כמה מרוויח מרצה באוניברסיטה – כל המספרים

אז כמה באמת שווה שעה של מוח מבריק שמעביר הרצאה? שאלה מצוינת, אחת כזאת שמעסיקה לא מעט אנשים – גם מחוץ לשערי האוניברסיטה. יש איזו הילה סביב אנשי האקדמיה, מעבר לתואר או לכבוד. יש תחושה של ידע, של מומחיות. אבל כשזה מגיע לכסף… שם העניינים נהיים קצת יותר מעורפלים. בואו נצלול פנימה, אל המספרים האמיתיים (בערך), אל העולם שמעבר לתלוש השכר הבסיסי, ונראה אם באמת כדאי "לרעוב בשביל המדע". מוכנים לגילויים? בטח שכן. זה יהיה מעניין, מבטיח.

המספר הגדול? זה יותר מסובך ממה שחשבתם!

אני יודע מה אתם רוצים. אתם רוצים מספר אחד. "פרופסור מרוויח X שקלים". אבל המציאות, כמה מפתיע, הרבה יותר צבעונית ומורכבת. זה לא רק תואר, זה מסע. מסע שמתחיל הרבה פעמים בשכר נמוך, עובר דרך מכשולים אקדמיים ובירוקרטיים, ויכול להגיע, בסוף הדרך (ולא לכולם), לסכומים בהחלט נאים. אבל הדרך לשם… אהה, הדרך. היא הסיפור האמיתי.

אז איך בכלל נכנסים למערכת? ומה מרוויחים בהתחלה?

רוב אנשי האקדמיה הפורמלית מתחילים לא בהכרח בתפקידי "פרופסור" הנוצצים. יש כמה תחנות ביניים, ולכל אחת מהן תלוש שכר קצת אחר, ולפעמים, הרבה אחר.

• מתרגל / עוזר הוראה: טוב, כאן לא הופכים למיליונרים. בדרך כלל סטודנטים לתארים מתקדמים (מאסטר או דוקטורט) שמקבלים שכר לפי שעה או גלובלי נמוך יחסית כדי לתרגל קורסים, לבדוק עבודות. זה יותר סיוע כלכלי בזמן הלימודים מאשר משכורת מלאה. המספרים? נדבר על כמה אלפי שקלים בחודש במקרה הטוב, לרוב פחות מזה, כתלות בהיקף השעות.
• מנחה סדנה / מעבדה: דומה למתרגל, אולי קצת יותר ניסיון או אחריות. השכר עדיין לא בשמיים.
• מרצה מן החוץ / מרצה זוטר: זו כבר קפיצת מדרגה מסוימת. הרבה פעמים אלו אנשי מקצוע מהתעשייה או אקדמאים צעירים שטרם קיבלו תקן קבוע. השכר הוא לרוב לפי שעות הוראה. יכול לנוע מטווח של נניח 200-400 ש"ח לשעת הוראה (ברוטו). זה נשמע לא רע לשעה, נכון? אבל רגע. כמה שעות הוראה יש בשבוע? כמה קורסים? וכמה זמן לוקח להכין הרצאה, לבדוק מבחנים, להיות זמין לסטודנטים? פתאום החישוב הופך להיות קצת יותר מורכב. תחשבו על זה – אם יש לכם 6 שעות הוראה בשבוע, זה אולי נשמע כמו 1200-2400 ש"ח, אבל העבודה בפועל היא הרבה יותר. בפועל, משכורת חודשית למרצה מן החוץ יכולה לנוע מ-4,000 ש"ח ועד 10,000 ש"ח ויותר, תלוי מאוד בהיקף ובמקום. זה עדיין לא "מפוצץ".

נקודה חשובה: הרבה מהתפקידים ההתחלתיים הללו הם על בסיס חוזה לשנה או סמסטר. אין בהם קביעות. אין בהם ביטחון תעסוקתי גבוה. וזה חלק מהסיפור של האקדמיה.

