כמה באמת מרוויחים מריבית על פיקדון של מיליון?
שמעו סיפור. כמעט כל אחד חושב ש"לשים כסף בפיקדון בבנק" זה הדבר הכי פשוט ובטוח בעולם. ובכן, זה בטוח, זה נכון. אבל פשוט? בואו נגיד שיש כמה דברים שרוב האנשים פשוט לא מבינים עד הסוף. במיוחד כשמדובר בסכום נכבד כמו מיליון שקל.
המספרים היבשים שהבנק מציג נראים לפעמים זוהרים. ריבית כזו, ריבית אחרת. נחמד. אבל כמה כסף באמת יישאר לכם ביד בסוף התקופה? האם זה באמת שווה את הטרחה? והאם יש דברים קטנים שאתם מפספסים שיכולים לעשות הבדל גדול?
המאמר הזה לא הולך למרוח לכם סיפורים. אנחנו הולכים לצלול עמוק, לגרד מתחת לפני השטח, ולהבין אחת ולתמיד מה קורה עם מיליון השקלים האלה מרגע שהם נכנסים לפיקדון ועד שהם יוצאים משם. יש פה כמה הפתעות בדרך, ואחרי שתקראו, תסתכלו על פיקדונות בצורה אחרת לגמרי. מוכנים?
הריבית הגולמית: המספר שמקשט את החלון
בואו נתחיל עם החלק הקל, זה שהבנקים אוהבים לפרסם: הריבית הגולמית. זה פשוט האחוז שהבנק מוכן לשלם לכם על הכסף שלכם לתקופה מוגדרת. נניח, 4% לשנה על פיקדון לשנה.
חישוב בסיסי:
- מיליון שקל כפול 4% = 40,000 שקל.
נשמע מעולה, נכון? ארבעים אלף שקל "בחינם" רק כי שמתם את הכסף בצד לשנה. מי לא חותם על דבר כזה?
אבל רגע. זה המספר לפני שמשהו אחר נגע בו. וכן, יש "משהו אחר" וקוראים לו בדרך כלל… מסים.
המס הגדול: 25% שמשנים את התמונה
אה, מס הכנסה. החבר הכי טוב (או פחות חבר) של כל מי שמרוויח משהו. גם הכנסה מריבית על פיקדון נחשבת הכנסה, ועל הכנסה משלמים מס.
בישראל, מס על הכנסה מריבית על פיקדון לא צמוד הוא בדרך כלל 25% נומינלי. מה זה אומר במספרים שלנו?
אתם מרוויחים 40,000 שקל בריבית גולמית.
- מס: 40,000 שקל כפול 25% = 10,000 שקל.
אז הנה העדכון הראשון והמשמעותי:
- הריבית הגולמית היא 40,000 שקל.
- המס הוא 10,000 שקל.
- הריבית נטו היא 30,000 שקל.
קצת פחות זוהר, נכון? מ-40,000 ירדנו ל-30,000. זה עדיין סכום נחמד, אין ויכוח, אבל חשוב להבין שזה לא מה שאתם רואים בפרסומת בהתחלה.
האם תמיד משלמים 25% מס?
ברוב המקרים על פיקדון "רגיל" לא צמוד, כן. יש מקרים חריגים, למשל, אם אתם מעל גיל מסוים או אם הריבית משולמת כחלק מקצבה מסוימת, אבל בחישוב הסטנדרטי לאדם פרטי, 25% זה מספר קסם שכדאי לזכור. הבנק בדרך כלל מנכה לכם את המס במקור, אז אתם אפילו לא רואים את הכסף הזה עובר דרככם – הוא פשוט לא מגיע לחשבון הנטו.
השד ששמו אינפלציה: או, כמה באמת קונים עם הריבית?
עכשיו מגיע החלק שהרבה אנשים "שוכחים" אותו, או לא מייחסים לו חשיבות. אבל הוא קריטי להבנה כמה הכסף שלכם באמת "שווה" בסוף היום. אנחנו מדברים על האינפלציה.
