איפה כדאי להשקיע 100 אלף שקל: מדריך להשקעה חכמה

השקעת 100,000 שקל: איפה הכסף שלכם יעשה את הטיול הכי מעניין?

אוקיי, אז נחתה לכם משימה מעניינת. יש לכם סכום לא מבוטל – 100 אלף שקל – שיושב לו איפשהו. אולי בחשבון העובר ושב, אולי בפיקדון שרק בקושי מכסה את האינפלציה. המחשבה הראשונה שעוברת בראש? "מה עושים איתו עכשיו?".

ובכן, אתם לא לבד.

הסכום הזה, 100,000 שקל, הוא קצת כמו נקודת מפנה פיננסית עבור רבים. זה מספיק כדי להרגיש שיש לכם משהו ביד, משהו שאפשר באמת לעשות איתו עניין, אבל גם לא כל כך הרבה שאתם יכולים פשוט לזרוק אותו על הדבר הראשון שנראה זוהר.

זה בדיוק הסכום שמצריך חשיבה אסטרטגית. אתם רוצים שהוא יעבוד בשבילכם, נכון? שלא יתייבש לו בשמש הכלכלית, אלא יעשה טיול אקזוטי שיחזור עם מזוודות מלאות ב… ובכן, בכסף נוסף. זו המטרה.

המדריך הזה נועד בדיוק בשבילכם. נשבור פה קצת מיתוסים, נסתכל על האפשרויות בעיניים מפוכחות (וקצת משועשעות, כי למה לא?), וניתן לכם את הכלים להחליט איפה הכסף שלכם יכול ליהנות הכי הרבה מהמסע שלו. בלי בולשיט, רק תכלס.

מוכנים להתחיל את הטיול הפיננסי שלכם? יאללה, נתחיל.

השלב שכולם מדלגים עליו – למה לא כדאי לכם?

לפני שאתם בכלל חושבים לפתוח חשבון השקעות או להתקשר לברוקר (אל תתקשרו עוד, יש זמן!), יש כמה שיעורי בית קטנים, אבל סופר חשובים, שצריך לעשות. תחשבו על זה כעל הכנת הדרכון והוויזה לפני הנסיעה. בלעדיהם? לא תגיעו לשום מקום, או שתגיעו ותסתבכו.

מי אתם בכלל, כסף יקר? – בדיקה עצמית פיננסית

ה-100 אלף שקל האלה הם חלק מהתמונה הגדולה שלכם. הם לא עומדים בוואקום. אז הדבר הראשון הוא להסתכל במראה הפיננסית. מה המצב הכללי? יש חובות? (בטח שיש חובות, למי אין?).

החובות היחידים שאמורים ממש להדאיג אתכם בשלב הזה הם כאלה עם ריבית גבוהה. מינוס בבנק, הלוואות מהירות ויקרות. אם יש לכם חובות כאלה, לרוב כדאי קודם לסגור אותם לפני שמשקיעים. התשואה שתקבלו על ההשקעה, במיוחד לטווח קצר, כמעט תמיד תהיה נמוכה יותר מהריבית שאתם משלמים על החובות הרעים האלה. אז תכלס, לסגור חוב יקר זה כמו לקבל תשואה בטוחה גבוהה.

עוד נקודה קריטית: קרן חירום. לפני שכל הכסף הולך להשקעה, אתם חייבים שיהיה לכם סכום בצד למקרי חירום. פיטורים, הוצאה רפואית לא צפויה, תיקון אוטו דרמטי. כמה? בדרך כלל ממליצים על 3 עד 6 חודשי הוצאות מחיה. הסכום הזה צריך להיות נזיל לחלוטין, כלומר, בחשבון בנק או בפיקדון קצר טווח שלא לגעת בו. 100 אלף שקל יכולים להיות בסיס נהדר לקרן חירום כזו, או שמה שיש לכם כבר בבנק מספיק ותוכלו להשקיע את הכל.

תשאלו את עצמכם בכנות:

• כמה חובות בריבית גבוהה יש לי, ואפשר לסגור מהסכום הזה?
• האם יש לי כבר קרן חירום שמכסה כמה חודשי הוצאות?
• האם אני צריך חלק מה-100 אלף שקל האלה בעתיד הקרוב (שנה-שנתיים)?

