האם כדאי לקנות אג"ח ממשלתי: כל מה שאתם צריכים לדעת

אוקיי, אז בואו נדבר רגע על משהו שמרגיש לפעמים קצת… אפור. כאילו, איפה האקשן? איפה הטירוף? איפה הבטחות הענק לרווחים של מחר בבוקר? בדיוק. אנחנו מדברים על אג"ח ממשלתי. כן, אותן ניירות ערך שהמדינה מנפיקה כשהיא צריכה כסף. קצת כמו לבקש הלוואה מחברים, רק שפה החברים זה אנחנו, הציבור, והסכומים… טוב, בואו נגיד שהם קצת יותר גדולים מה"עשרים שקל ששכחת לי בפאב ההוא".

אבל אל תתנו לאפרוריות הראשונית הזו לבלבל אתכם. מאחורי השם היבש הזה מסתתר עולם שלם. עולם שיכול להיות עוגן של יציבות בים הפיננסי הסוער, או במילים פחות דרמטיות ויותר מדויקות – כלי חשוב בתיק ההשקעות שלכם. או שלא. זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לצלול אליו עכשיו. בואו נפרק את המיתוס, את המציאות, ואת כל מה שביניהם. תתכוננו להבין לעומק אם האג"ח הממשלתי הוא הבחירה החכמה בשביל הכסף שלכם, או סתם עוד שם ברשימת מכולת הפיננסית שאפשר לוותר עליו. תשארו איתנו, כי יש פה כמה הפתעות בדרך.

אג"ח ממשלתי: הסוד שכולם מדברים עליו (או שלא?)

רגע, מה זה בכלל אג"ח ממשלתי? כאילו, באמת?

בואו נתחיל מהבסיס. כי אי אפשר לדבר על קנייה של משהו אם לא מבינים מה הוא, נכון? אז אג"ח ממשלתי, או "אגרת חוב ממשלתית", זה בעצם… סוג של שטר חוב. כשהמדינה צריכה לממן את הפעילות שלה – לבנות כבישים, לשלם משכורות לפקידים, לממן את הבריאות והחינוך (טוב, זה לפעמים נראה כאילו הם פחות מממנים את זה, אבל רשמית – כן), או פשוט לגלגל חובות קיימים – היא מנפיקה אג"ח. היא בעצם אומרת לציבור: "היי, תנו לנו כסף עכשיו, ואנחנו מתחייבים להחזיר לכם אותו במועד מסוים בעתיד, ועל הדרך גם נשלם לכם קצת ריבית".

נשמע פשוט מדי? בטח שכן. אבל זו התמצית. אתם מלווים כסף למדינה, והיא מבטיחה להחזיר אותו ועוד קצת. ההבטחה הזו היא מה שהופך את זה לאג"ח (חוב), ולא למניה (שותפות בבעלות). וכשמדובר במדינה… טוב, מדינה זה בדרך כלל נחשב ללווה די אמין. בדרך כלל. נגיע לזה בהמשך.

מי מלווה למי ולמה בכלל?

אז מי בעצם קונה את האג"ח האלה? כולם. בנקים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח, משקיעים מוסדיים ענקיים, ובטח ובטח שגם אנחנו, האנשים הפשוטים עם קצת כסף פנוי שיושב בעו"ש ומתייבש. ולמה הם קונים? כי הם מחפשים בדרך כלל שני דברים: יציבות והכנסה צפויה מראש. בניגוד למניות, שהערך שלהן יכול לעלות או לרדת בצורה דרמטית בגלל כל מיני דברים (אקלים, טוויטר של אילון מאסק, שפעת של ציפורים), אג"ח ממשלתי נחשב לנכס יחסית… נו, משעמם. והמשעמם הזה יכול להיות בדיוק מה שאתם צריכים בתיק. הכסף שלכם עובד, הוא נחשב לבטוח יחסית, ואתם יודעים (בדרך כלל) מה תקבלו ומתי.

למה שאני בכלל אשקול להשקיע באג"ח ממשלתי? יש דברים הרבה יותר סקסיים בחוץ!

נכון! יש קריפטו, יש מניות של חברות טק ששוות מיליארדים למרות שהן עדיין לא עשו שקל רווח, יש נדל"ן ש רק עולה (אהמ, אהמ)… אז למה דווקא האג"ח הממשלתי המשעמם הזה?