מהי אינפלציה? בפשטות, זו עליית מחירים כללית במשק. כשמחירים עולים, כוח הקנייה של הכסף שלכם יורד. אם אתם מרוויחים ריבית, אבל במקביל המחירים עולים באותו שיעור (או אפילו יותר), למעשה הכסף שלכם לא באמת "גדל" במונחים של מה שאתם יכולים לקנות איתו.
נניח שהאינפלציה בשנה שבה הכסף שלכם היה בפיקדון הייתה 3%.
- הרווחתם ריבית נטו של 30,000 שקל (שהם 3% ממיליון שקל).
- במקביל, כוח הקנייה של מיליון השקלים המקוריים שלכם נשחק ב-3% בגלל האינפלציה.
מה זה אומר בפועל? הרווח שלכם (30,000 שקל) בקושי כיסה את שחיקת הערך של הקרן (מיליון שקל), שהיא גם 30,000 שקל (3% ממיליון). במקרה כזה, הרווח הריאלי שלכם – כלומר, הרווח בניכוי האינפלציה – הוא למעשה אפס!
זה לא אומר שזה רע! לשמור על ערך הכסף בתקופה אינפלציונית זה הישג לא קטן. זה אומר שלא הפסדתם כוח קנייה. אבל זה גם אומר שלא התעשרתם מזה.
הנקודה המרכזית כאן: חשוב להסתכל על הריבית הנטו ביחס לאינפלציה. זה נותן את התמונה האמיתית של "כמה באמת הרווחתם".
האם יש פיקדונות שמתגוננים מפני אינפלציה?
בהחלט! קיימים פיקדונות צמודים למדד המחירים לצרכן. בפיקדונות כאלה, הקרן שלכם "מתעדכנת" לפי עליית המדד, ואתם מקבלים ריבית (בדרך כלל נמוכה יותר מפיקדון לא צמוד) על הקרן המתואמת.
למשל, אם שמתם מיליון שקל בפיקדון צמוד בריבית של 1% לשנה, והאינפלציה הייתה 3%:
- הקרן שלכם תעלה ב-3% – תוספת של 30,000 שקל. הקרן החדשה היא 1,030,000 שקל.
- תקבלו ריבית של 1% על הקרן המתואמת: 1,030,000 כפול 1% = 10,300 שקל.
- הרווח הכולל שלכם הוא 30,000 שקל (מהצמדה) + 10,300 שקל (ריבית) = 40,300 שקל.
ומה עם מס? על הצמדה למדד יש גם מס! בפיקדון צמוד, המס הוא בדרך כלל 25% על כל הרווח (גם הצמדה וגם ריבית) או 15% על הרווח הריאלי (הריבית בניכוי האינפלציה) – זה תלוי בסוג הפיקדון והתקופה. בואו נניח לצורך הפשטות את המקרה השכיח של 25% על כל הרווח הנומינלי:
- מס על 40,300 שקל: 40,300 כפול 25% = 10,075 שקל.
- הרווח נטו: 40,300 – 10,075 = 30,225 שקל.
שימו לב, במקרה הזה הרווח הנטו דומה למקרה הפיקדון הלא צמוד (30,225 שקל לעומת 30,000 שקל), אבל ההבדל הוא שהרווח הזה שומר על כוח הקנייה שלכם (כי חלקו בא מהצמדה). כשמסתכלים על רווח ריאלי, הפיקדון הצמוד במקרה זה הגן עליכם טוב יותר מפני האינפלציה. הבנת ההבדל בין פיקדון צמוד ללא צמוד חיונית לקבלת החלטה נכונה.
כמה זמן קושרים את הכסף? האם זה משנה?
ברור שזה משנה! בדרך כלל, ככל שאתם מוכנים "לקשור" את הכסף לזמן ארוך יותר, הבנק מוכן לשלם לכם ריבית גבוהה יותר. למה? כי זה נותן לו ודאות. הוא יודע שהכסף הזה אצלו ולא תמשכו אותו מחר בבוקר.
