חשבון מים ממוצע לזוג 2024: כמה באמת תשלמו?

מגיע החשבון. אתם פותחים את המעטפה (או האיימיל), מסתכלים על המספר הסופי, ופייר? לפעמים בא לבכות קצת. או לצחוק בעצב. חשבון מים? על מה בדיוק שילמנו הפעם? על האוויר שהיה בצינורות? על העובדה שהמים פשוט… זרמו? אם אתם זוג בישראל של 2024, כנראה שהשאלה הזו עולה אצלכם לא מעט. אתם לא מגדלים גן בוטני, אין לכם חיות מחמד ששותות יותר וויסקי מבני אדם, ועדיין, המספר לפעמים מרגיש מנותק מהמציאות. אז בואו נעשה סדר. אחת ולתמיד. נצלול לעומק הברז, נשבור את המיתוסים, ונבין בדיוק כמה אמור לעלות לכם חשבון המים החודשי (פחות או יותר, כן? תמיד יש הפתעות). והכי חשוב? נגלה איך אפשר, עם כמה שינויים קטנים, לשלוח את המספר הזה לצנוח קצת למטה. וזה שווה כל טיפה. תאמינו לי.

מה לעזאזל יש בחשבון המים הזה בכלל?

אתם מסתכלים על פירוט החשבון ורואים כל מיני סעיפים. תעריף א', תעריף ב', קבוע, משתנה, ביוב, ומה לא. זה נראה כמו קוד סודי שרק אנשי המים יודעים לפצח. האמת? זה פחות מסובך ממה שזה נראה. יש שני מרכיבים עיקריים שמרכיבים לכם את החשבון, וממש חשוב להכיר אותם. כי כאן מתחיל כל הקסם. או העונש. תלוי איך מסתכלים על זה.

העלויות הקבועות: הכסף שמצפצף עליכם כל חודש

יש חלק בחשבון שלא תלוי בצריכה שלכם בכלל. אפילו אם לא הייתם בבית חודש וטיפה אחת לא נשפכה מהברז – עדיין תשלמו את החלק הזה. זה נקרא "תשלום קבוע". הוא מכסה כל מיני דברים כמו אחזקת תשתיות, קריאת מונים (כן, אפילו אם היא אוטומטית או בערך), והוצאות תפעול בסיסיות של התאגיד. סוג של דמי מנוי ל"זכות שהמים בכלל יגיעו אליכם הביתה". זה סכום לא ענק, אבל הוא שם. קבוע. כמו השמש. וגם עליו צריך לשלם. אל תשכחו אותו כשתעשו את החישובים.

ועוד משהו שמכניסים לכם כאן? אגרת ביוב. אתם משלמים על המים הנקיים שנכנסים, ומיד משלמים על המים המלוכלכים שיוצאים. קצת כמו לשלם על הכרטיס הלוך, ואז לשלם עוד פעם על הדרך חזור. נכון, מערכת הביוב היא קריטית לבריאות הציבור ולסביבה, וברור שצריך לתחזק אותה. אבל לשלם עליה באותו חשבון מים, לפי כמות המים שנכנסה? יש בזה קצת אירוניה, לא?

העלויות המשתנות: כאן הסיפור האמיתי מתחיל

זה החלק הגדול. והמשפיע ביותר. זה החלק שתלוי רק בכם. כמה מים באמת השתמשתם? השקעתם את כל הגינה כאילו אתם באמזונס? שוטפתם את הרכב כל יומיים? או שאתם חסכנים שסוגרים ברז בזמן צחצוח שיניים כאילו מחר אין מים? כאן נכנסים לתמונה שני תעריפים עיקריים, והם בנויים בצורה די חכמה (או מעצבנת, תלוי איך מסתכלים). יש את תעריף א', הזול יותר, ויש את תעריף ב', היקר משמעותית.

