איך משקיעים במדד תל אביב 125: מדריך למתחילים
בואו נדבר על משהו שיכול לשנות לכם את החיים הפיננסיים (בקטנה, כן? בלי דרמות)
תכלס, למי יש זמן וכוח לצלול לתוך כל העולם הזה של השקעות?
זה נראה כמו ג'ונגל של מילים מפוצצות, גרפים מפחידים והבטחות שאף פעם לא בטוח אם הן אמיתיות.
אתם שומעים על בורסה, על מדדים, על עליות וירידות, וקצת הולך לכם לאיבוד הראש.
ובואו נודה על האמת, המחשבה ללכת לאיבוד עם הכסף שהרווחתם בזיעה? קצת פחות כיף.
אבל מה אם נגיד לכם שיש דרך יחסית פשוטה, נגישה, ואפילו די הגיונית להיכנס לעולם ההשקעות בישראל?
דרך שלא דורשת מכם להיות מומחי-על בוול סטריט (או באחוזת בית, במקרה שלנו).
דרך שמאפשרת לכם להשקיע במקביל בחברות הכי גדולות וחזקות במשק הישראלי?
בדיוק בשביל זה אנחנו פה היום.
המאמר הזה הולך לקחת אתכם יד ביד (וירטואלית, כן?) ולפרוש בפניכם את כל מה שאתם באמת צריכים לדעת על השקעה במדד תל אביב 125.
אנחנו הולכים לפשט את הדברים.
לשבור מיתוסים.
להראות לכם איך זה עובד.
ולתת לכם את הכלים הראשוניים כדי שתוכלו להרגיש ביטחון ולעשות את הצעד הראשון.
אז תשכחו מכל מה שחשבתם על השקעות מסובכות.
תתכוננו לקבל מבט מפוכח (אבל עם חיוך קטן) על אחת הדרכים הפופולריות והיעילות להשקיע בשוק המקומי.
בסוף המאמר הזה, אתם לא רק תבינו מה זה לעזאזל המדד הזה שכולם מדברים עליו, אתם גם תדעו בדיוק איך אתם יכולים להפוך לחלק ממנו.
מוכנים?
בואו נצא לדרך.
הקוד הפתוח של תל אביב 125: מה הוא בכלל ומי גר בו?
בואו נתחיל מהבסיס.
מה זה המדד הזה, תל אביב 125?
תדמיינו שוק איכרים גדול, אבל במקום עגבניות ומלפפונים, מוכרים שם מניות של חברות ישראליות.
מדד תל אביב 125 הוא בעצם סל.
סל שמכיל את המניות של 125 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב (הבורסה, בשבילכם).
הוא לא מייצג את *כל* החברות בבורסה, אלא רק את הגדולות והמשפיעות ביותר.
למה 125? כי מישהו החליט שזה מספר עגול ויפה מספיק כדי לתת תמונה טובה של השוק הישראלי.
המדד הזה משמש כמעין "ברומטר" של הכלכלה הישראלית.
כשהמדד עולה, זה בדרך כלל אומר שלחברות הגדולות הולך טוב, והאופטימיות בשוק גוברת.
כשהוא יורד, זה אומר שאולי יש קצת יותר חששות באוויר.
אבל חשוב לזכור:
המדד עצמו הוא רק מספר.
אי אפשר "לקנות" את המדד עצמו ישירות כמו שקונים מניה של חברה אחת.
מה שכן אפשר לעשות, ועל זה נדבר בהרחבה, זה להשקיע במוצרים שעוקבים אחריו.
האנטומיה של הענק: איך בונים מדד כזה ומי נכנס פנימה?
אז איך קובעים מי נכנס לסל היוקרתי הזה של ה-125?
יש כללים ברורים.
המדד מתעדכן פעמיים בשנה, בדרך כלל בינואר וביולי.
החברות נבחרות לפי כמה קריטריונים עיקריים:
- שווי שוק: זה הפרמטר המרכזי. החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר הן הראשונות בתור. שווי שוק זה בעצם כמה "שווה" החברה כולה, לפי מחיר המניה שלה כפול מספר המניות שלה.
- סחירות: עד כמה קל לקנות ולמכור את המניות של החברה. מניות שנסחרות הרבה הן סחירות יותר, וזה חשוב כדי שהמדד ישקף תנועות אמיתיות בשוק.
