כמה מרוויח שופט: הצצה לשכר במערכת המשפט הישראלית
אנחנו חיים בעידן שבו כמעט כל מידע נגיש בלחיצת כפתור.
אבל יש כמה פינות שעדיין אפופות מסתורין, כאילו נשמרו בקמרון בנקאי סודי.
אחת מהן, שמסקרנת רבים וטובים, היא תלוש השכר של השופטים שלנו.
האם אי פעם תהיתם כמה שווה באמת ללבוש את הגלימה ולהחזיק את פטיש הצדק?
מה עומד מאחורי השקט המכובד של האולם, ואיך מתורגם כובד האחריות לשקלים בתלוש?
במאמר הזה, אנחנו הולכים לצלול עמוק אל נבכי מערכת המשפט, ולחשוף אחת ולתמיד את המספרים שמעטים מכירים.
אתם עומדים לקבל הצצה נדירה, מקיפה ומפורטת, לכל מה שרציתם לדעת על שכרם של שופטי ישראל – וגם מה שלא ידעתם שרציתם לדעת.
בסוף הקריאה, תבינו בדיוק איך זה עובד, מי מחליט, מהם התנאים הנלווים, ואיך כל זה משפיע על אחת המערכות החשובות בחיינו.
התכוננו, כי מה שאתם עומדים לקרוא ישנה את האופן שבו אתם מסתכלים על סמכות, אחריות, וכן, גם על כסף.
הסוד המאובטח של מערכת המשפט: מה באמת קורה בתלוש השכר של השופטים בישראל?
האצולה המשפטית: מי קובע את השכר ולמה זה כל כך מסובך?
בואו נודה באמת.
כשחושבים על שכר שופטים, התחושה הראשונה היא כבוד והדר.
אבל מאחורי הווילון, מאחורי הסמכות והגלימה, ישנה מערכת מורכבת של שיקולים, ועדות והחלטות.
מי הם אותם גורמים שמכריעים מה יקבלו אלה שמכריעים את גורלנו?
הוועדה המסתורית: מי יושב שם ומחליט על הכסף הגדול?
אז זהו, שמדובר לא במועדון סודי של שופטים בדימוס עם כובעי צילינדר.
ישנה ועדה ייעודית, רצינית ומכובדת, שאמונה על קביעת שכר השופטים (והדיינים).
קוראים לה "הוועדה הציבורית לקביעת שכר נושאי משרות שיפוטיות".
נשמע רשמי, נכון?
ובאמת כך זה.
הוועדה הזו מורכבת מאישים מכובדים, לעיתים פרופסורים לכלכלה, משפטנים בכירים לשעבר, ואנשי ציבור.
תפקידם הוא לא רק לקבוע מספרים, אלא גם לשקול שיקולים רחבים הרבה יותר.
הם צריכים לאזן בין הצורך לשמור על עצמאותה של הרשות השופטת, למשוך את המוחות הטובים ביותר, וגם להתחשב באקלים הכלכלי ובשכר הממוצע במגזר הציבורי.
לא פשוט בכלל.
זה כמו להיות שף שמנסה להכין את המנה המושלמת, כשכל אחד מהסועדים רוצה משהו אחר.
עצמאות שיפוטית: מחיר היוקרה או תנאי הכרחי למשחק הוגן?
אחד העקרונות המרכזיים שמנחים את קביעת השכר הוא הרצון לשמור על עצמאות שיפוטית.
למה זה כל כך חשוב?
כי אנחנו רוצים שהשופט יחשוב רק על החוק, הראיות והצדק, ולא על חשבון הבנק שלו, או על מה שמישהו בדרג פוליטי גבוה יותר אולי חושב.
שכר מכובד, כזה שמשקף את גודל האחריות והמעמד, נועד למנוע פיתויים.
זה לא רק "מחיר היוקרה", אלא תנאי הכרחי כדי שהמערכת כולה תהיה אמינה ושפויה.
במילים אחרות, שופט צריך להיות משוחרר מדאגות פרנסה, כדי שיוכל להתמקד אך ורק בעשיית צדק.
קל להגיד, קצת יותר מורכב ליישם.
שאלה ותשובה מהירה:
-
ש: האם שכר השופטים נקבע על ידי הממשלה?
ת: לא ישירות. השכר נקבע על ידי ועדה ציבורית בלתי תלויה, אם כי המלצותיה מוגשות לבסוף לאישור הממשלה או הכנסת. המטרה היא למזער השפעה פוליטית ישירה על השכר.
מספרים על השולחן: כמה שופט מתחיל באמת מרוויח (ומה הלאה)?
