כמה מרוויח מורה בבית ספר תיכון: כל המספרים

רגע לפני שאתם צוללים לעולם ההוראה, או אולי סתם תוהים כמה באמת מרוויחים אלה שמחנכים לנו את הדור הבא, יש כאן שאלה מצוינת על השולחן: כמה כסף נכנס למורה בתיכון בסוף החודש? זה לא רק המספר היבש. יש שם עולם שלם של ותק, דרגות, גמולים, רפורמות, ולפעמים גם קצת קסם (או תסכול, תלוי את מי שואלים).

אז אם חשבתם שמשכורת של מורה זה משהו פשוט, תחשבו שוב. אנחנו עומדים לפתוח כאן הכל, לפרק לגורמים, ולהבין אחת ולתמיד מה הסיפור הפיננסי האמיתי מאחורי הלוח. אם אתם כאן כי אתם שוקלים להצטרף למקצוע, או כי אתם סתם סקרנים, מבטיחים שתצאו בסוף המאמר הזה עם הבנה עמוקה ומסודרת.

בואו נתחיל לגרד את פני השטח, כי יש שם הרבה יותר ממה שנראה לעין הראשונה.

מורה בתיכון: כל המספרים, כמה באמת שווה ההשקעה?

בואו נדבר תכלס. כמה כסף? התשובה, כמו תמיד בחיים ובעיקר במערכת מסועפת כמו חינוך, היא… תלוי. תלוי בהרבה דברים. אבל אפשר לתת נקודת התחלה ונקודת יעד.

משכורת של מורה תיכון בישראל מושפעת בראש ובראשונה מכמה גורמים עיקריים שיוצרים את הבסיס. זה לא רק כמה שנים אתם מלמדים, אלא גם מה הבאתם איתכם מהבית (כלומר, מהאקדמיה).

שכר הבסיס: נקודת הזינוק, איפה מתחילים את הטיפוס?

מורה מתחיל, נגיד עם תואר ראשון ותעודת הוראה, וללא שום ותק, יתחיל כנראה משכר בסיס התחלתי. המספרים משתנים קצת בין הסכמים שונים ועדכוני שכר, אבל בואו נאמר שאנחנו מדברים על איזור ה-7,000-8,000 ש"ח ברוטו למשרה מלאה (100%).

נשמע כמו משכורת ראשונה במקצוע אקדמי? פחות או יותר. אבל זכרו, זו רק נקודת הזינוק. מכאן, יש לאן לעלות, והעלייה יכולה להיות משמעותית.

הוותק עושה את שלו (ובגדול): המסע בסולם הדרגות

זה אחד המנועים החשובים ביותר לגידול בשכר. עם כל שנת ותק שאתם צוברים, אתם מטפסים בסולם הדרגות של משרד החינוך. כל דרגה כזאת שווה תוספת לשכר הבסיס. זה מצטבר. לאט אבל בטוח.

מורה עם 5 שנות ותק כבר נמצא במקום אחר. מורה עם 10-15 שנות ותק? אתם כבר בליגה אחרת מבחינת השכר הבסיסי. ככל הנראה, עם ותק כזה, השכר הבסיסי כבר באזור ה-10,000-12,000 ש"ח ברוטו ויותר, תלוי כמובן גם בהשכלה.

המשמעות היא פשוטה: התמדה משתלמת. וזה חשוב לדעת כשנכנסים למערכת.

השכלה אקדמית והשתלמויות: האם שווה לחזור לספסל הלימודים?

לחלוטין כן! אם יש דבר אחד שנותן קפיצה אמיתית ומיידית לשכר הבסיס, זה תואר אקדמי מתקדם יותר.