אם התשובה לאחת השאלות הראשונות היא "כן", אולי כל ה-100 אלף או חלקם צריכים ללכת קודם לשם. אם התשובה לשלישית היא "כן", החלק הזה צריך להישאר נזיל ולא מושקע בהשקעה שאינה נזילה או תנודתית מדי לטווח קצר.

מה אתם רוצים כשהכל ייגמר? טוב, כשההשקעה תסתיים! – הגדרת מטרות ולוחות זמנים

בשביל מה אתם משקיעים את הכסף הזה? זה נשמע שאלה פשוטה, אבל התשובה משפיעה דרמטית על ההחלטות שתקבלו. האם אתם חוסכים לפנסיה (עוד 20-30 שנה)? לבית (עוד 5-10 שנים)? ללימודים של הילד (עוד 10-15 שנים)? או אולי סתם רוצים שהכסף יעבוד קצת כי חבל עליו (טווח לא מוגדר, אולי בינוני)?

טווח הזמן הוא פקטור קריטי. ככל שטווח הזמן ארוך יותר, אתם יכולים להרשות לעצמכם לקחת סיכון גבוה יותר, כי יש לכם זמן להתאושש מירידות בשווקים. השקעות בסיכון נמוך בדרך כלל מניבות תשואה נמוכה יותר, ומתאימות לטווחים קצרים יותר או לחלק מהתיק שמיועד לקרן חירום.

מעבר לזמן, יש את עניין הסיכון. עד כמה אתם מוכנים "להרגיש" את ההשקעה בבטן? האם ירידה של 10% או 20% בשווי תיק ההשקעות תגרום לכם להתקף חרדה לילי, או שתמשכו בכתפיים ותזכרו שאתם משקיעים לטווח ארוך וזה חלק מהעניין? היכולת לעמוד בסיכון, או "סבילות לסיכון" (Risk Tolerance), היא אישית לחלוטין. אל תשקיעו בנכסים שרמת התנודתיות שלהם (Volatility) גבוהה יותר ממה שאתם מסוגלים נפשית לספוג. זה יוביל להחלטות פאניקה גרועות ברגע האמת.

אז תגדירו:

• מהי המטרה המרכזית של ההשקעה?
• מהו לוח הזמנים המשוער להשגת מטרה זו?
• מהי רמת הסיכון שאני מרגיש נוח איתה (נמוכה, בינונית, גבוהה)?

הבנה ברורה של הנקודות האלה תפשט משמעותית את תהליך קבלת ההחלטות בהמשך.

הריצה המסוכנת או ההליכה הבטוחה? על סיכון, תשואה, וקצת אדרנלין

בעולם ההשקעות, סיכון ותשואה הולכים יד ביד, כמו זוג שרב כל הזמן אבל לא יכול אחד בלי השני. ככל שאתם לוקחים יותר סיכון, הפוטנציאל לתשואה גבוהה יותר גדל, אבל גם הסיכוי להפסדים משמעותיים עולה בהתאם. ולהפך. יש לזה אפילו שם: "קשר סיכון-תשואה". מפתיע, אה?

ממפגש אקראי ברחוב ועד קפיצת באנג'י – איפה אתם על הסקאלה?

בואו נשים את האפשרויות על סקאלת הסיכון, מהנמוך ביותר (מפגש אקראי עם שכן, נניח) ועד הגבוה ביותר (טוב, אולי קפיצת באנג'י זה יותר סיכון מרוב ההשקעות, אבל אתם מבינים את הרעיון):

