האם כדאי להשקיע בקרנות גידור: המדריך השלם למשקיע המתלבט

שמעו סיפור: יש משהו בפיננסים שמיד מדליק נורות אזהרה אצל כולם, ועם זאת, מסקרן בטירוף. לא, אני לא מדבר על תלוש השכר שלכם, אלא על קרנות גידור. המילים האלו – "קרן גידור" – נשמעות כאילו הן נלקחו מסרט ג'יימס בונד, או ממועדון אקסקלוסיבי שרק כמה מליונרים זקנים עם סיגרים ענקיים יכולים להיכנס אליו. האמת? הן גם וגם, וגם כלום מזה.

אם הגעתם לכאן, כנראה שאתם סקרנים. אולי שמעתם חבר שדיבר על "תשואות מטורפות", או קראתם איפשהו על מישהו שהפסיד את הבית בגלל "הימור כושל". ואתם, אתם יושבים עכשיו ותוהים: האם זה בשבילי? האם זה העתיד הפיננסי שלי, או בור בלי תחתית שמחכה לי? אז בואו נשים את הקלפים על השולחן, אחת ולתמיד. המאמר הזה לא הולך ללטף אתכם בראש. הוא הולך לפרק את המיתוסים, לחשוף את האמת העירומה, ולתת לכם את כל הכלים שאתם צריכים כדי לקבל החלטה מושכלת – כזו שלא תצטרכו לחפש עוד בגוגל אחר כך. בואו נצלול.

קרנות גידור: מה הסיפור הגדול מאחורי השם הנוצץ?

בואו נודה על האמת: השם "קרן גידור" (Hedge Fund) לבדו מצליח לבלבל יותר אנשים מאינפלציה דוהרת או ממינוח של פוליסת ביטוח. רוב האנשים שומעים את זה ומיד מדמיינים משהו מסובך בטירוף, שמור לאליטות בלבד. ובכן, הם לא טועים לגמרי, אבל הם גם לא צודקים לגמרי. בואו נפשט את העניינים.

מעבר להגדרה היבשה: קצת היסטוריה וקצת פילוסופיה

בבסיסן, קרנות גידור הן רכבי השקעה פרטיים שמגייסים כספים ממשקיעים (לרוב מתוחכמים או עשירים במיוחד) ומשתמשים במגוון רחב של אסטרטגיות – לעיתים קרובות מורכבות ולא קונבנציונליות – כדי להשיג תשואות, לרוב גבוהות, תוך גידור סיכונים. "גידור" (Hedging) במקור, התייחס ליכולת של הקרן להגן על עצמה מפני תנודות שוק, אבל עם הזמן, המונח התרחב מאוד.

הסיפור התחיל לפני עשרות שנים, עם אלפרד וינסלו ג'ונסון, אי שם בשנות ה-40 של המאה הקודמת, שהגה את הרעיון ל"גדר" סיכונים באמצעות שילוב של השקעות לונג (קנייה בציפייה לעלייה) ושורט (מכירה בחסר בציפייה לירידה). הרעיון היה מבריק: גם אם השוק יירד, עדיין אפשר להרוויח מהירידות. זה כבר נשמע מורכב יותר ממדד תל אביב 35, נכון? בדיוק בשביל זה אנחנו פה.

3 עקרונות שחייבים להבין לפני שממשיכים

כדי להתחיל להבין איך המנוע הזה עובד, בואו נתמקד בשלושה מאפיינים מרכזיים שמבדילים קרנות גידור מקרנות נאמנות רגילות או תיקי השקעות סטנדרטיים:

• חופש פעולה דרמטי: בניגוד לקרנות נאמנות כפופות לרגולציה מחמירה, קרנות גידור נהנות מחופש כמעט מוחלט בבחירת אסטרטגיות השקעה. הן יכולות להשתמש בנגזרים, למנף, לבצע שורטים, להשקיע בשווקים אקזוטיים ובכל נכס פיננסי שעולה על דעתן. זהו כוח עצום, שיכול להיות גם חרב פיפיות.
• מבנה עמלות ייחודי: תתכוננו ל"2 ו-20". זהו מודל עמלות נפוץ שבו המנהל גובה 2% דמי ניהול שנתיים על הנכסים המנוהלים, ועוד 20% מרווחי הקרן. כן, קראתם נכון. 20% מרווחיכם עוברים למנהל. תחשבו על זה רגע. זה הופך את המנהל לשותף אמיתי להצלחה שלכם, אבל גם הופך את העלות הפוטנציאלית לגבוהה משמעותית.
• רגולציה פחות הדוקה (לרוב): מכיוון שהן מיועדות בעיקר למשקיעים "כשירים" (מיד נגיע לזה), קרנות גידור כפופות לפחות מגבלות ופיקוח מצד רשויות. זה מאפשר גמישות, אבל גם מעלה את רף הסיכון עבור המשקיע. פחות פיקוח פירושו יותר אחריות עליכם.