• תואר שני (MA): זה כמעט בגדר חובה למי שרוצה להתקדם ולמקסם את הפוטנציאל הפיננסי בהוראה. הוא מקפיץ משמעותית את דרגת הבסיס ומשפיע על כל שאר התוספות והגמולים שמחושבים כאחוזים מהשכר הבסיסי. ההשקעה בתואר שני מחזירה את עצמה, פיננסית וגם מקצועית.
• דוקטורט (PhD): נותן תוספת נוספת, אם כי ההשפעה הגדולה יותר היא לרוב מתואר שני ומעלה. לרוב פחות שכיח אצל מורי תיכון "רגילים", אלא אם הם גם עוסקים במחקר או אקדמיה במקביל.

מעבר לתארים, גם השתלמויות מקצועיות וקורסים מוכרים על ידי משרד החינוך יכולים לזכות את המורה בנקודות זכות נוספות שמשפיעות על השכר. המערכת מעודדת התפתחות מקצועית, ומתגמלת עליה.

בקיצור, ככל שאתה משקיע יותר בהשכלה הפורמלית ובוותק, כך הבסיס שלך חזק יותר. זו לא רק סיסמה, זו נוסחה כלכלית.

מעבר לשכר הבסיס: איפה קסם התוספות והגמולים?

אוקיי, הבנו את הבסיס. אבל אם תסתכלו על תלוש שכר של מורה ותיק או בתפקיד מסוים, תראו שיש שם עוד המון רכיבים. כאן מתחילה ההשפעה האמיתית על שכר הנטו. אלו הם ה"צ'ופרים" (לפעמים קטנים, לפעמים גדולים) שמשנים את התמונה.

גמולי תפקיד: להיות קצת יותר ממורה בכיתה (ולהרוויח על זה)

מורים רבים לוקחים על עצמם תפקידים נוספים בבית הספר מעבר לשעות ההוראה הפרונטליות. וכן, על זה משלמים! זה נקרא "גמול תפקיד", וזה מוסיף אחוז מסוים לשכר הבסיס. והאחוז הזה, על בסיס שכר עולה, שווה לא מעט כסף.

למשל:

• מחנך/ת כיתה: תפקיד סופר חשוב שכולל אחריות על כיתה ספציפית, קשר עם ההורים, מעקב אחר התלמידים. מקבלים על זה גמול משמעותי.
• רכז מקצוע: אחראי על מקצוע מסוים בבית הספר (למשל, רכז מתמטיקה, רכז אנגלית, רכז מדעים). כולל בניית תוכניות לימודים, תיאום בין המורים במקצוע, לפעמים גם הדרכה. גם על זה יש גמול.
• רכז שכבה, רכז פדגוגי, רכז הערכה, רכז טיולים, רכז תקשוב, ועוד ועוד: מערכת החינוך מציעה מגוון עצום של תפקידים נוספים, חלקם קטנים יותר, חלקם גדולים יותר. וכל אחד כזה מתורגם לתוספת כספית.

ככל שמורה לוקח על עצמו יותר גמולים, כך המשכורת שלו "מתנפחת" (בקטע טוב, כמובן!). שניים-שלושה גמולים יכולים להוסיף בקלות אלף, אלפיים, ואפילו יותר שקלים ברוטו למשכורת הבסיסית. זה כבר מתחיל להרגיש אחרת, נכון?

רפורמות חינוך: "עוז לתמורה" – השפעה אדירה על הכיס

זה כאן שהתמונה הפיננסית של מורי התיכון עברה מהפך משמעותי. רפורמת "עוז לתמורה" שינתה את כללי המשחק עבור מורי כיתות י'-י"ב.

מה זה אומר בפועל?

"עוז לתמורה" הגדילה את שעות השהייה המחייבות של המורים בבית הספר, מעבר לשעות ההוראה הפרונטלית. אבל, וזה אבל גדול, בתמורה היא נתנה עליית שכר משמעותית מאוד למורים שנכנסו אליה (והיום הרוב המכריע של מורי התיכון נמצאים בה). המודל החדש תגמל גם ותק והשכלה, אבל גם התפתחות מקצועית, לקיחת אחריות (גמולים), והערכה פדגוגית.