פיקדונות יכולים להיות ללילה (כן, יש דבר כזה), לשבוע, לחודש, לשנה, לכמה שנים, ואפילו לעשר שנים ויותר. ככל שהתקופה ארוכה יותר, פוטנציאל הריבית הגולמית עולה.
אבל, וזה אבל גדול:
- גמישות: האם תצטרכו את הכסף לפני סוף התקופה? אם כן, פיקדון לזמן ארוך יכול להיות בעייתי. לרוב הפיקדונות יש "קנס יציאה" מוקדמת, או שהריבית שתקבלו במקרה של שבירה מוקדמת תהיה נמוכה משמעותית, או אפילו אפסית.
- שינויים בריבית במשק: אם קשרתם את הכסף בריבית קבועה ל-5 שנים, ובינתיים בנק ישראל העלה את הריבית משמעותית והבנקים מציעים עכשיו ריביות גבוהות בהרבה על פיקדונות חדשים – אתם "תקועים" עם הריבית הנמוכה שסגרתם עליה. מצד שני, אם הריבית במשק תרד, תהיו שמחים שקשרתם את הכסף בריבית גבוהה יותר.
ההחלטה על אורך הפיקדון היא בעצם הימור קטן על עתיד הריבית במשק והערכה של הסיכון שתצטרכו את הכסף באופן פתאומי.
פיקדונות עם תחנות יציאה: הפשרה האולטימטיבית?
ישנם פיקדונות המציעים "תחנות יציאה". למשל, פיקדון לשנה עם תחנת יציאה אחרי 3 חודשים. זה אומר שאתם יכולים למשוך את הכסף אחרי 3 חודשים ללא קנס. הריבית שתקבלו עד אז תהיה בדרך כלל נמוכה יותר מאשר אם הייתם נשארים לשנה שלמה, אבל לפחות לא תפסידו את כל הריבית או תשלמו קנס.
זה יכול להיות פתרון טוב למי שרוצה ליהנות מריבית על כסף שהוא לא צריך "ממש עכשיו", אבל עדיין רוצה לשמור על מידה של גמישות.
אז כמה באמת נשאר בסוף? הדוגמה המעשית
בואו נסכם את הכל בדוגמה אמיתית יותר. נניח ששמתם מיליון שקל בפיקדון לשנה, בריבית גולמית של 4.5%.
- ריבית גולמית: 1,000,000 שקל * 4.5% = 45,000 שקל.
- מס (25%): 45,000 שקל * 0.25 = 11,250 שקל.
- ריבית נטו: 45,000 שקל – 11,250 שקל = 33,750 שקל.
זה הכסף נטו שייכנס לחשבון הבנק שלכם כרווח מהריבית.
עכשיו, נניח שבמהלך השנה האינפלציה הייתה 2%.
- שחיקת כוח הקנייה של הקרן: 1,000,000 שקל * 2% = 20,000 שקל.
הרווח הריאלי שלכם (הרווח נטו בניכוי שחיקת הקרן מאינפלציה) הוא:
- 33,750 שקל (ריבית נטו) – 20,000 שקל (שחיקת כוח קנייה) = 13,750 שקל.
במקרה זה, הרווח הריאלי הוא 1.375% (13,750 מתוך מיליון). זהו המספר האמיתי שמראה כמה כוח קנייה נוסף היה לכם בסוף התקופה.
האם זה הרבה? האם זה מעט? זו כבר שאלה אישית ותלויה באלטרנטיבות שיש לכם ובמטרות הפיננסיות שלכם. אבל חשוב להבין שהמספר של ה-4.5% שהבנק הציג הוא רק נקודת המוצא, לא הרווח האמיתי בכיס.
מה אם יש לי פיקדונות שונים? חישוב משולב
לפעמים אנשים מחלקים את הכסף שלהם בין פיקדונות שונים לתקופות שונות או בריביות שונות. נניח ששמתם:
- 500,000 שקל בפיקדון לשנה בריבית 4.5% גולמי.
