כמה מרוויח מנתח (כירורג) בישראל?

הבנק של המנתחים: האמת המספרית מאחורי חדר הניתוח בישראל

בואו נודה בזה. יש מקצועות שתמיד סיקרנו אותנו מהבחינה הכלכלית. מהנדסי הייטק עם המשכורות המטורפות, עורכי דין שמסתובבים עם תיקים נפוחים, וכמובן – רופאים. ויותר ספציפית, אלה עם הסכין ביד. המנתחים. האנשים שעומדים שעות על הרגליים, עושים עבודה מטורפת תחת לחץ בלתי נתפס, מצילים חיים, או משפרים אותם משמעותית. אז כמה שווה כל הסיפור הזה? כמה כסף באמת נכנס לחשבון הבנק של מי שמחזיק את חיינו (תרתי משמע) בידיים שלו?

אם חשבתם שיש תשובה אחת פשוטה, אז ברוכים הבאים למציאות הישראלית. כמו בכל דבר כמעט, גם כאן זה מורכב. ויש כל כך הרבה משתנים שצריך לקחת בחשבון, שרק לנסות לפענח את זה לבד יכול להרגיש כמו… ניתוח מורכב בפני עצמו. אבל אל דאגה. אנחנו כאן כדי לפתוח בפניכם את חדר הניתוח הפיננסי הזה, ולהבין אחת ולתמיד את התמונה הגדולה. ואולי גם כמה פרטים קטנים ומעניינים שתמיד רציתם לדעת.

המסע הארוך והמייגע: לפני שבכלל מדברים על שכר

אי אפשר לדבר על כמה מרוויח מנתח בלי להבין את הדרך שהוא עבר. ותאמינו לי, זו לא ריצת ספרינט. זו מרתון מפרך. קודם כל, שבע שנים בפקולטה לרפואה. שבע שנים של לימודים אינטנסיביים, מבחנים מטורפים, עבודה קלינית לצד הלימודים. זה לא משהו שעושים בחצי קלאץ'.

אחרי הלימודים מגיעה שנת הסטאז'. שנה שבה הם עובדים כמו עבדים (סליחה על הבוטות, אבל ככה זה מרגיש לרבים) בשכר זעום יחסית, לומדים את המערכת מבפנים, עושים תורנויות אינסופיות. ואז? אז מתחילה ההתמחות.

כמה זמן לוקחת התמחות כירורגית? ובכמה כסף?

התמחות בכירורגיה היא אחת ההתמחויות הארוכות והתובעניות ביותר. תלוי בתחום הספציפי, היא יכולה לנוע בין 6 ל-8 שנים. נשמע הרבה? זה בגלל שזה הרבה. 6 עד 8 שנים שבהן המתמחה עובד בבית חולים, לומד מהמנתחים הבכירים, צובר ניסיון, עושה תורנויות בלי הפסקה, לומד למבחני התמחות קשים (מאוד קשים!).

• שנים על שנים: שבע שנות לימוד + שנת סטאז' + 6-8 שנות התמחות = 14 עד 16 שנה ויותר עד שהם הופכים למנתחים מומחים.
• שכר מתמחה: בתקופת ההתמחות השכר מתחיל נמוך יחסית, וצומח עם השנים והוותק. הוא כולל תוספות על תורנויות רבות, שמוסיפות לא מעט, אבל גם גובות מחיר אישי ומשפחתי כבד. השכר הבסיסי נמוך משמעותית משל מומחה.

אז כשאנחנו מדברים על שכר של מנתח מומחה, חשוב לזכור שמדובר על מישהו שהשקיע עשור וחצי מחייו, ויתר על המון דברים בדרך, עבד שעות מטורפות בתנאים לא תמיד קלים, וצבר ידע וניסיון שאין להם תחליף. זה לא משהו שקורה בן לילה.

הגורמים שמשפיעים על השורה התחתונה: למה זה לא מספר אחד?

אוקיי, עכשיו כשהבנו את ההשקעה הענקית, בואו נצלול למספרים. אבל כאמור, זה לא מספר אחד. ישנם גורמים רבים שקובעים כמה מנתח ספציפי מרוויח בסוף החודש או השנה. הנה כמה מהמרכזיים שבהם:

1. המגזר הציבורי מול המגזר הפרטי: עולם אחר לגמרי?

זהו אולי הפער הגדול ביותר. מנתח יכול לעבוד אך ורק במערכת הציבורית (בית חולים ממשלתי, של קופת חולים וכו'), רק במגזר הפרטי (בתי חולים פרטיים, מרפאות פרטיות), או בשילוב של שניהם. רובם המכריע עובדים בשילוב.