• סיכון נמוך מאוד: פיקדונות בנקאיים, אגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח. הכסף שלכם די בטוח, אבל התשואה? בדרך כלל די עלובה. בקושי מכסה את האינפלציה הטבעית, ולפעמים אפילו לא. מתאים לכסף שצריך להיות נזיל ובטוח ב-100% (קרן חירום).
• סיכון נמוך-בינוני: קרנות כספיות, אגרות חוב ממשלתיות ארוכות טווח, אגרות חוב קונצרניות של חברות יציבות מאוד. קצת יותר פוטנציאל תשואה, קצת יותר תנודתיות. הסיכון העיקרי הוא שינויים בריבית או בעיות נקודתיות בחברה שהנפיקה את האג"ח (סיכון אשראי).
• סיכון בינוני-גבוה: מניות של חברות גדולות ויציבות, קרנות סל (ETFs) על מדדי מניות רחבים (כמו S&P 500, ת"א 125), קרנות נאמנות מפוזרות. כאן כבר יש פוטנציאל תשואה משמעותי יותר, אבל גם תנודתיות רצינית יותר. מחירי המניות עולים ויורדים בהתאם למצב הכלכלי, חדשות, סנטימנט שוק ומיליון דברים אחרים שאין לכם שליטה עליהם.
• סיכון גבוה: מניות של חברות קטנות או צמיחה (טכנולוגיה, ביומד), מטבעות קריפטו (אלה כבר באנג'י בלי חבל לפעמים), השקעות נדל"ן ישירות (דורשות הון גדול יותר בדרך כלל), קרנות גידור (לא רלוונטי ל-100 אלף שקל לרוב), השקעות אלטרנטיביות מסוימות. פוטנציאל התשואה כאן יכול להיות אדיר, אבל גם הסיכון למחוק חלק משמעותי מההשקעה, או את כולה, גבוה מאוד. לא לבעלי לב חלש, ובהחלט לא עם כסף שצריך בעתיד הקרוב.

לא לשים את כל הביצים בסלסילה אחת, אלא אם כן היא בלתי שבירה – וגם אז… – פיזור!

אם יש עיקרון אחד קדוש בעולם ההשקעות, זה פיזור (Diversification). הרעיון פשוט: אל תשימו את כל ה-100 אלף שקל שלכם על סוס אחד, גם אם הוא נראה כמו אלוף העולם. שימו אותם על כמה סוסים שונים, בתחרויות שונות, ואפילו בענפי ספורט שונים.

למה? כי כשסוס אחד נופל (וחברות או נכסים נופלים כל הזמן), סביר להניח שאחרים עדיין ירוצו יפה, ואולי אפילו ירוויחו מזה. פיזור מקטין את הסיכון הכולל של התיק שלכם מבלי לפגוע משמעותית בפוטנציאל התשואה לטווח ארוך. זה הדבר הכי חכם שאתם יכולים לעשות כדי להגן על הכסף שלכם.

עם 100 אלף שקל, פיזור מוחלט של קניית מניות בודדות בעשרות חברות שונות יהיה קשה ומסורבל (ויקר בעמלות). אבל פיזור *באמצעות* מכשירים פיננסיים מפוזרים הוא לא רק אפשרי, אלא מומלץ בחום. מיד נצלול לזה.

אוקיי, בואו נדבר תכלס: האפשרויות שעל השולחן – ומה הסיפור שלהן

אחרי שהבנתם את עצמכם (מצב פיננסי, מטרות, סיכון) ואת העקרונות (סיכון-תשואה, פיזור), הגיע הזמן להסתכל על הכלים האמיתיים בהם תוכלו להשתמש עם 100 אלף השקלים שלכם.

הכסף ישן בשקט? אולי קצת יותר מדי… – אפיקים בטוחים (לכאורה)

פיקדונות בנקאיים (פק"מ):

הכי פשוט, הכי בטוח. אתם מפקידים את הכסף לבנק לתקופה קצובה (חודש, שנה, חמש שנים), ומקבלים ריבית קבועה מראש. הסיכון כמעט אפסי. הבעיה? הריבית על פיקדונות, במיוחד בתקופות ריבית נמוכה, היא בדרך כלל נמוכה להחריד. היא כמעט אף פעם לא עוקפת את האינפלציה, מה שאומר שכוח הקנייה של הכסף שלכם נשחק בזמן שהוא בפק"מ. מתאים רק לחלק מקרן החירום, או כחניית ביניים קצרה מאוד.