מורה בתיכון שעובד במודל "עוז לתמורה", גם אם הוא מתחיל, ירוויח יותר משמעותית מאשר מורה מתחיל שלא היה ברפורמה (אם היו כאלה היום). והפער רק גדל עם הוותק, הדרגות והגמולים.

בשורה התחתונה על הרפורמה: היא הפכה את מבנה השכר למורכב יותר, אבל עם פוטנציאל גבוה יותר. היא דורשת יותר נוכחות בבית הספר ועבודה פדגוגית רחבה יותר (לא רק להעביר שיעור וללכת הביתה), אבל היא גם מתגמלת על כך.

הדרך למשכורת הגבוהה: איך מטפסים לפסגה הפיננסית בהוראה?

אז הבנו מה משפיע. עכשיו השאלה היא איך מגיעים למשכורות המעניינות באמת. בואו נסכם את המסלול.

• השקעה בהשכלה: כפי שהדגשנו, תואר שני זה כמעט חובה לפוטנציאל מקסימלי. תואר ראשון זה בסיס, תואר שני זה קפיצת מדרגה.
• צבירת ותק: פשוט להישאר במערכת. כל שנה נוספת מקרבת אתכם לדרגה גבוהה יותר ולשכר בסיס משופר.
• לקיחת גמולים ותפקידי אחריות: לא לפחד לקחת על עצמכם תפקידי חינוך, ריכוז, או פרויקטים מיוחדים בבית הספר. זה מוסיף כסף וגם ניסיון ותורם להתפתחות המקצועית.
• כניסה למודל "עוז לתמורה" (למי שעדיין לא): עבור מורי תיכון חדשים, זה המסלול האוטומטי והמתגמל יותר. לוותיקים יותר, חשוב לוודא שהם אכן עברו למודל הזה אם הוא רלוונטי עבורם.
• התפתחות מקצועית רציפה: להשתתף בהשתלמויות, ללמוד דברים חדשים, להתפתח פדגוגית. זה נתפס בדרגות ובשכר.
• שאיפה לתפקידים ניהוליים (אופציונלי): מי שרוצה קפיצת מדרגה נוספת, תפקידי ניהול (סגן מנהל, מנהל) מציעים שכר אחר לגמרי, אבל דורשים הכשרה נוספת והרבה מאוד אחריות.

השילוב של כל הגורמים האלה – ותק, השכלה, גמולים, ועבודה במסגרת הרפורמה – הוא זה שיוצר את המשכורות הגבוהות יותר במקצוע. זה לא קורה אוטומטית, זה דורש השקעה ובחירות.

זה רק הכסף? הפלוסים והמינוסים (מעבר למשכורת)

אי אפשר לדבר על שכר מורים בלי להזכיר שזה לא רק עניין של כסף. יש פה שליחות, סיפוק אדיר מהשפעה על הדור הבא, יצירתיות, קשרים אנושיים, ימים ארוכים עם נוער (שזה גם אתגר וגם כיף גדול). אלה דברים שאין להם תג מחיר, אבל הם חלק מהמשוואה כשבוחרים במקצוע ההוראה.

מצד שני, יש את האתגרים: כיתות גדולות, עומס עבודה לפעמים בלתי נסבל, בירוקרטיה, ולפעמים גם תדמית לא מוערכת מספיק בציבור.

המאמר הזה התמקד בצד הפיננסי כדי לתת תמונה ברורה של הפוטנציאל הכלכלי. חשוב לזכור את התמונה הרחבה, אבל גם לדעת שהצד הפיננסי, עם ההשקעה הנכונה והתקדמות במערכת, יכול להיות בהחלט מכובד.

השכר, בסופו של דבר, הוא גם הכרה בחשיבות המקצוע הזה. ככל שהשכר עולה ומשקף טוב יותר את האחריות וההשקעה, כך גדלה התקווה למשוך אנשים מוכשרים ואיכותיים לתחום, וזה משהו שכולנו מרוויחים ממנו כחברה.

