מי משלם דמי תיווך בהשכרת דירה? כל מה שחשוב לדעת
מי באמת שולף את הארנק? התשובה המפתיעה על דמי תיווך בהשכרת דירה
כולם מדברים על דמי תיווך, אבל מי באמת אמור לשלם?
אם אי פעם ניסית לשכור דירה, סביר להניח שנכנסת למסע שמתחיל ב"אתה מגיע עם ערבות של ההורים?" ומסתיים ב"דמי תיווך של חודש שכירות + מע”מ, תודה." אבל מי בכלל קובע מי ישלם את דמי התיווך – אתה? המשכיר? אולי הדירה עצמה? (הלוואי).
הסוגייה הזו, שנראית קטנה, היא בעצם נקודת ההתחלה של הרבה מאוד חוויות חיוביות או של תסכולים אמיתיים בתהליך השכרת דירה. בואו נצלול פנימה ונגלה מי באמת אמור לשלם, מה קובעת החוקיות, מה נהוג – ולמה לפעמים עדיף פשוט לשתות מים ולהמשיך הלאה.
4 דברים שצריכים לדעת ממש בהתחלה
- אין תשובה אחת נכונה. הכל תלוי בהסכם ובמה שקבעת עם המתווך שלך (ובכמות הקסם האישי שלך…)
- מי שחתם עם המתווך – משלם. כלל פשוט שהרבה שוכחים ממנו (או מתעלמים ממנו בנחמדות).
- יש דינים וחוקים בארץ. לא הכל מותר – אבל גם לא הכל קבוע מראש.
- יש גם כוח לשוק. לפעמים שוכרים מוכנים לשלם רק כדי לתפוס את הדירה.
איך זה באמת עובד (ולמה זה פחות מבלבל ממה שחושבים)?
בישראל, מתווכי נדל"ן כפופים לחוק שמסדיר את השירותים שלהם. לפי החוק, מתווך זכאי לדמי תיווך רק מהצד שעמו חתם על הסכם תיווך בכתב. כלומר: אם רק אתה – השוכר – חתמת עם המתווך, רק אתה אמור לשלם. אם גם המשכיר חתם על הסכם – גם הוא צריך לשלם.
אז למה נראה שתמיד השוכר משלם?
ובכן, פה נכנס הפאן הפחות פורמלי: ככה השוק פועל. מתווכים יודעים שהשוכרים יותר לחוצים למצוא דירה, ויש לא מעט תחרות – כך שהרבה פעמים, מתווך פשוט לא יראה דירה אלא אם תחתום על הסכם תיווך. המוכר או המשכיר? אותו לא חייבים ללחוץ.
אבל… יש דרך אחרת?
חד משמעית כן. לפעמים, בעיקר באזורי ביקוש נמוך או בדירות פחות "אטרקטיביות", המשכיר בעצמו משלם את דמי התיווך – כדי להגדיל את הסיכוי למצוא שוכר. אז תרשה לעצמך לשאול: "האם המשכיר משלם למתווך?" – מקסימום יגידו לך לא, אבל אולי תופתע לטובה.
5 שאלות נפוצות שהתשובות להן יחסכו לך כאב ראש
- 1. אם אני לא חתמתי עם המתווך, אני חייב לשלם לו?
לא. מתווך זכאי לתשלום רק אם נחתם הסכם תיווך מולו. - 2. מה עם מתווך שמראה לי דירה דרך הודעת וואטסאפ בלבד?
גם אם מדובר ב"היי, הדירה הזו יכולה לעניין אותך" – ההסכם חייב להיות בכתב. בלי חתימה, אין תשלום. - 3. זה חוקי לבקש חודש שכירות מלא כדמי תיווך בהשכרה?
כן, אין תקרה קבועה. לרוב נהוג לקחת חודש שכירות, אבל זה פתוח למו"מ. - 4. אפשר לסכם על פחות?
לגמרי. כמו שאתה מתווכח עם הספר שלך על אם זה באמת "תספורת גברים קצוצה" – גם כאן אפשר לדבר ולנסות להוריד. - 5. ואחרון חביב – אם אני מוצא דירה דרך חבר, עדיין צריך מתווך?
לא. כל עוד לא הייתה מעורבות של מתווך, אתה משוחרר. שיהיה במזל!
3 תובנות מפתיעות שלא חשבת עליהן
- תיווך לא תמיד אומר דמי תיווך. לפעמים המשכיר דווקא ישמח להוסיף לך מזגן במקום שתשלם למתווך.
- התמקחות זה שם המשחק. אין מה להתבייש. גם אם אתה מרגיש שזה לא הזמן – זה תמיד הזמן לבקש פחות.
- יש פתרונות יצירתיים. לשלם חצי, לדחות תשלום, להתחלק עם המשכיר – ברגע שאתה מדבר, הכל פתוח.
מתי דווקא כן כדאי לשלם למתווך – ואפילו עם חיוך?
לא כל תשלום חורג הוא הוצאה מיותרת. לפעמים מתווך יודע למצוא דירות בכמה רמות מעל מה ששאר השוק מציע. אם אתה רואה שמדובר במישהו מקצועי, שמבין את השוק, עם קשרים ויכולת לסגור עסקה חלקה – ייתכן שדווקא התשלום הזה יהיה ההשקעה הכי משתלמת שלך השנה.
וזה נכון במיוחד אם אתה חדש בעיר, לא ממש בקיא בשכונות או בתנאים. מתווך איכותי יכול לחסוך לא רק זמן וכאב ראש, אלא גם כסף – על דברים שלא חשבת עליהם בכלל (כמו דירה עם בעיות צנרת נסתרות או חוזה בעייתי).
הפאנץ' בסוף: אז מה השורה התחתונה?
המציאות קצת יותר פלואידית ממה שנראה. אמנם החוק קובע שמי שחתם – משלם, אבל בפועל יש הרבה מקום לתמרון, הסכמה הדדית וגמישות. השוכר לא תמיד חייב לשלם, המשכיר לא תמיד חייב לשלם – ואיפה שהחוק נגמר, שם מתחילה ההבנה.
אז בפעם הבאה שאתה מוצא דירה שנראית לך כמו חלום – אל תיבהל מהשורה הקטנה שמופיעה על המסך או בפלאפון: "דמי תיווך חודש + מע”מ". קח אוויר, תשאל את השאלות הנכונות, תנהל שיחה כנה – ופתאום תרגיש שאתה שוב שולט בתהליך.
ולפני שתחתום ותרגיש שהשארת חצי משכורת אצל המתווך – תזכור: על כסף אפשר לדבר, ועל תיווך אפשר להשפיע.