התשובה טמונה במילה אחת: **יציבות**. ובמילה שנייה: **פיזור**. ובמילה שלישית: **סוג של שקט נפשי** (לרוב). בואו נפרט קצת:

• בטיחות (יחסית, אמרנו?): מדינה, במיוחד מדינה יציבה כלכלית (שוב, יחסית), נחשבת ללווה בעל הסיכון הנמוך ביותר להחזר חוב. הסיכון שתשקיעו באג"ח ממשלתי והמדינה פשוט תגיד "אופס, נגמר הכסף, סליחה" הוא נמוך משמעותית מהסיכון שחברה פרטית תפשוט רגל. זה לא אפס, אבל זה נמוך. לכן, אג"ח ממשלתי נחשב ל"מקום בטוח" לשים בו כסף, במיוחד בזמנים של אי ודאות כלכלית.
• הכנסה קבועה (פחות או יותר): רוב האג"ח הממשלתיות משלמות ריבית תקופתית (שנקראת "קופון"). זה אומר שאתם מקבלים זרם הכנסה קבוע, בנוסף להחזר הקרן בתום התקופה. זה נחמד, במיוחד כשצריך הכנסה פסיבית או פשוט כיף לראות כסף נכנס.
• פיזור סיכונים: אם כל הכסף שלכם מושקע במניות, ואז השוק קורס, אתם בבעיה רצינית. אם חלק מהכסף שלכם באג"ח ממשלתי, שכמו שאמרנו פחות תנודתי ממניות, יש לכם כרית ביטחון. אג"ח ממשלתי הוא כלי מצוין לגוון את תיק ההשקעות ולהפחית את הסיכון הכולל.
• נזילות: בדרך כלל, יש שוק משני פעיל לאג"ח ממשלתי, מה שאומר שאפשר למכור אותן לפני מועד הפירעון אם צריך את הכסף. אמנם המחיר יכול להשתנות (נגיע לזה), אבל האפשרות קיימת.

אז נכון, זה לא "להיות מיליונר מחר בבוקר" (אלא אם כן השקעתם סכום *מאוד* גדול וקרה משהו מאוד מיוחד), אבל זה מספק בסיס יציב לתיק ההשקעות. בואו נאמר שזה קצת כמו הפחמים במנוע הקיטור של התיק שלכם – אולי לא נוצץ, אבל הכרחי כדי שהרכבת תנוע קדימה בלי לצאת מהפסים בכל עיקול קטן.

שאלות בוערות שעולות (או שכבר חשבתם עליהן בעצמכם)

• שאלה: האם אג"ח ממשלתי *אף פעם* לא מאבד ערך?

  תשובה: הא! לו רק זה היה נכון. אג"ח ממשלתי נחשב בטוח מבחינת הסיכון שהמדינה לא תחזיר את החוב (סיכון אשראי), אבל המחיר שלו בשוק המשני *בהחלט* יכול לעלות ולרדת. בעיקר בגלל שינויים בריבית במשק ובציפיות לאינפלציה. אם הריבית עולה, ערך האג"ח הקיימות (עם ריבית נמוכה יותר) יורד, ולהיפך. אז כן, אפשר להפסיד כסף על אג"ח אם מוכרים לפני הפירעון ובזמן לא טוב.

• שאלה: אז זה מתאים רק לאנשים פחדנים שלא רוצים סיכון בכלל?

  תשובה: לא בהכרח. זה מתאים למי שמבין את היתרונות של פיזור סיכונים ויציבות. גם משקיעים אגרסיביים יותר מקצים לעיתים חלק מהתיק לאפיקים סולידיים יותר כמו אג"ח ממשלתי, פשוט כדי שלא כל הביצים יהיו באותו סל. זה עניין של אסטרטגיה כוללת.

אוקיי, השתכנעתי (קצת). אבל מה ה"קאץ'"? חייב להיות אחד כזה!

ברור שיש קאץ'. בעולם הפיננסי אין ארוחות חינם. אם משהו נחשב בטוח ויציב, התשואה עליו תהיה בדרך כלל נמוכה יותר מאשר על השקעות מסוכנות יותר. זה העיקרון הבסיסי: סיכון מול תשואה. ככל שהסיכון נמוך יותר, כך גם התשואה הפוטנציאלית נמוכה יותר.