טוב, בואו נפסיק עם הפילוסופיה ונדבר תכל'ס. כסף.
המספרים משתנים מעת לעת, אבל המבנה נשאר יחסית קבוע.
כדאי לזכור, אלו נתונים נכון לכתיבת שורות אלה, והם יכולים להשתנות עם החלטות ועדות והצמדות למדד.
המסע מתחיל: שכר ההתחלה של שופט שלום טרי.
כשמשפטן מצליח לעבור את כל המשוכות הקשוחות ולהתמנות לשופט שלום, הוא אינו מתחיל עם שכר אסטרונומי מיידית.
השכר ההתחלתי של שופט שלום עומד בדרך כלל על סביבת ה-30,000-35,000 ש"ח ברוטו בחודש.
זה נשמע המון, נכון?
ולא נכחיש, זה אכן שכר מכובד.
אבל חשוב לזכור שמדובר באנשים עם תארים מתקדמים, ניסיון של שנים רבות כעורכי דין מצליחים או פרקליטים בכירים, ואחריות עצומה.
זה לא שכר של עובד צווארון כחול, וגם לא אמור להיות.
זה שכר שמשקף את ההשקעה העצומה בדרך, ואת הנטל העצום שמונח על הכתפיים.
הסולם המשפטי: מדרגות שכר וקידום בתפקידים.
מערכת השכר בישראל בנויה בצורה היררכית, ממש כמו מגדל קלפים, אבל חזק ויציב יותר.
יש מספר דרגות, ולכל אחת יש את טווח השכר שלה:
-
שופט בית משפט שלום: כאמור, מתחילים בסביבת ה-30-35 אלף ש"ח ברוטו, ועולים עם הוותק.
-
שופט בית משפט מחוזי: כאן אנחנו כבר קופצים למדרגה הבאה, עם שכר שנע בין 40,000 ל-50,000 ש"ח ברוטו ויותר, תלוי בוותק ובתפקיד (למשל, סגן נשיא).
-
שופט בית משפט עליון: הקודקוד של הפירמידה, השכר כאן כבר מטפס משמעותית, ונע בין 50,000 ל-60,000 ש"ח ברוטו ומעלה.
-
נשיאי בתי המשפט: נשיאי בתי המשפט (שלום, מחוזי, עליון) זוכים לתוספת שכר נכבדת המשקפת את התפקיד הניהולי והאחריות העצומה.
חשוב לזכור, אלו הם בסיסי השכר ברוטו.
אבל, כמו בכל תלוש שכר טוב, הסיפור לא נגמר כאן.
יש גם את "הדברים הקטנים" שמרכיבים את התמונה הגדולה.
שאלה ותשובה מהירה:
-
ש: האם שכר שופטים צמוד למדד?
ת: כן, שכר השופטים צמוד לשינויים בשכר הממוצע במגזר הציבורי, מה שמבטיח שלא יישחק משמעותית לאורך זמן, ושומר על כוח הקנייה שלהם.
לא רק שכר ברוטו: מה עוד יש בתלוש (שלא רואים בטבלאות)?
אם חשבתם שדיברנו על הכל, תחשבו שוב.
כי תלוש שכר, במיוחד כזה של משרה בכירה, הוא כמו בצל – יש בו שכבות על גבי שכבות.
מעבר לשכר הברוטו, ישנם מגוון הטבות ותנאים נלווים שהופכים את התמונה למורכבת ועשירה יותר.
חבילת הפנסיה המובטחת: רשת ביטחון של זהב?
אחד הנדבכים המשמעותיים ביותר בשכר השופטים הוא הפנסיה התקציבית.
בעוד רובנו עברנו כבר מזמן לפנסיה צוברת, השופטים עדיין נהנים ממסלול "של פעם".
זה אומר שהפנסיה שלהם מובטחת מתקציב המדינה, ולא תלויה בתשואות השוק.
הם פורשים עם פנסיה נדיבה ביותר, ולרוב גבוהה משמעותית ממה שמקובל במגזר הפרטי או הציבורי החדש.
מדובר ברשת ביטחון פיננסית חזקה במיוחד, שמאפשרת שקט נפשי משמעותי גם לאחר סיום תפקידם.
זה בהחלט לא דבר של מה בכך.
הטבות נוספות שמשלימות את התמונה: רכב, השתלמויות ו… יוקרה?
מעבר לפנסיה, שופטים זכאים לשלל הטבות נלוות, שמוסיפות לשכר הכולל שלהם ערך רב:
-
רכב צמוד: בדרך כלל רכב ליסינג בתנאים מעולים, הכולל את כל ההוצאות הנלוות.
