כמה מרוויח מעצב UX/UI בישראל?

כמה באמת מרוויח מעצב UX/UI בישראל?

אוקיי, בואו נדבר תכלס.

כולם מדברים על טק.

כולם מדברים על סטארטאפים, על חדשנות, על האקזיט הבא.

ועל מעצבי UX/UI.

התפקיד הזה נשמע זוהר.

בוני החוויות הדיגיטליות.

האמנים שמפסלים את האינטראקציה שלנו עם מסכים.

נשמע מעולה, נכון?

עבודה יצירתית, מבוקשת, עם ביקוש בשמיים.

אבל בסוף בסוף,

כולם שואלים את אותה שאלה.

בלחישה, או בצעקה, או בהקלדה בגוגל באמצע הלילה.

"כמה?".

כמה באמת מרוויחים האנשים האלה?

האם שווה להיכנס לתחום?

האם אפשר לחיות מזה?

ואם כן, אז איך קופצים מ"בקושי סוגר את החודש" ל"איפה חותמים על המשכנתא לדירה החמישית"?

שאלות מצוינות.

והאמת? התשובה היא לא רק מספר.

זו תמונה מורכבת.

פסיפס של ניסיון, כישורים, מזל (קצת), ומקום עבודה.

בואו ניצלול פנימה.

ולא, לא נשאיר אתכם תלויים באוויר עם "תלוי…".

נספק מספרים.

טווחים.

תובנות.

בסוף המאמר הזה, לא תצטרכו לחזור לגוגל.

תדעו בדיוק איפה אתם עומדים, ואיך להגיע לאן שאתם רוצים להגיע.

---

42 גוונים של ירוק: מה באמת קובע את שכר ה-UX/UI?

אז אמרנו שזה לא פשוט כמו לשאול כמה עולה קוטג' בסופר השכונתי.

גם שם יש הבדלים, אבל ב-UX/UI? העולם הזה פרוע יותר.

השכר יכול להשתנות דרמטית.

למה? הנה כמה מהגורמים העיקריים שמשחקים פה:

הנה, זה פשוט: תלוי… על מי, איפה, ומתי?

1. ניסיון: הסעיף הכי שקוף (אבל לא תמיד הכי משפיע).

ברור שניסיון משחק תפקיד.

מעצב ג'וניור שיצא עכשיו מקורס או מהאקדמיה לא ירוויח כמו סניור עם 7 שנות ניסיון בחברות מובילות.

השאלה היא לא רק כמה שנים עברו.

השאלה היא מה עשית בשנים האלה.

על אילו פרויקטים עבדת?

אילו אתגרים פתרת?

כמה השפעה הייתה לעבודה שלך על המוצר הסופי?

זה ניסיון "איכותי" מול ניסיון "כמותי".

2. סוג החברה: סטארטאפ צעיר מול תאגיד בינלאומי מבוסס.

זה הבדל של שמיים וארץ.

סטארטאפ בפאזה ראשונית?

יכול להיות שישלמו לך פחות בשכר בסיס.

אבל אולי יתנו לך אופציות בשווי עתידי פוטנציאלי מטורף.

ואתה תהיה חלק מצוות קטן.

ההשפעה שלך תהיה ענקית.

תאגיד גדול ויציב?

כנראה ישלמו שכר בסיס גבוה יותר.

פחות סיכון, יותר ביטחון תעסוקתי.

אבל גם יותר בירוקרטיה.

פחות השפעה ישירה על המוצר (אלא אם אתה בתפקיד בכיר).

חברות הייטק מול חברות "מסורתיות" (בנקים, חברות ביטוח, גופי ממשלה)?

גם כאן יש הבדלים משמעותיים.

ההייטק משלם יותר.

3. מיקום גאוגרפי: תל אביב זה לא באר שבע (בדרך כלל).

ריכוז חברות הטק הגדול בישראל הוא במרכז.

באזור תל אביב והסביבה.

