה מספיק? האם השקט הזה לא בא על חשבון משהו אחר?

בואו נצלול פנימה. נפתח את קלפי תוכניות החיסכון הבנקאיות. נבין איך הן עובדות (באמת). נשווה אותן לחלופות (בלי לפחד). ובסוף, בסוף המאמר הזה, אתם תדעו בדיוק מה כדאי *לכם* לעשות עם הכסף שלכם. מוכנים לצאת למסע?

האם כדאי לשים את הכסף בתוכנית חיסכון בבנק? מבט מבפנים.

תוכנית חיסכון בבנק: האם זה עדיין מה שחשבתם?

בואו נתחיל מהבסיס. מהי בעצם תוכנית חיסכון בבנק? בפשטות, זהו הסכם ביניכם לבין הבנק שבו אתם מפקידים סכום כסף מסוים (חד פעמי או בהפקדות חודשיות), למשך תקופה מוגדרת מראש.

בתמורה, הבנק משלם לכם ריבית. על הנייר, זה נשמע פשוט, בטוח, ולפעמים אפילו משעמם. אבל השטן, כרגיל, מסתתר בפרטים הקטנים.

הטעמים השונים של תוכניות חיסכון (יש יותר מאחד?)

כן, יש מגוון. לא מטורף, אבל מספיק כדי לבלבל:

• חיסכון בריבית קבועה: קלאסי. יודעים מראש כמה ריבית תקבלו עד סוף התקופה. נהדר כשרוצים יציבות ושקט נפשי, פחות נהדר כשהריבית עולה בשוק ואתם "תקועים" עם ריבית נמוכה.
• חיסכון בריבית משתנה: הריבית צמודה בדרך כלל לפריים (ריבית בנק ישראל). כשהפריים עולה, גם הריבית שלכם עולה. כשהפריים יורד, אתם מנחיתים. פחות ודאי מריבית קבועה, אבל מאפשר גמישות מסוימת לתנודות בשוק.
• חיסכון צמוד מדד: הסכום שחסכתם והריבית שתצברו צמודים למדד המחירים לצרכן. זה אמור להגן עליכם מפני שחיקת כוח הקנייה בגלל אינפלציה. האם זה באמת מגן? נגיע לזה בהמשך.
• חיסכון משולב/אחרים: לפעמים הבנקים מציעים שילובים או מבצעים נקודתיים. תמיד כדאי להסתכל מה הקאצ'.

הסוד שמאחורי הריבית והנעילה

איך הבנק מחשב את הריבית? זה כבר נהיה קצת יותר פיננסי. הריבית השנתית המוצגת היא בדרך כלל ברוטו (לפני מס). יש גם עניין של ריבית דריבית – הריבית מצטרפת לקרן, וגם עליה צוברים ריבית בהמשך.

אבל הדבר המשמעותי ביותר ברוב תוכניות החיסכון הוא הנעילה. אתם מתחייבים לא לגעת בכסף לפרק זמן מסוים – שנה, שנתיים, חמש, לפעמים אפילו יותר. אם תשברו את ההתחייבות הזו ותרצו למשוך את הכסף לפני הזמן? תשלמו קנס. והקנס הזה, חברים, יכול להיות כואב. הוא יכול "לאכול" חלק משמעותי מהרווח שהייתם אמורים לקבל, ולפעמים אפילו חלק מהקרן.

אז לפני שחותמים, מבינים היטב: לכמה זמן אני "קובר" את הכסף הזה? מה קורה אם אני אצטרך אותו פתאום?

פעם זה היה הלהיט: למה כולם אהבו את החיסכון הבנקאי?

לפני שנים, כשעולם ההשקעות היה נגיש פחות, כשריביות הבנק היו גבוהות יותר, ותוכניות החיסכון הציעו תשואות שנראו סבירות ביחס לאלטרנטיבות (שפשוט לא היו קיימות לציבור הרחב באותה קלות), הן היו פתרון מעולה.

