הון עצמי ממוצע לפי גיל: האם אתם על המסלול הנכון?

המספר הגדול הזה שמלווה אותנו בשקט.

זה לא מספר הטלפון של האקס, וגם לא מספר הקלוריות בארוחת הצהריים (לפחות לא תמיד).

אנחנו מדברים על הון עצמי.

המצבור הפיננסי הכולל שלכם.

השורה התחתונה האמיתית שמספרת סיפור על נכסים, חובות, החלטות טובות יותר ופחות.

ולא משנה בני כמה אתם, או מה עשיתם עד עכשיו, יש סיכוי טוב שאיפשהו בראש מתרוצצת השאלה: "איפה אני עומד/ת ביחס לאחרים?"

האם ההון העצמי שלי "נורמלי" לגיל שלי?

האם אני על המסלול הנכון? או שאני בפיגור רציני ונעלם לי האוטובוס לכיוון החופש הפיננסי?

אם השאלות האלה מקפיצות לכם משהו בבטן, אתם ממש לא לבד.

השוואה פיננסית היא ספורט לאומי (ולא תמיד בריא).

אבל האם יש בכלל "מסלול נכון"? ומה אפשר ללמוד מממוצעים וסטטיסטיקות?

בואו נצלול לזה ביחד.

נגלה מה זה אומר המספר הזה בכלל, למה ההשוואה יכולה להיות גם מועילה וגם מלחיצה, ונראה (עם המון אזהרות קטנות, כן?) את המספרים שעל השולחן.

הכי חשוב?

תצאו מפה עם כלים מעשיים.

לא רק כדי להבין איפה אתם נמצאים היום, אלא איך אתם יכולים לשפר את המצב, בכל גיל, עם חיוך על הפנים ובלי הלחץ המיותר.

מוכנים? יאללה.

הון עצמי: המספר שכולם מדברים עליו (ושלא תמיד מבינים)

טוב, לפני שרצים לטבלאות וממוצעים, בואו נשים את הדברים על השולחן.

מה זה בכלל הון עצמי?

ההגדרה פשוטה להפליא, אבל היישום… פחות.

רגע, מה זה בעצם הון עצמי? (לפני שמתחילים להילחץ)

במילים הכי פשוטות:

הון עצמי = שווי הנכסים שלכם – שווי ההתחייבויות (החובות) שלכם.

זה הכל.

זה כמה אתם "שווים" במונחים פיננסיים נטו, אחרי שמנקים את כל מה שאתם חייבים לאחרים.

מה נחשב נכס? כל דבר שיש לו ערך כספי ואתם הבעלים שלו.

• כסף בחשבון בנק (עו"ש, חסכונות, פק"מים).
• השקעות (מניות, אג"ח, קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיה – כן, גם פנסיה! בשלב מסוים).
• נדל"ן (שווי הדירה או הדירות שבבעלותכם).
• רכב (שווי השוק שלו, לא מה ששילמתם עליו במקור).
• חפצי ערך משמעותיים (תכשיטים, יצירות אמנות, אוסף בולים נדיר אם יש לכם כזה).

ומה נחשב התחייבות (חוב)? כל דבר שאתם חייבים לאחרים.

• משכנתא (יתרת החוב לבנק).
• הלוואות (רכב, לימודים, פרטיות).
• חוב בכרטיס אשראי (שלא שולם בסוף החודש).
• מינוס בבנק.

הון עצמי יכול להיות חיובי (הנכסים גדולים מהחובות), אפס, או אפילו שלילי (החובות גדולים מהנכסים – מצב שכיח יותר בגילאים צעירים).

המטרה הפיננסית של רוב האנשים היא להגדיל את ההון העצמי שלהם לאורך זמן.

למה בכלל להשוות את עצמנו לאחרים? (הצד הפחות נעים של הפיננסים)

טוב, בואו נודה בזה.

כולנו עושים את זה.

משווים את השכר, את הרכב, את הדירה, ובטח שגם את המצב הפיננסי הכולל.

זה טבוע בנו.

השוואה לממוצעים יכולה להיות נקודת התייחסות.