התחרות על כישרונות שם גדולה יותר.

עלויות המחיה גבוהות יותר.

זה מתבטא גם בשכר.

מעצב בתל אביב ירוויח ככל הנראה יותר ממעצב באותה רמה ובאותה חברה (תיאורטית) בצפון או בדרום.

אבל עם עבודה מרחוק שצוברת תאוצה, הפערים האלה קצת מצטמצמים.

4. התמחות: UX, UI, או קצת מכל דבר?

יש מעצבים שהם UX נטו.

חוקרים, עושים ראיונות, בונים מפות מסע לקוח, מודלים של אינטראקציה.

יש מעצבים שהם UI נטו.

מתמחים בוויזואליה, טיפוגרפיה, צבעים, ספייסינג, בניית מערכות עיצוב.

ויש את רובנו.

ה-UX/UI ההיברידיים.

שיודעים לעשות גם וגם.

לעיתים, התמחות עמוקה בתחום ספציפי (למשל, UX Research מתקדם, או UI עם התמחות באנימציה לאינטראקציה) יכולה להקפיץ את השכר.

או ניסיון בתחומים ספציפיים כמו פינטק, בריאות דיגיטלית, גיימינג.

5. סט כישורים: מעבר לפיגמה וסקיץ.

יכולת לעבוד עם כלים נפוצים כמו פיגמה, סקיץ, אדובי XD זה בסיס.

אבל מה עוד?

יכולת פרזנטציה?

יכולת ניהול פרויקט?

הבנה קוד (אפילו ברמה בסיסית)?

הבנה עסקית?

יכולת עבודה עם מתודולוגיות זריזות (אג'ייל, סקראם)?

כל אלה מוסיפים ערך.

וערך מתורגם (בדרך כלל) לכסף.

6. הפורטפוליו: כרטיס הביקור הכי חשוב שלכם.

לא משנה כמה שנים יש לכם בשוק.

הפורטפוליו שלכם מדבר בשבילכם.

האם הוא מציג פרויקטים אמיתיים?

האם הוא מראה את תהליך החשיבה שלכם?

האם הוא מרשים ויזואלית?

פורטפוליו חזק יכול לפתוח דלתות.

ולאפשר לכם לדרוש שכר גבוה יותר.

7. יכולת משא ומתן: אל תוותרו על המגיע לכם.

כן, זה גם חלק מהמשחק.

מי שמנהל משא ומתן אפקטיבי, מגיע לשכר גבוה יותר.

מי שיודע מה שווה בשוק.

מי שלא פוחד לבקש.

כמובן, בטקט ובנימוס.

---

המספרים החמים על השולחן: כמה עובר בבנק?

אוקיי, הגענו לחלק המעניין באמת.

המספרים.

זכרו שוב:

אלה טווחים.

טווחים רחבים לפעמים.

כי כפי שראינו, מיליון ואחד דברים משפיעים.

והשוק דינמי.

ובואו נדבר במספרים נטו, לפני מס (ברוטו).

רמת כניסה: יאללה, מתחילים

מעצבים בתחילת דרכם.

ישר אחרי קורס.

או עם ניסיון של עד שנה.

לרוב יתחילו בתפקידי ג'וניור.

הציפיות? פחות ניסיון בפועל, יותר פוטנציאל למידה ומוטיבציה.

הטווח כאן רחב יחסית.

בין 10,000 ש"ח ל-16,000 ש"ח ברוטו לחודש.

חברות קטנות או מחוץ למרכז? אולי קצת פחות.

סטארטאפים לוהטים עם פוטנציאל אקזיט? אולי טיפה יותר, פלוס אופציות.

חברות גדולות ומבוססות? נוטות לשלם בקצה הגבוה של הסקאלה הזו.

Mid-Level: כבר לא ילדים

יש לכם כבר שנתיים עד חמש שנות ניסיון.

עבדתם על פרויקטים אמיתיים.