היתרונות היו ברורים:

• פשטות: לא צריך להבין שווקים, מניות, אג"ח. מפקידים וזהו.
• בטחון (תחושתי ולפעמים גם בפועל): הכסף בבנק, תחת פיקוח. תחושת ביטחון חזקה מאוד, במיוחד למי שמפחד מהשקעות שנראות "מסוכנות".
• יציבות: בידיעה שיש לכם סכום שצובר ריבית ידועה מראש.

השקט הנפשי הזה היה שווה הרבה. להרבה אנשים, הוא עדיין שווה הרבה.

רגע, יש קאצ'? למה היום זה כבר לא כ"כ מזהיר?

ובכן, העולם השתנה. והריביות… הו, הריביות.

כשהריבית של בנק ישראל הייתה נמוכה במשך שנים (מאוד מאוד נמוכה), הריביות שהבנקים הציעו על תוכניות חיסכון היו לרוב… בדיחה עצובה. בקושי כיסו את עמלות ניהול החשבון, שלא לדבר על משהו חשוב יותר.

האויבת הגדולה: האינפלציה שוחקת את הכל

תדמיינו ששמתם 10,000 ש"ח בתוכנית חיסכון לשנה בריבית של 1%. בסוף השנה יש לכם 10,100 ש"ח. נחמד, נכון?

עכשיו תדמיינו שבמהלך אותה שנה, מחירי המוצרים והשירותים עלו ב-3% (אינפלציה). מה שקניתם ב-10,000 ש"ח בתחילת השנה, עולה עכשיו 10,300 ש"ח.

הכסף שלכם גדל ב-1%, אבל הכוח קנייה שלו *קטן* ב-2% (בערך). הפסדתם כוח קנייה. הכסף שלכם שווה פחות.

וזה הקאצ' הגדול ביותר של תוכניות חיסכון עם ריבית נמוכה בעידן של אינפלציה: הן פשוט לא עומדות בקצב שחיקת הכסף. הן מרגישות בטוחות, אבל בפועל, הכסף שלכם נהיה "קטן" יותר כל הזמן.

זה כמו לנסות לרוץ במקום על מסוע שנע אחורה. אתם מתאמצים, אבל מתקדמים אחורה.

עלות ההזדמנות: מה הפסדתם בדרך?

כשאתם נועלים את הכסף בתוכנית חיסכון לשנתיים בריבית קבועה של 2%, אתם מוותרים על האפשרות להשתמש בכסף הזה להשקעות אחרות.

מה אם בתקופה הזו שוק המניות עשה עלייה יפה? מה אם מצאתם נכס נדל"ן מעניין? מה אם הייתם יכולים להשיג תשואה גבוהה יותר באפיק אחר, גם אם מסוכן יותר?

זו "עלות ההזדמנות". הכסף שהייתם *יכולים* להרוויח אם הייתם עושים משהו אחר. ובתוכניות חיסכון עם תשואות נמוכות, עלות ההזדמנות יכולה להיות משמעותית מאוד.

הנעילה המעיקה: כשהכסף פתאום נחוץ

זוכרים את סעיף הנעילה והקנסות? הוא הופך להיות כואב במיוחד כשהחיים מפתיעים ואתם צריכים את הכסף באופן דחוף. תיקון באוטו, הוצאה רפואית לא צפויה, הזדמנות עסקית פתאומית.

פתאום הכסף ה"בטוח" וה"זמין" שלכם הופך ל"בטוח" אבל ממש לא "זמין" בלי לשלם מחיר. זה מוריד את הדירוג שלהם בקטגוריית ה"נזילות" – היכולת להפוך נכס (החיסכון שלכם) למזומן בקלות ובמהירות.

אז מה עושים עם הכסף? מבט מהיר על החלופות (בלי להסתבך)

אם לא תוכנית חיסכון בבנק, אז מה כן? יש עולם שלם בחוץ, והיום הוא נגיש יותר מאי פעם.

שוק ההון: לא חייב להיות מפחיד (אבל כן דורש הבנה)

מניות, אג"ח, קרנות נאמנות, תעודות סל. השקעה דרך בית השקעות או אפילו ישירות דרך הבנק (בחלק ה"מסוכן" יותר שלו). פוטנציאל התשואה פה גבוה בהרבה מאשר בתוכנית חיסכון.

