כמה מרוויח מהנדס אזרחי בישראל?
תמיד מדברים על ההייטק ועל המשכורות שמסתובבות שם. כאילו ששום דבר אחר לא קיים בעולם. אבל מה עם המקצועות שממש בונים את המדינה? אלה שדואגים שהבית שלכם לא יתפרק, שהכבישים שאנחנו נוסעים עליהם יהיו חלקים (רוב הזמן), ושהגשרים לא יקרסו כשאנחנו עוברים עליהם? כן, אני מדבר על מהנדסים אזרחיים. האנשים השקטים יחסית האלה, שבונים לנו את המציאות. אז רגע, כמה כסף באמת נמצא בתמונה הזאת? האם אפשר לחיות טוב מלתכנן גורדי שחקים או פרויקטים לאומיים? בואו נצלול פנימה, כי יש שם יותר ממה שאתם חושבים.
השאלה של מיליון הדולר (או השקל): כמה באמת מרוויח מהנדס אזרחי בישראל?
זאת שאלה מצוינת. וכמו כמעט כל דבר שקשור לכסף ולקריירה, התשובה היא… תלוי. תלוי בהמון דברים. אל תתבאסו, זה לא אומר שאין סדר גודל. יש, והוא משתנה בצורה די משמעותית בהתאם לכמה פרמטרים חשובים. אנחנו הולכים לפרוס כאן את התמונה המלאה, כדי שתדעו למה לצפות, אם אתם בתחילת הדרך, בשיא הקריירה, או סתם סקרנים.
בגדול, אפשר להגיד שמהנדס אזרחי בישראל מרוויח שכר שנחשב מכובד. זה לא תמיד יהיה המספרים הפנטסטיים ששומעים עליהם מחברות סטארטאפ ששברו את השוק, אבל זה שכר יציב, עם אופק צמיחה, ובעיקר – מבוסס על מקצוע שהוא תמיד נדרש. תמיד בונים, תמיד מתחזקים, תמיד מתכננים. אז הביקוש? הוא בדרך כלל שם.
איפה מתחילים? שכר כניסה לשוק העבודה
טריים מהאוניברסיטה או המכללה, עם התואר ביד ומוכנים לכבוש את העולם (או לפחות את אתר הבנייה הקרוב). כמה שווה התואר הזה בכסף בחודש הראשון? ובכן, שכר ההתחלה למהנדס אזרחי מתחיל בישראל הוא לרוב סביב הטווח של 10,000 – 13,000 ש"ח ברוטו לחודש. זה נשמע סביר, נכון? זה שכר שיכול בהחלט לאפשר חיים נורמליים, בטח למי שרק סיים ללמוד.
- המספר הזה יכול להשתנות מעט למעלה או למטה.
- מה משפיע על זה?
- איפה למדתם (אוניברסיטה מול מכללה יכול להשפיע לפעמים).
- איפה מצאתם את העבודה הראשונה (חברה גדולה מול משרד קטן).
- איזה התמחות הייתה לכם במהלך הלימודים.
אבל אל תתנו לשכר ההתחלה "הצנוע" יחסית להטעות אתכם. זאת רק נקודת הפתיחה. המסלול קדימה יכול להיות מרתק ומתגמל.
השנים חולפות, המשכורת מטפסת: האם הניסיון שווה כסף?
התשובה הברורה היא: כן! ובענק. בניגוד אולי לתחומים אחרים שבהם הניסיון לפעמים מרגיש כמו סתם מספר שנים שעברו, בהנדסה אזרחית ניסיון הוא זהב טהור. כל פרויקט שניהלתם, כל תוכנית שבדקתם, כל אתר בנייה שראיתם מקרוב – כל אלה מצטברים והופכים אתכם לבעלי ערך גבוה יותר לשוק.
איך זה מתבטא בשכר?
- 1-3 שנות ניסיון: קפיצה משמעותית לטווח של 13,000 – 18,000 ש"ח ברוטו. בשלב הזה אתם כבר יודעים מה אתם עושים, פחות או יותר, ואפשר לסמוך עליכם עם משימות מורכבות יותר.
- 3-5 שנות ניסיון: ממשיכים לטפס, לרוב לטווח של 17,000 – 22,000 ש"ח ברוטו. מתחילים להיות מומחים בתחומכם, אולי מנהלים פרויקטים קטנים או חלקים מפרויקטים גדולים.