-
השתלמויות והכשרות: המדינה משקיעה רבות בפיתוח מקצועי של השופטים, באמצעות השתלמויות בארץ ובחו"ל.
-
קופות גמל והשתלמות: בדומה למגזר הציבורי, גם שופטים נהנים מהפרשות נדיבות לקופות גמל וקרנות השתלמות.
-
הוצאות אירוח ותדמית: כיאה למעמדם, ישנן לעיתים הטבות עבור הוצאות הקשורות לתדמית ואירוח.
-
מעמד חברתי: אמנם לא נכנס לתלוש השכר, אך המעמד החברתי, הכבוד וההערכה שמגיעים עם התפקיד הם הטבה "לא חומרית" שקשה לכמת, אך חשובה לא פחות.
כך שכשמסתכלים על "כמה מרוויח שופט", צריך לחשוב על חבילה שלמה, לא רק על שורת הנטו בתלוש.
זו חבילה שמטרתה להבטיח אי תלות, שקט נפשי, ובעיקר – למשוך את הטובים ביותר אל המשרה התובענית הזו.
שאלה ותשובה מהירה:
-
ש: האם שופטים זכאים לשעות נוספות או כוננויות?
ת: באופן כללי, לא. שופטים נחשבים למשרות אמון שאינן מוגבלות בשעות עבודה. השכר כולל את כל היבטי העבודה, ואין תשלום נוסף עבור שעות חריגות או כוננויות.
ההשוואה הגדולה: איך השופט הישראלי עומד מול העולם? (האם אנחנו מוקד קנאה?)
טוב, אחרי שצללנו לכיס המקומי, בואו נרים לרגע את הראש ונביט מעבר לים.
איך השכר של השופטים שלנו מתייחס לשכר של עמיתיהם במדינות אחרות, דמוקרטיות ומפותחות?
האם אנחנו נחשבים מוקד קנאה, או שאולי יש לנו עוד לאן לשאוף?
תפוחים ותפוזים? האתגר בהשוואה בינלאומית.
השוואת שכר בין מדינות היא תמיד משימה מורכבת.
יש לקחת בחשבון את יוקר המחיה, את רמת השכר הממוצעת באותה מדינה, את מבנה המס, ואת ההטבות הנלוות.
מה שנראה כמו שכר גבוה במדינה אחת, יכול להיות ממוצע לגמרי באחרת.
ועם זאת, אפשר לומר באופן כללי:
שכר השופטים בישראל נחשב לתחרותי והוגן ביחס למדינות דמוקרטיות מפותחות רבות, במיוחד באירופה.
הוא לא בהכרח הגבוה ביותר בעולם (לדוגמה, בארה"ב שכר השופטים הפדרליים יכול להיות גבוה יותר), אבל הוא בהחלט ממצב את השופט הישראלי ברמה מכובדת מאוד.
זה מאפשר למשוך כישרונות מובילים למערכת, ולשמר את רמת המקצועיות הגבוהה הנדרשת.
הרי לא נרצה שאנשי המשפט הטובים ביותר יעדיפו להישאר במגזר הפרטי הרווחי על פני הגלימה.
זו תחרות לא קלה.
שאלה ותשובה מהירה:
-
ש: האם שופטים בישראל יכולים לעבוד גם במגזר הפרטי במקביל?
ת: בשום פנים ואופן לא. שופטים מנועים מלעסוק בכל עבודה נוספת, פרטית או ציבורית, על מנת לשמור על עצמאותם ועל מראית העין של אי תלות ויושרה.
האם השכר משפיע על איכות השיפוט? דילמת הכיס והכבוד.
זאת שאלת מיליון הדולר, או במקרה שלנו, שאלת מיליוני השקלים.
האם יש קשר ישיר בין גובה השכר לבין איכות פסקי הדין, או שזו סתם דרך "לפנק" את מי שבמילא יושבים בכיסאות המכובדים?
למשוך את הטובים ביותר: ההיגיון שמאחורי השכר הנדיב.
התשובה, במילה אחת, היא כן.
ובכמה מילים – זה מורכב.
הרציונל העיקרי מאחורי שכר גבוה יחסית לשופטים הוא כפול:
-
משיכת כישרונות: כדי למשוך את עורכי הדין, הפרקליטים והמשפטנים המבריקים ביותר, אלה שיכולים להרוויח הרבה יותר במגזר הפרטי, צריך להציע להם חבילת תגמול אטרקטיבית.
היכולת להביא למערכת אנשים חדים, מנוסים ואינטליגנטיים היא קריטית לאיכות הצדק שאנו מקבלים.