אתם יודעים מה אתם עושים.

מסוגלים לקחת משימות באופן עצמאי (פחות או יותר).

יודעים להתמודד עם אתגרים.

הטווח כאן קופץ יפה.

בין 17,000 ש"ח ל-25,000 ש"ח ברוטו לחודש.

שוב, תלוי בחברה, במיקום, וביכולות הספציפיות שלכם.

מעצבי Mid-Level טובים ומנוסים יכולים לטפס לכיוון הקצה העליון של הטווח הזה.

Senior/Lead: הבוגרים של המחזור

מעצבים עם 5+ שנים ניסיון.

מומחיות מוכחת.

יכולת להוביל תהליכים.

להשפיע על אסטרטגיה.

לנהל צוות (בתפקידי Lead).

לחנוך מעצבים צעירים יותר.

לפתור בעיות מורכבות לבד.

השכר כאן כבר משמעותי יותר.

בין 25,000 ש"ח ל-35,000 ש"ח ברוטו לחודש.

Lead Designers או Senior Designers בחברות מובילות יכולים להגיע גם ל-40,000 ש"ח ויותר.

זה כבר סכום מכובד מאוד.

היוניקורנים והטופ של הטופ: יש תקרת זכוכית? אולי עשו בה חור?

מעצבים ברמות Staff, Principal, או Management (ראש צוות, מנהל מחלקה).

עם ניסיון עשיר מאוד (8-10 שנים ויותר).

השפעה רחבה על ארגונים שלמים.

יכולת אסטרטגית ברמה גבוהה.

הם כבר לא רק "מעצבים".

הם שותפים מלאים בתהליכי פיתוח מוצר ועסקיים.

השכר כאן יכול לטפס לגבהים חדשים.

בין 35,000 ש"ח ל-50,000 ש"ח ברוטו לחודש ואפילו למעלה מזה, תלוי מאוד בגודל החברה, ההשפעה של התפקיד, וגורמים נוספים.

ברמות האלה, האופציות בסטארטאפים או בונוסים משמעותיים בחברות רווחיות הופכים לחלק קריטי מהחבילה הכוללת.

---

שכר זה רק ההתחלה: מה עוד בתוך הפיצה הפיננסית?

כשמדברים על שכר, קל להתמקד רק במספר הנטו שנכנס לבנק.

אבל זו תמונה חלקית בלבד.

חבילת התגמול הכוללת (Total Compensation) היא מה שבאמת חשוב.

יש עוד המון דברים ששווי כסף, או משפרים לכם את החיים בצורה ששווה כסף.

לא רק הכסף הקטן (והגדול): הטבות ופינוקים (או סטנדרטים?)

• אופציות/מניות: בסטארטאפים ובחברות הייטק רבות, זה יכול להיות משמעותי מאוד. אם החברה מצליחה, האופציות יכולות להיות שוות הון.
• בונוסים: שנתיים, רבעוניים, או מבוססי ביצועים אישיים/צוותיים. נפוץ יותר בחברות גדולות ומבוססות.
• קרן השתלמות: כמעט סטנדרט בהייטק. חיסכון פטור ממס (לרוב) שזמין למשיכה אחרי 6 שנים (או 3 בתנאים מסוימים). שווי ערך כספי משמעותי.
• פנסיה: הפרשות מעבר למינימום הנדרש בחוק.
• תקציב רווחה/בריאות: חדרי כושר, חוגים, טיפולים, ייעוץ פסיכולוגי.
• תקציב ללמידה ופיתוח מקצועי: כנסים, קורסים, ספרים. חברות שמבינות את החשיבות של התפתחות העובדים.
• ביטוחי בריאות נוספים: מעבר לקופת חולים.
• ארוחות מסובסדות / כרטיסי תן ביס: חוסך הוצאות אוכל משמעותיות.
• ציוד: מחשב, מסכים, כיסא ארגונומי – במיוחד בעבודה מהבית.
• ימי חופשה: מעבר למינימום החוקי. חשוב לא פחות מכסף!
• מודל עבודה היברידי/מרחוק: חוסך זמן וכסף על נסיעות. משפר את איכות החיים.