- החזקות ציבור: לוקחים בחשבון רק את החלק מהמניות שבידי הציבור הרחב (לא ההחזקות של בעלי שליטה למשל). זה נקרא Free Float.
המשקל של כל חברה בתוך המדד נקבע גם הוא לפי שווי השוק שלה (Free Float Adjusted).
ככל שחברה גדולה וסחירה יותר, המשקל שלה במדד יהיה גבוה יותר.
זאת אומרת, כשחברה כמו טבע או לאומי (שהן בדרך כלל מהגדולות) עולה או יורדת, ההשפעה שלה על המדד תהיה גדולה יותר מאשר חברה קטנה יותר במדד.
די פשוט, נכון?
זה כמו קבוצת כדורגל של הטובים ביותר בליגה.
השחקנים הטובים ביותר מקבלים יותר זמן משחק (משקל), והביצועים שלהם משפיעים יותר על תוצאת המשחק (המדד).
למה בכלל לטרוח עם המדד הספציפי הזה? 3 סיבות די משכנעות.
אוקיי, הבנו מה זה.
אבל למה דווקא בו כדאי לשקול להשקיע?
יש כמה יתרונות משמעותיים, במיוחד למתחילים:
- פיזור אוטומטי: הדבר הכי יפה במדד הוא שהוא פותר לכם את הבעיה של "על איזו חברה להמר?". במקום לשים את כל הכסף שלכם על מניה אחת בתקווה שהיא תמריא (ואם היא לא? אכלתם אותה), אתם בעצם משקיעים בו זמנית ב-125 חברות. אם חברה אחת קצת מדשדשת, חברות אחרות בסל יכולות לפצות על זה. זה מקטין משמעותית את הסיכון הספציפי של השקעה בחברה בודדת. זה כמו לשים ביצים בכמה סלים, רק שהמדד עושה את זה בשבילכם.
- פוטנציאל צמיחה עם הכלכלה הישראלית: 125 החברות האלה הן, ברובן, עמוד השדרה של המשק הישראלי. הן מייצגות מגוון רחב של ענפים: בנקים, נדל"ן, פארמה, טכנולוגיה (בקטנה, אבל יש), תעשייה, ומה לא. כשכלכלת ישראל צומחת, החברות האלה בדרך כלל נהנות מזה, והמדד נוטה לעלות. אם אתם מאמינים בעתיד של המשק הישראלי בטווח הארוך, השקעה במדד כזה מאפשרת לכם להיות חלק מהסיפור הזה.
- פשטות ויעילות: במקום לנתח דוחות כספיים של מאות חברות, לעקוב אחרי חדשות כלכליות מסובכות, ולנסות לנחש לאן השוק הולך ( Spoiler: אף אחד לא באמת יודע לנחש כל הזמן), השקעה במדד היא יחסית פסיבית. אתם פשוט "רוכבים" על המדד. זה חוסך המון זמן, מאמץ, וכאבי ראש. זה גם בדרך כלל כרוך בעלויות נמוכות יותר מאשר ניהול תיק מניות אקטיבי.
בקיצור?
זה פיזור.
זה פוטנציאל.
וזו פשטות.
שילוב מנצח, במיוחד כשמתחילים.
אז, איך לעזאזל משקיעים בדבר הזה? (רמז: לא קונים את המדד הפיזי)
כמו שאמרנו, אי אפשר לקנות את המדד עצמו.
זה כמו לנסות לקנות את "ממוצע הגובה של הישראלי המצוי".
זה קונספט, לא מוצר פיזי.
אבל אפשר לקנות מוצרים שמתנהגים בדיוק כמו המדד.
שמטרתם לחקות את הביצועים שלו ככל הניתן.
בגדול, יש שתי דרכים עיקריות לעשות את זה, ואחת מהן הרבה יותר מומלצת למתחילים.
הדרך הישירה (והפחות מומלצת למתחילים): לקנות את כל המניות לבד?
תיאורטית?
כן.
אתם יכולים לפתוח חשבון מסחר בבורסה ופשוט לקנות את המניות של כל 125 החברות במדד, בדיוק באותם משקלים כמו במדד.
בפועל?
אל תעשו את זה.