אגרות חוב ממשלתיות ("ממשלתיות"):

אתם מלווים כסף לממשלה. הסיכון נמוך מאוד (הממשלה תמיד יכולה להדפיס עוד כסף כדי לשלם לכם, בתיאוריה). התשואה בדרך כלל קצת יותר גבוהה מפקדון, אבל עדיין לא מדהימה. קיימות באורכי חיים שונים ובסוגים שונים (צמודות מדד, שקליות). זה אפיק די בטוח, אבל שוב, לא מניב בדרך כלל תשואות שיספיקו למטרות צמיחה משמעותיות לטווח ארוך.

הבורסה: גן שעשועים למבוגרים או רכבת הרים בלתי נגמרת? – השקעה בשוק ההון

זה המקום שרוב האנשים חושבים עליו כשהם מדברים על "השקעות". שוק ההון מציע פוטנציאל תשואה גבוה יותר משמעותית לטווח ארוך, אבל גם תנודתיות וסיכון בהתאם. עם 100 אלף שקל, השקעה ישירה במניות בודדות יכולה להיות מוגבלת מבחינת פיזור (קשה לקנות מספיק מניות כדי לפזר סיכון עם סכום כזה, אלא אם כן מדובר בחברות זולות מאוד), והסיפור של בחירת מניות יכול להיות מורכב ולדרוש זמן ומחקר.

הבשורה הטובה: יש כלים מפוזרים ונגישים שפותרים את הבעיה הזו! הם הפתרון המושלם עבור 100 אלף שקל בשוק ההון:

קרנות סל (ETFs – Exchange Traded Funds):

תחשבו על זה כאילו אתם קונים סל שלם של מניות (או אג"ח, או סחורות) בעסקה אחת. קרן סל על מדד S&P 500, למשל, מחזיקה מניות של 500 החברות הגדולות בארה"ב. קניתם יחידה אחת? אתם מושקעים בפועל בכל החברות האלה, יחסית למשקל שלהן במדד. זה פיזור אוטומטי ומיידי!

היתרונות העיקריים של קרנות סל:

• פיזור: מובנה. קניתם קרן על מדד רחב? קיבלתם פיזור עצום בעסקה אחת.
• עלויות נמוכות: דמי הניהול של קרנות סל נמוכים מאוד יחסית לקרנות נאמנות מנוהלות אקטיבית. זה משמעותי לאורך זמן.
• נזילות: נסחרות בבורסה כמו מניה רגילה. אפשר לקנות ולמכור בקלות יחסית (בזמן המסחר).
• שקיפות: אתם יודעים בדיוק אילו נכסים הקרן מחזיקה.

עם 100 אלף שקל, אפשר לבנות תיק השקעות מפוזר מאוד על ידי רכישת מספר מצומצם של קרנות סל על מדדים שונים (למשל, מדד מניות עולמי, מדד אג"ח, אולי קצת מדד שווקים מתפתחים, בהתאם לרמת הסיכון שלכם). זה אחד האפיקים המומלצים ביותר למשקיעים מתחילים וגם מתקדמים עם סכומים כמו 100 אלף שקל ומעלה, במיוחד אם אתם משקיעים לטווח בינוני-ארוך.

קרנות נאמנות:

דומות לקרנות סל בכך שהן אוספות כסף ממשקיעים ומשקיעות אותו בסל נכסים מגוון. ההבדל העיקרי הוא שקרנות נאמנות רבות מנוהלות "אקטיבית" על ידי מנהל השקעות שמנסה "להכות את השוק". זה אומר שדמי הניהול שלהן בדרך כלל גבוהים יותר משמעותית מקרנות סל פסיביות. יש גם קרנות נאמנות "מחקות מדד" (פסיביות), שהן דומות יותר לקרנות סל ועם דמי ניהול נמוכים יותר. קרנות נאמנות גם מציעות פיזור טוב ומתאימות לסכומים כמו 100 אלף שקל.

איך בוחרים בין קרנות סל לקרנות נאמנות? בדרך כלל, לרוב המשקיעים הפרטיים, קרנות סל הן אופציה עדיפה בגלל העלויות הנמוכות יותר, במיוחד אם אתם בוחרים קרנות פסיביות על מדדים רחבים. מחקרים רבים הראו שלטווח ארוך, רוב מנהלי הקרנות האקטיביות מתקשים לעקוף את ביצועי המדד לאחר חישוב דמי הניהול.