זה לא משחק של "קנה והחזק", זה משחק של אסטרטגיה, תזמון, ולפעמים, קצת קוסמות פיננסית. או לפחות זה מה שהם רוצים שתחשבו.

האם המועדון הזה באמת סגור בפניכם? הדלתות הסודיות נחשפות.

אחת השאלות הראשונות שעולות כשמדברים על קרנות גידור היא: רגע, אבל זה לא רק לממש עשירים? והתשובה היא… תלוי. בואו נפרק את זה.

דרישות סף: למה כולם מדברים על "משקיעים כשירים"?

כדי להגן על הציבור הרחב מפני מוצרי השקעה מורכבים ועתירים סיכון, הרגולטורים הגדירו קטגוריה של "משקיעים כשירים" (Accredited Investors). ההגדרה משתנה בין מדינות, אבל לרוב היא כוללת:

• הון פיננסי גבוה: סף מינימלי מסוים של נכסים נזילים (לרוב מיליוני שקלים).
• הכנסה שנתית גבוהה: סף מינימלי להכנסה שנתית לאורך מספר שנים.
• גופים מוסדיים: בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, אוניברסיטאות ועוד.

הרעיון הוא שמשקיעים כאלה מבינים את הסיכונים, מסוגלים לספוג הפסדים משמעותיים, ויש להם גישה לייעוץ מקצועי. בקיצור, הם אמורים לדעת למה הם נכנסים. אם אתם לא עומדים בקריטריונים האלו, אל תרגישו רע. רוב רובו של הציבור לא עומד בהם. וזה לא אומר שאתם פחות חכמים, זה אומר שהמדינה פשוט מנסה להגן עליכם מעצמכם.

איך בכלל מוצאים קרן גידור? 4 דרכים שוות.

נניח ואתם עומדים בקריטריונים (מזל טוב, אתם עשירים!), איך בכלל ניגשים לזה? זה לא כמו לבחור מנייה באפליקציה בבוקר שישי. הנה כמה דרכים:

1. דרך בתי השקעות ויועצים: יועצים פיננסיים פרטיים ובנקים להשקעות יכולים לספק גישה לקרנות גידור שונות, בהתאם לפרופיל הסיכון שלכם.
2. "קרנות קרנות" (Funds of Funds): אלו קרנות שמשקיעות בעצמן בקרנות גידור אחרות. הן מספקות פיזור רחב יותר ומחקר מעמיק, אבל הן גם מגיעות עם שכבת עמלות נוספת. תחשבו על זה: עמלות על עמלות. מרגיש כמו בנק?
3. היכרות אישית ונטוורקינג: בעולם הפיננסים העילי, הרבה דברים קורים דרך קשרים אישיים. אם אתם מכירים מישהו שמכיר מישהו שמנהל קרן גידור, זו יכולה להיות דרך להיחשף.
4. פלטפורמות השקעה אלטרנטיביות: בשנים האחרונות צצות פלטפורמות דיגיטליות שמנסות להנגיש השקעות אלטרנטיביות, כולל קרנות גידור, למשקיעים כשירים. עדיין מדובר בנישה, אבל שווה לבדוק.

זה לא פשוט כמו ללכת לסופר ולקנות, אבל זה בהחלט אפשרי אם אתם עומדים בדרישות.

שאלות ותשובות מהירות:

ש: האם קרנות גידור בטוחות יותר מלהשקיע במניות בודדות?
ת: בטוחות? ממש לא! הן לרוב משתמשות באסטרטגיות מורכבות יותר, כמו מינוף, שיכולות להגביר מאוד גם את הסיכוי לרווח וגם את הסיכוי להפסד. הן נועדו להניב תשואה גבוהה יותר, לא בהכרח להיות בטוחות יותר.