זה יקר בטירוף (עמלות קנייה/מכירה על 125 עסקאות!), מסובך לניהול (צריך לעקוב אחרי שינויים במדד ולהתאים את התיק שלכם), ודורש סכום כסף ראשוני ענק כדי בכלל להיות מסוגלים לקנות יחידות בסיסיות של כל מניה.
למתחילים? פשוט תשכחו מהאופציה הזו.
הדרך החכמה והיעילה: קרנות סל ותעודות סל (בעיקר קרנות סל עכשיו)
פה הקסם קורה.
הדרך המומלצת והנגישה ביותר להשקיע במדד תל אביב 125 היא דרך מוצרים פיננסיים שנוצרו בדיוק בשביל זה:
1. קרנות סל מחקות (ETFs – Exchange Traded Funds):
- תחשבו על קרן סל כמשהו שדומה למניה, אבל במקום לייצג חברה אחת, היא מייצגת סל של נכסים (במקרה שלנו, את 125 המניות של המדד).
- קרן הסל מחזיקה בפועל את המניות של החברות במדד, בדיוק באותם משקלים.
- היא נסחרת בבורסה כמו מניה רגילה. אתם יכולים לקנות ולמכור אותה בכל יום מסחר, במחיר שמשתנה במהלך היום לפי השווי של המדד.
- היתרון הגדול? היא עושה את כל העבודה השחורה בשבילכם. היא דואגת לקנות את המניות, להתאים את התיק שלה כשהמדד משתנה, ולמעשה "לשכפל" את המדד.
- העלויות? בדרך כלל נמוכות מאוד, כי מנהל הקרן לא צריך לעשות הרבה – רק לחקות את המדד.
- זה המוצר הפופולרי ביותר להשקעה במדדים היום בעולם, וגם בישראל.
2. תעודות סל (פעם היו פופולריות, היום פחות רלוונטיות לרוב):
- תעודות סל הן נייר ערך שאינו מחזיק בפועל את הנכסים אלא מהווה התחייבות של המנפיק (בנק או בית השקעות) לשלם לכם את התשואה של המדד.
- החיסרון הגדול? יש בהן סיכון צד נגדי (Counterparty Risk). אם המנפיק פושט רגל, הכסף שלכם נמצא בסכנה (בניגוד לקרן סל שמחזיקה נכסים אמיתיים).
- בגלל הסיכון הזה וענייני רגולציה, קרנות הסל הפכו לאופציה המועדפת ומומלצת על ידי רוב המומחים והרגולטורים.
השורה התחתונה למתחילים: תשקיעו דרך קרן סל מחקה מדד תל אביב 125.
זו הדרך הכי פשוטה, בטוחה (יחסית, תמיד יש סיכון בשוק ההון), ויעילה להיחשף למדד.
רגע, איזו קרן סל לבחור? יש מלא כאלה!
נכון, יש כמה וכמה בתי השקעות שמנפיקים קרנות סל שעוקבות אחרי תל אביב 125.
איך בוחרים?
תסתכלו על כמה דברים:
- דמי ניהול: זה הדבר הכי חשוב. קרן סל אמורה להיות זולה. חפשו את הקרן עם דמי הניהול הנמוכים ביותר. זה יכול להיות הבדל של אלפי שקלים לאורך שנים רבות. תבדקו היטב את האותיות הקטנות!
- סטיית עקיבה: עד כמה הקרן מצליחה לחקות את המדד נאמנה. קרן טובה תהיה עם סטיית עקיבה נמוכה (כלומר, ההבדל בין התשואה שלה לתשואת המדד בפועל הוא מינימלי).
- גודל הקרן: בדרך כלל, קרנות גדולות יותר הן סחירות יותר ויכולות להיות מעט יעילות יותר. אבל זה פחות קריטי מדמי הניהול או סטיית העקיבה.
- מנפיק: בית השקעות מוכר ויציב זה תמיד נחמד, אבל שוב, העיקר זה דמי הניהול והעקיבה.
ברוב המקרים, בחירה בקרן סל עם דמי הניהול הנמוכים ביותר שמראה ביצועי עקיבה טובים (סטייה נמוכה) תהיה הבחירה הנכונה.
זה כמו לקנות מים מינרליים.
בסוף כולם עושים את אותה עבודה.
למה לשלם יותר?
המספרים שלא מספרים לנו הכל: עמלות, סיכונים והפתעות קטנות אחרות
אין ארוחות חינם, נכון?