החלום הישראלי? גם בהשקעה? – קצת על נדל"ן וחברים

לקנות דירה עם 100 אלף שקל בישראל? ברוב המקומות זה לא יספיק אפילו למקדמה מכובדת. השקעת נדל"ן ישירה דורשת בדרך כלל סכומים גדולים הרבה יותר וגם מגיעה עם כאבי ראש תפעוליים (שוכרים, תיקונים, מיסים). אבל! יש דרכים להשקיע בנדל"ן גם עם סכומים קטנים יותר, דרך שוק ההון או פלטפורמות מיוחדות:

קרנות ריט (REITs – Real Estate Investment Trusts):

חברות ציבוריות שמחזיקות, מפעילות או מממנות נדל"ן מניב (קניונים, משרדים, בנייני דירות, בתי מלון). אתם קונים מניות בחברה כזו, ובכך הופכים להיות בעלים "חלקיים" בתיק נדל"ן גדול ומגוון. זה כמו לקנות נדל"ן, אבל בבורסה, עם נזילות הרבה יותר גבוהה ועם פיזור מובנה (הקרן מחזיקה הרבה נכסים). פוטנציאל התשואה מגיע מעליית ערך הנכסים ותשואת שכירות שמחולקת לבעלי המניות (בדרך כלל מחלקות דיבידנדים גבוהים יחסית). זה אפיק שנותן חשיפה לנדל"ן ללא הצורך לקנות נכס פיזי.

השקעות נדל"ן ב-Crowdfunding (השקעות המונים):

פלטפורמות המאפשרות למספר רב של משקיעים "לחבור" יחד כדי להשקיע בפרויקט נדל"ן ספציפי (בנייה, שיפוץ, רכישת נכס מניב). אתם משקיעים סכום מסוים (יכול להתחיל מכמה עשרות אלפי שקלים) והופכים להיות שותפים בפרויקט. היתרון הוא נגישות להשקעות שהיו בעבר פתוחות רק למשקיעים גדולים. החסרונות? פחות נזיל מקרן ריט או מניות, והסיכון קשור לפרויקט ספציפי או למפעיל הפלטפורמה. דורש בדיקה מעמיקה של הפלטפורמה והפרויקט הספציפי.

יש עוד חברים במסיבה? – אפיקים פחות שגרתיים

עם 100 אלף שקל, האפשרויות העיקריות שבאמת הגיוניות למשקיע הפרטי (בניגוד למיליונרים או מוסדיים) הן שוק ההון והנדל"ן דרך כלים נגישים. אבל יש עוד אפיקים, שחשוב להכיר, גם אם הם פחות מתאימים לסכום הזה או דורשים הבנה מעמיקה יותר:

P2P Lending (הלוואות עמית לעמית):

אתם מלווים כסף לאנשים או עסקים אחרים דרך פלטפורמה אינטרנטית, ומרוויחים מהריבית שהם משלמים. הפלטפורמה מגשרת בין המלווים ללווים. זה אפיק אלטרנטיבי מעניין, עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר מפיקדונות, אבל גם עם סיכון אשראי (שהלווה לא יחזיר את ההלוואה). חשוב לפזר את ההשקעה על פני הרבה הלוואות קטנות כדי לצמצם את הסיכון הזה.

השקעה בעסקים פרטיים (לא בורסאיים):

דרך פלטפורמות Crowdfunding אחרות או השקעה ישירה בחברות סטארט-אפ או עסקים קטנים. זה יכול להיות מרתק ועם פוטנציאל אדיר, אבל הסיכון הוא בדרך כלל הגבוה ביותר מכל האפשרויות שדיברנו עליהן. רוב הסטארט-אפים נכשלים. מתאים רק לחלק קטן מאוד מהתיק, ורק אם אתם מבינים היטב את העסק או התחום.

שאלות נפוצות על השקעת 100 אלף שקל

ש: האם 100 אלף שקל זה מספיק כדי להתחיל להשקיע?

ת: בהחלט! זה סכום מצוין להתחיל איתו. הוא מאפשר גישה למגוון רחב של אפיקי השקעה, כולל כלים מפוזרים כמו קרנות סל וקרנות נאמנות, ומאפשר בניית תיק מגוון כבר מההתחלה.