אבל, וזה אבל גדול: הסיכון גבוה יותר. מניות יכולות לרדת, השוק יכול להתנדנד. זה דורש הבנה, מחקר, או לפחות עבודה עם גוף מוסמך שאתם סומכים עליו.

היתרון? פוטנציאל לעקוף את האינפלציה וגם להשיג צמיחה משמעותית לכסף לאורך זמן. החיסרון? אפשר גם להפסיד כסף.

קרנות פנסיה וקופות גמל: לא רק לפרישה

רגע, אלה לא רק לפנסיה? לא בהכרח! קופות גמל להשקעה, למשל, הן מכשיר חיסכון והשקעה גמיש יחסית, עם יתרונות מיסוי מסוימים (מעבר בין מסלולי השקעה בלי אירוע מס), והן משקיעות בשוק ההון.

הן מנוהלות על ידי מומחים (בתי ההשקעות), מציעות מגוון מסלולי השקעה (מרמת סיכון נמוכה עד גבוהה), והן נזילות בדרך כלל בכל עת (בלי קנסות משיכה כמו בבנק, אם כי יש עניין של מיסוי רווחי הון במשיכה). שווה בהחלט לבדוק גם את האפיק הזה.

נכסים אחרים: נדל"ן, P2P, ועוד הפתעות

יש עוד אפשרויות. השקעה בנדל"ן (יותר מורכב, סכומים גדולים, פחות נזיל). השקעות P2P (הלוואות עמית לעמית – ריבית פוטנציאלית גבוהה יותר, אבל סיכון של חדלות פירעון). השקעות אלטרנטיביות.

כל אפיק כזה דורש הבנה מעמיקה יותר, כרוך בסיכונים אחרים, ולרוב פחות נזיל מחיסכון בנקאי או קופת גמל להשקעה.

אז מתי בכל זאת הגיוני לשים כסף בתוכנית חיסכון בבנק? (ישנם מצבים כאלה!)

היינו קצת ציניים, אבל האמת היא שיש מצבים שבהם תוכנית חיסכון בנקאית דווקא כן יכולה להיות הפתרון הנכון. הנה כמה מהם:

• ליעדים קצרי טווח מאוד: צריכים את הכסף בעוד חצי שנה? שנה? שנתיים לכל היותר? אם התקופה קצרה מאוד ואין לכם סבילות לסיכון, תוכנית חיסכון לזמן קצר יכולה להיות עדיפה על השקעה בשוק ההון שיכול להתנדנד בטווח הקצר. עדיף לקבל תשואה אפסית (או קרובה לזה) מאשר להפסיד כסף שאתם צריכים בקרוב.
• קרן חירום: כסף שאתם חייבים שיהיה זמין ונגיש באופן מיידי, לכל צרה שלא תבוא. במקרה כזה, הנזילות והבטחון גוברים על שיקולי התשואה. חלק מקרן החירום בהחלט יכול לשבת בתוכנית חיסכון נזילה (אם כי לרוב היא תציע ריבית נמוכה יותר), או אפילו בעובר ושב (עם ריבית אפסית, אבל זמינות מקסימלית).
• סלידה מוחלטת מסיכון: יש אנשים שישנים טוב יותר בלילה בידיעה שהכסף שלהם "בטוח" בבנק, גם אם הוא לא מרוויח הרבה. שקט נפשי הוא גם סוג של תשואה. צריך רק להיות מודעים לכך שזה בא על חשבון פוטנציאל צמיחה, ולהבין את השחיקה מהאינפלציה.

שאלות שאתם בטח שואלים את עצמכם (ותשובות קצרות)

1. הכסף בתוכנית חיסכון באמת בטוח ב-100%?

בדרך כלל כן. בישראל, הבנקים מפוקחים מאוד, והסיכוי שהבנק יקרוס ואתם תאבדו את כספכם בתוכנית חיסכון הוא אפסי. זה אחד היתרונות הגדולים לעומת השקעות בשוק ההון או אלטרנטיבות אחרות.

2. האם כדאי לחכות שהריבית תעלה לפני שאני פותח תוכנית חיסכון?