טיפוס בסולם הדרגות: מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר, פרופסור מן המניין

כאן כבר נכנסים לתפקידי הסגל האקדמי הבכיר, או בשמם הרשמי "סגל אקדמי בכיר ומקביל" (יש גם מסלולי קידום למי שפחות עוסק במחקר ויותר בהוראה או בתפקידים מקצועיים ספציפיים). זה המסלול הקלאסי, שבו צוברים ותק, פרסומים אקדמיים, מעמדות ניהוליים (ראש חוג, דיקן וכו'), ובסופו של דבר, גם עולים בדרגה ו…כן, גם בשכר.

• מרצה: בדרך כלל אלו מי שסיימו דוקטורט, אולי היו בפוסט-דוקטורט, והתקבלו לתקן אקדמי ראשוני. השכר ההתחלתי של מרצה בתקן מלא באוניברסיטאות המחקר (הגדולות והמוכרות יותר) ינוע לרוב בטווח של 12,000-18,000 ש"ח ברוטו לחודש. נשמע סביר? אולי. אבל תזכרו – זה רק הבסיס. ויש הרבה עבודה. הרבה מאוד עבודה.
• מרצה בכיר: הדרגה הבאה. כאן בדרך כלל מקבלים קביעות (Tenure) – המטרה הנכספת של רבים. קביעות פירושה ביטחון תעסוקתי גבוה (קשה מאוד לפטר מרצה בכיר עם קביעות). השכר כבר עולה משמעותית, לטווח של 18,000-25,000 ש"ח ברוטו ומעלה. ההבדלים נובעים מוותק בדרגה, הישגים אקדמיים נוספים, ולפעמים תפקידי ניהול אקדמיים.
• פרופסור חבר (Associate Professor): קפיצה נוספת. יותר ותק, יותר פרסומים, שם טוב יותר בעולם המחקר. השכר מתחיל לטפס לכיוון ה-25,000-35,000 ש"ח ברוטו ומעלה. בדרגות האלו כבר מצופה מכם להיות חוקרים מובילים בתחומכם, לגייס מענקי מחקר, להנחות סטודנטים לתארים מתקדמים (דוקטורט!).
• פרופסור מן המניין (Full Professor): הפסגה. התואר הכי גבוה, היוקרה הכי גדולה. אלו לרוב החוקרים המפורסמים ביותר בתחומם, עם רשימת פרסומים ארוכה, ניסיון עשיר, והשפעה על התחום. השכר? כאן אפשר להגיע ל-35,000-50,000 ש"ח ברוטו ומעלה. הסכום יכול להגיע גם ל-60,000 ש"ח ויותר במקרים מסוימים, תלוי בוותק, בתפקידים מיוחדים (כמו רקטור או נשיא אוניברסיטה, שם השכר גבוה משמעותית), ובתחום.

שימו לב: המספרים הללו הם בגדר הערכה גסה ומבוססים על טווחי שכר ידועים במערכת האקדמית בישראל (נכון לשנים האחרונות). יש הבדלים בין אוניברסיטאות שונות, בין פקולטות שונות (למשל, שכר בפקולטות למדעי המחשב, הנדסה, רפואה או משפטים יכול להיות גבוה יותר מאשר בפקולטות למדעי הרוח או מדעי החברה, בגלל דרישות השוק החיצוני). יש גם הבדלים בין אוניברסיטאות "מחקר" ל"מכללות אקדמיות". במכללות, השכר ההתחלתי והדרגות הגבוהות יותר עשויים להיות מעט נמוכים יותר לעיתים קרובות, אבל לא תמיד באופן גורף.

אז המספר הבסיסי הוא לא קבוע, הוא תלוי בדרגה, בוותק, במוסד ובתחום. כבר מבינים למה אי אפשר לתת רק מספר אחד, נכון?