ש: איזה אפיק השקעה הכי טוב ל-100 אלף שקל?

ת: אין "אפיק הכי טוב" אחד שמתאים לכולם. זה תלוי לחלוטין במצב הפיננסי שלכם, במטרות ההשקעה, בלוח הזמנים וברמת הסיכון שנוחה לכם. עבור רוב האנשים שמשקיעים לטווח בינוני-ארוך, שילוב של קרנות סל על מדדים גלובליים הוא נקודת התחלה מצוינת.

ש: האם כדאי לי להשקיע הכל בבת אחת או לפרוס את זה?

ת: מחקרים הראו שלטווח ארוך, השקעה חד פעמית של הסכום כולו (נקראת Lump Sum Investing) בדרך כלל מניבה תשואה גבוהה יותר, כי השוק בדרך כלל עולה לאורך זמן. עם זאת, אם אתם חוששים להיכנס לשוק כשהוא בשיא או שסתם פחות נוח לכם עם הרעיון, אפשר לפרוס את ההשקעה על פני מספר חודשים (נקרא Dollar-Cost Averaging – DCA). זה יכול להפחית את התנודתיות הפסיכולוגית, גם אם תיאורטית זה פחות אופטימלי.

ש: כמה עמלות אני אשלם על השקעת 100 אלף שקל?

ת: זה משתנה מאוד בין סוגי השקעות ופלטפורמות. בנקים בדרך כלל גובים עמלות ודמי ניהול גבוהים יותר מבתי השקעות או ברוקרים אינטרנטיים. בקרנות סל וקרנות נאמנות, דמי הניהול השנתיים יכולים לנוע משברירי אחוז (בקרנות סל פסיביות) ועד 1-2% ויותר (בקרנות נאמנות אקטיביות). יש גם עמלות קנייה/מכירה (לפעמים אין, תלוי איפה משקיעים). חשוב מאוד להשוות עמלות, כי הן אוכלות לכם את התשואה לאורך זמן.

ש: אני חייב להיות מומחה כדי להשקיע לבד?

ת: לא חייבים להיות וורן באפט, אבל בהחלט כדאי ללמוד את הבסיס. השקעה בקרנות סל פסיביות על מדדים רחבים נחשבת פשוטה יחסית ומצריכה הבנה מינימלית. אם אתם בוחרים לנהל את התיק לבד, יש המון מידע חינם באינטרנט (מקווה שהמאמר הזה הוא התחלה טובה!) וספרים שיכולים לעזור. אם אתם ממש לא רוצים להתעסק בזה, אפשר לשקול יועץ השקעות או מנהל תיקים (שמגיעים עם עלויות נוספות).

ש: מה קורה אם אני צריך את הכסף לפני שהשקעה "הבשילה"?

ת: תלוי איפה הכסף מושקע. כסף בפיקדון או קרן כספית נזיל בדרך כלל במהירות. מניות וקרנות סל/נאמנות הנסחרות בבורסה גם נזילות (אפשר למכור ביום מסחר). השקעות נדל"ן ישירות או דרך קראודפנדינג הן פחות נזילות משמעותית ויכול לקחת זמן רב לממש אותן, לפעמים עם "קנס" משמעותי. זו עוד סיבה להגדיר מטרות ולוחות זמנים ולהשאיר כסף שצפוי להיות נחוץ בטווח הקצר באפיקים נזילים ובטוחים.

ש: האם כדאי לשקול יועץ פיננסי?

ת: יועץ פיננסי יכול להיות נהדר אם אתם מרגישים אבודים, אין לכם זמן או שאתם פשוט מעדיפים שמישהו מקצועי יבנה וינהל לכם את התוכנית. ודאו שאתם עובדים עם יועץ אובייקטיבי (שאינו מקבל עמלות על מכירת מוצרים ספציפיים) והבינו את המודל העסקי שלו ואת העלויות. עם סכום של 100 אלף שקל, העלויות של יועץ או מנהל תיקים עשויות "לאכול" חלק משמעותי מהתשואה הפוטנציאלית, אז שקלו זאת בזהירות.