היא יכולה לתת לכם מושג האם אתם פחות או יותר "בסביבה" ביחס לקבוצת הגיל שלכם, או אולי יש פער משמעותי (לכאן או לכאן).

זה יכול להיות זרז לפעולה.

"רגע, אם הממוצע בגיל שלי ככה וככה, ואני רחוק משם, אולי כדאי לי לשבת ולחשוב מה אני יכול לשנות?"

אבל וזה אבל גדול: השוואה לממוצעים יכולה להיות גם מלכודת דבש פיננסית.

היא יכולה לגרום ללחץ מיותר.

לתחושת כישלון אם אתם "מאחור".

או לשאננות אם אתם "לפנים".

המספר הממוצע מסתיר כל כך הרבה דברים: רקע משפחתי, החלטות חיים (לימודים, קריירה, הקמת משפחה, רכישת דירה ראשונה), אירועים בלתי צפויים, ועוד מיליון ואחד גורמים שהם ספציפיים לסיפור החיים שלכם.

אז נסתכל על המספרים.

נלמד מהם.

אבל ניקח אותם תמיד עם קורט (או מלחייה שלמה) של מלח.

המסע הפיננסי של כל אחד הוא אישי.

הממוצע הוא רק נקודת ציון, לא היעד.

האם אתם "על המסלול הנכון"? הסתכלות על הממוצעים (בזהירות!)

קשה מאד למצוא נתונים מדויקים ועדכניים לגבי הון עצמי ממוצע או חציוני בישראל לפי גיל בצורה עקבית ושקופה.

הנתונים משתנים, המקורות מגוונים (סקרים, בנקים, גופים ממשלתיים), והמתודולוגיה לא תמיד אחידה.

מה גם שנתוני ממוצע יכולים להיות מעוותים על ידי קומץ עשירים מאד.

נתון חציוני (Median – המספר שנמצא בדיוק באמצע, כך שמחצית מהאוכלוסייה מעליו ומחצית מתחתיו) הוא לרוב מדד טוב יותר ומייצג יותר עבור "האדם הממוצע" האמיתי.

אבל גם כאן, המספרים הם הערכות בלבד, מבוססים על נתונים זמינים מסקרים שונים (של הלמ"ס למשל, סקר הוצאות והכנסות) וניתוחים פיננסיים.

אז כמה "אמורים" להיות לכם? המספרים (בערך)

בואו נציג פה טווחים כלליים, שמבוססים על ניתוח נתונים קיימים בישראל והשוואות בינלאומיות (עם התאמות לאופי הכלכלה המקומית).

קחו אוויר.

זוכרים? זה רק מדד.

• שנות ה-20 (20-29): בשלב הזה, אנשים רבים רק מתחילים את דרכם המקצועית. אולי מסיימים לימודים, מתחילים לחסוך לראשונה, ורבים צוברים חובות (לימודים, רכב, אולי הלוואה ראשונה). הון עצמי שלילי או קרוב לאפס הוא נפוץ לחלוטין. הטווח יכול לנוע בין מינוס כמה עשרות אלפי שקלים ועד כמה עשרות אלפים בודדים בפלוס. התחלת החיסכון היא המטרה העיקרית כאן.
• שנות ה-30 (30-39): זה לרוב העשור שבו הקריירה מתחילה לצבור תאוצה. ההכנסה עולה, וזו תקופה שבה רבים מקבלים החלטות פיננסיות גדולות: חתונה, ילדים, ובעיקר – רכישת דירה ראשונה. רכישת דירה מנפחת את סך הנכסים (שווי הדירה) אך גם את סך ההתחייבויות (משכנתא גדולה). הון עצמי חציוני יכול לנוע פה בטווח רחב, אולי בין כמה עשרות אלפי שקלים לכמה מאות אלפים בודדים, תלוי מאד אם רכשו דירה ומה גובה המשכנתא. מי שטרם רכש דירה וחסך משמעותית יכול להיות עם הון עצמי גבוה יותר ממי שרכש עם משכנתא ענקית.
• שנות ה-40 (40-49): ההכנסה לרוב בשיאה או מתקרבת לשיא. המשכנתא מתחילה לרדת (אחרי כעשור של תשלומים), והחסכונות לפנסיה ולטווח ארוך מתחילים לצבור תאוצה משמעותית בזכות ריבית דריבית והפקדות עקביות. הון עצמי חציוני יכול להגיע לכמה מאות אלפי שקלים ויותר. מי שרכש דירה מוקדם והמשכנתא שלו יורדת, או מי שהשקיע באופן עקבי, יראה פה עלייה משמעותית.
• שנות ה-50 (50-59): הפוקוס עובר יותר ויותר לכיוון הפרישה. הנכסים הפנסיוניים הופכים לחלק משמעותי מאד מההון העצמי. המשכנתא (אם הייתה) כבר קטנה משמעותית או נסגרה. הילדים אולי כבר פחות תלויים כלכלית. ההון העצמי החציוני יכול להגיע פה למיליון שקלים ויותר, בעיקר בזכות הצבר הפנסיוני והנדל"ן (אם קיים).
• שנות ה-60 ואילך (60+): זו תקופת הפרישה או ההכנה המיידית אליה. ההון העצמי לרוב בשיאו לפני הפרישה. הפנסיה והחסכונות הפכו לנכס העיקרי הזמין לשימוש (בזהירות ותכנון!). ההון העצמי החציוני ממשיך לעלות, ולמי שניהל את ענייניו בחכמה, יכול להגיע לכמה מיליוני שקלים, שוב, תלוי מאד אם קיימת דירה, כמה חסכונות צבורים, ומה מצב הפנסיה.