שאלות שחשוב לשאול (ולקבל עליהן תשובה!)

קראתם, הפנמתם, ועכשיו בטח מתרוצצות לכם עוד כמה שאלות בראש. הנה כמה מהנפוצות ביותר, עם תשובות ישרות ולעניין.

כמה מרוויח מורה בתיכון עם ותק משמעותי (15-20 שנה ומעלה) ותואר שני?

מורה כזה, במשרה מלאה (100% ויותר) ועם כמה גמולי תפקיד משמעותיים (כמו מחנך או רכז מקצוע ואולי גם משהו נוסף), שנמצא בדרגות הגבוהות של "עוז לתמורה", יכול להגיע בקלות לשכר ברוטו של 15,000 – 20,000 ש"ח ויותר. המספר המדויק תלוי בשילוב המדויק של כל הגורמים, אבל הפוטנציאל קיים ומשמעותי למי שנשאר ומתפתח.

האם יש הבדל בשכר בין מורים למקצועות שונים (מתמטיקה לעומת היסטוריה, למשל)?

מבנה השכר הבסיסי וטבלאות הדרגות זהים לכל המקצועות, מכיוון ששכר המורה מחושב לפי הוותק, ההשכלה והדרגה, ולא לפי המקצוע הספציפי שהוא מלמד. עם זאת, יכולים להיות תוספות נקודתיות או מענקים ספציפיים למקצועות מסוימים שיש בהם מחסור (כמו מתמטיקה, פיזיקה, כימיה) או גמולים ספציפיים לרכזי מקצועות כאלה ברמה מחוזית וכדומה. אבל השוני, אם קיים, הוא לא אוטומטי או גורף לכל המורים במקצוע מסוים.

האם השכר בחינוך הממלכתי דתי או החרדי שונה מחינוך ממלכתי רגיל?

מורי בתיכון רשמי (ממלכתי או ממלכתי דתי) כפופים בדרך כלל לאותם הסכמי שכר של משרד החינוך ("עוז לתמורה") ומקבלים שכר זהה עבור אותו ותק, השכלה ותפקיד. בחינוך החרדי או בבתי ספר פרטיים שאינם מוכרים רשמית ואינם כפופים להסכמים הללו, המצב יכול להיות שונה מאוד, לעיתים פחות מתגמל, אך תלוי מאוד במוסד הספציפי, בגודלו ובתקציבים שלו.

האם מורים מקבלים קביעות? מה זה אומר לשכר ולביטחון התעסוקתי?

כן, מורים יכולים לקבל קביעות במשרד החינוך לאחר תקופת עבודה מסוימת שבה הועסקו בהיקף מספיק וקיבלו הערכה חיובית (בדרך כלל שנתיים עד שלוש, תלוי במסלול ההכשרה והכניסה למערכת). קביעות מקנה ביטחון תעסוקתי משמעותי ביותר – קשה מאוד לפטר מורה קבוע. עם זאת, היא אינה משפיעה ישירות על גובה השכר הבסיסי, הדרגה או התוספות, אלא על יציבות המשרה לאורך שנים.

האם יש תמריצים מיוחדים למורים חדשים כדי למשוך אותם למערכת?

במשרד החינוך יש מגוון מסלולים ותוכניות התמחות (סטאז') שמלוות מורים חדשים בשנותיהם הראשונות ומעניקות תמיכה מקצועית ופדגוגית. פיננסית, אין כרגע מענק כניסה אוטומטי וגורף לכל מורה חדש. לעיתים יש מענקי התמדה או תמריצים נקודתיים באזורים מרוחקים או במקצועות ספציפיים שיש בהם מחסור, אבל אלו תוכניות משתנות. ההתמדה והצמיחה בשכר מגיעות בעיקר דרך הכניסה למודל "עוז לתמורה", צבירת ותק, והשקעה בהשכלה וגמולים.