• המגזר הציבורי: כאן השכר מבוסס על הסכמים קיבוציים. יש טבלת שכר לפי ותק, דרגה (מומחה צעיר, מנהל מחלקה וכו'), ותוספות שונות (אחריות, מיקום גיאוגרפי, תורנויות, שבתות, חגים). השכר הבסיסי יכול להיות יציב ובטוח, אבל לעיתים קרובות נמוך יחסית לשעות העבודה בפועל ולעומס. תורנויות ו"כוננויות" (הימצאות בכוננות לקריאה דחופה) יכולות להוסיף משמעותית לשכר, אבל זה בא על חשבון זמן אישי.
• המגזר הפרטי: כאן השכר מבוסס על עמלות מניתוחים וייעוצים. מנתח מקבל אחוז מסוים מעלות הניתוח שבוצע, או גובה תשלום ישיר עבור ייעוץ במרפאה הפרטית שלו. הפוטנציאל התיאורטי גבוה יותר משמעותית מאשר במגזר הציבורי, אבל הוא תלוי לחלוטין בכמות הפעילות, בכמות הפציינטים, ובביקוש למנתח הספציפי או לתחום ההתמחות שלו. יש כאן גם הוצאות תפעול (מרפאה, צוות, ביטוחים יקרים).

השילוב בין המגזרים הוא נפוץ כי הוא מאפשר למנתחים ליהנות מהביטחון והקביעות של המגזר הציבורי (ובמיוחד, להמשיך לצבור ניסיון בבתי חולים גדולים ולקבל חשיפה למקרים מורכבים), ובמקביל להגדיל משמעותית את ההכנסה מהפעילות הפרטית.

2. איזו סכין מחזיקים? התמחות ספציפית עושה את ההבדל?

בהחלט כן. לא כל המנתחים מרוויחים אותו דבר. יש הבדלים משמעותיים בין תחומי ההתמחות השונים:

• כירורגיה פלסטית: נחשבת לאחת ההתמחויות הרווחיות ביותר, בעיקר בגלל הפעילות האסתטית הפרטית (שאינה בסל הבריאות וממומנת באופן פרטי). גם ניתוחים שחזוריים מורכבים נכנסים כאן. הפוטנציאל הפרטי גבוה מאוד.
• נוירוכירורגיה (ניתוחי מוח ועמוד שדרה): התמחות קשה ומורכבת במיוחד, עם סיכון גבוה. גם במגזר הציבורי השכר יכול להיות גבוה יותר עקב מורכבות הניתוחים ותוספות סיכון. הפעילות הפרטית קיימת אך אולי פחות נפוצה באופן יחסי לעומת הפלסטית או האורתופדית, ותלויה במקרים ספציפיים.
• אורתופדיה: התמחות מבוקשת מאוד, גם במגזר הציבורי וגם בפרטי (החלפות מפרקים, ניתוחי ספורט וכו'). פוטנציאל הכנסה גבוה בשילוב מגזרים.
• כירורגיית לב וחזה: ניתוחים מצילים חיים ומורכבים ביותר. מנתחים אלה מרוויחים היטב במגזר הציבורי, אך הפעילות הפרטית פחות נפוצה לעומת תחומים אחרים עקב מורכבות הניתוחים והצורך בתשתיות בית חולים גדולות.
• כירורגיה כללית: התמחות רחבה הכוללת ניתוחי בטן, שד, בלוטת התריס ועוד. השכר טוב במגזר הציבורי, וגם יש פוטנציאל פרטי משמעותי, תלוי בתחומי העיסוק הספציפיים של המנתח בתוך הכירורגיה הכללית (למשל, ניתוחי בריאטריה – קיצור קיבה – שהפכו נפוצים מאוד).
• אורולוגיה, כלי דם, ילדים ועוד: לכל התמחות מאפיינים ופוטנציאל הכנסה משלה, המושפעים מביקוש, מורכבות הניתוחים, ויכולת לבצע פעילות פרטית.

בגדול, ככל שההתמחות מורכבת יותר, נדירה יותר, או שיש בה פוטנציאל משמעותי לפעילות פרטית מחוץ לסל, כך פוטנציאל ההכנסה גבוה יותר.

3. איפה עובדים ומה התפקיד?