השקעה תמיד כרוכה בעלויות וסיכונים.
חייבים להיות מודעים אליהם, אבל לא לתת להם לשתק אתכם.
עמלות, עמלות, עמלות: הגנב הקטן של התשואה
כשאתם משקיעים דרך קרן סל, יש שתי סוגי עמלות עיקריות שאתם פוגשים:
- דמי ניהול של הקרן: זה אחוז מסוים (קטן, בדרך כלל עשיריות האחוז) שנגבה מדי שנה משווי ההשקעה שלכם על ידי בית ההשקעות שמנהל את הקרן. זה כבר מגולם בתוך שווי הקרן, אתם לא רואים חיוב נפרד. ככל שזה נמוך יותר, יותר טוב.
- עמלות קנייה/מכירה: אלה העמלות שאתם משלמים לבנק או לבית ההשקעות דרכו אתם קונים את הקרן. הן נגבות בכל פעם שאתם מבצעים פעולה. נסו למצוא בית השקעות או בנק עם עמלות מסחר נמוכות. גם פה, הבדלים קטנים באחוזים יכולים להצטבר לסכומים משמעותיים לאורך זמן.
המטרה היא למזער את העלויות ככל האפשר.
כל שקל שאתם משלמים בעמלות זה שקל שלא עובד בשבילכם ומרוויח תשואה.
תתמקחו על עמלות מסחר.
תחפשו קרנות עם דמי ניהול אפסיים או קרובים לאפס.
זה משתלם בטווח הארוך.
כן, יש סיכונים (אבל בואו לא ניכנס לפאניקה)
השקעה בשוק ההון תמיד כרוכה בסיכון.
המדד יכול לעלות, אבל הוא גם יכול לרדת.
זה חלק מהמשחק.
הסיכונים העיקריים בהשקעה במדד 125 הם:
- סיכון שוק: אם הכלכלה הישראלית (או העולמית, לפעמים) נכנסת למשבר, או שיש אירועים גלובליים משמעותיים (מלחמה, מגיפה וכו'), כל השוק יכול לרדת, וזה ישפיע על המדד ועל ההשקעה שלכם.
- סיכון ריכוז מסוים: אמנם זה מדד רחב יחסית, אבל הוא עדיין מרוכז בחברות ישראליות, ובעיקר בגדולות שבהן. אם יש משבר ספציפי שפוגע בחברות הגדולות במשק, ההשפעה על המדד תהיה גדולה.
- סיכון מטבע: אם אתם משקיעים בשקלים, הסיכון פחות רלוונטי. אבל אם הייתם משקיעים במדד אמריקאי בדולרים, שינויים בשער החליפין היו משפיעים גם כן.
איך מתמודדים עם הסיכונים האלה?
בעיקר עם סבלנות ותכנון לטווח ארוך.
שוק ההון עולה ויורד במחזורים.
יש תקופות טובות ותקופות פחות טובות.
היסטורית, בטווח הארוך, השווקים נוטים לעלות.
השקעה לטווח ארוך (שנים רבות) מאפשרת לכם לעבור בשלום את תקופות הירידה וליהנות מהעלייה.
אל תנסו "לתזמן את השוק" – זה כמעט בלתי אפשרי.
ואל תיבהלו מירידות זמניות.
הן חלק מהמסע.
תחשבו עליהן כעל "סיילים" בשוק.
דיבידנדים? כן, הם קיימים!
רבות מהחברות הגדולות והיציבות במדד מחלקות דיבידנדים – חלק מהרווחים שלהן, שמחולק לבעלי המניות.
כשאתם מחזיקים קרן סל שעוקבת אחרי המדד, אתם זכאים לחלק היחסי שלכם בדיבידנדים האלה.
רוב קרנות הסל המחקות בישראל הן צוברות.
מה זה אומר?
שהדיבידנדים שהקרן מקבלת מהחברות לא מחולקים לכם במזומן.
במקום זה, הקרן משקיעה אותם מחדש באופן אוטומטי בקניית עוד מניות לפי משקלן במדד.
זה יתרון משמעותי!
זה נקרא ריבית דריבית או אפקט הריבית המצטברת.
הכסף שהיה אמור להיות מחולק לכם, ממשיך לעבוד בשבילכם ומרוויח עוד תשואה.