-
שימור עצמאות ויושרה: כפי שדיברנו קודם, שכר הולם מפחית פיתויים.
שופט שאינו צריך לדאוג לפרנסתו, חופשי יותר לקבל החלטות על בסיס החוק והראיות בלבד, ללא חשש מלחצים חיצוניים.
זהו מנגנון הגנה חיוני לדמוקרטיה.
השופטים אינם מחפשים להתעשר, ורבים מהם עושים ויתור כלכלי משמעותי כדי לשרת במערכת.
אבל עלינו להבטיח שהוויתור הזה לא יהיה בלתי אפשרי, ושהמשרה תישאר אטרקטיבית מספיק כדי למשוך את המצוינים שבנו.
זו ההשקעה שלנו במערכת המשפט – ובעתיד של כולנו.
השופט כעובד ציבור: איזונים ובלמים בתקציב המדינה.
חשוב לזכור שהשופטים הם, בסופו של דבר, עובדי ציבור.
שכרם מגיע מקופת המדינה, ועל כן הוא נתון גם לפיקוח ציבורי ושיקולים תקציביים רחבים יותר.
יש איזונים ובלמים, דיונים והתלבטויות, וכל החלטה בנוגע לשכרם אינה מתקבלת בחלל ריק.
הדיון הציבורי סביב שכרם הוא חשוב ולגיטימי, והוא מסייע לשמור על שקיפות ואחריות.
הוא מזכיר לנו שהכסף מגיע מהכיסים של כולנו.
אבל בסופו של יום, המטרה היא אחת: להבטיח מערכת משפט חזקה, עצמאית, ואיכותית.
ושכר הולם הוא בהחלט חלק בלתי נפרד מהמשוואה הזו.
שאלה ותשובה מהירה:
-
ש: האם שופטים מקבלים בונוסים על "ביצועים" כמו במגזר הפרטי?
ת: חד משמעית לא. מערכת המשפט פועלת על בסיס עקרונות של יושרה, אובייקטיביות ואי תלות, ולא על יעדים כמותיים. מתן בונוסים היה עלול ליצור תמריצים לא רצויים ולפגוע בעצמאות השיפוטית.
-
ש: מה לגבי שופטים בדימוס? האם הם ממשיכים לקבל שכר?
ת: שופטים בדימוס מקבלים פנסיה נדיבה, כאמור, אך לא שכר. חלקם עשויים לעסוק בבוררות, גישור או ייעוץ משפטי (לאחר תקופת צינון), אך זהו כבר שכר מעבודה חדשה ולא המשך שכר שיפוטי.
הסוף הטוב: אז מה למדנו על הסודות של תלוש השופט?
אז הנה הגענו לסוף המסע המרתק שלנו אל מעמקי תלוש השכר של השופטים בישראל.
גילינו שהסיפור רחוק מלהיות פשוט כמו מספר אחד גדול.
הבנו את המורכבות שבקביעת השכר, את הגורמים המשפיעים, ואת המנגנונים שנועדו לשמור על מערכת צודקת ועצמאית.
ראינו שהשכר ההתחלתי, שעשוי להיראות גבוה, הוא למעשה תגמול על מסלול חיים ארוך של השכלה, ניסיון ואחריות כבירה.
למדנו גם שהשכר הברוטו הוא רק קצה הקרחון, ומתחת לפני השטח מסתתרות הטבות משמעותיות כמו פנסיה תקציבית ורכב צמוד, שהופכות את חבילת התגמול לשלמה ואטרקטיבית עוד יותר.
הכי חשוב, הבנו שהשכר הזה אינו "פינוק" אלא השקעה.
השקעה בעצמאות הרשות השופטת, ביכולת שלה למשוך את המוחות המשפטיים המבריקים ביותר, וביכולתם של השופטים שלנו להתמקד בעשיית צדק ללא דאגות פרנסה מיותרות.
בפעם הבאה שתראו שופט, או תשמעו על פסיקה משמעותית, תוכלו להבין קצת יותר טוב את המנגנונים הכלכליים והחברתיים שמאחורי הגלימה.
כי מערכת משפט חזקה היא נדבך יסוד בדמוקרטיה שלנו, והבנה טובה יותר של אופן תפעולה – כולל ההיבטים הפיננסיים – רק מחזקת את אמון הציבור בה.
ועכשיו אתם, קוראי המגזין החדים, יודעים את כל הסודות.
אז בפעם הבאה שתתקלו במישהו שתוהה "כמה שופט מרוויח?", תוכלו לתת לו שיעור מעמיק, עם חיוך קטן של מי שיודע את האמת המורכבת והמרתקת.