כמה מרוויח כלכלן? טבלאות שכר וגורמים משפיעים

נכון, בואו נדבר על האנשים האלה שיושבים להם במשרדים ממוזגים, מנתחים גרפים, זורקים מונחים כמו אינפלציה, ריבית ותמ"ג, וכולם מסתכלים עליהם כאילו יש להם קו ישיר לוול סטריט או למדפסת הכסף של הבנק המרכזי. אנחנו מדברים, כמובן, על כלכלנים. יועצים, אנליסטים, חוקרים, מקבלי החלטות בצמתים קריטיים – הם נמצאים בכל מקום. ועם כל הכוח וההשפעה (התפיסתית, לפחות) שיש להם, עולה השאלה הגדולה והמסקרנת מכולן:

כמה, לעזאזל, הם מרוויחים?

אם אי פעם חשבתם להיכנס לתחום, אם אתם כבר שם ותוהים אם הדשא של השכן באגף אחר ירוק יותר (או שמנמן יותר, במקרה הזה), או אם סתם תמיד עניין אתכם כמה שווה "תואר אקדמי פלוס קצת שכל", הגעתם למקום הנכון. תשכחו מחיפושים שטחיים בגוגל שיזרקו לכם מספר אקראי. אנחנו צוללים לעומק, וכן, זה הולך להיות מעניין. אולי אפילו קצת מצחיק. בטח קצת ציני. אבל הכי חשוב: תצאו מכאן עם הבנה אמיתית של מה באמת קובע את המספר האחרון בתלוש המשכורת של מישהו שקורא לעצמו "כלכלן".

מה באמת עושה כלכלן בימינו? הרבה יותר מלחזות את העתיד (ולרוב לטעות)

התדמית הקלאסית של כלכלן היא מישהו עם מצח מקומט, מנסה לנחש לאן הולכת הכלכלה העולמית. ובכן, זה קיים, אבל זה רק חלק קטן מהתמונה. כלכלנים נמצאים היום בכל פינה במשק:

• בבנקים ובתי ההשקעות, מנתחים שווקים ומנהלים סיכונים.
• בחברות היי-טק, בונים מודלים של צמיחה וקובעים אסטרטגיות תמחור.
• במגזר הציבורי, מעצבים מדיניות תקציבית, רגולציה חברתית, וחושבים איך להוציא את המדינה מהבוץ (תיאורטית).
• במכוני מחקר ובאקדמיה, חוקרים תופעות כלכליות ומלמדים את הדור הבא של המצחנים המקומטים.
• בחברות ייעוץ, נותנים עצות (יקרות!) לארגונים איך להתייעל, לצמוח, או פשוט לא לקרוס.

בקיצור, להיות כלכלן זה כרטיס כניסה לעולם של נתונים, מודלים, החלטות קריטיות והשפעה. ויחד עם ההשפעה, מגיע, במקרים רבים, גם תג מחיר שווה. אבל לא תמיד. ופה מתחילה הסאגה האמיתית.

אז כמה כסף מסתובב בכיסים שלהם? ההתחלה הטובה, ההמשך המפתיע?

בואו נשחק רגע פתוח. אם אתם כלכלנים מתחילים, ישר מהתואר, ללא ניסיון קודם (או עם ניסיון סטודנטיאלי חלקי), אל תצפו לנחות ישר על מיליונים. שכר התחלתי לכלכלן טרי יכול לנוע בטווח די רחב, בהתאם למקום העבודה, המגזר, וכן, גם המזל. זה יכול להתחיל מאיזור ה-9,000-11,000 ש"ח בחודש במגזרים מסוימים (כן, יש כאלה, ואף אחד לא מדבר עליהם), ולטפס בקלות ל-13,000-16,000 ש"ח ואף יותר במקומות נחשקים יותר או בתפקידים שדורשים רקע קצת יותר כמותי.

אבל זה רק קצה הקרחון. מה קורה כשיש לכם קצת ניסיון? שנה? שלוש? חמש? ומה קורה כשאתם הופכים למומחים בתחומכם? כאן המספרים מתחילים לרקוד ריקוד פראי הרבה יותר. שכר ממוצע לכלכלן עם כמה שנות ניסיון יכול לנוע מ-15,000 ש"ח ועד 25,000 ש"ח ויותר, תלוי איפה הוא יושב ומה בדיוק הוא עושה. וכלכלנים בכירים, מנהלי מחלקות כלכליות, כלכלנים ראשיים בארגונים גדולים או שותפים בחברות ייעוץ? ובכן, שם השמיים הם אולי לא הגבול, אבל הם בהחלט נראים מאוד מרוחקים מהקרקע של שכר המינימום.