מעבר לתלוש: ה"צ'ופרים" של חיי האקדמיה (וזה לא רק הקפה בחדר מרצים)

השכר הבסיסי הוא רק חלק מהתמונה. לאקדמיה יש הטבות ייחודיות, כאלה שקשה למצוא מחוצה לה. אלו דברים שלא תמיד רואים בתלוש, אבל שווים לא מעט.

הקסם הנעלם: השבתון (סאבטיקל)

זה אולי הפינוק הגדול ביותר. אחת לשבע שנים בדרך כלל, פרופסורים (מרצים בכירים ומעלה) זכאים לשנת שבתון בתשלום מלא או חלקי (לרוב מלא). מה עושים בשנה הזו? נוסעים, חוקרים, כותבים ספרים, מתאווררים. המטרה היא לאפשר להם להתרכז אך ורק במחקר, בלי עומס ההוראה והמנהלה היומיומית. זה זמן קריטי ליצירת ידע חדש ולהתקדמות מקצועית. וזה שווה המון – גם במונחים כספיים (לקבל שכר מלא בלי לעבוד במובן השגרתי) וגם במונחים אינטלקטואליים ואישיים.

כספי מחקר ומענקים: לא לכיס האישי, אבל חיוניים!

היכולת לגייס מענקי מחקר היא קריטית להתקדמות באקדמיה. מענקים אלו מגיעים מקרנות תחרותיות (ישראליות ובינלאומיות) ומאפשרים לחוקר:

• להעסיק סטודנטים (לתארים מתקדמים), פוסט-דוקטורנטים ואפילו טכנאים/עובדי מחקר. זה מרחיב את היכולת שלו לעשות מחקר.
• לרכוש ציוד יקר ומעבדות.
• לממן נסיעות לכנסים בינלאומיים (חשוב ביותר לחשיפה ושיתוף פעולה).
• לשלם על פרסומים אקדמיים (כן, לפעמים צריך לשלם כדי לפרסם!).

הכסף הזה לא נכנס ישירות למשכורת של הפרופסור, אבל הוא מאפשר לו להיות חוקר פעיל ומוביל, וזה מה שמוביל לפרסומים, שמוליכים לקידום בדרגה, שמוליכים… ובכן, לשכר גבוה יותר בסוף. זה גלגל אחד גדול ומורכב.

פנסיה, ביטוחים ודברים פחות סקסיים, אבל חשובים

כמו בכל מקום עבודה מסודר, יש כמובן תנאים סוציאליים. קרן פנסיה, ביטוחי בריאות (לרוב דרך קופות החולים), ולפעמים הטבות נוספות כמו קרנות השתלמות (פחות נפוץ כיום בהיקפים שהיו פעם). תנאים אלו לרוב סטנדרטיים למדי, אם כי יכולים להיות הסכמים קיבוציים טובים יותר באוניברסיטאות לעומת מכללות.

איפה הכסף ה"גדול" באמת? הכנסות מחוץ לאקדמיה

בואו נדבר על הפיל בחדר (האקדמי). הרבה פרופסורים משלימים הכנסה (ולפעמים, ההשלמה היא ההכנסה העיקרית) מפעילויות מחוץ לכותלי המוסד. זה לא סוד, ובהרבה מקרים זה אפילו מעודד, כל עוד זה לא פוגע בעבודה האקדמית העיקרית.

ייעוץ, הרצאות לחברות, חוות דעת מומחה

פרופסורים הם מומחים. חברות, ארגונים וגופים שונים מוכנים לשלם לא מעט כסף כדי לקבל את הידע, הניסיון וחוות הדעת שלהם.