ש: כמה כסף אני צריך כדי להתחיל להשקיע בקרן גידור?
ת: דרישות הסף משתנות מאוד, אך לרוב מדובר בסכומים של מאות אלפי דולרים או מיליוני שקלים כהון מינימלי להשקעה, בנוסף לעמידה בקריטריונים של "משקיע כשיר".

ש: האם אני יכול להפסיד את כל הכסף שלי בקרן גידור?
ת: כן, בהחלט. כמו בכל השקעה עתירת סיכון, קיים סיכוי ללון את כל ההשקעה. האסטרטגיות המורכבות והמינוף הגבוה מגבירים את הסיכון הזה. זו לא בדיחה, זו מציאות.

הצצה אל מאחורי הקלעים: איך קרנות גידור באמת "עושות כסף"?

בואו נדבר תכל'ס. איך הקסם הזה קורה? מה בעצם מנהלי הקרנות עושים עם הכסף שלכם? זה הרבה יותר מורכב מלפתוח חשבון ברוקר ולקנות כמה מניות של חברות היי-טק שכולם מדברים עליהן בטוויטר.

לא רק לקנות ולמכור: 5 אסטרטגיות מפתיעות

מנהלי קרנות גידור הם אמנים. אמני פיננסים. הם משתמשים בפלטה רחבה של צבעים כדי לצייר את יצירת המופת הפיננסית שלהם (או את ציור הילד עם העפרונות השבורים, תלוי במצב השוק). הנה כמה מהאסטרטגיות הנפוצות ביותר:

1. אסטרטגיות לונג/שורט (Long/Short Equity): זוהי הליבה של קרנות גידור רבות. קניית מניות שצפויות לעלות (לונג) ומכירה בחסר של מניות שצפויות לרדת (שורט). זה מאפשר להרוויח בשוק עולה וגם בשוק יורד. תחשבו על זה כמו להיות תמיד צודק, לפחות בתיאוריה.
2. אסטרטגיות מבוססות אירועים (Event-Driven): התמחות בהשקעות הקשורות לאירועים תאגידיים ספציפיים – מיזוגים, רכישות, פשיטות רגל, ספין-אופים. המנהלים מנסים לחזות איך השוק יגיב לאירועים האלה ולנצל פערי מחירים. זו עבודה בלשית עם המון מספרים.
3. אסטרטגיות מאקרו גלובליות (Global Macro): הקרנות הללו מהמרות על מגמות כלכליות רחבות היקף – שינויים בשערי ריבית, תנודות מטבע, מחירי סחורות, מדיניות ממשלתית. הן משתמשות במגוון עצום של מכשירים פיננסיים כדי לבצע את ההימורים האלו, ולרוב מדובר בסיכונים ענקיים.
4. אסטרטגיות מרובות אסטרטגיות (Multi-Strategy): קרנות שמפעילות כמה מהאסטרטגיות שהוזכרו לעיל. המטרה היא לפזר סיכונים ולהנות ממגוון הזדמנויות בשווקים שונים. זה כמו לפזר את ההימורים על כמה סוסים במירוץ, בתקווה שלפחות אחד מהם ינצח.
5. אסטרטגיות כמותיות/אלגוריתמיות (Quant/Algorithmic): כאן נכנסת הטכנולוגיה. קרנות אלו משתמשות במודלים מתמטיים מורכבים ובאלגוריתמים כדי לזהות דפוסי מסחר ולבצע עסקאות מהירות. זהו עולם שבו רובוטים מתוחכמים מחליפים את הסוחרים האנושיים (ולפעמים מביסים אותם).

כל אסטרטגיה דורשת מומחיות ייחודית, הבנה עמוקה של השוק, ולעיתים קרובות, עבודת מחקר מטורפת.

עמלות ודמי ניהול: הפיל שבחדר (ומה אפשר לעשות איתו?)