• תעריף א' (התעריף הנמוך): זה התעריף הבסיסי. לכל יחידת דיור מגיעה כמות מסוימת של מים בתעריף המוזל הזה. הרעיון הוא לספק כמות סבירה של מים לצרכים בסיסיים במחיר נמוך יחסית. זו הכמות שאתם אמורים להשתמש בה בלי להרגיש ששדדו אתכם.
• תעריף ב' (התעריף הגבוה): עברתם את הכמות שמגיעה לכם בתעריף א'? ברוכים הבאים לגיהינום המים. כל קוב מים נוסף (1000 ליטר) יעלה לכם הרבה יותר. המטרה כאן ברורה: לעודד חיסכון. מי שמשתמש הרבה – ישלם הרבה. וממש הרבה. ההפרש בין התעריפים יכול להיות משמעותי מאוד, וזה מה שיכול להקפיץ לכם את החשבון בצורה דרמטית אם לא שמים לב.

כמה מים בדיוק נכללים בתעריף א' עבור זוג? ובכן, זה משתנה מעט. נכון ל-2024, לרוב יחידות הדיור מוקצית כמות חודשית מסוימת בתעריף א'. הכמות המדויקת הזו לרוב נקבעת לפי מספר הנפשות המדווח בתאגיד המים. זוג ללא ילדים יקבלו הקצבה מסוימת, משפחה עם ילדים תקבל יותר. לכן, אם אתם זוג, חשוב לוודא שהרישום בתאגיד המים תואם את המציאות. אולי אתם רשומים כרווקים? או עם מספר נפשות שאינו נכון? שווה לבדוק ולעדכן אם צריך. כל נפש נוספת יכולה להקפיץ לכם את כמות המים בתעריף הזול, וזה יכול להיות הבדל של עשרות שקלים בחודש.

אז כמה באמת זוג ממוצע צורך מים בחודש? בואו נדבר במספרים (זה פחות מפחיד ממה שזה נשמע)

השאלה הגדולה באמת היא זו. זוג סטנדרטי. גרים בדירה. מתקלחים, מבשלים, שוטפים כלים, מכבסים. כמה מים הקסם הזה לוקח בחודש? התשובה, כמו תמיד, תלויה בהמון גורמים. אבל אפשר לתת אומדן די טוב. זוג שחי בצורה רגילה, בלי חגיגות מים מיוחדות, כנראה יצרוך משהו באזור ה-7 עד 12 קוב מים בחודש. קוב, למי ששכח, זה 1000 ליטר. אז 7000 עד 12000 ליטר בחודש. זה נשמע הרבה? זה באמת הרבה. כל הדחה בשירותים? כמה ליטרים הולכים שם. מקלחת של 5 דקות? עשרות ליטרים. כביסה? בקלות עשרות ליטרים. הכל מצטבר. ומהר.

המספר הקריטי: איפה עובר הגבול לתעריף היקר?

נכון ל-2024 (והמספרים האלה יכולים להתעדכן מעת לעת, תמיד שווה לבדוק באתר רשות המים או התאגיד המקומי), הקצבת המים הבסיסית (תעריף א') עומדת על כ-3.5 קוב לנפש לחודש. זה אומר שלזוג (2 נפשות) מגיעים בערך 7 קוב מים בחודש בתעריף המוזל.

וזה המספר שצריך להיות לכם מול העיניים. השאיפה היא להישאר *מתחת* ל-7 קוב בחודש. או לכל הפחות, כמה שיותר קרוב למספר הזה. כל קוב שמעל ה-7 קוב האלה, יעלה לכם פי כמה וכמה. וזה ההבדל בין חשבון סביר לחשבון שגורם לכם להישבע שתתקלחו במי גשמים מעכשיו.

כמה זה אומר בכסף? הנה הדגמה (לפי תעריפי 2024 המשוערים)

בואו ניקח דוגמה היפותטית, עם תעריפים משוערים ל-2024 (בדקו תמיד את התעריפים המעודכנים בתאגיד שלכם, המספרים כאן הם לצורך הדגמה בלבד!). נניח שתעריף א' הוא בערך 8 ש"ח לקוב (כולל הכל – מים, ביוב, מע"מ), ותעריף ב' הוא בערך 15 ש"ח לקוב. התשלום הקבוע החודשי הוא נניח 20 ש"ח.