- 300,000 שקל בפיקדון לחצי שנה בריבית 4% גולמי.
- 200,000 שקל בפיקדון ל-3 חודשים בריבית 3.5% גולמי.
במקרה כזה, אתם צריכים לחשב את הרווח מכל פיקדון בנפרד (בהתאם לתקופה שלו) ולחבר הכל.
דוגמה לחישוב שנתי (כדי להשוות למיליון בודד):
- פיקדון 1 (500,000 שקל, שנה, 4.5%): ריבית גולמית 22,500 שקל. נטו (אחרי 25% מס): 16,875 שקל.
- פיקדון 2 (300,000 שקל, חצי שנה, 4% לשנה): הריבית שתקבלו היא חצי מהריבית השנתית, כי הכסף בפיקדון רק חצי שנה. ריבית גולמית 6,000 שקל (300,000 * 4% * 0.5). נטו (אחרי 25% מס): 4,500 שקל.
- פיקדון 3 (200,000 שקל, 3 חודשים, 3.5% לשנה): הריבית שתקבלו היא רבע מהריבית השנתית. ריבית גולמית 1,750 שקל (200,000 * 3.5% * 0.25). נטו (אחרי 25% מס): 1,312.5 שקל.
סה"כ ריבית נטו מכל הפיקדונות במשך שנה (בהנחה שאתם לא מגלגלים את הכסף בפיקדון חדש אחרי סוף תקופת הפיקדונות הקצרים): 16,875 + 4,500 + 1,312.5 = 22,687.5 שקל.
שימו לב שהרווח נטו נמוך משמעותית מפיקדון של מיליון שקל לשנה בגלל שחלק גדול מהכסף היה תקוע בפיקדונות לזמן קצר עם ריביות נמוכות יותר יחסית (במונחים שנתיים).
המסר כאן: פיזור הכסף בין פיקדונות שונים יכול להיות טוב לגמישות, אבל בדרך כלל מגיע במחיר של ריבית ממוצעת נמוכה יותר על כל הסכום.
שאלות ותשובות מהירות (ו חשובות!)
האם אני יכול לפתוח פיקדון בבנק אחר?
בוודאי! אתם לא "קשורים" לבנק שבו יש לכם חשבון עובר ושב. לפעמים תמצאו הצעות אטרקטיביות יותר בבנקים אחרים. שווה לבדוק ולהשוות.
האם הריבית על פיקדון יכולה לרדת או לעלות אחרי שפתחתי אותו?
זה תלוי בסוג הפיקדון. אם פתחתם פיקדון בריבית קבועה לתקופה מסוימת, הריבית הזו לא תשתנה עד סוף התקופה, גם אם הריבית במשק תעלה או תרד. אם פתחתם פיקדון בריבית משתנה (למשל, צמודה לריבית בנק ישראל פחות מרווח מסוים), הריבית שתקבלו יכולה להשתנות.
מה קורה אם אני שובר את הפיקדון לפני הזמן?
זה תלוי בתנאי הפיקדון הספציפי. לרוב הפיקדונות בריבית קבועה יש "קנס יציאה" או שמאבדים חלק או את כל הריבית שנצברה. פיקדונות עם תחנות יציאה מאפשרים משיכה בתאריכים מוגדרים מראש ללא קנס.
האם כדאי לי לשים את הכסף בפיקדון צמוד למדד או לא צמוד?
זו שאלה של ציפיות אינפלציה וריבית. אם אתם חושבים שהאינפלציה תהיה גבוהה, פיקדון צמוד עשוי להגן טוב יותר על כוח הקנייה שלכם. אם אתם חושבים שהריבית הנומינלית (על פיקדון לא צמוד) תהיה גבוהה משמעותית מהאינפלציה, פיקדון לא צמוד עשוי להניב רווח ריאלי גבוה יותר. אין תשובה אחת נכונה לכולם.