כבר הזכרנו את "2 ו-20" – 2% דמי ניהול ו-20% מהרווחים. זהו מודל עמלות שהפך לאגדה, ולעיתים קרובות – לנקודה כואבת. בואו נבין למה:

• דמי ניהול שנתיים: ה-2% האלה משולמים ללא קשר לביצועי הקרן. אם הקרן מפסידה, אתם עדיין משלמים. זה יכול לאכול נתח משמעותי מההון שלכם, במיוחד לאורך זמן.
• דמי הצלחה: ה-20% מהרווחים נשמעים הוגנים – המנהל מרוויח רק אם אתם מרוויחים. אבל יש מלכוד: "High Water Mark". רוב הקרנות לא יגבו דמי הצלחה עד שהשווי של הקרן יעלה על השיא הקודם שלה. זה מגן עליכם מפני מצב שבו אתם משלמים דמי הצלחה על רווחים שמכסים הפסדים קודמים.

מה אפשר לעשות? מעט מאוד. דמי הניהול הללו הם חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי של קרנות הגידור. זו הדרך שלהם למשוך את המוחות המבריקים ביותר (או לפחות את אלה שחושבים שהם מבריקים). הדרך היחידה היא לוודא שהתשואות הפוטנציאליות שוות את העמלות הגבוהות, ושהמנהל באמת מביא ערך מוסף שאי אפשר למצוא במקום אחר. אם לא, אז אולי כדאי לחפש השקעות זולות יותר.

שאלות ותשובות מהירות:

ש: האם קרנות גידור הן תמיד סוד מדינה?
ת: הן בהחלט פחות שקופות מקרנות נאמנות רגילות, אבל הן לא סוד מדינה. המידע עליהן נגיש למשקיעים כשירים דרך יועצים פיננסיים, בנקים ובתי השקעות. הן פשוט לא מפרסמות את עצמן בפומבי כמו קופון בסופר.

ש: האם מנהלי קרנות גידור הם תמיד גאונים?
ת: יש שם כמה מוחות מבריקים באמת, ויש גם כאלה שהם פשוט טובים בשיווק. בסופו של דבר, כמו בכל מקצוע, יש את הטובים, את הבינוניים, ואת אלה שצריכים למצוא מקצוע אחר. התשואות שלהם והאסטרטגיה שלהם יגידו לכם מי הוא מי.

הסיכון והסיכוי: האם התמורה באמת שווה את ההתמכרות?

אז קרנות גידור נשמעות כמו מכונה משומנת לייצור כסף, נכון? ובכן, בתיאוריה, כן. בפועל? לא תמיד. ויש לזה כמה סיבות טובות.

הסטטיסטיקה הלא תמיד ורודה: מבט ביקורתי על ביצועים

בעבר, קרנות גידור היו מפורסמות ביכולתן להכות את השוק. אבל בשנים האחרונות, הסיפור קצת שונה. מחקרים רבים מראים שלמרות דמי הניהול הגבוהים והאסטרטגיות המורכבות, לא מעט קרנות גידור התקשו לעמוד בקצב של מדדי השוק הפשוטים (כמו ה-S&P 500) לאחר ניכוי עמלות. זה אומר שלפעמים, הייתם משיגים תשואה דומה או אפילו טובה יותר פשוט על ידי השקעה במדד עוקב זול.

למה זה קורה? השוק הפך ליעיל יותר, התחרות גברה, ויותר כסף מוזרם להשקעות פסיביות. זה לא אומר שאין קרנות גידור שמצליחות בגדול, אבל למצוא אותן זה כמו למצוא מחט בערימת שחת. וגם אם מצאתם, אין ערובה שההצלחה תימשך.

3 סכנות שאסור להתעלם מהן (גם אם הן לובשות חליפה יוקרתית)

אל תתנו לכותרות המרצדות ולמועדונים האקסקלוסיביים לבלבל אתכם. יש כאן סיכונים אמיתיים, שחשוב להכיר:

1. חוסר נזילות (Liquidity Risk): בניגוד למניות שנסחרות בקלות בבורסה, בקרנות גידור הכסף שלכם לרוב "נעול" לתקופה מסוימת. ייתכן שתוכלו למשוך כספים רק אחת לרבעון או חצי שנה, ובהתראה מראש. אם תצטרכו את הכסף באופן דחוף, אתם בבעיה.
2. מורכבות וחוסר שקיפות: האסטרטגיות מורכבות, והשקיפות נמוכה יותר. אתם סומכים על המנהל בעיניים עצומות. זה דורש רמת אמון גבוהה במיוחד, וגם הבנה שקשה לעקוב בדיוק אחרי מה שקורה עם הכסף שלכם.
3. סיכון מינוף (Leverage Risk): שימוש במינוף פיננסי (השקעה עם כסף לווה) יכול להגביר את הרווחים, אבל הוא גם מגביר את ההפסדים באופן דרמטי. קרן גידור עם מינוף גבוה יכולה למחוק את ההון שלכם מהר מאוד, אם דברים משתבשים. זה כמו לנהוג במהירות מטורפת – כשאתם מגיעים, אתם מגיעים מהר. כשיש תאונה, היא קטלנית.

