כמה מרוויח גנן או גננת בגן ילדים: כל מה שצריך לדעת

יש מקצוע אחד שכל הורה בישראל מפקיד בידיו את הדבר היקר לו מכל. מקצוע שמצריך סבלנות אינסופית, יצירתיות בלתי נדלית, ואנרגיה שאין לתאר. כמובן שאנחנו מדברים על המקצוע שמעצב את עתיד ילדינו, מניח את היסודות ללמידה, ולעיתים קרובות, פשוט מציל להורים את השפיות. אז, כמה באמת שווה (בשקלים, כן?) מישהו שגורם לילד בן שלוש להבין את חשיבות הסדר, או מצליח לגרום לקבוצה של קטנטנים להשתתף בחוג ריתמיקה בלי שהגן יהפוך לשדה קרב? בואו נצלול עמוק לכיס של מי שמכונה בחיבה "גננ/ת" ונראה מה באמת קורה שם, מתחת לשכבות של צבעי גואש ופלסטלינה דביקה.

כמה שווה לחבק ילדים כל היום? המספרים שמאחורי הגן

האמת היא שאין תשובה אחת פשוטה לשאלה הזו. כמו בהרבה מקצועות אחרים, וכנראה קצת יותר בהרבה מקצועות אחרים, השכר בעולם הגנים הוא לא מדע מדויק. הוא מושפע מכל כך הרבה גורמים, שלפעמים נדמה שצריך מדען טילים פיננסי כדי להבין את התמונה המלאה. אבל אל דאגה, בשביל זה אנחנו כאן. כדי לפזר קצת את הערפל, להרים את השטיח ולראות מה מסתתר מתחת לפירורים ושאריות החטיפים.

ההבדל המרכזי והמשמעותי ביותר בשכר של גננ/ת טמון בסוג המסגרת בה הוא/היא עובדים. יש הבדל שמים וארץ בין גן עירוני או ממלכתי, לבין גן פרטי קטן, או אפילו גן פרטי גדול יותר שנמצא ברשת. כל אחד מהם פועל לפי כללים אחרים, מבנים שכר שונים, ולעיתים קרובות, תפיסות עולם שונות לגבי שווי המקצוע.

גן עירוני/ממלכתי: הפנסיה שמחכה בסוף הקשת?

כשמדברים על גנים עירוניים או ממלכתיים (שמכונים גם גנים רשמיים), אנחנו מדברים על מערכת מסודרת. מערכת שפועלת תחת משרד החינוך או הרשויות המקומיות, ושבה התנאים נקבעים בדרך כלל על פי הסכמים קיבוציים. זה אומר שיש סדר, יש ותק, ויש טבלאות שכר. לכאורה, הכל שקוף ומובנה. בפועל, גם כאן יש כמה "טוויסטים" בעלילה.

השכר הבסיסי: איפה מתחילים?

השכר ההתחלתי לגננ/ת חדש/ה במערכת הממלכתית, נכון להסכמים עדכניים (ותמיד כדאי לבדוק את האחרונים כי דברים משתנים), יכול להתחיל סביב 8,000-9,000 שקלים ברוטו למשרה מלאה. זה יכול להשתנות מעט בהתאם לרקע אקדמי או הסמכות ספציפיות שכבר קיימות. אבל זה רק הבסיס. כמו בבניית מגדל מלגו, השכר האמיתי נבנה שכבה על שכבה.

הטבות סוציאליות: מעבר לכסף עצמו

אחד היתרונות המשמעותיים בעבודה במערכת הממלכתית הוא חבילת ההטבות הסוציאליות. זה אולי לא כסף מזומן שנכנס ישר לבנק כל חודש, אבל זה כסף משמעותי בטווח הארוך, והוא נותן המון שקט נפשי:

• פנסיה: חיסכון פנסיוני משמעותי, עם הפרשות גבוהות יחסית גם מהעובד וגם מהמעסיק. זה אומר שבגיל פרישה, יש סיכוי לא רע לחיות בכבוד.
• קרן השתלמות: אחד הדברים הכי שווים שיש. חיסכון לטווח בינוני עם יתרונות מס ופוטנציאל לתשואה. אחרי שש שנים אפשר למשוך את הכסף בפטור ממס, וזה יכול להיות סכום נחמד מאוד.
• ימי מחלה וימי חופשה: במערכת הממלכתית, יש בדרך כלל צבירה נאה של ימי מחלה וחופשה, כולל מועדי ישראל שנסגרים אוטומטית (פסח, סוכות וכו'). זה אומר פחות כאב ראש סביב סגירת חופשות עם הילדים.
• השתלמויות וימי עיון: המערכת מעודדת ומממנת השתלמויות מקצועיות, שהן לא רק חשובות להתפתחות המקצועית אלא גם יכולות להשפיע על דרגות השכר בהמשך.
• קביעות: אחרי תקופה מסוימת, עובדי הוראה (כולל גננות) מקבלים קביעות, מה שנותן ביטחון תעסוקתי גבוה מאוד. זה לא משהו שאפשר לזלזל בו בעולם התעסוקה המודרני.