כשאתם מעריכים הצעת עבודה, תסתכלו על כל החבילה.

לא רק על המספר ברוטו.

לפעמים הצעה עם שכר בסיס קצת נמוך יותר אבל עם חבילת הטבות מפנקת שווה יותר לטווח הארוך.

---

רוצים עוד? איך לשדרג את הפייצ'ק (בלי לעבור בנק כל חודש)

אז ראינו מה הטווחים.

ואיך הם נקבעים.

עכשיו השאלה היא:

איך לוקחים את זה לשלב הבא?

איך עוברים מהקצה התחתון של הטווח לקצה העליון?

איך קופצים מ-Mid ל-Senior?

הנה כמה עצות פרקטיות:

ללמוד, ללמוד, ללמוד (וכן, זה משתלם)

תמיד היו עם האצבע על הדופק.

טרנדים חדשים.

כלים חדשים (אפילו אם פיגמה שולטת כרגע).

מתודולוגיות עבודה.

תחומים מתמחים כמו אקססביליות (נגישות), עיצוב קולי, מציאות מדומה/רבודה.

למידה לא נגמרת אף פעם בתחום הזה.

וכל כישור חדש שאתם רוכשים, במיוחד אם הוא מבוקש, מעלה את הערך שלכם בשוק.

פורטפוליו שהוא לא רק תיק עבודות, אלא סיפור הצלחה

אל תציגו רק את התוצר הסופי.

הראו את הדרך.

מה היה הבעיה שפתרתם?

איך ניגשתם אליה?

אילו מחקרים עשיתם?

אילו איטרציות עברתם?

מה למדתם?

ואם אפשר: מה הייתה ההשפעה העסקית של העבודה שלכם?

פורטפוליו שמספר סיפורים כאלה, על פרויקטים אמיתיים שהשפיעו, שווה זהב.

נטוורקינג: כי מי שסוגר דילים, לא יושב לבד בבית

תכירו אנשים מהתעשייה.

כנסים, מפגשים, קבוצות אונליין.

קשרים יכולים להוביל להזדמנויות שלא מפורסמות בשום מקום.

ולתת לכם אינפורמציה פנימית על חברות ועל טווחי שכר.

וגם סתם להיות חברתיים זה נחמד.

לא לפחד לבקש (בנימוס): משא ומתן זה חלק מהמשחק

כשאתם מקבלים הצעת עבודה, אל תקפצו עליה מיד.

תחקרו קודם מה טווחי השכר המקובלים לתפקיד, לרמה, ולחברה הספציפית.

תדעו מה השווי שלכם.

ותבקשו את מה שמגיע לכם (ואפילו קצת יותר, כי תמיד אפשר להתפשר).

גם העלאות שכר בחברה קיימת.

אם אתם מרגישים שהגעתם לרמה הבאה, או שהתרומה שלכם גדלה משמעותית, אל תפחדו לבקש שיחה על שכר.

בואו מוכנים, עם דוגמאות להצלחות ולהישגים שלכם.

להתמחות: כי להיות טוב בהכל זה קשה, להיות מדהים במשהו אחד? זה כסף

ככל שתצברו ניסיון, שקלו להתמחות בתחום נישתי או מבוקש.

או בתעשייה ספציפית (פינטק, סייבר, בריאות, גיימינג).

מומחיות בתחום מסוים יכולה להפוך אתכם לנכס יקר ערך לחברות ספציפיות.

ולאפשר לכם לדרוש שכר גבוה יותר.

---

אז רגע, כמה שאלות קצרות בשלוף?

Q&A פיננסי מהיר למעצבי UX/UI

Q: האם עדיף ללכת לקורס מזורז או לתואר אקדמי כדי להיכנס לתחום UX/UI מבחינת שכר?

