איך עושים חישוב עליית מדד המחירים לצרכן
איך לחשב את עליית המדד בלי לקרוא דוחות של 40 עמודים
אז מה זה בכלל המדד הזה שכל הזמן מדברים עליו?
אם יש משהו שגורם לאנשים להרים גבה בזמן הקפה של הבוקר זה המשפט: "המדד עלה החודש ב-0.3%". אבל מה זה בכלל "מדד המחירים לצרכן"? ואיך זה משפיע על הכיס שלך? אז בוא נפרק את זה בפשטות, בלי משוואות וגרפים מסובכים.
מדד המחירים לצרכן (או בקיצור: מדד) הוא מין ממוצע מתוחכם של מחירים למוצרים ושירותים בסיסיים שכולנו צורכים – לחם, חלב, שכר דירה, חשמל, וגם סמארטפון חדש מדי פעם. כשאומרים “המדד עלה”, הכוונה היא שבעצם, החיים נהיו טיפה יותר יקרים.
מה יש בו בכלל? מה כולל המדד?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגוף שחוגג עם המספרים האלה כל חודש, מדרגת סל צריכה שמייצג משפחה ישראלית ממוצעת (לפחות על הנייר). בין היתר תמצאו שם:
- מזון ומשקאות
- דיור (כולל שכירות ואחזקת דירה)
- בריאות ותרופות
- תחבורה ותקשורת
- חינוך, פנאי ובילויים
כל אחת מהקטגוריות האלה מקבלת משקל מסוים בחישוב הכולל. לדוגמה, אם מחירי הדיור עלו ב-2% אבל המילקי ירד (באורח פלא) ב-1%, זה לא אומר שהכול התאזן. לדיור יש הרבה יותר "משקל" מאשר לקינוחים יוגורטיים.
אז איך באמת מחשבים את זה? (ולא, זה לא עובר בירושה)
בגדול, חישוב מדד המחירים לצרכן נעשה לפי הנוסחה הבאה – אבל אל תיבהל, אנחנו לא פה בשביל מתמטיקה של חטיבת ביניים:
מדד החודש = (מחיר הסל החודשי ÷ מחיר הסל בבסיס) × 100
אם המדד הקודם היה 100, והמחירים עלו ב-1%, המדד החדש יהיה 101. פשוט, נכון? עכשיו תכפיל את זה ב-12 חודשים (נו, שנה רגילה בלי קורונה) ותראה אם אתה סוגר את החודש בלי לדמם מהארנק.
3 דרכים להבין אם המדד שינה לך את החיים
1. המשכנתא שלך מחייכת בזווית מפחידה
אם לקחת משכנתא צמודה למדד (כמו רובנו), כל עלייה במדד – מלטפת באופן עדין אך עקבי את גובה ההחזר שלך כל חודש. אם נשמע מוכר, אתה לא לבד.
2. חוזה השכירות מציץ מעבר לפינה
רבים מחוזי השכירות בישראל צמודים למדד. כשאתה רואה "צמוד למדד" בחוזה, תרגום חופשי: "אם תהיה אינפלציה, תשלם יותר – אבל אם המדד ירד, בוא לא נדבר על זה עכשיו".
3. השכר שלך לא תמיד עומד בקצב
רוב השכירים לא מרגישים את עליית המדד באופן ישיר, כי השכר שלהם לא "צמוד למדד". אבל כוח הקנייה שלך כן מרגיש – ודווקא הרבה. במילים אחרות, אם המדד עלה ב-3%, והשכר שלך לא עלה – אתה בעצם מרוויח פחות, גם אם המספר בתלוש אותו דבר.
כמה שאלות שאולי יושבות לך בראש (ואנחנו לגמרי מבינים אותך)
- זה באמת כל כך משנה לי אם המדד עלה ב-0.4%?
שאלה מעולה. בטווח הקצר – כנראה שלא תרגיש הבדל ענק. אבל כשזה מצטבר לאורך שנה שלמה (או חמש), זה הופך למשמעותי לחלוטין. - האם המדד תואם את יוקר המחיה האישי שלי?
לא תמיד. כי סל הצריכה שמרכיב את המדד הוא ממוצע. אם אתה נוהג לאכול כל יום במסעדת שף או להזמין מחו"ל בגדים בעשרת אלפים שקל בחודש – המדד פחות מדבר את השפה שלך. - אפשר "לשחק" עם המדד?
לא ממש. הוא נקבע על ידי גוף ממלכתי, והחישובים שלו שקופים וסטטיסטיים מאוד. ובעיקר, אין רווח בלשחק עם מספרים שאתה לא שולט בהם. - איך אני יכול לבדוק את המדד בעצמי?
אתר הלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה) מפרסם כל חודש מדדים עדכניים – עם טבלאות, גרפים, וערכת קפה לעצמאים שמנסים להבין את זה לבד. והיי – תמיד יש גם כתבות בתקשורת שמפרשות את זה בצורה יותר digestible. - האם כדאי לי להצמיד את כל ההכנסות למדד?
תאורטית כן – אם אתה יכול. בפועל, לא תמיד זה בשליטתך. אבל אם אתה עצמאי או בעל עסק, שווה לשקול הצמדת תעריפים שנתיים למדד.
5 תובנות שכנראה לא סיפרו לך על המדד (אבל אנחנו כן)
- למרות שהוא נשמע כללי – המדד משפיע לך על היום-יום: מהקפה במכולת עד הדירה שקיווית לשכור.
- הוא טוב גם להשוואות היסטוריות. פעם פלאפון עלה כמו משכורת חודשית. היום? חצי מזה… עם משכורת שלישית.
- המדד משמש גם למדידת אינפלציה – הדרמה הכי שקטה שאתה חי בה.
- המדד נחשב יציב בישראל, אבל כשיש חריגות – בדרך כלל תישמע על זה בפתיחה של מהדורת החדשות.
- אתה יכול להשתמש במדד גם ככלי מיקוח – בשכר, בדמי שכירות או כשמישהו מביא לך מחיר מ-2017.
אז מה למדנו פה בעצם?
מדד המחירים לצרכן נמצא בכותרות לעיתים קרובות, אבל לא תמיד ברור איך זה באמת משפיע עלינו. האמת הפשוטה היא שזה משפיע – הרבה יותר ממה שנראה לנו כשאנחנו גוללים בפיד או בודקים אם נשאר לנו גבינה צהובה למחר בבוקר.
אם יש משהו שכדאי לקחת מהנושא הזה, זה לא איך לחשב מדדים (כי יש מחשבונים לזה), אלא איך להבין מתי המדד הזה מתגנב לחשבון הבנק שלך. ברוב המקרים אתה רק תרגיש "שהכול נהיה יקר יותר", בלי לדעת שזה בעצם פעולה מתמטית די קרירה.
ובינינו? בפעם הבאה שמישהו יגיד שהמדד עלה – אל תמהר לפהק. אולי שווה לבדוק איך זה הולך לחסוך או לעלות לך כמה אחוזים טובים.