תרחיש 1: הזוג החסכן (צורך 6 קוב בחודש)

• 6 קוב * 8 ש"ח (תעריף א') = 48 ש"ח
• תשלום קבוע = 20 ש"ח
• סה"כ חשבון חודשי משוער = 68 ש"ח

נשמע הגיוני, נכון?

תרחיש 2: הזוג הממוצע (צורך 10 קוב בחודש)

• 7 קוב * 8 ש"ח (תעריף א') = 56 ש"ח
• 3 קוב * 15 ש"ח (תעריף ב') = 45 ש"ח
• תשלום קבוע = 20 ש"ח
• סה"כ חשבון חודשי משוער = 121 ש"ח

שימו לב להבדל! רק 4 קוב יותר בחודש, והחשבון קפץ כמעט פי שניים. זה הכוח של תעריף ב'.

תרחיש 3: הזוג הבזבזן (צורך 15 קוב בחודש)

• 7 קוב * 8 ש"ח (תעריף א') = 56 ש"ח
• 8 קוב * 15 ש"ח (תעריף ב') = 120 ש"ח
• תשלום קבוע = 20 ש"ח
• סה"כ חשבון חודשי משוער = 196 ש"ח

כמעט פי 3 מהזוג החסכן! וזה רק מ-15 קוב. אם יש לכם גינה גדולה שמשקים בלי חשבון בקיץ, המספרים יכולים להרקיע שחקים ולהגיע למאות שקלים ואפילו יותר בחודש.

המסקנה ברורה: כל קוב מעבר להקצבה הבסיסית עולה ביוקר. לכן, המטרה העיקרית בחיסכון היא לצמצם את הצריכה שלכם כמה שיותר קרוב או מתחת ל-7 קוב לחודש לזוג.

למה בעצם חשבון המים שלי גבוה? 7 אשמים פוטנציאליים (+ הפתעה אחת)

אתם מסתכלים על החשבון, עושים אחורה פלאש על החודש שעבר, ולא זוכרים שבזבזתם מים בצורה יוצאת דופן. אז למה המספר עדיין גבוה? יש כמה סיבות נפוצות, חלקן מפתיעות, שיכולות לנפח לכם את החשבון בלי שתרגישו. בואו נגלה מי האשמים:

1. האשם השקט והקטלני: נזילות! זה כנראה הגורם מספר אחת לחשבונות מים מנופחים. טפטוף קטן מברז? נראה זניח, נכון? תחשבו שוב. ברז שמטפטף טיפה בשנייה מבזבז מאות ליטרים בחודש. הדחה סמויה בשירותים (כשהמים ממשיכים לזרום לאט לאט לתוך האסלה בלי שתשימו לב)? אלפי ליטרים בחודש! נזילות יכולות לשרוף לכם בקלות קובים רבים ולהקפיץ אתכם לתעריף ב' בלי שום מאמץ מצדכם. איך בודקים? פשוט: סגרו את כל הברזים בבית, וודאו ששום מכשיר צורך מים (מכונת כביסה, מדיח). לכו למונה המים ובדקו אם המחוג הקטן (לרוב אדום או כסוף) מסתובב. אם כן – יש לכם נזילה איפשהו. מיד הזמינו איש מקצוע.
2. מקלחות ארוכות במיוחד: כן כן, אנחנו מדברים אליכם. מקלחת של 15 דקות במקום 5 דקות? זה יכול להוסיף עשרות ליטרים לכל מקלחת. כפול מספר האנשים בבית וכפול מספר המקלחות בשבוע? תעשו את החשבון. זה מצטבר. מאוד.
3. הדחות אסלה בזבזניות: אסלות ישנות יכולות לבזבז כמות מים אדירה בכל הדחה. אם האסלה שלכם מודל שנת דינוזאור, אולי שווה לשקול שדרוג לאסלה חסכונית עם שני לחצני הדחה.
4. מכשירי חשמל ישנים או לא יעילים: מכונת כביסה או מדיח כלים מלפני עשור צורכים לרוב הרבה יותר מים ממכשירים חדישים ויעילים אנרגטית ומבחינת מים. אולי הגיע הזמן לשקול החלפה? (כן, זה יקר, אבל יכול לחסוך בטווח הארוך).
5. גינון והשקיה לא חכמה: אם יש לכם גינה, זה אחד הגורמים המשפיעים ביותר על חשבון המים בקיץ. השקיה בשעות החמות של היום? המון מים מתאדים סתם. מערכת השקיה לא מכוילת? משקה יותר מדי. צמחים שלא מתאימים לאקלים המקומי ודורשים המון מים? גם בעיה.
6. אורחים שמבלים אצלכם יותר מדי זמן: אוקיי, זו בדיחה (חלקית), אבל כמות הנפשות בבית משפיעה ישירות על צריכת המים. ודאו שמספר הנפשות המדווח לתאגיד המים שלכם נכון.
7. קריאת מונה שגויה: קורה. לפעמים יש טעויות אנוש בקריאת המונה. אם אתם חושדים בכך, צלמו את המונה שלכם ופנו לתאגיד המים לבדוק את הקריאה.
8. והפתעה: תעריפים! לפעמים, חשבון גבוה לא נובע מבזבוז יוצא דופן, אלא פשוט מהעלייה בתעריפים. תעריפי המים מתעדכנים מעת לעת, ובשנים האחרונות הם נוטים לטפס. זה לא אשמתכם שצרכתם יותר, פשוט המחיר לקוב עלה. לכן חשוב להיות מודעים לתעריפים העדכניים.