אז איך עושים את זה בפועל? המדריך לביצוע בלי כאב ראש – כמעט

החלטתם שאתם מוכנים לצאת לדרך. איפה פותחים חשבון? דרך מי משקיעים? יש כמה אופציות עיקריות:

איפה פותחים חשבון השקעות? בנק, ברוקר או משהו אחר לגמרי?

דרך הבנק:

האופציה הכי קלה ונגישה עבור רוב האנשים, כי כבר יש לכם חשבון שם. אתם יכולים לפתוח תיק השקעות דרך הבנק שלכם ולקנות את רוב המוצרים הפיננסיים (מניות, אג"ח, קרנות נאמנות, קרנות סל). הנוחות היא פקטור משמעותי. החיסרון העיקרי? העמלות! בנקים בדרך כלל יקרים יותר משמעותית מבתי השקעות או ברוקרים ייעודיים.

דרך בית השקעות או ברוקר אינטרנטי:

חברות שההתמחות העיקרית שלהן היא שוק ההון. הן מציעות פלטפורמות מסחר מתקדמות יותר, מגוון רחב יותר של מוצרים פיננסיים (למשל, גישה נוחה יותר לבורסות זרות וקרנות סל זרות – ETFs אמריקאים למשל, שנחשבים זולים ומפוזרים במיוחד). היתרון הגדול ביותר? עמלות נמוכות משמעותית מהבנקים, גם על קנייה/מכירה וגם דמי ניהול שנתיים (אם יש). זה יכול לחסוך לכם אלפי שקלים לאורך שנים.

החיסרון? צריך לפתוח חשבון חדש, וזה קצת בירוקרטיה. הפלטפורמה יכולה להיות פחות אינטואיטיבית בהתחלה למי שלא רגיל. אבל לרוב המשקיעים שרוצים לחסוך בעלויות ולשלוט בהשקעות שלהם, זו האופציה העדיפה.

דרך קופת גמל להשקעה / פוליסת חיסכון:

אלה לא חשבון השקעות קלאסי אלא מוצרי חיסכון והשקעה שצוברים פופולריות. הם מאפשרים להשקיע במגוון רחב של מסלולים (תלוי ברמת הסיכון שאתם בוחרים), והיתרון הגדול הוא דחיית מס רווחי הון – אתם משלמים מס רק כשתמשכו את הכסף, ולא על רווחים פנימיים בתוך הקופה. זה יתרון עצום לטווח ארוך! יש גם הטבות מסוימות למשיכה כקצבה בגיל פרישה. ל-100 אלף שקל, זו יכולה להיות אופציה מצוינת, במיוחד אם אתם משקיעים לטווח ארוך ורוצים ליהנות מיתרונות המס.

איך לבחור? השוו עמלות, שירות לקוחות, וקלות השימוש בפלטפורמה. ל-100 אלף שקל, בית השקעות או ברוקר אינטרנטי, או קופת גמל להשקעה, יהיו בדרך כלל עדיפים על הבנק מבחינת עלויות.

עמלות, מיסים, וכל מה שמנסה לגנוב לכם את הכסף בשקט… – חשבון פשוט

זכרו: כל שקל שאתם משלמים בעמלות או במיסים הוא שקל שלא עובד בשבילכם. חשוב להבין את מבנה העמלות בכל פלטפורמה ואפיק השקעה. חפשו עלויות נמוכות. ההבדל של חצי אחוז או אחוז בדמי ניהול יכול להצטבר לסכומים אדירים לאורך שנים.

בישראל, מס רווחי הון על רווחים מהשקעות בשוק ההון הוא 25%. בקופת גמל להשקעה המס הזה נדחה עד למשיכה, מה שנותן יתרון משמעותי ב"ריבית דריבית" על הכסף שאתם לא משלמים עליו מס מיד.

טיפ מומחה (שלא יעלה לכם כסף!): השקיעו דרך ברוקרים או בתי השקעות עם עמלות נמוכות, והעדיפו קרנות סל פסיביות עם דמי ניהול מינימליים. זה ישפיע דרמטית על התשואה הסופית שלכם לאורך זמן.

הראש הנכון להשקעה: לא לעשות שטויות כשהשוק עצבני!