איך השכר של מורה תיכון בהשוואה למקצועות אקדמיים אחרים במשק?

זו שאלה מורכבת מאוד, כי היא תלויה למי משווים ומתי. שכר ההתחלה בהוראה יכול להיות נמוך יותר ממקצועות מסוימים שדורשים תואר ראשון (הייטק, למשל), אך הוא בהחלט תחרותי או גבוה יותר ממקצועות אחרים. עם ותק משמעותי, השכלה מתקדמת (תואר שני), ולקיחת תפקידים וגמולים, מורה ותיק ומקצועי יכול להגיע לשכר ברוטו שמכבד בהחלט, תחרותי לחלק ניכר מהמקצועות האקדמיים, אם כי כנראה שלא יתחרה בשכר הגבוה ביותר שניתן להגיע אליו בהייטק, ברפואה, או בתחומי משפטים וראיית חשבון בצמרת. חשוב גם לזכור את היתרונות הייחודיים של המקצוע כמו חופשות ארוכות יחסית (שבמגזר הפרטי צריך לעבוד שנים רבות כדי להגיע אליהן), ביטחון תעסוקתי (עם קביעות), ופנסיה תקציבית (למורים ותיקים שנכנסו למערכת בזמן), או פנסיה צוברת משופרת למורים חדשים יותר.

האם מורי תיכון עובדים רק בכיתה ומעבירים שיעורים? כמה שעות עבודה בשבוע הם מקדישים?

ממש לא רק בכיתה! מודל "עוז לתמורה" (והמקבילות בחינוך היסודי וחטיבות הביניים) שינה את זה. משרה מלאה של מורה תיכון כוללת שעות הוראה פרונטליות (מול כיתה), שעות פרטניות או קבוצתיות קטנות (עבודה עם קבוצות תלמידים ספציפיות), שעות שהייה מחייבות בבית הספר ללא הוראה פרונטלית (שמיועדות למפגשי צוות, פיתוח מקצועי, הערכת תלמידים, קשר עם הורים, פגישות אישיות עם תלמידים, תכנון), ושעות גמישות לעבודת בית (בדיקת מבחנים ועבודות, הכנת שיעורים, מענה למיילים, קשר טלפוני עם הורים). סך כל שעות העבודה השבועיות למשרה מלאה הן גבוהות משמעותית משעות ההוראה הפרונטליות בפועל, ומגיעות לכ-40 שעות ויותר, תלוי בשילוב הספציפי.

בשורה התחתונה: אז שווה להיות מורה בתיכון?

אם הגעתם עד לכאן, כנראה שהבנתם ששכר של מורה בתיכון זה לא סיפור פשוט עם מספר אחד. זה מסע. מסע שמתחיל אולי עם מספר התחלתי צנוע יחסית, אבל יש לו פוטנציאל צמיחה משמעותי ביותר.

עם ותק, השכלה מתקדמת (בעיקר תואר שני), ולקיחת אחריות ותפקידים נוספים בבית הספר במסגרת רפורמת "עוז לתמורה", מורה בתיכון בהחלט יכול ורבים אכן מגיעים לשכר ברוטו שמכבד את המקצוע ואת ההשקעה הנדרשת בו.

זכרו שהרפורמות שינו את כללי המשחק לטובה מבחינה פיננסית, והפכו את המשרה למורכבת יותר אך גם מתגמלת יותר על עבודה פדגוגית רחבה.

השקעה בקריירת הוראה, כמו כל השקעה אחרת, דורשת זמן, למידה, והתפתחות. הצד הפיננסי הוא מרכיב חשוב בקבלת ההחלטה, והמספרים מראים שאפשר בהחלט להגיע למקומות טובים, במקביל לעשייה משמעותית וחשובה לחברה כולה.

אז אם אתם שוקלים את זה, או סתם הייתם סקרנים, עכשיו אתם יודעים את כל הסיפור הפיננסי מאחורי המקצוע הכי חשוב שיש לנו.