איך עושים חישוב הצמדה למדד המחירים לצרכן

איך המספרים שאנחנו שומעים בחדשות על המדד משפיעים לנו על הכיס?

המדד הזה שכולם מדברים עליו. מה הוא בעצם רוצה?

שמעתם פעם מישהו אומר "המדד עלה ב-0.4%" ואז עבר לדבר על מזג האוויר? או שקראתם בכותרת "המדד הגבוה מזה שנה!"? אבל מה זה באמת "המדד"? ומי בכלל מצמיד אליו דברים? אז המדד הזה, או בשם המלא שלו מדד המחירים לצרכן, הוא מדידה חודשית של שינויי המחירים במשק. כלומר, האם המחירים שאנחנו משלמים על קוטג', גז, דלק, שכירות או טיפול אצל רופא שיניים – עלו או ירדו?

מודדים את זה בכל חודש באמצעות סל צריכה ממוצע, שנבנה לפי הרגלי הקנייה של משקי הבית במדינה. כבר עכשיו אפשר להבין למה מדובר בנושא ששווה להכיר גם אם אתם לא רואי חשבון שרוטים על אקסלים. חישוב ההצמדה למדד המחירים לצרכן משפיע על החזרי המשכנתא, דמי השכירות, תשלומים של קרנות ועוד.

אז רגע, איך עושים את החישוב הזה? לא צריך דוקטורט!

הצמדה למדד היא שיטה לעדכן סכומים לפי שינויי המחירים. לדוגמה, אם השכר שלכם מוצמד למדד – ייתכן שתקבלו העלאה אוטומטית כשיש אינפלציה. קל להבין למה זה חשוב, אבל החישוב? הרבה פחות מפחיד ממה שחושבים.

יש לנו נוסחאות, אבל לא מדובר בפיזיקה גרעינית

הנוסחה הבסיסית להצמדה פשוטה בצורה כמעט מתסכלת:

• סכום מוצמד = סכום בסיס × (מדד נוכחי / מדד בסיס)

כאשר:

• ה"סכום בסיס" הוא הסכום המקורי שבו התחשבנתם (משכנתא, חוזה שכירות וכו')
• מדד הבסיס הוא המדד מהחודש שבו התחייבתם לתשלום (נניח ינואר 2021)
• מדד נוכחי הוא המדד של החודש שעבורו אתם עורכים את ההתחשבנות (נניח פברואר 2024)

הנה דוגמה: נאמר שסכום החוזה שלכם הוא 5,000 ש"ח, ונחתם בינואר 2021, כשהמדד היה נגיד 100. ובפברואר 2024 המדד טיפס ל-108. החישוב:

5,000 × (108 / 100) = 5,400 ש"ח

ועכשיו תעשו פרצוף מופתע – מזל טוב, החוזה התייקר ב-8%! וזה בלי שאף אחד הפעיל קסמים.

3 מצבים נפוצים שבהם משתמשים בהצמדה למדד (כן, גם אתם!)

1. משכנתאות

הלב של הרבה משפחות בישראל נמצא במשכנתא. ואם לקחתם הלוואה צמודת מדד – כל עלייה במחירים תגדיל גם את קרן ההלוואה שלכם! מזל שהריבית משפיעה בחזית אחרת, אבל חשוב להבין איך הצמדה למדד מוסיפה לעלות הכוללת.

2. חוזי שכירות

המון חוזי שכירות כוללים סעיף של הצמדה למדד. המשמעות? בעל הבית יכול לעדכן את השכירות כל שנה לפי המדד. לפעמים זה רק כמה שקלים, ולפעמים – אחוז שלם שמצטבר מהר מאוד…

3. תשלומי קצבאות, גמלאות וקנסות

גם הביטוח הלאומי משחק במשוואה – קצבאות רבות מוצמדות למדד. אותו דבר לגבי פיצוי לפי פסקי דין, דוחות תנועה מסוימים ועוד. למעשה – גם מי שמקבל וגם מי שמשלם צריך לעקוב אחר ההתעדכנות הזו.

5 שאלות שאנשים תמיד שואלים (וסוף סוף תשובות!)

שאלה 1: איפה רואים בכלל את המדד?

באתר של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). המדד מתפרסם כל 15 לחודש עבור החודש הקודם.

שאלה 2: מה ההבדל בין מדד חיובי לשלילי?

מדד חיובי = המחירים עלו. מדד שלילי = המחירים ירדו. פשוט מאוד – אבל ההשפעות יכולות להיות עצומות!

שאלה 3: המדד משפיע גם על חוזים בדולרים?

לא ממש. חוזים במט"ח בדרך כלל מוצמדים לשערי הדולר/אירו. אבל אפשר כן לשלב הצמדה כפולה אם ממש אוהבים פורמליסטיקה.

שאלה 4: האם כל שינוי מדד משפיע מיד?

לא תמיד. בחלק מהחוזים יש "רצפה", כלומר משאירים הצמדה רק כשהמדד עולה – אבל לא כשיורד. משתלם רק לצד אחד…

שאלה 5: אם המדד יורד – אני משלם פחות?

תלוי בחוזה, מה כתוב שם. אם יש הצמדה "חד צדדית", אתם תגלו שהחיים פחות הוגנים ממה שקיוויתם.

ואם אתם רוצים להיות חכמים יותר ב-5 דקות…

עד כאן – לא קסם, לא חישוב שמצריך מחשבון גרפי מתקדם. כשמבינים איך חישוב הצמדה למדד עובד, פתאום חוזים שנראו כמו סינית – נשמעים כמעט הגיוניים. כל אחד מאיתנו מושפע מהמדד בצורה כזו או אחרת: כשאנחנו קונים חבילה בסופר, כשאנחנו חותמים על חוזה שכירות, וכמובן – כשאנחנו מתכננים את העתיד הכלכלי שלנו.

אז פעם הב