מה משפיע על ההון העצמי שלכם? (רמז: זה לא רק הגיל)

כמו שראיתם, המספרים האלה הם רק נקודת מוצא.

יש המון גורמים נוספים שמשפיעים בצורה דרמטית על ההון העצמי שלכם.

אי אפשר לדחוס את כל החיים לתוך טבלה פשוטה.

• פוטנציאל השתכרות וקריירה: תחום העיסוק שלכם, ההשכלה, הוותק, וגם כמה אתם טובים במשא ומתן על שכר – כל אלה משפיעים על כמה כסף נכנס לכם מדי חודש, וכתוצאה מכך, כמה אתם יכולים לחסוך ולהשקיע.
• הרגלי חיסכון והוצאה: זה כנראה הגורם ה-הכי משמעותי עליו יש לכם שליטה ישירה. האם אתם חיים בפחות ממה שאתם מרוויחים? האם אתם חוסכים באופן קבוע? האם אתם מבזבזים על דברים שפחות חשובים לכם בטווח הארוך?
• החלטות נדל"ן: מתי רכשתם דירה (אם בכלל)? איפה? כמה משכנתא לקחתם? שוק הנדל"ן בישראל הוא גורם דומיננטי בהון העצמי של משקי בית רבים, אבל הוא גם מגיע עם עלויות עתק (המשכנתא).
• השקעות: האם אתם משקיעים את הכסף שלכם? איפה? רמת הסיכון? כמה זמן אתם משקיעים? ריבית דריבית לא עובדת לבד, צריך לדאוג שיהיה לה על מה לעבוד.
• ניהול חובות: חובות הם לא תמיד רעים (משכנתא יכולה להיות "חוב טוב" כי היא ממנפת נכס), אבל חובות יקרים (אשראי, מינוס) או ניהול כושל שלהם יכולים לכרסם בהון העצמי כמו עש בסוודר יקר.
• מצב משפחתי: האם אתם בזוגיות? יש לכם ילדים? גודל המשפחה משפיע על ההכנסות (אם שני בני הזוג עובדים) וגם על ההוצאות, ועל היכולת לחסוך.
• אירועי חיים בלתי צפויים: מחלות, פיטורים, ירושות, מתנות – החיים זורקים עלינו דברים מכל מיני כיוונים, וגם זה משפיע.

אז אם אתם מסתכלים על המספר הממוצע ומרגישים נפילה קטנה, קחו נשימה עמוקה.

הסיפור שלכם מורכב יותר מזה.

איכות או כמות? למה מבנה ההון העצמי חשוב יותר מהמספר הסופי

הנה עוד נקודה סופר חשובה שאף טבלת ממוצעים לא תספר לכם:

לא כל הון עצמי נולד שווה.