• ייעוץ: חברות טכנולוגיה שרוצות להתייעץ עם מומחה בעל שם עולמי בתחום ספציפי? חברת פארמה שצריכה ייעוץ רפואי או ביולוגי ברמה הכי גבוהה? עורכי דין שצריכים חוות דעת מומחה כלכלית או משפטית? כל אלה שווים כסף, ולפעמים הרבה כסף, לשעת ייעוץ או לחוות דעת.
• הרצאות וסדנאות: חברות וארגונים מזמינים פרופסורים להרצות בפני עובדים או מנהלים. הסכומים יכולים לנוע מאלפי שקלים בודדים להרצאה אחת ועד עשרות אלפי שקלים לסדרת סדנאות.
• חוות דעת מומחה בבתי משפט: בתחומים כמו כלכלה, חשבונאות, משפטים, הנדסה ועוד, פרופסורים רבים משמשים כמומחים מטעם בית המשפט או עבור אחד הצדדים בתביעות גדולות. התשלום עבור שעה של מומחה כזה יכול להיות גבוה מאוד.

כאן הפוטנציאל להכנסה נוספת הוא כמעט בלתי מוגבל, ותלוי בעיקר בתחום המומחיות, במוניטין של הפרופסור, ובזמן שהוא מוכן (ורשאי, כי האוניברסיטה מגבילה לעיתים את היקף העבודה בחוץ) להקדיש לכך.

כתיבת ספרים אקדמיים וספרי לימוד

ספר לימוד פופולרי שמשמש באוניברסיטאות רבות יכול להניב תמלוגים לא רעים בכלל. זה לא הופך אתכם למיליונרים בן לילה, אבל לאורך שנים, ספר מוצלח יכול להוות מקור הכנסה פסיבי יפה.

פיתוח טכנולוגיה והקמת סטארטאפים

בתחומי המדעים המדויקים, ההנדסה ומדעי המחשב, פרופסורים רבים מפתחים טכנולוגיות חדשות שיוצאות מהמעבדה אל העולם האמיתי. זה יכול לקרות באמצעות רישוי הפטנטים לאקדמיה (שמנהלת את הקניין הרוחני שלהם) או אפילו הקמת חברות סטארטאפ המבוססות על המחקר שלהם. כאן, אם הפיתוח מצליח, פוטנציאל ההכנסה (ממניות, אקזיטים וכו') הוא הגדול ביותר, אך גם הסיכון גבוה. זה המקום בו "רעב בשביל המדע" יכול להפוך ל"עשיר בזכות המדע", אבל זה קורה למעטים ודורש שילוב של מומחיות, יזמות ומזל.

הצד הפחות זוהר: המחיר של התואר

כדי להגיע לפסגה האקדמית, צריך לעבור דרך ארוכה ומאתגרת.

• שנים רבות של לימודים והכשרה: תואר ראשון, שני, דוקטורט (4-6 שנים אחרי התואר השני), פוסט-דוקטורט (שנתיים-ארבע שנים בחו"ל לרוב). זה המון זמן שבו ההכנסה נמוכה או לא קיימת.
• לחץ מתמיד לפרסם: "Publish or Perish" (פרסם או היעלם) הוא לא סתם ביטוי באקדמיה. כדי להתקדם, צריך לפרסם מאמרים בכתבי עת מובילים, לגייס מענקים. זה תחרותי מאוד.
• שעות עבודה ארוכות: זו לא עבודה של 9 עד 5. יש הרצאות, תרגולים, בדיקת עבודות ומבחנים, פגישות עם סטודנטים, ישיבות מחלקתיות, כתיבת מאמרים, כתיבת בקשות למענקים, נסיעות לכנסים… היום האקדמי הוא לרוב ארוך ומתיש.
• בירוקרטיה: המוסדות האקדמיים הם מוסדות גדולים ומורכבים, עם הרבה מאוד נהלים, טפסים, ועדות וישיבות. זה חלק מהעבודה, ולפעמים חלק מעיק.

אז כן, השכר בדרגות הבכירות נאה, אבל הוא בא אחרי שנים של השקעה עצומה, עבודה קשה ולחץ מתמיד. זו בהחלט לא הדרך הקלה או המהירה להתעשרות.