כדי להבין את זה לעומק, אנחנו חייבים לפרק את הגורמים שבאמת משפיעים על השכר. כי זה הרבה יותר מ"רק להיות כלכלן".

7 גורמים קריטיים שיקבעו את תלוש השכר שלכם (או לפחות יתנו לכם מושג למה הוא נראה ככה)

בואו נהיה כנים, אין נוסחת קסם. אבל יש כמה משתנים עם משקל כבד במיוחד. הכירו אותם:

1. איפה למדתם ומאיפה קיבלתם את הפתק? היוקרה זה לא רק קיר לתלות עליו תעודה.

כן, כן, זה נשמע נורא שיפוטי, אבל למוסד האקדמי שבו למדתם יש משקל משמעותי, במיוחד בתחילת הדרך. בוגרים מאוניברסיטאות מובילות נחשבים לעיתים כבעלי בסיס תיאורטי וכלים אנליטיים חזקים יותר, ודלתות רבות (בעיקר בחברות הנחשקות והמתגמלות ביותר) נפתחות בפניהם בקלות רבה יותר. זה לא אומר שאי אפשר להצליח ללא תואר ממוסד יוקרתי, אבל אולי תצטרכו לעבוד קצת יותר קשה כדי להוכיח את עצמכם. וכן, תואר שני, במיוחד מאותו מוסד נחשק, בהחלט יכול לדחוף אתכם כמה מדרגות למעלה בסולם השכר, לפחות בהתחלה.

2. התמחות? יש דבר כזה! הכלכלן הכללי פחות מבוקש מהסופר-ספציפי?

כמו ברפואה, גם בכלכלה יש התמחויות. כלכלנים שמתמחים בתחומים מבוקשים, כמו למשל:

• כלכלת מימון (Finance): ניתוח השקעות, ניהול סיכונים, שוקי הון.
• כלכלת נתונים (Data Economics / Econometrics): שימוש במודלים סטטיסטיים וביג דאטה לניתוח תופעות כלכליות.
• כלכלת התנהגות (Behavioral Economics): הבנה פסיכולוגית של קבלת החלטות כלכליות.
• כלכלת תעשייה/תחרות: ניתוח מבני שוק, אסטרטגיות תמחור של חברות.

נוטים להרוויח יותר מאשר כלכלנים עם ידע כללי יותר. הביקוש למומחים עולה על ההיצע בתחומים אלה, והשוק מתגמל בהתאם. ככל שהידע שלכם נישתי ורלוונטי יותר לתעשייה ספציפית (למשל, רגולציה פיננסית, כלכלת בריאות, כלכלת סביבה), כך הערך שלכם עולה.

3. שנות ניסיון – לא רק מספר על הדף. הערך האמיתי של עבודה בפועל.

זה אולי הגורם הברור ביותר, אבל חשוב להדגיש. ככל שצברתם יותר ניסיון, במגוון תפקידים ופרויקטים, כך הערך שלכם לשוק העבודה עולה. ניסיון מלמד לא רק את התיאוריה, אלא איך היא פועלת בפועל, איך להתמודד עם אתגרים לא צפויים, איך לתקשר ממצאים מורכבים לקהל שאינו כלכלן, ואיך לקחת אחריות על החלטות. כלכלן עם 5-10 שנות ניסיון יכול לצפות לשכר גבוה משמעותית מבוגר טרי, ובכירים עם עשרות שנות ניסיון נמצאים בליגה אחרת לגמרי.

4. המגזר עושה את ההבדל הגדול? רמז: לא כולם משחקים באותה ליגה.