אז מהם החסרונות או הסיכונים שכדאי להיות מודעים אליהם?

• תשואה נמוכה: כפי שאמרנו, התשואה על אג"ח ממשלתי נמוכה בדרך כלל מהתשואה על מניות בטווח הארוך. לפעמים, בתקופות של ריבית נמוכה מאוד, התשואה עלולה להיות כמעט אפסית, או אפילו שלילית במונחים ריאליים (אחרי אינפלציה).
• סיכון אינפלציה: זה אולי הסיכון הכי חשוב להבין כשמשקיעים באג"ח, במיוחד אם הן לא צמודות למדד. אם קניתם אג"ח שמבטיחה לשלם לכם ריבית קבועה של 2% לשנה למשך 10 שנים, ובמהלך השנים האלה האינפלציה השנתית היא 3%, אז בפועל כוח הקנייה של הכסף שאתם מקבלים הולך ונשחק. ה-2% שלכם שווים פחות ופחות. יש אג"ח ממשלתיות שצמודות למדד המחירים לצרכן (מדד), והן מגינות מפני אינפלציה, אבל גם הן לא חסינות לגמרי ומושפעות משינויים בריבית.
• סיכון שינויי ריבית: כבר נגענו בזה. כשהריבית במשק עולה, אג"ח קיימות שהונפקו בריבית נמוכה יותר הופכות פחות אטרקטיביות בשוק המשני, והמחיר שלהן יורד. ולהיפך, כשהריבית יורדת, מחירן עולה. אם אתם מתכוונים להחזיק את האג"ח עד לפירעון, התנודות האלה פחות רלוונטיות, כי תקבלו את הקרן במלואה. אבל אם אתם צריכים למכור לפני, זה סיכון שקיים. הסיכון הזה גבוה יותר ככל שהאג"ח לתקופה ארוכה יותר.
• מס רווחי הון: כמו בכל השקעה, גם רווחים מאג"ח (ריבית או רווח ממכירה) חייבים במס. יש תקנות שונות לסוגי אג"ח שונים, וזה משהו שצריך לקחת בחשבון בתשואה הסופית.

אז כן, אג"ח ממשלתי הוא לא חסין כדורים. יש סיכונים, והתשואה לא תמיד תעיף אתכם מהכיסא. המפתח הוא להבין את המגבלות ולשלב אותו נכון בתיק ההשקעות הכולל שלכם.

אג"ח ממשלתי זה לא סתם אג"ח ממשלתי? יש סוגים? (כן, יש)

נכון, לא כולם נולדו שווים. יש כמה סוגים עיקריים של אג"ח ממשלתי, וההבדלים ביניהם יכולים להיות משמעותיים מבחינת הסיכון והתשואה:

• אג"ח בריבית קבועה (שקליות): אלה האג"ח ה"רגילות". אתם מקבלים ריבית (קופון) קבועה וידועה מראש לאורך כל חיי האג"ח, ובסוף התקופה מקבלים את הקרן בחזרה. הסיכון העיקרי פה הוא אינפלציה ושינויי ריבית.
• אג"ח בריבית משתנה: הריבית על האג"ח האלה משתנה לאורך חיי האג"ח, בדרך כלל בהתאם לריבית בנק ישראל או ריבית הפריים. זה מקטין את סיכון שינוי הריבית (כי התשואה מתאימה את עצמה), אבל עדיין קיים סיכון אינפלציה.
• אג"ח צמודות למדד (מדדיות): הקרן והריבית (אם יש קופון) של האג"ח האלה צמודות למדד המחירים לצרכן. זה אומר שאם המדד עולה, גם הקרן והריבית שלכם עולות באותו שיעור, וכך אתם מוגנים מפני אינפלציה. הסיכון העיקרי פה הוא דווקא ירידה במדד (דיפלציה) או שינויים בריבית ריאלית (ריבית נומינלית פחות אינפלציה).
• מק"מ (מלווה קצר מועד): אלו אג"ח ממשלתיות לטווח קצר מאוד (עד שנה). הן לא משלמות ריבית תקופתית, אלא נמכרות בדיסקאונט (במחיר נמוך מערך הפירעון). ההפרש הוא בעצם הרווח. הן נחשבות לסולידיות מאוד ובעלות סיכון נמוך ביותר לשינויי ריבית, בגלל הטווח הקצר. מצוינות למי שרוצה לשים כסף לתקופה קצרה במקום בטוח יחסית.