האם יש אלטרנטיבות לפיקדון בנקאי לכסף פנוי?
בהחלט! קרנות כספיות הן אופציה פופולרית (לרוב נחשבות סולידיות ועם נזילות גבוהה), וגם אגרות חוב (ממשלתיות או קונצרניות) יכולות להיות רלוונטיות, אם כי הן כוללות מידה שונה של סיכון ונזילות. כל אפיק השקעה מגיע עם מאפיינים משלו (סיכון, תשואה פוטנציאלית, נזילות, מס) ויש לבחון אותו לעומק.
האם יש הגבלה על סכום בפיקדון בנקאי?
בדרך כלל לא. אתם יכולים לשים כל סכום בפיקדון. חשוב רק לזכור שהגנה על כספי הפיקדונות על ידי המדינה (אם קיימת) מוגבלת לסכום מסוים.
מעבר לפיקדון: מתי כדאי לחשוב רחוק יותר?
פיקדון בנקאי הוא פתרון מצוין לכסף שאתם צריכים לטווח קצר-בינוני ושאתם לא רוצים לקחת עליו סיכון. למיליון שקל, גם ריבית נטו של 3% או 4% בשנה היא סכום משמעותי בהחלט.
אבל אם הכסף הזה מיועד למטרות ארוכות טווח (5-10 שנים ויותר), או אם אתם מעוניינים בפוטנציאל צמיחה גבוה יותר (גם אם זה בא עם סיכון גבוה יותר), אולי שווה לבחון אפיקי השקעה אחרים, כמו שוק ההון (מניות, קרנות נאמנות מנוהלות, תעודות סל), נדל"ן (אם הסכום מאפשר), או השקעות אלטרנטיביות.
המפתח הוא: להבין את המטרות הפיננסיות שלכם, את טווח הזמן שבו אתם צריכים את הכסף, ואת רמת הסיכון שאתם מוכנים ומסוגלים לקחת.
פיקדון בנקאי לא יהפוך אתכם למיליונרים (עוד יותר), אבל הוא כלי חשוב לשמירה על ערך הכסף וייצור הכנסה פסיבית יחסית בטוחה.
אז כמה באמת מרוויחים? הסיכום
המספר "הגולמי" שהבנק מציג על פיקדון של מיליון שקל יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה. זה נכון. אבל זה רק חלק מהסיפור.
אחרי ניכוי מס הכנסה (בדרך כלל 25%), נשאר לכם ביד סכום נטו שהוא בערך 75% מהריבית הגולמית. זהו הרווח הנומינלי שלכם.
כדי להבין כמה באמת "הרווחתם" במונחים של כוח קנייה, חייבים להסתכל על האינפלציה. אם האינפלציה גבוהה מהריבית הנטו, אתם למעשה מפסידים כוח קנייה על הכסף שלכם (על הקרן המקורית), והרווח הריאלי הוא שלילי. אם הריבית הנטו גבוהה מהאינפלציה, הרווח הריאלי חיובי – כלומר, הכסף שלכם באמת "גדל".
בחירת אורך הפיקדון (גמישות מול ריבית פוטנציאלית גבוהה יותר), וההחלטה בין פיקדון צמוד למדד או לא צמוד, הם קריטיים ומשפיעים ישירות על הרווח הסופי ועל הגנת ההון שלכם.
פיקדון של מיליון שקל הוא לא סיפור של התעשרות מהירה, אלא יותר סיפור על שימור הון, ניהול סיכונים, וייצור זרם הכנסה קטן ויציב יחסית. הבנה מעמיקה של כל הגורמים האלה – ריבית גולמית, מס, אינפלציה, סוג הפיקדון ואורכו – היא הדרך היחידה לדעת כמה באמת מרוויחים, ולקבל החלטה פיננסית חכמה שמתאימה בדיוק לכם. עכשיו אתם יודעים את כל האמת. מה תעשו איתה? זה כבר בידיים שלכם!