- 5-10 שנות ניסיון: כאן השכר כבר יכול לגעת בטווחים של 20,000 – 28,000 ש"ח ברוטו ויותר, תלוי מאד בתפקיד ובחברה. אתם כנראה כבר בתפקידי מפתח, מובילים צוותים, או בעלי מומחיות נישתית נדירה.
- 10+ שנות ניסיון: זה המקום שבו השמיים הם הגבול, בתוך גבולות המקצוע כמובן. מנהלי פרויקטים בכירים, מנהלי מחלקות, מומחים בעלי שם – השכר יכול לנוע מ25,000 ש"ח ברוטו ולהאמיר בקלות ל30,000, 35,000 ש"ח ואפילו הרבה יותר, תלוי בהיקף האחריות, גודל הפרויקטים, והחברה המעסיקה.
שימו לב, המספרים האלה הם ממוצעים וטווחים נפוצים. תמיד יש יוצאי דופן, לטובה ולרעה. אבל זה נותן אינדיקציה מצוינת לאיך הקריירה והשכר צומחים יחד.
האם כל המהנדסים האזרחיים נולדו שווים? (רמז: לא)
אחרי שדיברנו על ניסיון, בואו נדבר על מה עוד משפיע על הצ'ק החודשי. כי הרי ברור שמהנדס אזרחי שמתמחה בתכנון גשרים מורכבים לא מרוויח כמו מהנדס אזרחי שמתמחה בפיקוח על בניית בניין מגורים סטנדרטי, אלא אם כן זה גורד שחקים באמת מטורף. או אולי כן? בואו נראה.
התמחות: האם שווה להיות מומחה נישה?
בהחלט. הנדסה אזרחית היא תחום רחב. יש המון תתי-תחומים. תכנון קונסטרוקציות, ניהול פרויקטים, פיקוח, גאוטכניקה, הנדסת מים, הנדסת תחבורה, הנדסת סביבה… הרשימה ארוכה.
התמחות בתחום מסוים יכולה להפוך אתכם למבוקשים יותר, וזה, כידוע, מתבטא בשכר. מהנדסים עם מומחיות נדירה או מבוקשת במיוחד (למשל, מנהלי פרויקטים של תשתיות לאומיות גדולות, או מומחים בתכנון מבנים ס сейсмично опасных зонах) יכולים לפעמים לפרוץ את תקרת הזכוכית של הטווחים הממוצעים.
גודל וסוג החברה: האם כולם משלמים אותו דבר?
חד משמעית לא. יש הבדלים, ולפעמים משמעותיים, בין חברות שונות:
- משרדי תכנון קטנים/בינוניים: יכולים להציע אווירה משפחתית ויותר גמישות, אבל לפעמים השכר ההתחלתי והאופק קפיצה יכולים להיות מעט יותר איטיים בהתחלה לעומת הגדולים. מצד שני, אפשר לקבל יותר אחריות מהר יחסית.
- חברות ביצוע גדולות (קבלנים): לרוב משלמים שכר תחרותי מאד, בטח בתפקידי ניהול ופיקוח. העבודה יכולה להיות אינטנסיבית ומאתגרת, אבל גם מתגמלת.
- משרדי תכנון והנדסה גדולים: נוטים להיות מסודרים יותר, מציעים מסלולי קידום ברורים ושכר תחרותי, במיוחד לבעלי ניסיון ומומחיות.
- גופים ממשלתיים/ציבוריים (מע"צ לשעבר, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות): לעיתים השכר הבסיסי יכול להיות מעט נמוך יותר מהמגזר הפרטי, אבל התנאים הסוציאליים, הביטחון התעסוקתי והאפשרות להשפיע על פרויקטים בקנה מידה לאומי יכולים להיות יתרון משמעותי. בנוסף, הטבלאות בשירות הציבורי מסודרות וידועות מראש.
- חברות הזנק (סטארטאפים) בתחום הבנייה/נדל"ן טק: תחום חדש יחסית שיכול להציע שכר גבוה, אופציות, ואווירה דינמית, אבל גם טומן בחובו יותר סיכון וחוסר ודאות לגבי עתיד החברה.