8 טיפים קלים (וחשובים!) כדי לשמור על חשבון המים בשליטה (ולא לשבור את הכיס)

אז הבנו איך בנוי החשבון, כמה זוג ממוצע צורך, ומה הגורמים לחשבון גבוה. עכשיו לחלק הכי מעניין: איך חוסכים? הנה כמה טיפים פשוטים, חלקם אולי ישמעו לכם ברורים מאליהם, אבל יישום עקבי שלהם יכול לעשות פלאים לחשבון שלכם:

1. תקנו נזילות. מיד! זו העצה החשובה ביותר. אפילו טפטוף הכי קטן הוא בזבזן סדרתי. בדקו ברזים, שירותים, צנרת. יש ספק? תזמינו בעל מקצוע. הכסף שתחסכו בחשבון המים יכסה את עלות התיקון מהר מאוד. זו השקעה הכי טובה שתעשו.
2. קצרו מקלחות: נסו לקבוע לעצמכם (ולבן/בת הזוג!) יעד זמן למקלחת. 5-7 דקות זה זמן סביר לחלוטין להתנקות. אפשר להשתמש בטיימר בטלפון. בהתחלה זה מרגיש מוזר, אבל מתרגלים. ותראו איך החשבון יודה לכם.
3. סגרו את הברז כשאתם לא צריכים אותו: בזמן צחצוח שיניים, גילוח, סיבון כלים ביד – אין צורך שהמים יזרמו ברקע. פתחו רק כשאתם שוטפים. פעולה קטנה, חיסכון גדול.
4. השתמשו במדיח כלים ומכונת כביסה במילוי מלא: המכשירים האלה צורכים כמות מים כמעט זהה בין אם הם מלאים לגמרי ובין אם הם חצי ריקים. המתינו שיצטבר מספיק כביסה או כלים כדי להפעיל אותם בצורה יעילה.
5. שקלו התקנת חסכמים: אלה אביזרים קטנים שמתקינים על הברזים וראשי המקלחת ומקטינים את ספיקת המים בלי לפגוע בתחושת הזרם. הם זולים וקלים להתקנה, והחיסכון יכול להיות משמעותי.
6. עדכנו מספר נפשות בתאגיד: ודאו שמספר הנפשות הרשום על שמכם בתאגיד המים שלכם נכון. זה משפיע ישירות על כמות המים שאתם מקבלים בתעריף המוזל. אם נולדו לכם ילדים או עבר איתכם מישהו לגור – עדכנו!
7. בגן? השקו בחוכמה: אם יש לכם גינה, השקו בשעות המוקדמות של הבוקר או המאוחרות של הערב כדי למזער התאדות. שקלו צמחים חסכני מים שמתאימים לאקלים הישראלי. התקינו טיימר למערכת ההשקיה (אם יש).
8. עקבו אחר הצריכה שלכם: אל תחכו לחשבון המים הדו-חודשי (כן, לרוב הוא מגיע פעם בחודשיים, מה שהופך אותו למפחיד עוד יותר). רשמו לכם את קריאת המונה פעם בשבוע או שבועיים. עקבו אחר הצריכה השוטפת וראו אם יש קפיצות חריגות שיכולות להעיד על נזילה או שינוי הרגלים. זה גם עוזר לבנות מודעות לצריכת המים שלכם.

