כמה מרוויח סייע בגן ילדים: השכר והתנאים בישראל

השכר בגן: כמה באמת מרוויחים האנשים שמחזיקים לנו את העתיד הקטן?

רגע לפני שצוללים למספרים היבשים, בואו נודה באמת.

יש מקצועות שכולם מדברים עליהם.

הייטק, רפואה, עריכת דין… שם הכסף הגדול.

ויש מקצועות אחרים.

מקצועות שהם עמוד השדרה של החברה שלנו.

אלו שדואגים לדבר הכי יקר לנו בעולם.

הילדים שלנו.

וביניהם?

סייעות וסייעים בגני הילדים.

הם שם.

יום יום.

מחליפים חיתולים, מנגבים דמעות, מסייעים בגמילה, מאכילים, מחבקים, משחקים, מלמדים אותיות ראשונות, מתווכים ריבים על הקוביות האדומות, ושומרים על ביטחונם של הפשפשים הקטנים שלנו כאילו היו שלהם.

עבודה קשה?

היא לא רק קשה.

היא תובענית.

רגשית, פיזית, מנטלית.

וכן, גם כלכלית, כשזה נוגע לשכר.

אז כמה באמת שווה התפקיד הקריטי הזה?

האם השכר משקף את האחריות העצומה והמסירות האינסופית?

במאמר הזה, אנחנו הולכים לפרוס בפניכם את התמונה המלאה.

לצלול לפרטים הקטנים.

לגלות מה משפיע על השכר, מהם התנאים הנלווים, איפה יש הבדלים משמעותיים, ובעיקר – למה המספרים הללו צריכים לעניין כל אחד ואחת מאיתנו.

כי שכר ותנאים טובים יותר לסייעות?

זה לא רק טוב להן.

זה טוב לילדים שלנו.

ולחברה כולה.

בואו נתחיל.

<h2> הקסם מאחורי הקלעים: מה סייעת בגן ילדים באמת עושה? (<em>רמז: זה הרבה יותר מסתם "לשמור"</em>) </h2>

רגע, בואו ננפץ כמה מיתוסים קטנים.

התפקיד של סייעת בגן ילדים הוא לא בייביסיטר משודרגת.

בשום פנים ואופן לא.

מדובר בתפקיד חינוכי, טיפולי, בטיחותי וארגוני.

הסייעת היא יד ימינה של הגננת.

ולפעמים, הרבה יותר מזה.

היא העיניים בגובה הילדים, האוזניים ששומעות את הלחש הכי שקט, והידיים שמחבקות כשקשה.

היא חלק בלתי נפרד מצוות הגן.

והתחושה?

אחריות אדירה.

<h3> אז מה בדיוק נכנס ליום עבודה של סייעת? 7 משימות שלא תמיד רואים מבחוץ </h3>

<li>
סיוע פדגוגי: כן כן, סיוע פדגוגי. הסייעת עוזרת לגננת בפעילויות חינוכיות, בהכנת חומרים, בתמיכה בילדים ספציפיים שצריכים עזרה נוספת. היא חלק מהתהליך הלימודי וההתפתחותי.
</li>
<li>
תמיכה רגשית וחברתית: זה אולי החלק הכי חשוב. לתווך סכסוכים, לנחם ילד שמתגעגע לאמא, לעזור בגיבוש חברתי, ללמד אמפתיה. היא שם לכל דמעה וכל צחוק.
</li>
<li>
דאגה לצרכים פיזיים: אכילה, שתייה, ניקיון אישי (חיתולים, גמילה, שירותים), עזרה בהלבשה. כל מה שקשור לתפקוד היומיומי הבסיסי של הילדים.
<li>
שמירה על בטיחות: ללא פשרות. עין פקוחה בכל רגע נתון. במרחב הגן, בחצר, במעברים. למנוע תאונות, לוודא שהציוד בטיחותי, להיות ערה לסכנות פוטנציאליות.
</li>
<li>
ארגון ותחזוקה: סיוע בשמירה על סדר וניקיון בגן, ארגון פינות משחק ויצירה, הכנת ארוחות (לפעמים), שטיפת כלים, ועוד מטלות שמאפשרות לגן לתפקד בצורה חלקה.
</li>
<li>
תקשורת עם הורים: לרוב הסייעת מעבירה מידע שוטף לגננת, אבל לעיתים קרובות היא גם נקודת המגע הראשונה והאחרונה בבוקר ואחר הצהריים, מחליפה מילים עם ההורים, מעבירה מסרים חשובים.
</li>
<li>
גמישות ויכולת אלתור: כי עם ילדים קטנים, אף יום לא נראה כמו קודמו. צריך להיות מוכנים לכל תרחיש, לפתור בעיות בזמן אמת ולהגיב במהירות.
<li>