שווי מיליון שקלים יכול להיראות מדהים על הנייר.

אבל איך בנוי המיליון הזה?

נכסים נוזליים מול נכסים "תקועים": מה הסיפור?

יש הבדל ענק בין הון עצמי שמורכב ממיליון שקל במזומן או במניות נסחרות, לבין הון עצמי שמורכב ממיליון שקל שהם בעצם ההפרש בין שווי דירה של 2 מיליון שקל למשכנתא של מיליון שקל.

המיליון במזומן/מניות הוא נוזלי. אתם יכולים לגשת אליו די בקלות.

המיליון בנדל"ן הוא פחות נוזלי. כדי להשתמש בו, אתם צריכים למכור את הדירה (תהליך ארוך, יקר, ומורכב).

למה זה חשוב?

כי בחיים יש הפתעות.

צריך כרית ביטחון.

נכסים נוזליים מאפשרים לכם להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות, לנצל הזדמנויות, ולישון בשקט בלילה.

הון עצמי "תקוע" בעיקר בנכסים לא נזילים (כמו דירה עם משכנתא גדולה) יכול להיראות יפה, אבל להשאיר אתכם חשופים במצבי חירום.

שאפו לבנות הון עצמי שכולל גם רכיב משמעותי של נכסים נוזליים או יחסית נזילים (חסכונות, קרנות השקעה).

חוב טוב מול חוב רע: ההבדל שיכול להציל לכם את הלילה

לא כל חוב הוא בהכרח דבר רע.

חוב "טוב" הוא לרוב כזה שנלקח כדי לרכוש נכס שעשוי לעלות בערכו (כמו משכנתא על דירה) או כדי להגדיל את פוטנציאל ההשתכרות שלכם (כמו הלוואה ללימודים שתאפשר לכם להרוויח יותר). הריבית על חובות כאלה לרוב נמוכה יחסית.

חוב "רע" הוא לרוב כזה שנלקח לצריכה שוטפת או לרכישת דברים שיורדים בערכם במהירות (כמו רכב שנקנה בהלוואה יקרה, או מינוס בבנק, או חוב בכרטיס אשראי). הריבית על חובות כאלה היא לרוב גבוהה מאד, והם פשוט אוכלים לכם את הכסף ומונעים מכם לבנות הון.

מישהו עם הון עצמי נמוך אבל ללא חובות בכלל, יכול להיות במצב פיננסי איתן יותר ממישהו עם הון עצמי גבוה יותר על הנייר, אבל עם הר של חובות צרכניים יקרים.

המטרה היא לא רק לצבור נכסים, אלא גם לנהל חובות בחכמה (להקטין חוב רע, למנף חוב טוב בזהירות).

מצאתם את עצמכם בטבלה? 5 צעדים פרקטיים לשיפור (בכל גיל!)

אז הסתכלתם על ההערכות, חשבתם על הנכסים והחובות שלכם, ואתם רוצים לשפר את המצב.

מעולה!

זו הגישה הנכונה.

המספר הוא רק נקודת ציון להתחיל ממנה.

הנה 5 צעדים (שהם בעצם עקרונות על) שיעזרו לכם להגדיל את ההון העצמי שלכם, לא משנה מה המצב ההתחלתי שלכם.

צעד 1: לחסוך יותר (כן, שוב, כי זה חשוב)

אין קסמים.

הבסיס לבניית הון הוא היכולת שלכם להכניס יותר ממה שאתם מוציאים.

פער ההכנסות-הוצאות הזה הוא ה"דלק" של ההון העצמי שלכם.

איך מגדילים את הפער? או שמכניסים יותר (נגיע לזה), או שמוציאים פחות.

התמקדות בהוצאות היא לרוב המקום הכי קל להתחיל בו, כי יש לכם שליטה מיידית עליו.