שאלות בוערות נוספות

• שאלה: באיזה סוג כדאי להשקיע?

  תשובה: אה, לו ידעתי את התשובה שתתאים לכולם, הייתי יושב עכשיו על אי טרופי. זה תלוי לחלוטין במצב שלכם! אופק ההשקעה שלכם (מתי תצטרכו את הכסף?), הציפיות שלכם לגבי אינפלציה וריבית, ורמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת. בתקופה של אינפלציה גבוהה, צמודות מדד נשמעות אטרקטיביות. בתקופה של ריבית עולה, אג"ח בריבית משתנה או מק"מ יכולות להיות עדיפות. ובתקופה רגועה, אג"ח שקליות קבועות נותנות יציבות. תצטרכו לחשוב מה הכי מתאים לכם.

• שאלה: מה ההבדל בין אג"ח ממשלתי לאג"ח קונצרני?

  תשובה: ההבדל הוא במי הלווה. אג"ח ממשלתי מונפק על ידי הממשלה (הסיכון הנמוך ביותר), בעוד אג"ח קונצרני מונפק על ידי חברות פרטיות. חברה פרטית תמיד מסוכנת יותר ממדינה (כי היא יכולה לפשוט רגל בקלות יחסית), ולכן התשואה על אג"ח קונצרני בדרך כלל גבוהה יותר כדי לפצות על הסיכון הנוסף. זה כמו להלוות כסף לחבר קרוב ואחראי לעומת להלוות כסף לסטארטאפ של מישהו שפגשת ברחוב.

טוב, נניח שהחלטתי שזה מעניין. איך אני בעצם קונה את הדבר הזה?

החלטה טובה! או לפחות החלטה לגיטימית. עכשיו נשאלת השאלה הפרקטית: איך עוברים מדיבורים למעשים?

יש כמה דרכים עיקריות לקנות אג"ח ממשלתי בישראל:

• באמצעות חשבון ניירות ערך בבנק: הדרך הכי נפוצה ונגישה לרוב האנשים. פותחים חשבון ניירות ערך בבנק (אם אין לכם כבר), ונותנים הוראה לקנות אג"ח ספציפי. היתרון הוא נוחות וזמינות. החיסרון? עמלות מסחר ודמי משמרת שיכולים לפעמים להיות קצת גבוהים, במיוחד על סכומים קטנים.
• באמצעות בית השקעות או ברוקר: אלטרנטיבה לבנקים. בתי השקעות וברוקרים עצמאיים מציעים גם הם שירותי מסחר בניירות ערך, ולעיתים קרובות העמלות שלהם נמוכות יותר משל הבנקים. שווה להשוות.
• דרך קרנות נאמנות או קרנות מחקות (ETFs): זו אולי הדרך הפשוטה והמפוזרת ביותר למשקיעים קטנים ובינוניים. במקום לקנות אג"ח ספציפיות בודדות, אפשר לקנות יחידות בקרן נאמנות או קרן מחקה (ETF) שמשקיעה באג"ח ממשלתיות. היתרון העצום פה הוא **פיזור מיידי**. במקום לקנות אג"ח אחת או שתיים, אתם מקבלים חשיפה למגוון רחב של אג"ח ב"חבילה" אחת. זה מפחית את הסיכון הספציפי לאג"ח בודדת, ומקל על החיים. יש קרנות שמתמחות באג"ח שקליות, צמודות מדד, לטווחים קצרים או ארוכים. זה פתרון מעולה למי שלא רוצה להתעסק בבחירת אג"ח ספציפיות.

איך לבחור אג"ח ספציפית? (אם בחרתם במסלול הישיר)

אם החלטתם לקנות אג"ח ממשלתי ישירות דרך הבנק או ברוקר, תצטרכו לבחור אג"ח ספציפית. איך עושים את זה?