אז כשאנחנו מדברים על שכר, אנחנו מדברים על שכר עבור כל המכלול הזה.

עבור האחריות, המסירות, הידע והיכולת להתמודד עם סיטואציות מורכבות.

<h2> המספרים מדברים: אז כמה באמת מרוויחה סייעת בגן ילדים בישראל? </h2>

נגיע לעיקר, נכון?

אבל חשוב להבין:

אין מספר קסם אחד שמתאים לכולם.

השכר של סייעת יכול להשתנות באופן משמעותי.

וזה תלוי בכמה גורמים מרכזיים.

<h3> 4 דברים שמשפיעים על השכר שלכם (או של הסייעת של הילדים שלכם) </h3>

<li>
האם הגן ציבורי או פרטי? זה אולי הפער הגדול ביותר. סייעות בגנים ציבוריים (עירוניים או של משרד החינוך) עובדות לרוב תחת הסכמים קיבוציים, מה שמבטיח שכר ותנאים בסיסיים. בגנים פרטיים, השכר והתנאים נקבעים לרוב על ידי בעל הגן ויכולים להיות מגוונים להפליא.
</li>
<li>
ניסיון ותק: כמו בכל מקצוע, ככל שהוותק והניסיון עולים, כך לרוב גם השכר עולה. סייעת מתחילה תרוויח פחות מסייעת עם 10 או 20 שנות ניסיון.
</li>
<li>
הכשרה והשכלה: סייעות שעברו הכשרות מקצועיות ייעודיות (למשל, קורס סייעות פדגוגיות) או כאלה עם השכלה רלוונטית בתחום החינוך, יכולות לרוב לדרוש שכר גבוה יותר.
</li>
<li>
מיקום גאוגרפי: לפעמים, גם לזה יש השפעה קטנה. בערים מסוימות או אזורים עם ביקוש גבוה יותר לעובדים, השכר עשוי להיות מעט גבוה יותר.
</li>

<h3> טווח שכר גס: המספרים על השולחן </h3>

אז בואו נשים מספרים, בזהירות המתבקשת.

חשוב לזכור שאלו טווחים, והם יכולים להשתנות.

<li>
סייעת מתחילה (ציבורי): לרוב מתחילות בשכר קרוב לשכר המינימום או מעט מעליו, סביב 5,500-6,500 ש"ח ברוטו לחודש, עבור משרה מלאה (40-43 שעות שבועיות, תלוי בהסכם).
</li>
<li>
סייעת עם ניסיון (ציבורי): ככל שהוותק עולה, השכר עולה בהתאם לטבלאות שכר בהסכמים הקיבוציים. סייעת ותיקה יכולה להגיע גם ל-7,500-9,000 ש"ח ברוטו ואף יותר במקרים מסוימים, במיוחד עם תפקידים נוספים או ותק משמעותי.
</li>
<li>
סייעת בגן פרטי: כאן הטווח רחב במיוחד. זה יכול לנוע משכר מינימום ומטה (לצערנו, קורה) ועד ל-7,000-8,000 ש"ח ואף יותר בגנים יוקרתיים או עם שעות עבודה רבות במיוחד. הכל תלוי במשא ומתן מול בעל הגן. הפערים יכולים להיות עצומים גם בתנאים הנלווים.
</li>
<li>
סייעת חינוך מיוחד / רפואית: סייעות אלו, שמטפלות בילדים עם צרכים מיוחדים, מקבלות לרוב תוספת שכר בשל המורכבות וההכשרה הייעודית הנדרשת. השכר שלהן יכול להיות גבוה יותר מאשר סייעת רגילה באותו ותק.
</li>

אז כפי שאתם רואים, יש מגוון.