יש הבדלים מהותיים בשכר בין המגזרים השונים:

• המגזר הפרטי: בדרך כלל המגזר המתגמל ביותר, במיוחד בחברות גדולות, בנקים, בתי השקעות וחברות ייעוץ. התחרות גבוהה, הלחץ יכול להיות גדול, אבל הפוטנציאל לשכר גבוה, בונוסים ואופציות – קיים.
• המגזר הציבורי: כולל משרדי ממשלה, בנק ישראל, רשויות ממשלתיות. השכר כאן נוטה להיות סטנדרטי ומדורג יותר, בדרך כלל נמוך יותר מהמגזר הפרטי (בעיקר בתפקידי כניסה וביניים). יחד עם זאת, הוא מציע יציבות, ביטחון תעסוקתי, תנאים סוציאליים טובים יותר לרוב, והזדמנות להשפיע על מדיניות ברמה הלאומית (שזה ערך בפני עצמו, אם אתם בקטע).
• מכוני מחקר ואקדמיה: שכר באקדמיה (במיוחד למרצים בכירים ופרופסורים) יכול להיות גבוה, אך לרוב מגיע עם מסלול ארוך של לימודים (דוקטורט, פוסט-דוקטורט). שכר במכוני מחקר תלוי לרוב במקורות מימון הפרויקטים ויכול להשתנות. זהו מסלול למי שאוהב מחקר טהור ויש לו תשוקה לידע.

5. גודל הארגון – האם זה משנה באמת? רמז 2: בדרך כלל כן.

חברות גדולות, תאגידים רב-לאומיים, ובנקים גדולים נוטים לשלם שכר גבוה יותר מחברות קטנות או סטארטאפים. יש להם תקציבים גדולים יותר, מבנים ארגוניים מפותחים יותר, והם יכולים להרשות לעצמם למשוך את הטאלנטים הטובים ביותר באמצעות שכר ותנאים. עם זאת, עבודה בארגון קטן או סטארטאפ יכולה להציע חשיפה רחבה יותר לתחומי אחריות מגוונים ופוטנציאל לצמיחה מהירה יותר בתוך החברה, אם היא מצליחה.

6. נתונים? ביג דאטה? בום כלכלי! הכישורים הכמותיים שווים זהב (או לפחות הרבה כסף).

בעולם של היום, היכולת לעבוד עם נתונים היא קריטית. כלכלנים שמצטיינים בניתוח כמותי, מודלים סטטיסטיים, שימוש בתוכנות כמו R, Python, Stata, ובניית מודלים חיזויים – מבוקשים מאוד. הביג דאטה שינה את הכללים, וכלכלנים שיודעים לרתום אותו לטובת קבלת החלטות עסקיות או מדיניות, נחשבים לנכס יקר ערך. כישורים אלה מתורגמים ישירות לשכר גבוה יותר.

7. כישורים רכים – לא רק אקסל. איך אתם מוכרים את הסיפור?

הכישורים הטכניים חשובים, אבל היכולת להסביר תופעות כלכליות מורכבות בצורה ברורה ותמציתית, לתקשר עם אנשים שאינם כלכלנים, להוביל פרויקטים, לעבוד בצוות ולהציג ממצאים בפני הנהלה בכירה – אלה כישורים שווים המון. כלכלן שיכול לא רק לנתח, אלא גם להשפיע ולשכנע, שווה לארגון יותר כסף. אל תזלזלו בחשיבות של כישורי תקשורת ומנהיגות.

איפה הכלכלנים הכי "עשירים" יושבים? הצצה לתפקידים שמשלמים הכי טוב.

בואו נסתכל על כמה תפקידים ומגזרים ספציפיים שבהם השכר נוטה להיות גבוה במיוחד (לא תמיד קל להגיע אליהם, כמובן):

במגזר הפרטי – הבנקאות והפיננסים שולטים?

אנליסטים פיננסיים בבנקי השקעות גדולים, מנהלי תיקים בכירים, כלכלנים בקרנות גידור או חברות פרייבט אקוויטי – אלה תפקידים שיכולים להגיע למשכורות של עשרות אלפי שקלים בחודש, ולעיתים קרובות כוללים גם בונוסים שמנים, אופציות או חלק מהרווחים. זהו עולם תובעני מאוד, עם שעות עבודה ארוכות ולחץ מתמיד, אבל התגמול הכספי יכול להיות עצום.

היי-טק – המקום הלא צפוי לכלכלנים?