שאלות ותשובות קצרות על עולם האקדמיה והכסף

Q: האם השכר זהה בכל האוניברסיטאות בישראל?

A: יש טווחי שכר מוסכמים בהסכמים קיבוציים, אבל יש הבדלים מסוימים בין אוניברסיטאות שונות, ולפעמים גם תוספות או תנאים ספציפיים לכל מוסד.

Q: האם התחום שבו אני פרופסור משפיע על השכר?

A: בהחלט. בפקולטות כמו רפואה, משפטים, הנדסה ומדעי המחשב, השכר בדרגות הגבוהות יכול להיות גבוה יותר, בין היתר בגלל השפעת השוק החיצוני (היכולת להרוויח הרבה מחוץ לאקדמיה).

Q: האם פרופסור חבר "שווה" כמו פרופסור מן המניין מבחינת הכנסות חיצוניות?

A: זה תלוי בעיקר במוניטין הספציפי של אותו אדם בתחומו, ולא רק בדרגה. פרופסור חבר צעיר ומבריק עם קשרים חזקים לתעשייה יכול להרוויח יותר מחוץ לאקדמיה מאשר פרופסור מן המניין ותיק שמתמקד אך ורק במחקר בסיסי.

Q: האם קביעות מבטיחה שכר גבוה?

A: קביעות (בדרגת מרצה בכיר ומעלה) מבטיחה בעיקר ביטחון תעסוקתי. היא מאפשרת קידום בדרגות ובוותק, מה שמוביל לעלייה בשכר הבסיסי לאורך זמן.

Q: האם מרצים במכללות מרוויחים כמו באוניברסיטאות?

A: בדרך כלל טווחי השכר ההתחלתיים והסופיים במכללות נוטים להיות מעט נמוכים יותר מאשר באוניברסיטאות המחקר, אם כי יש מכללות שבהן השכר דומה או קרוב מאוד.

Q: האם אפשר לחיות טוב משכר אקדמי?

A: בדרגות הגבוהות (פרופסור חבר ומעלה), בהחלט אפשר לחיות טוב, אפילו רק מהשכר האוניברסיטאי. בדרגות נמוכות יותר או בתפקידים זמניים, זה יכול להיות מאתגר יותר, והכנסות נוספות הופכות להיות משמעותיות.

Q: האם תפקידי ניהול אקדמיים (ראש חוג, דיקן) משפיעים על השכר?

A: כן, תפקידי ניהול באקדמיה לרוב כרוכים בתוספת שכר מסוימת לבסיס, בנוסף ליוקרה וההשפעה המקצועית.

השורה התחתונה: לא רק עניין של מספרים

אז כמה מרוויח מרצה באוניברסיטה? התשובה, כמו שראיתם, היא "זה מורכב". המספרים נעים בטווח רחב מאוד, החל משכר נמוך יחסית למתרגלים ומרצים מן החוץ, ועד עשרות אלפי שקלים (ולעיתים אף יותר, אם סופרים הכנסות חיצוניות) לפרופסורים מן המניין.

חשוב לזכור שהאקדמיה היא לא רק מקום עבודה, היא גם דרך חיים. יש בה את האפשרות לעסוק במה שמרתק אותך באמת, לחקור, לגלות, להשפיע על דורות של סטודנטים. אלו דברים שאין להם תג מחיר בשקלים, אבל הם שווים המון לאנשים הנכונים. מי שנכנס לאקדמיה רק בשביל הכסף כנראה יתאכזב, לפחות בשלבים הראשונים. מי שנכנס בגלל התשוקה לידע, למחקר, להוראה – יכול למצוא שם סיפוק אדיר, ועם הקידום בדרגות, גם תגמול כספי הולם בהחלט. זה מסלול למי שאוהב ללמוד, לחשוב, ולדחוף את גבולות הידע האנושי. ועל זה, כנראה, לא ניתן לשים מחיר מדויק.