אז איפה כדאי לעבוד? זה תלוי במה שחשוב לכם. כסף? יציבות? אווירה? השפעה? לכל מקום יש את היתרונות והחסרונות שלו.
המיקום הגיאוגרפי: האם תל אביב משלמת יותר מבאר שבע?
בדרך כלל, כן. כמו בהרבה מקצועות בישראל, יש עדיין הטיה מסוימת בשכר לטובת אזור המרכז. הביקוש למהנדסים אזרחיים בתל אביב ובסביבתה, שם מרוכזים רבים ממשרדי התכנון הגדולים וחלק משמעותי מהפרויקטים הגדולים, נוטה להיות גבוה יותר, מה שיכול לדחוף את השכר כלפי מעלה. עם זאת, זה לא אומר שאי אפשר להרוויח יפה מאד גם בפריפריה, במיוחד בפרויקטים גדולים או אם יש לכם מומחיות נדירה.
מעבר לשכר הבסיס: מה עוד נמצא בתלוש?
שכר ברוטו זה נחמד, אבל מה באמת נכנס לכיס בסוף החודש? ומה עם כל הדברים האחרים שמעסיקים נותנים, ושווים לא מעט כסף?
התנאים הסוציאליים: הפנסיה שלכם תודה לכם
זה אולי לא הדבר הכי סקסי לדבר עליו, אבל זה אחד הדברים הכי חשובים בתלוש השכר שלכם. התנאים הסוציאליים בהנדסה אזרחית נחשבים לרוב לטובים.
- פנסיה: כמובן. חובה על פי חוק, והפרשות המעסיק והעובד מצטברות לחיסכון שישמש אתכם בעתיד. חשוב לבדוק את אחוזי ההפרשה.
- קרן השתלמות: זה כבר בונוס שווה במיוחד. רוב החברות המסודרות בהנדסה אזרחית מציעות קרן השתלמות. מדובר באפיק חיסכון פטור ממס (בתנאים מסוימים) שיכול להצטבר לסכומים נאים מאד אחרי כמה שנים. הפרשות המעסיק לקרן השתלמות הן הטבה משמעותית ביותר.
- ביטוח מנהלים/קופת גמל: חלק מהמעסיקים מציעים גם אפיקי חיסכון פנסיוניים נוספים או שילובים שונים.
- ביטוח בריאות פרטי: הטבה נפוצה למדי, המוסיפה שקט נפשי וגישה לשירותים רפואיים מתקדמים יותר.
- ימי חופשה ומחלה: בהתאם לחוק, ולרוב גם מעבר לו בחברות גדולות וותיקות.
כל ההטבות האלה שוות אלפי שקלים בחודש, גם אם אתם לא רואים אותם ישירות בתלוש. הן חלק אינטגרלי מהתגמול הכולל וחשוב לקחת אותן בחשבון כשמשווים הצעות עבודה.
בונוסים והטבות נוספות: יש גם צ'ופרים
מעבר לבסיס ולתנאים הסוציאליים, יש גם דברים נוספים שיכולים להשפיע על ההכנסה והרווחה:
- רכב חברה/החזר הוצאות רכב: בטח אם התפקיד דורש ניידות רבה (למשל, מהנדסי פיקוח או ניהול פרויקטים שמגיעים לאתרים).
- בונוסים שנתיים/לפי פרויקט: בחלק מהחברות, במיוחד חברות ביצוע או ניהול פרויקטים, יש מנגנוני בונוסים המבוססים על הצלחת פרויקטים או ביצועי החברה.
- אפשרויות קידום: אולי לא הטבה בכסף מיידי, אבל מסלול קידום ברור יכול להבטיח עליית שכר משמעותית בעתיד.
- הכשרות ולימודי המשך: השקעה של החברה בפיתוח המקצועי שלכם ששווה לא מעט כסף ויכולה להשפיע על פוטנציאל ההשתכרות העתידי.
עתיד המקצוע: לאן הולכות המשכורות בהנדסה אזרחית?
השוק הישראלי נמצא בתנופת בנייה ותשתיות כבר שנים ארוכות. בונים כבישים חדשים, מסילות רכבת, מגדלי מגורים ומשרדים, ומחדשים תשתיות קיימות. כל זה דורש המון המון מהנדסים אזרחיים. נכון לעכשיו, הביקוש נראה יציב ואף גדל. המחסור היחסי במהנדסים בתחומים מסוימים עשוי אף לדחוף את השכר למעלה בעתיד.