בהחלט! חברות טכנולוגיה גדולות מעסיקות מספר הולך וגובר של כלכלנים, במיוחד כאלה עם רקע כמותי חזק. הם עובדים על אסטרטגיות תמחור של מוצרים, ניתוח התנהגות משתמשים, בוני מודלים כלכליים לעסקים דיגיטליים, וניתוח דאטה בקנה מידה עצום. השכר בהיי-טק, כידוע, נוטה להיות גבוה, וכלכלנים עם הכישורים המתאימים משתלבים היטב בסקאלות השכר הללו, לעיתים קרובות כולל גם אופציות משמעותיות.

במגזר הציבורי – יציבות ושליחות (ופחות כסף, בדרך כלל)?

כמו שאמרנו, השכר כאן לרוב נמוך יותר מהמגזר הפרטי לתפקידים מקבילים, אך עולה משמעותית עם הוותק והדרגה. כלכלנים בכירים בבנק ישראל, מנהלי אגפים במשרדי האוצר והכלכלה – יכולים להגיע למשכורות יפות מאוד (אם כי לא בסדרי הגודל של המגזר הפרטי הפיננסי הבכיר ביותר). היתרון כאן הוא ההשפעה המקרו-כלכלית האפשרית והיציבות. ויש כאלה שמוכנים "לשלם" על זה בהכנסה נמוכה יותר.

אקדמיה ומחקר – האם הפרופסורים חיים טוב?

מסלול אקדמי הוא ארוך ומאתגר, ובהתחלה השכר נמוך יחסית (מלגות דוקטורט ופוסט-דוקטורט). אבל פרופסורים מן המניין באוניברסיטאות מחקר יכולים להגיע למשכורות גבוהות מאוד, שמשקפות גם את הרמה האינטלקטואלית הגבוהה הנדרשת ואת שנות ההשקעה. בנוסף, רבים מהם משמשים כיועצים חיצוניים לחברות וארגונים, מה שיכול להגדיל משמעותית את הכנסתם.

טבלאות שכר – הצצה למספרים האמיתיים (והאמת הפחות נוחה עליהן)

אז הייתם רוצים שאציג לכם טבלה מסודרת: כלכלן מתחיל X ש"ח, עם 3 שנים Y ש"ח, ראש מחלקה Z ש"ח. אילו רק החיים היו כה פשוטים!

המציאות מורכבת בהרבה, כפי שראינו עם כל הגורמים המשפיעים. טבלאות שכר כלליות יכולות לתת לכם אומדן גס, אבל הן לרוב ממוצעים שמסתירים את הטווח העצום. לדוגמה, "כלכלן עם 5 שנות ניסיון" יכול להרוויח 18,000 ש"ח במגזר הציבורי או 30,000 ש"ח (פלוס בונוסים) בקרן השקעות פרטית. שניהם נכנסים לאותה קטגוריה בטבלה כללית, אבל המציאות שונה לגמרי.

הטבלאות הטובות ביותר הן אלו שמפרטות לפי מגזר, התמחות ספציפית (למשל, כלכלן דאטה לעומת כלכלן רגולציה), וגודל החברה. אבל גם הן, בסוף היום, נשענות על דיווחים שאינם תמיד מלאים או מדויקים, והשוק משתנה כל הזמן.

מה כן אפשר לקחת מהן? אומדנים. נקודת התחלה למשא ומתן. הבנה שהשכר בדרך כלל עולה עם הניסיון, ושמגזרים מסוימים משלמים יותר מאחרים. אבל אל תתייחסו אליהן כתורה מסיני. המשא ומתן האישי שלכם, הכישורים הייחודיים שתביאו לשולחן, והערך שאתם מוכיחים שאתם מביאים – הם בסוף מה שיקבע את המספר הסופי.

זה רק כסף? הצד השני של המטבע (הרבה יותר מעניין, לרוב)

חשוב לזכור ששכר זה לא הכל. מקצוע הכלכלה יכול להיות מתגמל ביותר מבחינה אינטלקטואלית. האפשרות להבין תופעות מורכבות, לפתור בעיות מאתגרות, להשפיע על החלטות בעלות משקל – כל אלה הם גורמים משמעותיים בשביעות הרצון מהמקצוע. בנוסף:

• הזדמנויות לפיתוח מקצועי מתמיד.
• עבודה עם אנשים חכמים ומעניינים.
• גיוון בתחומי העיסוק האפשריים.
• הזדמנות להשפיע על החברה או הארגון.