שאלות נפוצות (ותשובות קצרות וקולעות)

ש: קיבלתי חשבון מים מנופח בטירוף, מה הדבר הראשון לעשות?

ת: הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לבדוק אם יש לכם נזילה סמויה. סגרו את כל הברזים והמכשירים ובדקו את המונה. אם הוא ממשיך לזוז, יש נזילה. אם לא, בדקו מתי הייתה הקריאה האחרונה ומה הקריאה הנוכחית במטר שלכם וודאו שאין טעות בקריאה.

ש: כל כמה זמן אמור להגיע חשבון מים?

ת: לרוב, חשבון המים נשלח אחת לחודשיים. חשוב לעקוב אחר הצריכה במונה בין לבין כדי לא להיות מופתעים.

ש: מה ההבדל בין תעריף א' לתעריף ב'?

ת: תעריף א' הוא התעריף המוזל לכמות מים בסיסית המוקצית לכל נפש. תעריף ב' הוא התעריף היקר משמעותית, ונגבה על כל קוב מים שמעבר להקצבה של תעריף א'. המטרה היא לעודד חיסכון.

ש: האם כדאי להתקין חסכמים בברזים?

ת: בהחלט כן! זו השקעה קטנה מאוד שיכולה לחסוך לכם הרבה כסף בחשבון המים בטווח הארוך. הם מקטינים את ספיקת המים בלי לפגוע משמעותית בנוחות השימוש.

ש: מה לגבי אגרת הביוב? היא מחושבת לפי צריכת המים?

ת: כן, אגרת הביוב מחושבת לרוב לפי כמות המים שצרכתם. ככל שאתם צורכים יותר מים (ובמיוחד בתעריף היקר), גם אגרת הביוב שלכם תהיה גבוהה יותר.

ש: האם מספר הנפשות בבית משפיע על חשבון המים?

ת: כן, ובהחלט. הקצבת המים בתעריף א' (המוזל) מחושבת לפי מספר הנפשות הרשום בתאגיד המים. ודאו שהמספר מעודכן כדי לקבל את מלוא ההקצבה שמגיעה לכם.

ש: האם יש סבסוד על מים לקשישים או אוכלוסיות מסוימות?

ת: כן, קיימות הקלות בתעריפי המים לאוכלוסיות מסוימות כמו קשישים, נכים, מקבלי קצבאות ועוד. שווה לבדוק באתר רשות המים או לפנות לתאגיד המקומי שלכם לבירור זכאות.

בסוף, הכל מסתכם במודעות וקצת פעולה

אז עברנו על המרכיבים של החשבון, הבנו מהי צריכה "נורמלית" לזוג, גילינו את הגורמים העיקריים לחשבון גבוה, וקיבלנו כלים פרקטיים לחסוך. חשבון המים אולי תמיד יגיע (לפחות עד שנגלה דרך לחיות בלי מים, וזה כנראה לא יקרה), אבל הוא לא חייב להיות מכה לכיס בכל פעם מחדש. עם קצת מודעות לצריכה שלכם, זיהוי בזבזנים סמויים (כן, הנזילות האלה!), ואימוץ הרגלים קטנים ויעילים, אתם יכולים להוריד משמעותית את המספר בתחתית העמוד. זה לא קסם, זו פשוט התנהלות חכמה. ובהתנהלות פיננסית נכונה, כל טיפה, פשוטו כמשמעו, שווה. אז קדימה, לכו לבדוק את המונה שלכם. זה השלב הראשון בדרך לחשבון מים שפוי יותר. בהצלחה!