אז נכון, השכר ההתחלתי יכול להיראות צנוע יחסית לעומס, אבל התנאים הסוציאליים בונים כרית ביטחון פיננסית לטווח הארוך. זה סוג של "שכר עתידי" שצריך לקחת בחשבון.

גנים פרטיים: ג'ונגל השכר או גן עדן פיננסי?

העולם של הגנים הפרטיים הוא סיפור אחר לגמרי. כאן אין טבלאות שכר אחידות שנקבעות מלמעלה. השכר נקבע בעיקר במשא ומתן בין הגננ/ת לבין בעלי הגן. זה יכול להיות יתרון ענק למי שיודע למכור את עצמו ויש לו ניסיון ומוניטין, וזה יכול להיות חיסרון גדול למי שנכנס לשוק ונתקל בהצעות שכר נמוכות. כאן הכל נזיל יותר, וגם תנאי העבודה יכולים להשתנות משמעותית מגן לגן.

הטווח הפרוע: ממה מושפע השכר?

בגנים פרטיים, השכר יכול לנוע בטווח עצום. ממה זה מושפע? מכמה דברים מרכזיים:

• המוניטין והגודל של הגן: גן נחשב עם רשימת המתנה ארוכה יכול להרשות לעצמו לשלם יותר לגננות איכותיות. גן קטן בשכונה פחות מבוססת אולי ישלם פחות.
• המיקום הגיאוגרפי: כמו בהרבה תחומים, גם כאן יש הבדלים בין אזורים. במרכז הארץ, ובערים יקרות במיוחד, שכר הלימוד בגנים גבוה יותר, וזה לעיתים קרובות מתגלגל גם לשכר הצוות.
• הניסיון וההכשרה של הגננ/ת: גננ/ת עם שנים רבות של ניסיון, הסמכות נוספות (למשל, חינוך מיוחד לגיל הרך), או אפילו תואר אקדמי, תרוויח כנראה יותר מגננת מתחילה.
• התפקיד: האם מדובר ב"רק" גננת מובילה של כיתה, או שזו גננת שהיא גם סוג של מנהלת? או אולי אחראית פדגוגית? תפקידים עם יותר אחריות בדרך כלל מתוגמלים בהתאם.
• כמות הילדים בכיתה והיחס לצוות: אם היחס בין מספר הילדים למספר אנשי הצוות נמוך יחסית, זה מצריך יותר עבודה וסבלנות, ולפעמים זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בשכר (אם כי לא תמיד).

טווח השכר בגנים פרטיים יכול לנוע משכר מינימום או קצת מעליו לגננת צעירה ללא ניסיון (לפעמים גם במשרה מלאה, תלוי איפה), ועד 12,000 שקלים, 15,000 שקלים ואף יותר לגננ/ת מנוסה מאוד, בתפקיד בכיר יחסית, בגן מצליח באזור יקר. זה טווח עצום!

הבדלים לעומת הציבורי: גמישות מול יציבות?

ההבדל המרכזי כאן הוא שבגן פרטי יש יותר פוטנציאל לנהל משא ומתן ולהרוויח שכר גבוה יותר מהממוצע במגזר הציבורי, במיוחד בשנים הראשונות. מצד שני, אין את היציבות של קביעות, והתנאים הסוציאליים (פנסיה, קרן השתלמות) תלויים יותר בבעל הגן ובמה שמסוכם איתו. לפעמים ההפרשות לפנסיה מינימליות, לפעמים אין קרן השתלמות בכלל. צריך לבדוק כל מקרה לגופו ולוודא שמה שכתוב בחוזה תואם את החוק ואת הציפיות.

מה באמת מכניס יותר כסף לכיס? גורמים משפיעים

מעבר לסוג הגן, ישנם גורמים ספציפיים שיכולים להשפיע ישירות על גובה המשכורת. בואו נפרט אותם:

השכלה וניסיון: האם באמת משתלם ללמוד עוד?

חד משמעית כן. במערכת הממלכתית, תואר ראשון ותואר שני בחינוך או תחום קרוב מקפיצים את דרגת השכר ומאפשרים התקדמות מהירה יותר בטבלאות. גם הכשרות ספציפיות (למשל, גננת חינוך מיוחד) מתוגמלות בתוספות שכר. בגנים פרטיים, השפעת ההשכלה פחות אוטומטית, אבל היא בהחלט מהווה יתרון במשא ומתן. גננ/ת עם תואר וניסיון נתפסת כמקצועית יותר ויכולה לדרוש שכר גבוה יותר.