ההשקעה הטובה ביותר היא כזו שיש לכם את הראש להתמודד איתה. השווקים עולים ויורדים. זה טבעי, זה קורה, וזה ימשיך לקרות. כשיש ירידות, אנשים נוטים להיכנס לפאניקה, למכור הכל בהפסד, ובכך "לממש" את ההפסד במקום לחכות שהשוק יתאושש. אל תהיו האנשים האלה!

לא להיבהל מכל פיפס בשוק! – משמעת והסתכלות ארוכת טווח

השקעה בבורסה לטווח קצר היא בדרך כלל סוג של הימור. לטווח ארוך (5-10 שנים ומעלה), הסטטיסטיקה ההיסטורית תומכת באפיקי מניות מפוזרים. תהיה תנודתיות בדרך, אבל הסיכוי שהשווי יעלה לאורך זמן גבוה משמעותית.

אם אתם משקיעים לטווח ארוך, אל תבדקו את חשבון ההשקעות שלכם כל יום! או אפילו כל שבוע. הסתכלו על זה אחת לחודש, אחת לרבעון. זה יעזור לכם להימנע מתגובות פאניקה לתנודות קצרות טווח שאינן רלוונטיות למטרות ארוכות הטווח שלכם.

אסטרטגיית "קנה והחזק" (Buy and Hold) – קנו סל מפוזר של נכסים (למשל, קרנות סל) והחזיקו אותם לאורך שנים, כמעט בלי לגעת בהם. זו אסטרטגיה פשוטה להפליא, משעממת לפעמים, אבל הוכחה כיעילה מאוד לטווח ארוך.

דבר נוסף שכדאי לעשות הוא איזון מחדש (Rebalancing) של התיק מדי פעם (אחת לחצי שנה או שנה). אם הגדרתם שאתם רוצים 80% מניות ו-20% אג"ח, ושווי המניות עלה מאוד והיחס השתנה ל-90/10, מכרו קצת מניות וקנו אג"ח כדי לחזור ליחס המקורי. זה עוזר לשמור על רמת הסיכון הרצויה לכם ולא לכסף "לברוח" לאפיקים מסוכנים יותר באופן לא מבוקר.

גם אחרי שהשקעתם: יש עוד מה ללמוד? – תמיד!

עולם הפיננסים משתנה כל הזמן. כלים חדשים צצים, מיסים משתנים, ומוצרים חדשים מופיעים. הקפידו להישאר מעודכנים, לקרוא מאמרים (מגזינים כלכליים, למשל?), להקשיב לפודקאסטים פיננסיים טובים, ולהמשיך ללמוד. ככל שתדעו יותר, ההחלטות שתקבלו יהיו טובות יותר, ופחות סיכוי שתפלו קורבן להבטחות שווא או טרנדים חולפים.

לסיכום, איפה הכסף שלכם נוסע?

ה-100 אלף שקל שלכם הם הזדמנות מצוינת לגרום לכסף לעבוד בשבילכם, במקום שהוא פשוט יישב וייחכה. ראינו שיש דרכים רבות לעשות את זה, החל מהאפיקים הבטוחים (והמשעממים) כמו פיקדונות, ועד האפשרויות המלהיבות יותר בשוק ההון והנדל"ן (דרך כלים נגישים).

המפתח להשקעה חכמה עם הסכום הזה הוא להתחיל עם עצמכם: להבין את המצב הפיננסי, להגדיר מטרות, לוחות זמנים, ורמת סיכון נוחה. לאחר מכן, לבחור את האפיקים והכלים המתאימים (בדגש על פיזור ועלויות נמוכות, כמו קרנות סל על מדדים רחבים), ולבסוף – לשמור על משמעת ולהסתכל לטווח ארוך. אל תפחדו להתחיל, אל תפחדו ללמוד. 100 אלף שקל הם רק ההתחלה, והמסע הפיננסי הזה יכול להיות מתגמל במיוחד אם תנהלו אותו נכון.

אז קחו את המידע הזה, עיכלו אותו, וקבלו החלטות מושכלות. הכסף שלכם מוכן לטיול. רק אתם צריכים לבחור לו את היעד והמסלול הנכונים. בהצלחה!