• תאריך פירעון: לכמה זמן אתם מוכנים "לנעול" את הכסף? לשנה? חמש שנים? עשר? ככל שהטווח ארוך יותר, התשואה (בדרך כלל) גבוהה יותר, אבל גם סיכון שינוי הריבית גבוה יותר.
• סוג הצמדה/ריבית: שקלית קבועה, צמודה למדד, ריבית משתנה, מק"מ? זה תלוי בציפיות שלכם לאינפלציה וריבית, וברצון שלכם להתגונן מפניהן.
• תשואה לפדיון (יל"פ): זה הנתון הכי חשוב לבדוק. היל"פ מייצג את התשואה השנתית שתקבלו אם תחזיקו את האג"ח עד לפירעון, תוך לקיחה בחשבון של מחיר הקנייה הנוכחי, הקופונים שתקבלו והחזר הקרן. שימו לב שהיל"פ יכול להיות שונה מהריבית הנקובה (הקופון) בגלל שמחיר האג"ח בשוק משתנה.

בקיצור, זה לא מסובך מדי לקנות, אבל דורש קצת מחשבה על מה בדיוק קונים.

שאלות בוערות אחרונות לקינוח

• שאלה: האם צריך להיות מומחה פיננסי כדי להשקיע באג"ח ממשלתי?

  תשובה: לא! בהחלט לא. הבנה בסיסית של המושגים (מהי אג"ח, מה זה קופון, מה זה פירעון, סיכון אינפלציה/ריבית) מספיקה בהחלט כדי להתחיל, במיוחד אם משקיעים דרך קרנות. אם אתם קונים אג"ח בודדות, כדאי להבין קצת יותר לעומק איך מתמחרים אותן, אבל זה לא מדע טילים.

• שאלה: האם אג"ח ממשלתי ישראלי שונה מאג"ח ממשלתי אמריקאי או גרמני?

  תשובה: עקרונית, הרעיון זהה (מדינה לווה כסף ומבטיחה להחזיר). ההבדלים הם כמובן במטבע, בתשואה (שנקבעת לפי רמת הסיכון הנתפסת של המדינה ולפי הריביות במשק שלה), ובסוגי ההצמדה/ריבית הקיימים. אג"ח ממשלתי ישראלי נסחר בשקלים ומושפע מכלכלת ישראל וריבית בנק ישראל. אג"ח אמריקאי (Treasuries) נסחר בדולרים ומושפע מכלכלת ארה"ב והפד. לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו.

• שאלה: מה הדבר הכי חשוב לזכור לפני שמשקיעים באג"ח ממשלתי?

  תשובה: הדבר הכי חשוב הוא להבין *למה* אתם משקיעים בו. האם אתם מחפשים יציבות? פיזור? הכנסה קבועה? שימור כוח קנייה (בצמודות מדד)? ברגע שתבינו את המטרה, יהיה לכם קל יותר לבחור את סוג האג"ח המתאים ואת הדרך הטובה ביותר להשקיע בו.

אז, לחיי ההשקעה המשעממת (אבל אולי חכמה)?

בסופו של דבר, אג"ח ממשלתי הוא כלי. כמו פטיש או מברג בערכת הכלים שלכם. הוא לא הכלי היחיד, הוא לא הכלי הכי נוצץ, והוא בטח לא הכלי שיגרום לכם לבנות גורד שחקים בן לילה. אבל לפעמים, כדי להרכיב רהיט או לתלות מדף, צריך בדיוק את הפטיש הזה.

ההשקעה באג"ח ממשלתי מתאימה לחלק מהכסף שלכם, בהתאם לגיל, למצב הפיננסי, למטרות ההשקעה ולאופי שלכם כמשקיעים. היא מציעה יציבות ופיזור שיכולים להיות קריטיים בבניית תיק השקעות איתן שמסוגל לעמוד בתנודות השוק.

אז בפעם הבאה שתשמעו "אג"ח ממשלתי", אל תמהרו לפיהק. זכרו שמאחורי השם היבש מסתתר נכס פיננסי בעל תפקיד חשוב בעולם ההשקעות. הוא אולי לא יספק את הריגושים של שוק המניות הפרוע, אבל הוא בהחלט יכול לעזור לכם לישון בשקט בלילה. ואם שואלים אותי, לפעמים, השקט הזה שווה הרבה יותר מכמה אחוזים נוספים של תשואה פוטנציאלית.

הבחירה בידיים שלכם. או ליתר דיוק, בחשבון ההשקעות שלכם. שיהיה בהצלחה!