כמה זמן יש לאילת להיכנס לממד – כל הנתונים

כמה זמן יש לאילת להיכנס לממד – ומה זה באמת אומר?

מי באמת בודק את השעון – ומה זה משנה?

כולנו שמענו פעם את המילים האלה: "יש לתושבי אילת 15 דקות להיכנס לממד", וזה תמיד מלווה בהרמת גבה, חצי גיחוך, ואיזו פרשנות מהירה של "אה, אז אפשר להדליק קומקום קודם".
אבל מה עומד מאחורי המספר הזה? מאיפה מגיע הזמן הזה? ולמה דווקא 15 דקות – למה לא 12? או 47 שניות? המספר הזה לא נזרק סתם לאוויר. הוא קשור לפרמטרים מאוד מסוימים, ושווה לפענח אותם.

אז… למה 15 דקות?

הזמן שניתן לתושבים להיכנס למרחב המוגן נקבע לפי מהירות הטיל המשוער, המרחק של העיר מגבול האיום, סוג האמצעי שמשוגר לעברנו, וכמובן מערכות הגנה ויכולת הזיהוי המוקדמת של כוחות הביטחון.

במקרה של אילת – מדובר במיקום הכי דרומי במדינה, כזה שמרוחק מאות קילומטרים מגבולות האיום המרכזיים. אז כשטיל משוגר, יש מספיק זמן לזהות, לאמת, ו…להתמתח. כי באמת, לאילת יש את אחד ה"שעונים" הכי רגועים בלוח ההתרעות של פיקוד העורף.

אבל רגע – כמה זה באמת זמן?

15 דקות זה נצח בעולם ההתרעות. לצורך ההמחשה:

• בירושלים – כ-90 שניות.
• בתל אביב – דקה ועשרים.
• בנתיבות – פחות מדקה.
• ובאילת – דהיינו, שני פרקים של טיקטוק, אחד של נטפליקס, וכוס קפה.

משמע, מדובר בזמן נדיר שמאפשר תמרון נינוח יחסית, מה שלא מבטל את ההקפדה על ההוראות אלא רק משנה את קצב הביצוע שלהן.

אז מה תכל'ס עושים כשיש התרעה באילת?

למרות הזמן הנוסף, זה לא המלצה לרבוץ על הספה ולחכות. כדאי לנצל את הדקות הללו בחכמה:

• אזעקה? עוצרים הכול. כן, גם אם אתה באמצע פיתה בפלאפל יוסי.
• מתקדמים למרחב המוגן בקצב מהיר–נעים. בלי פאניקה, אבל עם מטרה ברורה.
• בודקים מי מסביב צריך עזרה: שכנים, מבוגרים, ילדים – הזמן נותן אפשרות לעזור לאחרים.
• נשארים בממד לפחות 10 דקות או לפי ההוראות הכלליות – גם אם הטיל "עבר שלום" מעל הים.

מרחב מוגן? מה נחשב לזה באמת?

לא כולם גרים בדירת פנטהאוז עם ממ"ד מחופה שיש ומרצפות חשמליות. אז אילו אפשרויות עומדות לרשות תושבי אילת?

• ממד בתוך הבית – הפתרון הכי טוב והכי מהיר. אם יש – שיחקתם אותה.
• חדר מדרגות פנימי – במידה ואין ממ"ד, זו האלטרנטיבה ההגיונית בבנייני מגורים.
• מקלט ציבורי ליד – בתנאי שקרוב מספיק וזמין – תבדקו מראש איפה זה.
• בחוץ ואין איפה להיכנס? – שוכבים על הקרקע ומגנים על הראש. כן, גם בטיילת, בדיוק מול הגלידה.

אבל זה רחוק, מה הסיכוי שזה יגיע?

זאת שאלה שתושבי אילת שואלים הרבה – יש מי שיטענו שזה נדיר, כמעט בלתי אפשרי, ושבכלל – מי יירה אוגדה אחת שלמה מהדרום רק כדי להעיר אותנו באמצע שנ"צ? אבל המציאות מראה שאפילו מקומות הכי רחוקים בארץ קיבלו התרעות, ואפילו פגיעות. אז הסיכוי אולי קטן – אבל הוא קיים.

וזה בדיוק הקטע – הזמן הארוך נועד לא כי האיום לא קיים, אלא כי יש יכולת לקלוט אותו מוקדם. אז בתכל'ס, הזמן שלכם – הוא לא רק זמן תגובה, אלא זמן פריבילגיה לתגובה.

5 שאלות שבטוח שאלתם את עצמכם

1. מה אם אני באמצע שיט בים? קצת מורכב. הסירות מונחות לחזור לחוף מהר ככל האפשר. אם האפשרות קיימת – לרדת לחוף מיד ולפנות למרחב הקרוב.
2. מה אם אני לא שומע את האזעקה? חשוב להוריד את האפליקציה של פיקוד העורף, להפעיל התרעות ויש גם מבזקון שידרוך אוטומטית התרעה בלילה.
3. צריך לקחת דברים כשנכנסים לממד? כן – מים, פלאפון, אולי מטען, ואם זה מתמשך – גם קצת אוכל. אבל אל תעצרו להכין סנדוויצ'ים עם חצילים.
4. מה לגבי חיות מחמד? אל תשאירו! גם הן עלולות להילחץ. תכננו להכניס אותן, אפילו אם זה תחת מעטפת של היסטריה פרוותית.
5. איפה כדאי לשהות כשהאיום נמשך כמה ימים? פיקוד העורף מספק הנחיות עדכניות – אבל חשוב לוודא שהממד מוכן לאורך זמן: מים, סוללות, אוויר צח (כמה שאפשר) ומעט הומור.

לתכנן רוגע – מראש

אילת אולי רגילה לשמש, נופש ובריזה מהים האדום, אבל כשמדובר בביטחון אישי – אין עיר שהיא רחוקה מדי או בטוחה "מעצם גיאוגרפיה מבורכת". העובדה שיש לתושבי אילת יותר זמן להיכנס למרחב המוגן, היא יתרון נדיר שלא בא על חשבון ערנות.

ההגדרה של 15 דקות לא נועדה לאפשר שאננות, אלא לאפשר מוכנות שפויה. אז כן, אפשר לקחת נשימה, אבל תמיד עם יד אחת על הידית של הדלת לממ"ד.

היופי שבמאזן בין רוגע לדריכות

בימים שבהם כולנו חיים בין התרעה לשגרה, אילת מדגימה שילוב נדיר שבין שלווה לבין מוכנות. האתגר הוא לנצל את הזמן שברשותכם – לא כמחסה לדחיינות, אלא כיתרון אסטרטגי. כי נכון, 15 דקות זה נצח במונחי התרעה – אבל זה עדיין רק רבע שעה.

וזה לא משנה אם אתה באילת לצורך חופשה, מגורים או מפגש עם עקיצה של מדוזה – עדיף שתדע איפה הממד הקרוב. וזה לא מפני שאתה צריך להיכנס מיד, אלא כי כשמגיע הרגע – עדיף שתדע לאן אתה נכנס, ואולי גם איפה המטען שלך.