גם לזה יש השפעה. שכר של מנתח בבית חולים גדול ומרכזי במרכז הארץ יכול להיות שונה משכר של מנתח בפריפריה (למרות שלעיתים יש תוספות פריפריה כדי לעודד מעבר לשם). תפקידים ניהוליים במחלקה (סגן מנהל, מנהל יחידה, מנהל מחלקה) מגיעים עם תוספות שכר ויוקרה, אך גם עם יותר אחריות אדמיניסטרטיבית ופחות זמן לניתוחים בפועל (לפחות לניתוחים פרטיים). מנתחים שהם גם אנשי אקדמיה (פרופסורים, מרצים) יכולים לקבל תוספות שכר מסוימות מהאוניברסיטה או מוסדות מחקר, ולעיתים גם לגבות שכר גבוה יותר במגזר הפרטי בזכות המוניטין.

4. ותק ומוניטין: האם ככל שהזמן עובר הכסף גדל?

בוודאי. כמו בכל מקצוע, ניסיון שווה כסף. מנתח מומחה בתחיל דרכו מרוויח פחות ממנתח מומחה עם 20 שנות ניסיון. הוותק משפיע ישירות על השכר במגזר הציבורי (טבלאות שכר), ועל המוניטין והביקוש במגזר הפרטי (מנתח מוכר ומוערך יכול לגבות יותר ויהיה לו יותר עבודה). מוניטין נבנה על הצלחות בניתוחים, פרסומים אקדמיים, השתתפות בכנסים, והמלצות של מטופלים ורופאים אחרים.

מספרים על השולחן: כמה זה באמת?

אז אחרי כל ההקדמות האלה, כמה זה באמת? זה השלב שבו המספרים מתחילים לרקוד. אי אפשר לתת מספר מדויק אחד לכל מנתח בישראל, כי ראינו שיש כל כך הרבה משתנים. אבל אפשר לתת טווחי הערכה, תוך הדגשה שמדובר בטווחים רחבים.

חשוב לזכור: אנחנו מדברים על הכנסה ברוטו, לפני מסים והוצאות (במגזר הפרטי ההוצאות יכולות להיות משמעותיות – שכירות מרפאה, צוות, ציוד, ביטוח מקצועי יקר מאוד!).

• מנתח מומחה במגזר הציבורי בלבד (בתחיל דרכו): שכר ברוטו יכול להתחיל בסביבות 30-40 אלף ש"ח לחודש, כולל תורנויות וכוננויות.
• מנתח מומחה בכיר במגזר הציבורי (מנהל יחידה/מחלקה): השכר יכול להגיע ל-50-70 אלף ש"ח ברוטו לחודש ואף יותר, תלוי בהסכמים, בהיקף התורנויות, ובתפקיד הספציפי.
• השילוב הקלאסי (ציבורי + פרטי): כאן הפוטנציאל גדל משמעותית. מנתח שעושה מספר ניתוחים פרטיים וייעוצים בשבוע, בנוסף לעבודתו בבית החולים הציבורי, יכול להגיע בקלות ל-70-100 אלף ש"ח ברוטו לחודש, ואף הרבה יותר, תלוי כאמור בהתמחות ובהיקף הפעילות הפרטית.
• מנתחים בכירים בתחומים רווחיים עם פעילות פרטית ענפה (פלסטיקה, אורתופדיה, בריאטריה וכו'): אלה יכולים להגיע ל-150 אלף ש"ח ברוטו לחודש ויותר. המספרים הגבוהים ביותר נשמעים לרוב בתחומים אלה, כאשר מנתחים מוכרים מאוד עם מרפאות פרטיות עמוסות.

חשוב להדגיש: אלה לא מספרים מובטחים. זה דורש עבודה קשה מאוד, שעות ארוכות, ולעיתים קרובות הקרבה של חיי משפחה ופנאי. מנתח לא מסיים את יום העבודה שלו כשהוא יוצא מבית החולים. הוא בכוננות, הוא חושב על המקרים שלו, הוא קורא מחקרים חדשים. זו עבודה שהיא דרך חיים.

לא הכל זה כסף, נכון? (אבל כן, הרבה זה כסף)

מעבר למספרים היבשים, חשוב לזכור שיש פה גם סיפוק מקצועי אדיר. הידיעה שהצלת חיים, שהקלת על סבל, שאיפשרת למישהו לחזור ללכת או לתפקד – זה משהו שאי אפשר לכמת בכסף. עבור רבים מהמנתחים, זה הדלק שמניע אותם להמשיך למרות הקושי, הלחץ, והשעות הארוכות.