• תקציב (כן, שוב): תדעו לאן הולך הכסף שלכם. זה השלב הראשון וההכרחי. תזהו איפה אפשר לקצץ בהוצאות לא חיוניות בלי לפגוע באיכות החיים שלכם יותר מדי.
• חיסכון אוטומטי: תקבעו העברה אוטומטית לחשבון חיסכון או השקעה ברגע שהמשכורת נכנסת. "שלמו לעצמכם קודם". ככה הכסף נחסך לפני שאתם בכלל מתחילים לחשוב מה לעשות איתו.
• להגדיל את אחוז החיסכון בהדרגה: לא חייבים לקפוץ מ-5% חיסכון ל-30% ביום אחד. תתחילו עם יעד קטן, תראו שאתם עומדים בו, ואז תעלו אותו בהדרגה. כל אחוז נוסף מצטבר לאורך זמן.

זה אולי נשמע בנאלי, אבל זה היסוד.

אי אפשר לבנות בניין בלי בסיס איתן.

צעד 2: להשקיע (ולתת לכסף לעבוד בשבילכם, בכיף)

כסף שיושב בעו"ש או בפיקדון בריבית אפסית (או קרובה לאפסית) פשוט מאבד מכוחו הקנייה בגלל האינפלציה.

כדי להגדיל את ההון העצמי באמת לאורך זמן, הכסף צריך לעבוד.

זה הקסם האמיתי של ריבית דריבית.

כסף עושה כסף, שעושה עוד יותר כסף, וככה הלאה, כמו כדור שלג פיננסי.

איך מתחילים?

• פנסיה, השתלמות, גמל להשקעה: אלה מכשירים נהדרים עם הטבות מס ולרוב ניהול מקצועי. תוודאו שאתם מפקידים מקסימום שניתן (או קרוב לזה), ושתכירו איפה הכסף שלכם מושקע.
• השקעות בשוק ההון: זה פחות מפחיד ממה שזה נשמע. לא חייבים להיות גאון פיננסי. אפשר להתחיל עם השקעה פסיבית במדדים (למשל, קרן מחקה מדד S&P 500) דרך חשבון השקעות פשוט בבנק או דרך בית השקעות. תתחילו בקטן, תלמדו, תגדילו בהדרגה.
• התחילו מוקדם: גם אם זה סכומים קטנים. לזמן יש השפעה עצומה על כוחה של ריבית דריבית. להתחיל להשקיע בגיל 25 עם 500 שקל בחודש זה פוטנציאלית שווה יותר מלהתחיל להשקיע בגיל 40 עם 1500 שקל בחודש.

להשקיע זה לא הימור.

זו דרך שיטתית לגרום לכסף שלכם לגדול בקצב מהיר יותר מאשר סתם לחסוך אותו בבנק.

צעד 3: לנהל חובות בחכמה (ולא לתת להם לנהל אתכם)

דיברנו על חוב טוב ורע.

המטרה היא למזער את החוב הרע ולהשתמש בחוב טוב בזהירות.

• להיפטר מחובות יקרים: חובות אשראי, מינוס בבנק – אלה הריביות הכי גבוהות שאפשר למצוא. תתמקדו בסילוקם כמה שיותר מהר. הם חור שחור ששואב לכם את ההון העצמי.
• לאחד חובות (אם אפשר): לפעמים אפשר לקחת הלוואה אחת גדולה בריבית נמוכה יותר כדי לסגור כמה חובות קטנים ויקרים.
• לנהל משכנתא בחכמה: לעקוב אחרי הריביות, לשקול מחזור משכנתא אם התנאים השתפרו, לבצע פירעונות חלקיים אם יש לכם כסף פנוי.
• להימנע מחובות חדשים ולא הכרחיים: לפני שאתם לוקחים עוד הלוואה לצרכים שוטפים, תשאלו את עצמכם אם אין דרך אחרת (לחסוך קודם, לקצץ בהוצאות).

חובות מנוהלים נכון הם כלי.

חובות שמנהלים אתכם הם משקולת שגוררת את ההון העצמי שלכם למטה.

צעד 4: להגדיל את פוטנציאל ההכנסה (הרי יש לכם כישרונות!)

כמה שתחסכו ותשקיעו טוב, יש גבול לכמה אפשר לקצץ בהוצאות.

לעומת זאת, פוטנציאל ההכנסה שלכם יכול להיות הרבה יותר גמיש.

הכנסה גדולה יותר פירושה יותר "דלק" לבניית הון עצמי.