פרויקטים עתידיים גדולים (מטרו בגוש דן, פרויקטי תחבורה נוספים, המשך פיתוח הנדל"ן) מבטיחים שהמקצוע יישאר רלוונטי ומבוקש לשנים רבות קדימה. זה אומר שיש אופטימיות לגבי אופק השכר והתעסוקה בתחום.
יש לכם שאלות בוערות? הנה כמה תשובות מהירות!
אספנו כמה שאלות נפוצות שיכולות לעזור לכם לקבל תמונה עוד יותר ברורה.
שאלה: האם שכר של מהנדס אזרחי במגזר הציבורי זהה לשכר במגזר הפרטי?
תשובה: לרוב לא זהה לגמרי. במגזר הציבורי יש לרוב טבלאות שכר מסודרות יותר, עם עלייה ליניארית יחסית לפי ותק ותפקיד. במגזר הפרטי יש יותר גמישות והשכר יכול לטפס מהר יותר בתפקידי מפתח או על בסיס ביצועים, אבל גם יכול להיות נמוך יותר בחברות קטנות או בשלבי כניסה. התנאים הסוציאליים בשירות הציבורי נחשבים לרוב למצוינים.
שאלה: כמה זמן לוקח להגיע למשכורת גבוהה בתחום?
תשובה: זה תלוי בכם! ובשוק כמובן. אבל באופן כללי, קפיצה משמעותית מתחילה להתרחש אחרי 3-5 שנות ניסיון. כדי להגיע לטווחים הגבוהים באמת (25,000+), נדרשות לרוב 7-10 שנות ניסיון ומעלה, בתפקידי ניהול בכירים או מומחיות נדירה.
שאלה: האם תואר שני בהנדסה אזרחית משפיע על השכר?
תשובה: כן, בהחלט יכול להשפיע, במיוחד אם התואר השני הוא בתחום התמחות ספציפי ומבוקש. הוא יכול לפתוח דלתות לתפקידים מחקריים, תכנון מורכב יותר, או קידום מהיר יותר לתפקידי ניהול.
שאלה: האם רישיון מהנדס רשום משפיע על השכר?
תשובה: כן, באופן מובהק. רישיון מהנדס רשום מאפשר חתימה על תוכניות ומסמכים הנדסיים, וזהו אלמנט קריטי בהתקדמות בקריירה ובהשפעה על השכר, במיוחד בתפקידי תכנון וניהול.
שאלה: האם יש הבדל בשכר בין מהנדסים אזרחיים "ביצועיסטים" (בשטח) ל"משרדיים" (תכנון)?
תשובה: לאו דווקא הבדל גורף רק בגלל המיקום הפיזי. השכר תלוי יותר באחריות, בניסיון, בסוג הפרויקטים, ובגודל החברה. מהנדסי ביצוע בתפקידי ניהול פרויקטים גדולים יכולים להרוויח שכר גבוה מאד, כמו גם מהנדסי תכנון בעלי מומחיות בתחומים מורכבים.
אז, בשורה התחתונה: האם שווה להיות מהנדס אזרחי בישראל?
אם הגעתם עד לכאן, כנראה שאתם באמת רוצים לדעת. והתשובה היא כן, בהחלט שווה! מעבר לשכר שהוא מכובד ויש לו אופק צמיחה ברור, מדובר במקצוע עם משמעות עצומה. אתם בונים את הארץ הזאת, פשוטו כמשמעו. התרומה שלכם נראית בשטח, והסיפוק המקצועי יכול להיות עצום. השכר בהנדסה אזרחית אולי לא יכניס אתכם לרשימת המיליארדרים בין לילה, אבל הוא מספק חיים נוחים, יציבות תעסוקתית גבוהה יחסית, ותחושה שאתם חלק ממשהו גדול וחשוב. אז אם יש לכם ראש ריאלי, אהבה לבנייה ותכנון, ולא מפחדים מעבודה קשה ומאתגרת – בהחלט יש מצב שמצאתם את הייעוד שלכם… וגם דרך טובה מאד לפרנסה.