אבל בשורה התחתונה?

עבור רוב הסייעות, במיוחד בתחילת דרכן, השכר הוא לא בשמיים.

בלשון המעטה.

<h2> מעבר לשכר: מה עם התנאים הסוציאליים? (<em>כי כסף זה לא הכל בחיים, אבל זה בטח עוזר</em>) </h2>

שכר ברוטו זה רק חלק מהתמונה.

במיוחד כשמדברים על יציבות תעסוקתית וביטחון כלכלי ארוך טווח.

התנאים הסוציאליים הם קריטיים.

וכאן שוב, יש הבדל גדול בין הסקטור הציבורי לפרטי.

<h3> פנסיה, חופשות ומחלות: מה מגיע לכם (או לסייעת שלכם)? </h3>

<li>
פנסיה ופיצויי פיטורים: חובה חוקית. כל מעסיק חייב להפריש כספים לפנסיה עבור העובד ולהבטיח פיצויי פיטורים. בגנים ציבוריים זה לרוב מסודר דרך קרנות פנסיה מסודרות. בגנים פרטיים? חשוב לוודא שההפרשות אכן מתבצעות ובזמן. זה לא מובן מאליו תמיד.
</li>
<li>
ימי חופשה: סייעות בגנים ציבוריים נהנות בדרך כלל מלוח חופשות שמקביל יחסית לחופשות משרד החינוך (חופשת קיץ ארוכה יחסית, חגים). בגנים פרטיים, מספר ימי החופשה והתאמתם לחופשות הילדים משתנים מאוד ויכולים להיות מקור לוויכוחים או אי-הבנות.
<li>
ימי מחלה: עובדות זכאיות לימי מחלה לפי חוק. הצבירה והניצול לרוב מסודרים יותר בסקטור הציבורי.
</li>
<li>
דמי הבראה ונסיעות: גם אלו זכויות בסיסיות שמגיעות לכל עובד. שוב, בסקטור הציבורי זה לרוב מסודר וברור. בפרטי? חשוב לוודא.
</li>
<li>
קרן השתלמות: לא מובטחת לכולם, אבל בסקטור הציבורי סייעות בעלות ותק מסוים זכאיות לרוב להפרשות לקרן השתלמות, שמהווה חיסכון משמעותי לטווח ארוך. בגנים פרטיים זו הטבה נדירה יחסית.
</li>
<li>
הכשרות והתפתחות מקצועית: בסקטור הציבורי יש לעיתים הזדמנויות להשתלמויות והכשרות מטעם הרשות המקומית או משרד החינוך. בגנים פרטיים זה נדיר יותר ותלוי ברצון הטוב של הבעלים.
<li>

אז גם בתנאים הסוציאליים, הסקטור הציבורי נוטה להציע יציבות וביטחון גדולים יותר.

זה בהחלט שיקול חשוב בבחירת מקום עבודה.

<h2> שאלות בוערות: מה עוד חשוב לדעת על השכר והתנאים? (<em>כי בטח יש לכם עוד שאלות</em>) </h2>

<h3> האם יש הבדל בשכר בין סייעת ראשית לסייעת שנייה? </h3>

בגנים ציבוריים, לרוב אין תפקיד רשמי של "סייעת ראשית" במובן היררכי עם שכר שונה דרמטית, אלא חלוקת תפקידים פנימית בגן. עם זאת, סייעת ותיקה יותר עשויה להרוויח יותר פשוט בגלל הוותק שלה. בגנים פרטיים, בעל הגן עשוי לקבוע תפקיד כזה ולשלם שכר גבוה יותר לסייעת עם יותר אחריות או ניסיון.

<h3> איך משפיעה שעת סוף היום (צהרון) על השכר? </h3>

רבות מהסייעות עובדות גם בשעות הצהרון. שעות אלו לרוב מחושבות בנפרד מהמשרה הרגילה ולעיתים קרובות מתוגמלות לפי שעה או כחלק מהשכר הכולל. חשוב לוודא איך שעות אלו מחושבות ומה התגמול עליהן, במיוחד אם הן חורגות משעות העבודה "הרגילות" של הגן.