• לשפר כישורים: תלמדו דברים חדשים, תרכשו מיומנויות שרלוונטיות לשוק העבודה ונדרשות בתחום שלכם (או בתחומים חדשים שמעניינים אתכם). ידע שווה כסף (במקרה הזה, ממש).
• להתקדם בעבודה: תחתרו לקבל העלאות שכר, קידומים, או לעבור לתפקידים עם שכר גבוה יותר.
• הכנסה צדדית: יש לכם תחביב שיכול להכניס כסף? מיומנות שאתם יכולים למכור כפרילנסרים? שקלו להוסיף מקור הכנסה נוסף. כל שקל נוסף שמצליח להיכנס אחרי מס יכול ללכת ישר לחיסכון והשקעה.
• לשאול ולבקש: אל תפחדו לבקש העלאה אם אתם חושבים שמגיע לכם. תחקרו מה טווח השכר המקובל לתפקיד שלכם.

השקעה בעצמכם וביכולת ההשתכרות שלכם היא אחת ההשקעות הכי טובות שתוכלו לעשות בהון העצמי שלכם לטווח ארוך.

צעד 5: להיות סבלניים ועיקביים (זה מרתון, לא ספרינט)

בניית הון עצמי לוקחת זמן.

המון זמן.

זה לא יקרה בן לילה, וגם לא בטווח של שנה או שנתיים (אלא אם זכיתם בלוטו, ואז קוראים לזה מזל, לא תכנון פיננסי).

ההשפעה של חיסכון קבוע, השקעה שיטתית, וניהול חובות נכון נראית הכי טוב על גרף ארוך טווח (10, 20, 30 שנה).

• לא להיבהל מתנודות: השקעות עולות ויורדות. זה נורמלי. ההיסטוריה מראה שבטווח ארוך השוק נוטה לעלות, אבל יש בדרך מהמורות. אל תמשכו כסף מהשקעות בפאניקה בכל ירידה קטנה.
• התמדה: עדיף לחסוך ולהשקיע סכום קטן באופן קבוע מאשר לחסוך סכום גדול פעם אחת ולשכוח מזה. העקביות מנצחת.
• לחגוג הצלחות קטנות: הצלחתם לקצץ בהוצאה מסוימת? סגרתם חוב קטן? הגדלתם את ההפקדה לפנסיה? תנו לעצמכם טפיחה על השכם. זה מסע.

המסע לבניית הון עצמי הוא מסע של הרגלים.

הרגלים טובים, עקביות, וסבלנות – אלה המפתחות האמיתיים להצלחה פיננסית ארוכת טווח.

שאלות בוערות על הון עצמי (ותשובות שממש רציתם לשמוע)

כשמדברים על הון עצמי וממוצעים, עולות הרבה שאלות. הנה כמה מהנפוצות ביותר:

האם ההון העצמי כולל את שווי הפנסיה שלי?

כן, בהחלט! כספי פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות – כל אלה הם נכסים פיננסיים לכל דבר. הם נועדו לשרת אתכם בעתיד, ולכן מהווים חלק משמעותי מההון העצמי הכולל שלכם, במיוחד ככל שמתקרבים לגיל פרישה.

מה אם ההון העצמי שלי שלילי? אני כישלון פיננסי?

ממש לא! הון עצמי שלילי נפוץ מאד בגילאים צעירים, במיוחד אחרי לימודים או רכישת רכב ראשון. זה לא משקף את הכישלון שלכם, אלא נקודת זמן במסלול החיים. הפוקוס צריך להיות על בניית בסיס איתן לעתיד: יצירת פער חיובי בין הכנסות להוצאות והתחלת חיסכון והשקעה.

האם כדאי למכור את הדירה כדי להגדיל את ההון העצמי הנוזלי?

זו החלטה מורכבת ותלויה מאד בנסיבות האישיות שלכם. דירה היא לא רק נכס פיננסי, אלא גם מקום מגורים ומרכז יציבות. מכירה עשויה לשחרר הון, אבל גם לגרור עלויות (מסים, תיווך, מעבר דירה) ולהשאיר אתכם עם הצורך למצוא מקום מגורים אחר (שכירות או רכישת דירה אחרת). זה דורש תכנון פיננסי עמוק, לא החלטה אימפולסיבית.