יש מקומות שמציעים שכר בסיס קצת נמוך יותר, אבל תנאים סוציאליים מדהימים, גמישות בשעות העבודה, או איזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים. חשוב לשקול את כל החבילה, לא רק את המספר בתלוש.

כמה שאלות בוערות – ותשובות קצרות! (כי אין לנו כל היום)

האם תואר שני הכרחי כדי להרוויח טוב?

לא תמיד הכרחי, אבל בהחלט נותן יתרון משמעותי, במיוחד בתחילת הקריירה או במגזרים מסוימים כמו אקדמיה או בנק ישראל. זה פותח יותר דלתות ויכול להקפיץ את השכר ההתחלתי.

איזו התמחות כלכלית משתלמת הכי הרבה כיום?

כיום, התמחויות כמותיות ופיננסיות, שמערבות ניתוח נתונים מתקדם (אקונומטריקה, כלכלת נתונים, פיננסים כמותיים) נמצאות בביקוש שיא ומתוגמלות בהתאם, בעיקר בהיי-טק ובפיננסים הפרטיים.

האם שכר במגזר הציבורי תמיד נמוך יותר מהפרטי?

לרוב כן, במיוחד בתפקידים מקבילים ובהתחלה. אבל הפער מצטמצם ככל שעולים בדרגות, ובתפקידי ניהול בכירים השכר יכול להיות תחרותי (אם כי לרוב עדיין נמוך יותר מפסיגת הפירמידה במגזר הפרטי).

עד כמה חשוב נטוורקינג במקצוע הזה?

קריטי. קשרים מקצועיים יכולים לפתוח דלתות לתפקידים שלא פורסמו, לספק מידע על שכר ותנאים, ולעזור לכם להתקדם בסולם הקריירה. הכירו אנשים מהתחום!

האם כלכלן יכול להפוך למנכ"ל חברה?

בהחלט! כלכלנים רבים מגיעים לתפקידי ניהול בכירים, כולל מנכ"לות, בעיקר בזכות ההבנה העסקית והאנליטית הרחבה שהם מפתחים.

האם שכר הכלכלנים בישראל דומה לשכר בחו"ל?

זה תלוי מאוד במדינה ובסוג התפקיד. במרכזי פיננסים עולמיים כמו ניו יורק או לונדון, השכר לפעמים גבוה יותר, אבל גם יוקר המחיה והתחרות שונים. שכר הכלכלנים בישראל תחרותי ביחס למדינות רבות אחרות.

האם שכר הכלכלנים צפוי להמשיך לעלות?

הביקוש לכלכלנים עם הכישורים הנכונים (שוב, בעיקר כמותיים ואנליטיים) נראה יציב ואף גובר, במיוחד לאור הצורך בניתוח נתונים והבנת תהליכים כלכליים מורכבים. לכן, צפוי שהשכר בתחומים המבוקשים ימשיך להיות אטרקטיבי.

בסוף היום – כמה שווה להיות כלכלן?

אז ראינו שהתשובה לשאלה "כמה מרוויח כלכלן" היא לא מספר אחד, אלא טווח רחב שתלוי בהמון משתנים: איפה למדתם, מה התמחתם בו, כמה ניסיון יש לכם, באיזה מגזר ובאיזה ארגון אתם עובדים, ועד כמה אתם טובים בלהפוך מספרים לסיפורים ולהשפיע על החלטות.

השכר ההתחלתי יכול להיות סביר עד טוב, אבל הפוטנציאל לצמיחה בשכר, במיוחד במגזר הפרטי ובתפקידים כמותיים או פיננסיים בכירים, הוא משמעותי ביותר. זוהי קריירה שיכולה להיות מתגמלת מאוד, לא רק במונחים כספיים, אלא גם מבחינה אינטלקטואלית והשפעתית.

אם אתם שוקלים להיכנס לתחום, או כבר בפנים ושואפים להתקדם, התמקדו בפיתוח הכישורים המבוקשים (במיוחד אנליטיקה ודאטה), צברו ניסיון במקומות הנכונים, אל תפחדו לדרוש את מה שמגיע לכם (במיוחד כשתביאו ערך אמיתי), ואל תשכחו שהתמונה המלאה של שביעות רצון מהקריירה רחבה הרבה יותר מסתם שכר.

בהצלחה במסע הכלכלי שלכם! שתמיד יהיה רווחי (לא רק במונחים כספיים).