A: לתואר יש יתרון מסוים בחברות מסורתיות יותר או גדולות מאוד. אבל בהייטק, קורס טוב עם פורטפוליו מרשים יכול להספיק לגמרי כדי להיכנס לתפקיד ג'וניור. ההבדל בשכר ההתחלתי לא יהיה דרמטי אם הפורטפוליו והכישורים דומים. הניסיון שתצברו בפועל ישפיע הרבה יותר בהמשך.

Q: כמה זמן לוקח בדרך כלל לעבור מ-Junior ל-Mid-Level ב-UX/UI?

A: בדרך כלל לוקח בין שנה לשלוש שנים. זה תלוי מאוד בקצב הלמידה שלכם, במורכבות הפרויקטים עליהם אתם עובדים, ובחברה בה אתם נמצאים. בחברות שנותנות אחריות ומעודדות למידה, המעבר יכול להיות מהיר יותר.

Q: האם כמעצב פרילנסר אפשר להרוויח יותר ממעצב שכיר?

A: פוטנציאל ההכנסה לפרילנסר לשעה או לפרויקט יכול להיות גבוה יותר, אבל זה מגיע עם עלויות וסיכונים: אין תשלום על ימי חופשה/חג/מחלה, צריך לשלם מסים והפרשות באופן עצמאי, צריך למצוא לקוחות כל הזמן, ולעיתים יש תקופות "יבשות". לשכירים יש ביטחון ויציבות גבוהים יותר וחבילת הטבות ששווה כסף.

Q: איך השכר ב-UX/UI בישראל בהשוואה לעולם?

A: השכר בישראל, במיוחד בתל אביב ובהייטק, נחשב גבוה יחסית בקנה מידה עולמי, ודומה לשכר באזורי הייטק מובילים בארה"ב או מערב אירופה, בייחוד כשמסתכלים על עלויות מחיה (למרות שישראל יקרה!). ביחס למדינות אחרות הוא נחשב תחרותי מאוד.

Q: האם תחום UX/UI צפוי להמשיך להיות מבוקש ועם שכר גבוה בעתיד?

A: כל הסימנים מראים שכן. ככל שהטכנולוגיה הופכת מורכבת יותר והתחרות על תשומת הלב של המשתמש גדלה, הצורך במוצרים ושירותים שהם לא רק פונקציונליים אלא גם נעימים, אינטואיטיביים ויזואלית ומספקים חוויה טובה רק גובר. הביקוש למעצבים טובים צפוי להישאר גבוה, וכך גם רמות השכר.

Q: כל כמה זמן כדאי לבקש העלאת שכר?

A: אין כלל אצבע קשיח, אבל מקובל לחשוב על זה פעם בשנה-שנה וחצי, במיוחד אם עברתם רמה מקצועית או קיבלתם אחריות נוספת. חשוב לבקש את זה כשאתם מרגישים שתרמתם תרומה משמעותית לחברה, לא סתם כי עברה שנה.

---

אז מה למדנו היום?

למדנו ששכר מעצב UX/UI בישראל הוא עסק מורכב.

המספרים מרשימים.

יש פוטנציאל השתכרות גבוה.

מאוד גבוה, אפילו.

אבל זה לא מגיע בחינם.

זה דורש עבודה קשה.

למידה מתמדת.

צבירת ניסיון משמעותי.

בניית פורטפוליו שגורם לאנשים להגיד "וואו!".

והבנה של השוק ושל הערך שלכם.

השקעה בעצמכם, בכישורים שלכם, ובנטוורקינג – אלה המנועים העיקריים לצמיחה בשכר בתחום הזה.

השוק הישראלי דינמי.

תחום ה-UX/UI נמצא בצמיחה.

הביקוש לאנשי מקצוע טובים רק עולה.

אז אם אתם בתחום, או שוקלים להיכנס אליו,

העתיד נראה ורוד.

וגם ירוק.