עד כמה רלוונטי לי ההון העצמי של ההורים שלי או בני משפחה?

אלא אם כן אתם מצפים לירושה משמעותית (ואין לסמוך על זה!), ההון העצמי של ההורים שלכם פחות רלוונטי להון העצמי *שלכם*. אולי הוא השפיע בעבר על היכולת שלכם לקבל עזרה ראשונית (למשל, לרכישת דירה), אבל המסע הפיננסי העכשווי שלכם הוא שלכם בלבד. אל תשוו את עצמכם להורים או לאחרים שהתחילו מנקודה שונה לחלוטין.

האם תמיד צריך לשאוף שההון העצמי יעלה מדי שנה?

בגדול כן, זו המטרה בטווח הארוך. אבל יהיו שנים שתראו ירידה (למשל, בשנה של ירידות חדות בשוק ההון, או אם לקחתם משכנתא גדולה חדשה). המגמה הכללית לאורך שנים רבות צריכה להיות של צמיחה, גם אם יש תנודות נקודתיות בדרך.

אני בגיל מתקדם ומרגיש/ה "מאחור" ביחס לממוצעים. יש לי עדיין סיכוי?

בהחלט! אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל או לשפר. בגיל מבוגר יותר, יש לכם לרוב פוטנציאל השתכרות גבוה יותר ויכולת לחסוך סכומים גדולים יותר. הפוקוס עשוי להשתנות (למשל, פחות על השקעות ארוכות טווח בשוק ההון, ויותר על חיסכון לפנסיה וניהול נכון של הנכסים הקיימים), אבל בהחלט אפשר לשפר את המצב הפיננסי באופן משמעותי.

איפה אני יכול/ה למצוא נתונים מדויקים יותר על הון עצמי ממוצע בישראל?

כפי שצוין, נתונים מדויקים ומחייבים קשה למצוא באופן שוטף ופומבי. סקרי הוצאות והכנסות של הלמ"ס מספקים מידע כללי על רכוש והתחייבויות של משקי בית, אך לא תמיד מפורטים לפי גיל בצורה קלה לניתוח עבור הציבור הרחב. הממוצעים שהצגנו כאן מבוססים על הערכות וניתוחים של נתונים זמינים. זכרו שוב: הם נקודת התייחסות, לא תורה מסיני.

אז איפה אתם ביחס לממוצע? הסיכום האופטימי

הסתכלנו על המספרים.

הבנו מה זה הון עצמי.

ולמדנו למה ההשוואה לממוצעים היא כלי שימושי אך מסוכן, שיש להשתמש בו בזהירות, כמו סכין חדה במטבח – שימושי, אבל יכול לחתוך.

המספר החשוב באמת הוא המספר שלכם.

ההון העצמי שלכם.

והכי חשוב: המסלול שאתם נמצאים עליו.

האם אתם עושים צעדים קדימה?

האם אתם חוסכים?

משקיעים?

מנהלים חובות?

עובדים על הגדלת ההכנסה?

אם התשובה היא כן, אז אתם בהחלט על המסלול הנכון.

גם אם ההון העצמי שלכם היום נמוך מהממוצע לגילכם.

כי המסע הפיננסי הוא מרתון ארוך, לא ספרינט קצר.

והיתרון שלכם הוא ביצירת הרגלים פיננסיים בריאים ועקביים.

אלה הדברים שבאמת בונים עושר לאורך זמן.

לא הנתון הסטטיסטי על הגיל שלכם.

אז קחו את המידע שקיבלתם פה.

תשוו את עצמכם… לעצמכם.

תראו איפה הייתם לפני שנה או שנתיים, ואיפה אתם היום.

תקבעו מטרות ברות השגה לעתיד.

ותתחילו לפעול.

ההון העצמי שלכם הוא סיפור החיים הפיננסי שלכם על מספר אחד.

ודעו זאת: אתם הכותבים הראשיים של הסיפור הזה.

יש לכם את הכוח להשפיע עליו ולשנות אותו.

בהצלחה במסע!