<h3> האם יש הבדל בין שכר של סייע (גבר) לסייעת (אישה)? </h3>

על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אין להפלות בשכר על בסיס מגדר. בפועל, רוב מוחלט של העובדים במקצוע הן נשים. אם יש גברים בתפקיד, שכרם אמור להיות זהה לשכר של אישה בעלת אותו ותק, ניסיון ותפקיד. כל אפליה היא בניגוד לחוק.

<h3> מה קורה לשכר בחופשות הגדולות (קיץ, חגים)? </h3>

בגנים ציבוריים, השכר לרוב ממשיך להיות משולם בחופשות הגדולות, בהתאם להסכמים הקיבוציים ולזכאות לימי חופשה. בגנים פרטיים, המצב מורכב יותר. יש גנים שבהם משלמים שכר מלא, חלק שבהם לא משלמים בכלל, וחלק שבהם משלמים חלקית. זה נקבע לרוב בחוזה העבודה ומושפע מימי החופשה שהסייעת צברה. זו נקודה קריטית לוודא אותה מראש.

<h3> האם כדאי לעבוד בגן ציבורי או פרטי מהבחינה הכלכלית? </h3&h3>

מבחינת שכר יסוד, גן פרטי עשוי להציע בתחילת הדרך שכר גבוה יותר (אם כי לא תמיד). עם זאת, הסקטור הציבורי נוטה להציע יציבות תעסוקתית גדולה יותר, תנאים סוציאליים טובים יותר (פנסיה, קרן השתלמות, ימי מחלה/חופשה מסודרים), וביטחון ארוך טווח. לטווח הארוך, עם ותק וניסיון, השכר בסקטור הציבורי לרוב משתפר באופן עקבי וצפוי יותר. ההחלטה תלויה בסדרי העדיפויות האישיים – יציבות וביטחון מול פוטנציאל לשכר התחלתי גבוה יותר (שאינו מובטח).

<h3> האם יש עתיד כלכלי בתפקיד סייעת? </h3&h3>

עתיד כלכלי מזהיר כמו בתחום ההייטק? כנראה שלא. אבל יציבות תעסוקתית ועלייה הדרגתית בשכר עם הוותק? בהחלט כן, במיוחד בסקטור הציבורי. בנוסף, ישנן אפשרויות התפתחות כמו סייעת חינוך מיוחד או מעבר לתפקידים ניהוליים קטנים יותר (למשל, סייעת אחראית בהיעדר גננת, אם כי זה תלוי בהסדרים הפנימיים). התפקיד מאפשר גם לעיתים מסלול התפתחות לכיוון לימודי הוראה או חינוך.

<h2> המסקנה הבלתי נמנעת: למה המספרים האלה צריכים להטריד אותנו? (<em>רגע של רצינות</em>) </h2>

קראנו, ראינו את המספרים, הבנו את המורכבות.

והאמת?

השכר הממוצע של סייעות רבות בישראל עדיין לא משקף את החשיבות העצומה של התפקיד שלהן.

הן לא רק שומרות על הילדים שלנו.

הן שותפות פעילות בעיצוב האישיות שלהם בשנים הכי קריטיות להתפתחות.

הן הראשונות שמזהות קושי, הראשונות שמנחילות ערכים, הראשונות שנותנות ביטחון.

שכר נמוך ותנאים לא מספקים עלולים להוביל לשחיקה, לתחלופה גבוהה של צוותים, ולקושי לגייס אנשים איכותיים לתפקיד.

וזה?

פוגע ישירות בילדים שלנו.

באיכות הטיפול והחינוך שהם מקבלים.

ובעתיד של כולנו.

המאבק לשיפור שכרן ותנאיהן של הסייעות הוא לא רק מאבק צודק עבורן.

זה מאבק חברתי.

זה מאבק חינוכי.

כי כשאנחנו משקיעים באנשים שמטפלים בילדים שלנו, אנחנו משקיעים בעתיד.

ובזה, אין ספק, אין מחיר.