אבל בואו לא נהיה נאיביים. אף אחד לא עובר 15 שנות הכשרה מטורפת רק בשביל ה"תודה" של המטופל. השכר הגבוה (או הפוטנציאל לשכר גבוה) הוא בהחלט גורם משמעותי שמצדיק את ההשקעה העצומה, את האחריות הכבדה, ואת הסיכון הכרוך בעבודה הזו (גם הסיכון המקצועי של תביעות רשלנות, שמצריך ביטוחים יקרים). מערכת הבריאות רוצה למשוך אליה את הטובים ביותר, ושכר הולם הוא חלק משמעותי ביכולת שלה לעשות זאת.

שאלות ששואלים (ולא תמיד מקבלים תשובה קלה):

עכשיו בואו נענה על כמה שאלות נפוצות שקשורות לנושא הזה:

האם כל המנתחים מרוויחים הרבה כסף?

לא. ראינו שהטווח רחב מאוד. מנתח מומחה צעיר שעובד רק בציבורי מרוויח שכר טוב, אבל לא בהכרח "הרבה כסף" ביחס להשקעה והאחריות. לעומת זאת, מנתחים בכירים ו/או בעלי פעילות פרטית ענפה בהחלט מגיעים לרמות הכנסה גבוהות מאוד.

האם פעילות פרטית פוגעת בעבודה בציבורי?

זו שאלה מורכבת וטעונה. באופן רשמי, פעילות פרטית לא אמורה לבוא על חשבון העבודה בציבורי. בפועל, מנתחים נדרשים לג'נגל בין העולמות, וניהול זמן הופך קריטי. היקף הפעילות הפרטית מוגבל בדרך כלל בתנאי העסקה בבתי החולים הציבוריים.

כמה שעות בשבוע מנתח עובד?

קשה לכמת במדויק. בין עבודה בבית החולים (כולל תורנויות וכוננויות), מרפאה פרטית, ניתוחים פרטיים, כנסים, קריאה מקצועית – מדובר לרוב ב-60-80 שעות שבועיות, ולעיתים אף יותר בתקופות עמוסות או כשיש תורנויות רבות.

האם יש הבדלי שכר בין גברים לנשים בתחום הכירורגיה?

באופן עקרוני, במגזר הציבורי טבלאות השכר זהות. במגזר הפרטי, המוניטין והיקף הפעילות הם הקובעים, ולא המגדר. עם זאת, נשים לעיתים מתקשות יותר לבצע מספר רב של תורנויות או לנהל לוח זמנים עמוס במיוחד עקב עומס משפחתי, מה שיכול להשפיע על ההכנסה הכוללת בפועל.

האם משתלם כלכלית להיות מנתח?

כלכלית נטו? בהינתן ההשקעה העצומה בזמן, כסף (לימודים, לעיתים מחקר), והקרבה, הפוטנציאל הכלכלי הוא גבוה, ולרוב מצדיק את ההשקעה לאורך קריירה שלמה. אבל חשוב לזכור שזה לא רק כסף. זו מחויבות אדירה, סטרס גבוה, ואחריות לחיים של אנשים אחרים. מי שלא בא עם תשוקה אמיתית למקצוע, יתקשה מאוד להתמודד, לא משנה כמה ירוויח.

לסיכום: התמונה המלאה מורכבת וצבעונית

אז הנה התמונה שקיבלנו: מנתחים בישראל, אחרי שנים ארוכות של הכשרה קשה מנשוא והשקעה עצומה, מגיעים לפוטנציאל השתכרות גבוה. אבל זה לא אוטומטי, וזה תלוי בהמון גורמים – איפה הם עובדים, באיזו התמחות, כמה ניסיון יש להם, ועד כמה הם פעילים גם במגזר הפרטי. השכר במגזר הציבורי מספק בסיס יציב, בעוד שהמגזר הפרטי פותח את הדלת להגדלה משמעותית של ההכנסה.

מאחורי כל מספר כזה עומד אדם שעובד קשה מאוד, מקריב שעות שינה וזמן אישי, ונושא באחריות כבדה מאין כמותה. לכן, כשאנחנו חושבים על כמה מנתח מרוויח, חשוב שנזכור את כל התמונה – את ההשקעה, את הקושי, את האחריות, וגם את הסיפוק האדיר שמקצוע כזה יכול להעניק.

המספרים מרתקים, אין ספק. אבל הסיפור האמיתי הוא על אנשים, על ידיים מיומנות, ועל רגעים קריטיים בחדר הניתוח. והסיפור הזה, כנראה, שווה הרבה יותר מכל סכום כסף בעולם.