קשה לדעת מתי הריבית תעלה או תרד. אם אתם צריכים את הכסף לטווח קצר ורוצים לשמור עליו, לא בהכרח כדאי "לתזמן את השוק". אם אתם חושבים על טווח ארוך, ייתכן שאפיקי השקעה אחרים רלוונטיים יותר בלי קשר לרמת הריבית הנוכחית בבנקים.

3. איך משווים בין תוכניות חיסכון שונות?

לא מסתכלים רק על אחוז הריבית המוצג. בודקים גם: האם הריבית קבועה או משתנה? לאיזו תקופה הכסף נעול? מה גובה הקנס על משיכה מוקדמת? האם יש עמלות נסתרות? קוראים את האותיות הקטנות!

4. מה ההבדל בין חיסכון בבנק לבין פיקדון (פק"ם)?

פק"ם (פיקדון קצר מועד) הוא סוג של תוכנית חיסכון לתקופה קצרה מאוד (שבוע, חודש, מספר חודשים). לרוב הוא מציע ריבית נמוכה מאוד, אבל נזילות גבוהה (בסוף התקופה הקצרה). תוכניות חיסכון "קלאסיות" הן לתקופות ארוכות יותר.

5. האם כדאי ליצור קשר עם הבנקאי שלי כדי לשאול על תוכניות חיסכון?

בהחלט! זה התפקיד שלו. הוא יוכל להציג לכם את התוכניות שהבנק מציע. אבל זכרו שהוא מייצג את הבנק. חשוב לבוא מוכנים, לשאול שאלות על הנעילה, הקנסות, ולהשוות את ההצעה לאלטרנטיבות אחרות שקיימות בשוק (לא רק בבנק).

6. מה המינימום שצריך כדי לפתוח תוכנית חיסכון?

זה משתנה מבנק לבנק ומתוכנית לתוכנית, אבל יש תוכניות שניתן לפתוח גם בסכומים קטנים יחסית, ואף בהפקדות חודשיות קטנות.

7. האם חיסכון צמוד מדד באמת מגן מפני אינפלציה?

הצמדה למדד אמורה לשמור על ערך הקרן שלכם מפני שחיקת המדד. אבל הריבית שאתם מקבלים *בנוסף* להצמדה הזו היא בדרך כלל נמוכה. אם הריבית נמוכה משמעותית מהאינפלציה (מינוס ההצמדה), עדיין יכולה להיות שחיקה מסוימת ברווח הריבית הריאלי. זה לא 100% הגנה תמיד.

בשורה התחתונה: ההחלטה היא שלכם (אבל עכשיו היא מושכלת יותר)

אז לחסוך בבנק או לא? התשובה, כמו ברוב הדברים בחיים, היא: זה תלוי.

זה תלוי במטרות הפיננסיות שלכם (מתי תצטרכו את הכסף?), בטווח הזמן שלכם (שנה? חמש? עשר?), בסבילות הסיכון שלכם (עד כמה אתם מוכנים להפסיד כדי להרוויח יותר?), וברמת ההבנה שלכם בעולם ההשקעות.

תוכניות חיסכון בבנק מציעות בטחון ופשטות. הן מתאימות למצבים מסוימים, כמו שמירה על כסף לטווח קצר מאוד או כחלק מקרן חירום.

אבל חשוב להיות מודעים לחסרונות: פוטנציאל תשואה נמוך שעלול להישחק על ידי אינפלציה, וקשיי נזילות בגלל הנעילה.

העולם מציע היום הרבה יותר אפיקים. חלקם נגישים יותר, חלקם מורכבים יותר. לחלקם פוטנציאל גבוה יותר (וגם סיכון גבוה יותר).

המסע הזה נועד לתת לכם את התמונה המלאה. לא כדי שתרוצו למשוך את כל הכסף מהבנק מחר בבוקר, אלא כדי שתבינו טוב יותר את האפשרויות שלכם.

אז תעשו שיעורי בית. תשוו. תשאלו שאלות (את הבנקאי, אבל גם אולי יועץ פיננסי אובייקטיבי). ותקבלו את ההחלטה שהכי נכונה *לכם* ולכיס שלכם. בהצלחה!