לאורך שנים, זה יכול להוסיף סכומים נכבדים לתשואה הכוללת שלכם.
אז אל תשכחו שלתשואת המדד עצמה יש להוסיף גם את הדיבידנדים שמושקעים מחדש.
זה מנוע צמיחה נוסף שפועל בשקט ברקע.
לתזמן את השוק? או פשוט להופיע?
אחד הדילמות הגדולות של משקיעים מתחילים (וגם ותיקים, בואו נודה על האמת) היא "מתי להיכנס לשוק?".
האם כדאי לחכות לירידה? או שאולי השוק ימשיך לעלות ואפספס?
הניסיון מראה:
אף אחד לא יכול לתזמן את השוק בעקביות לאורך זמן.
גם המומחים הכי גדולים טועים לא מעט.
ניסיון לתזמן את השוק לרוב גורם לכם לפספס ימים של עליות חדות (שפעמים רבות באות בדיוק אחרי ירידות) ולשלם יותר עמלות מתוך פעולות קנייה/מכירה תכופות.
האסטרטגיה המומלצת למתחילים (וגם למשקיעים פסיביים ותיקים) היא הרבה יותר פשוטה ומשעממת.
וזה טוב.
הכוח של לא לעשות כלום (כמעט)
הגישה הפסיבית, שמתאימה בדיוק להשקעה במדד דרך קרן סל, דוגלת ב:
לקנות ולהחזיק לאורך שנים רבות.
ברגע שהשקעתם בקרן סל מחקה תל אביב 125, המטרה היא לתת לכסף לעבוד.
המדד יעלה וירד, אבל אתם פשוט נשארים בתוך ההשקעה.
הימנעו מפיתוי למכור בפאניקה כשהשוק יורד.
הימנעו מפיתוי לקנות בהתלהבות מוגזמת כשהוא עולה מהר מדי.
פשוט היו שם.
הגישה הזו מנצלת את הפוטנציאל ארוך הטווח של השוק ומנטרלת את ההשפעה הרגשית המזיקה של ניסיון לתזמן את התנודות הקצרות.
תזרים מזומנים קבוע: החבר הכי טוב שלכם (בשיטת DCA)
אסטרטגיה נוספת, שמשתלבת נהדר עם הגישה הפסיבית, היא השקעה תקופתית קבועה.
במקום לחכות שיצטבר לכם סכום גדול ואז "להיכנס" לשוק בפעם אחת (ובדיוק אז אולי השוק בשיא?), פשוט תקבעו סכום קבוע (נניח 500 או 1000 ש"ח בחודש) ותשקיעו אותו אוטומטית בקרן הסל שלכם.
זה נקרא Dollar Cost Averaging (DCA) או ממוצע עלות בדולרים (אבל זה עובד גם בשקלים, אל תדאגו).
מה היתרון בזה?
- מפחית סיכון של כניסה בנקודת שיא: אם אתם משקיעים קבוע, לפעמים תקנו כשהשוק גבוה ולפעמים כשהוא נמוך. בממוצע, המחיר שתשלמו יהיה סביר.
- בונה הרגל השקעה: זה הופך את ההשקעה לחלק מהשגרה הפיננסית שלכם, כמו חיסכון לפנסיה.
- מוריד את הצורך בתזמון: אתם לא צריכים לחשוב מתי לקנות, פשוט קונים.
השקעה תקופתית קבועה היא דרך מעולה להתחיל, גם עם סכומים קטנים יחסית.
זה הופך את ההשקעה למשהו קל לעיכול ופחות מאיים.
7 שאלות בוערות שכנראה (או שלא) חשבתם עליהן
בואו ניגע בכמה נקודות שעולות לרוב כשמתחילים:
1. כמה כסף צריך כדי להתחיל להשקיע במדד 125?
תשובה: האמת? הרבה פחות ממה שאתם חושבים. עם קרנות סל, אפשר להתחיל אפילו עם כמה מאות שקלים בחודש. יש בתי השקעות ובנקים שמאפשרים לפתוח חשבון השקעות גם עם סכומים קטנים יחסית. העיקר זה להתחיל ולבנות הרגל.
2. איפה פותחים חשבון השקעות? בנק או בית השקעות?