חשוב לזכור: סיכון ותשואה הולכים יד ביד. ככל שהפוטנציאל לתשואה גבוה יותר, כך גם הסיכון. ובקרנות גידור, שניהם יכולים להיות בשמיים.

7 שאלות קריטיות שחייבים לשאול לפני שקופצים למים העמוקים.

אם הגעתם עד לכאן, אתם כבר מבינים שזו לא השקעה שקונים בקיוסק. לפני שאתם אפילו חושבים להתקרב למנהל קרן גידור עם הפורטפוליו שלכם, הנה 7 שאלות שאתם חייבים לשאול – ואתם חייבים לקבל תשובות ברורות ומשכנעות.

1. מהי אסטרטגיית ההשקעה המדויקת של הקרן? אל תסתפקו בתשובות כלליות. בקשו פירוט. האם הם לונג/שורט? מאקרו? אירועים? כמה מגוון תיק ההשקעות?
2. מהם דמי הניהול ודמי ההצלחה המדויקים, והאם יש תנאים מיוחדים? ודאו שאתם מבינים כל עמלה ועמלה. האם יש "High Water Mark"? האם יש עמלות יציאה?
3. מהי נזילות ההשקעה ומהם תנאי המשיכה? מתי תוכלו למשוך כסף? כמה זמן מראש צריך להודיע? האם יש קנסות על משיכה מוקדמת?
4. מי מנהל את הקרן? מה הניסיון שלו ומה רקורד הביצועים שלו? בקשו קורות חיים. חפשו את הנתונים ההיסטוריים, גם של הקרן וגם של המנהל באופן אישי.
5. כיצד הקרן מודדת ומנהלת סיכונים? האם יש להם מערכות לניהול סיכונים? איך הם מגינים על עצמם מפני נפילות שוק דרמטיות? אסטרטגיה היא חשובה, אבל ניהול סיכונים חשוב לא פחות.
6. מהו הרקורד ההיסטורי של הקרן (אחרי עמלות!)? אל תסתכלו רק על התשואות הגולמיות. דרשו לראות את התשואות נטו, אחרי ניכוי כל העמלות וההוצאות. השוו את זה למדדי ייחוס רלוונטיים.
7. האם הקרן מבוקרת חיצונית? ומי הגופים המבקרים? ביקורת חיצונית מוסיפה שכבת אמינות חיונית. מי מוודא שהם באמת עושים מה שהם אומרים שהם עושים?

אל תתביישו לשאול. זה הכסף שלכם. אתם הלקוחות. אם המנהל לא מוכן לענות על השאלות האלה בצורה ברורה ומפורטת, זו נורה אדומה בוהקת.

שאלות ותשובות מהירות:

ש: האם קרן גידור מתאימה לפרישה?
ת: לרוב לא, אלא אם מדובר בחלק קטן מאוד מתיק השקעות גדול במיוחד, או אם מדובר באסטרטגיה ספציפית שאינה עתירת סיכון במיוחד. באופן כללי, לפורשים מומלץ להיצמד להשקעות סולידיות ויציבות יותר.

ש: האם קיימות קרנות גידור "ירוקות" או כאלה עם השקעות אחראיות?
ת: בהחלט! כמו בכל עולם הפיננסים, גם בתחום קרנות הגידור יש מגמה גוברת של השקעות ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי). יש קרנות שמתמחות בהשקעות כאלה, אבל עדיין צריך לבדוק את התשואות והעמלות.

העתיד כבר כאן? קרנות גידור בעידן החדש והאתגרים שמחכים.

העולם משתנה במהירות מסחררת, והשוק הפיננסי לא נשאר מאחור. אז מה צופן העתיד לקרנות הגידור? האם הן ימשיכו להיות השחקניות החשובות האלה, או שהן יתפתחו למשהו אחר לגמרי?

