עריקות והשתמטות מה ההבדל

כל נער ונערה בישראל מחויבים לפי החוק לשרת בצבא. גיל הגיוס הוא בגיל 18, אז הנערים מסיימים את חובותיהם הלימודיות בבית הספר לאחר כל המבחנים והבגרויות, ומחכים לזמן בו הם צריכים להגיע ללשכת הגיוס ולהתגייס לשירות הצבאי.

ישנם כאלו הבוחרים שלא לשרת בצבא מטעמי דת או סיבות אחרות, ולכן קיימת האפשרות עבורם לשרת את המדינה כחוק בדרך אחרת. השירות הלאומי הוא אלטרנטיבה לאלו שלא נמצאים מתאימים לגיוס לשירות הצבאי. השירות הלאומי נערך לרוב במסגרות חינוכיות, רפואיות או שירותי רווחה.

אך יש כאלו הבוחרים לא להתגייס לשירות הצבאי וגם לא לשירות הלאומי, לכך יש השלכות רבות מאוד.

מהי השתמטות מהצבא

שלבי הגיוס לצבא מתחילים כבר מגיל 16, אז כל נער ונערה בישראל מקבלים לביתם צו גיוס ראשון בו הם מזומנים ללשכת הגיוס לצורך מבדקים שונים. המבדקים האלו נועדו לבחון את הכשירות של כל אחד לשירות צבאי, וכך לשיבוץ ביחידות צבאיות בהתאם.

נערים ונערות הבוחרים שלא להגיע לשלבי הגיוס ללא הצהרה מוצדקת על כך, נחשבים כמשתמטים מהצבא. גם כאלו שעברו את כל שלבי המבדקים אך לא הגיעו ליום הגיוס עצמו, נחשבים כמשתמטים.

מהי עריקות מהצבא

בשונה ממשתמטים מהצבא, עריקים אלו חיילים שכבר התחיילו ונחשבים כחלק מהמערכת הצבאית. ישנם סוגים שונים של עריקים – עריק בקו"ם זה חייל שעבר את המיונים והמבדקים אך לא התייצב ביום הגיוס ליחידה שנקבעה לו.

עריק יחידה הוא חייל שהתחיל את הטירונות ואף סיים אותה, אך בחר שלא להתייצב ביחידה שנקבעה לו לאחר הטירונות. בנוסף יש גם עריק מילואים, זהו חייל שסיים את שירות החובה אך לא התייצב במועד הנקבע לו לשירות מילואים. מכיוון שחייל מילואים עדיין מחויב כלפי שירות המדינה גם לאחר שירות החובה, הוא נחשב כעריק.

ייצוג על ידי עורך דין

כל חייל שבוחר לא להתגייס לשירות הצבאי מסיבה כזו או אחרת, חייב להמציא לכך את כל האישורים הנדרשים ולא פשוט להחליט ביום בהיר לא להגיע לצבא. גם עריקים וגם משתמטים מוכרחים להתייעץ עם עורך דין צבאי בנוגע למצבם, כדי לא להגיע למצב של רישום פלילי ואף מאסר.