תשובה: גם וגם. הבנקים נוחים כי הכל מרוכז במקום אחד, אבל בדרך כלל יקרים יותר בעמלות. בתי השקעות מתמחים בניירות ערך, ולרוב מציעים עמלות נמוכות יותר ושירות ממוקד יותר. כדאי לעשות סקר שוק ולהשוות עמלות, במיוחד למתחילים עם סכומים קטנים.
3. כמה עמלות זה נחשב "נמוך"?
תשובה: לדמי ניהול בקרן סל על מדד ישראלי גדול כמו 125, כל דבר מעל 0.15% נחשב יקר. אפשר למצוא קרנות עם דמי ניהול של 0.08% ואפילו פחות. לעמלות מסחר, גם פה התחרות גדולה. חפשו עמלות שקרובות ל-0% או באזור ה-0.05%-0.07% לקנייה/מכירה של קרנות סל. תמיד תתמקחו.
4. מה ההבדל בין מדד ת"א 125 למדד ת"א 35?
תשובה: ת"א 35 כולל רק את 35 החברות הגדולות ביותר. ת"א 125 כולל את ה-35 פלוס עוד 90 חברות נוספות (סה"כ 125). ת"א 125 נחשב מדד רחב ומפוזר יותר, ומייצג טוב יותר את כלל השוק הישראלי (מעבר רק לענקיות). למתחילים, ת"א 125 הוא בחירה מצוינת לפיזור רחב יותר.
5. האם צריך לדעת לנתח חברות כדי להשקיע במדד?
תשובה: ממש לא. זה היופי בהשקעה פסיבית במדד. אתם לא מנתחים חברות ספציפיות, אתם "קונים את השוק". הניתוח נעשה ברמת המדד כולו וההחלטה היא האם אתם מאמינים בכלכלת ישראל בטווח הארוך. פשוט, נכון?
6. מה קורה אם חברה יוצאת מהמדד או נכנסת אליו?
תשובה: כלום מבחינתכם. קרן הסל בה אתם משקיעים דואגת להתאים את עצמה. היא תמכור את המניות של החברה שיצאה ותקנה את המניות של החברה שנכנסה, הכל אוטומטית. זה עוד יתרון של השקעה דרך קרן סל – הניהול השוטף לא עליכם.
7. זה באמת כזה פשוט? אין קאץ'?
תשובה: זה פשוט מבחינת אופן ההשקעה והניהול. הקאץ' הוא שצריך סבלנות, משמעת עצמית, והבנה שהשוק עולה ויורד. צריך להיות מוכנים נפשית לתקופות של ירידות ולהישאר מחויבים לאסטרטגיה ארוכת הטווח. הפשטות הטכנית לא מבטלת את האתגר המנטלי.
אז מה הצעד הראשון שלכם בדרך לתל אביב 125? (רמז: הוא קל)
הגענו לסוף המסע הקצר שלנו בעולם מדד תל אביב 125.
ראינו מה זה.
למה זה יכול להיות אחלה אופציה בשבילכם.
איך עושים את זה בפועל (דרך קרנות סל, כמובן).
ואפילו דיברנו קצת על עמלות, סיכונים, ודיבידנדים שמנים (יחסית).
השקעה במדד תל אביב 125, דרך קרן סל, היא אחת הדרכים הכי הגיוניות, מפוזרות, פשוטות ויעילות להתחיל להשקיע בישראל.
היא מאפשרת לכם להיות שותפים להצלחה (הפוטנציאלית, תמיד פוטנציאלית!) של החברות הגדולות בארץ, בלי להיות מומחי ניירות ערך.
היא מתאימה למי שמאמין בטווח הארוך.
ולמי שרוצה שהכסף שלו יעבוד בשבילו, בלי כאבי ראש מיותרים.
אז מה הצעד הבא?
הוא פשוט:
לפתוח חשבון השקעות (בבנק או בית השקעות).
לבחור קרן סל מחקה מדד תל אביב 125 (עם דמי ניהול נמוכים!).
ולהתחיל להשקיע, אפילו בסכומים קטנים, באופן תקופתי.
תזכרו:
הזמן בשוק חשוב יותר מתזמון השוק.
כל יום שהכסף שלכם לא עובד, הוא מפספס הזדמנות.
התחילו עוד היום.
זה לא מסובך כמו שזה נראה.
וזו יכולה להיות תחילתה של ידידות מופלאה (ורווחית!) בינכם לבין עולם ההשקעות.
בהצלחה!