טכנולוגיה, AI, ושקיפות: מה מכין לנו המחר?

הטכנולוגיה כבר כאן ומשנה את חוקי המשחק. בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (Machine Learning) מאפשרות לנתח כמויות אדירות של נתונים בקצב שלא היה אפשרי בעבר. זה מביא לעלייה בקרנות גידור כמותיות שמבצעות החלטות מסחר על בסיס אלגוריתמים מתוחכמים. האם אנחנו בדרך לעולם שבו המנהל האנושי יהפוך למיושן? אולי, אבל עדיין צריך מישהו שיכתוב את האלגוריתמים האלה ויפקח עליהם.

מגמה נוספת היא הדרישה הגוברת לשקיפות. משקיעים, גם כשירים, כבר לא מוכנים לקבל "קופסאות שחורות" שבהן הכסף שלהם נעלם למשך שנים. יש לחץ רגולטורי וגם לחץ מצד המשקיעים עצמם, שיכול להוביל ליותר דיווחים, יותר הבנה של האסטרטגיות, ובתקווה, גם ליותר אמון.

האם קרנות גידור ימשיכו להיות רלוונטיות?

התשובה הקצרה היא: כן, כנראה. אבל הן יצטרכו להשתנות. התשואות "הקלות" של פעם כבר לא קיימות. הן יצטרכו להוכיח שהן באמת מביאות ערך מוסף מעבר למה שמשקיע פרטי יכול להשיג בעצמו דרך מדדים עוקבים. זה אומר:

• התמחות באסטרטגיות נישתיות: להתמקד בתחומים ספציפיים שבהם יש להן יתרון אמיתי במידע או בביצוע.
• ניהול סיכונים מעולה: היכולת להגן על הון המשקיעים בזמנים קשים תהפוך לחשובה עוד יותר.
• התאמה לשוק המשתנה: להטמיע טכנולוגיות חדשות ולעמוד בדרישות הולכות וגוברות לשקיפות.

בסופו של דבר, קרנות גידור הן כלי. כמו כל כלי, הן יכולות להיות שימושיות במיוחד בידיים הנכונות, אבל גם מסוכנות מאוד בידיים הלא נכונות. הן לא הפתרון הקסום לכל צרותיכם הפיננסיות, והן בהחלט לא מתאימות לכל אחד.

שאלות ותשובות מהירות:

ש: האם קרנות גידור יפסיקו להיות אקסקלוסיביות בעתיד?
ת: קשה לומר. יש מגמה מסוימת של "דמוקרטיזציה" של השקעות אלטרנטיביות, אך הדרישה למשקיעים כשירים כנראה תישאר. ייתכן שיצוצו פלטפורמות חדשות שיאפשרו גישה קלה יותר, אך המורכבות והסיכונים יישארו.

ש: האם כדאי להשקיע בקרן גידור שמתמחה בביטקוין או מטבעות קריפטו אחרים?
ת: ההשקעה בקריפטו כבר טומנת בחובה סיכון עצום. שילוב של קריפטו עם אסטרטגיה של קרן גידור מגביר את הסיכון באופן אקספוננציאלי. מדובר בהשקעה סופר ספקולטיבית, שרק מי שממש מבין את התחום ומוכן להפסיד את כל כספו צריך לשקול.

אז מה למדנו מכל הטיול המרתק הזה בעולם המסתורי של קרנות הגידור? למדנו שהן לא סוד כמוס לגמרי, שיש להן יתרונות וחסרונות, והן בהחלט לא לכל אחד. אם אתם משקיעים מנוסים, עם הון פנוי משמעותי, ורצון עז לחפש תשואות גבוהות במיוחד (ולא מפחדים לקחת סיכון אמיתי), ייתכן שיש לכם מקום במועדון האקסקלוסיבי הזה. אבל זכרו: השקעה בקרן גידור היא לא בועת סבון נוצצת שתעיף אתכם היישר לעושר. היא דורשת שיעורי בית רציניים, הבנה עמוקה, ובחירה מושכלת במיוחד. אל תעשו שום דבר לפני שאתם בטוחים ב-100% שאתם מבינים למה אתם נכנסים. כי בעולם הזה, כמו בחיים, אין ארוחות חינם, בטח לא ארוחות שמגיעות עם דמי ניהול של 2% ו-20% מהרווחים.