והניסיון? אוי הניסיון. כמה שנים עבדת? באיזה גנים? יש לך המלצות חמות? זה קריטי. ניסיון בונה מומחיות ויכולת התמודדות עם אתגרים שונים. גננ/ת מנוסה יכולה לנהל כיתה גדולה יותר, להתמודד טוב יותר עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ולתרום יותר לגן. זה שווה כסף, ולרוב המעסיקים מבינים את זה.

תפקידים נוספים: להיות "רק" גננת או מנהלת?

גננת מובילה של כיתה מקבלת שכר בסיסי. אבל אם את לוקחת על עצמך תפקיד ניהולי בגן פרטי (סוג של מנהלת פדגוגית, אחראית רישום), או במערכת הממלכתית (גננת מובילה, גננת חנ"מ), זה כמעט תמיד מתבטא בתוספת שכר. לקיחת אחריות נוספת שווה כסף.

מיקום גיאוגרפי: תל אביב זה לא ערד (אולי גם בשכר)

יש לזה השפעה, בעיקר בגנים פרטיים. בערים שבהן עלויות המחיה גבוהות יותר ושכר הלימוד בגנים בהתאם, גם שכר הגננות נוטה להיות גבוה יותר. אז אם את גננת מוכשרת שנמצאת בחיפה, את אולי תרוויחי קצת פחות מאשר אם היית עובדת עם אותם נתונים בדיוק ברמת אביב ג'. זה לא בהכרח הוגן, אבל זו המציאות של שוק העבודה החופשי.

שעות עבודה: משרת אם או משרת מלאה פלוס?

רוב הגננות במערכת הממלכתית עובדות במשרה שנחשבת "מלאה" בחינוך, אבל היא בדרך כלל לא 8-9 שעות כמו במקצועות אחרים. בגנים פרטיים, משרות יכולות להיות מגוונות יותר, מ"משרת אם" (עד שעות הצהריים המוקדמות) ועד משרה מלאה שכוללת גם צהרון עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. ככל שהמשרה גדולה יותר, כך השכר כמובן גבוה יותר. גם עבודה בחופשות (במידה ויש קייטנות בגן) יכולה להוסיף לשכר.

המספרים היבשים: טווח שכר (זהירות, זה רק טווח!)

אחרי שפירקנו את הגורמים המשפיעים, בואו ננסה לתת איזושהי תמונה (מאוד כללית וזהירה!) של טווחי שכר ברוטו חודשיים, למשרות שנחשבות "מלאות" בהקשר של גנים:

• גננ/ת מתחיל/ה (פחות מ-5 שנות ניסיון) במערכת הממלכתית: 8,000 – 10,000 ש"ח (פלוס תנאים סוציאליים משמעותיים).
• גננ/ת מנוסה (5-15 שנות ניסיון) במערכת הממלכתית: 10,000 – 14,000 ש"ח (עם התקדמות בדרגות וותק).
• גננ/ת ותיק/ה מאוד (+15 שנים) במערכת הממלכתית: 14,000 – 17,000 ש"ח ואף יותר (תלוי דרגה, תואר, תפקיד).
• גננ/ת מתחיל/ה בגן פרטי: 6,500 (במקרים הפחות טובים, למשרה קצרה יותר) – 9,000 ש"ח (תלוי גן ומיקום).
• גננ/ת מנוסה בגן פרטי: 9,000 – 13,000 ש"ח (תלוי גן, מיקום, תפקיד, מוניטין אישי).
• גננ/ת בכירה/מנהלת בגן פרטי גדול/מצליח: 13,000 – 18,000 ש"ח ואף יותר במקרים חריגים.

שוב, אלו רק אומדנים. המספרים האמיתיים יכולים להשתנות מאוד. השוק דינמי, והרבה תלוי בכישורים האישיים, ביכולת המשא ומתן, ובמזל הטוב למצוא את המקום הנכון.

שאלות ששווה לשאול (ולקבל תשובות מפתיעות?)

בואו נתמודד עם כמה שאלות נפוצות שאנשים שואלים על השכר במקצוע הזה:

האם שכר הגננות עלה בשנים האחרונות?

במגזר הציבורי, כן, היו הסכמי שכר ששיפרו את המצב, במיוחד לשכר ההתחלתי. במגזר הפרטי זה תלוי יותר בשוק ובביקוש. יש עליה מסוימת במודעות לחשיבות המקצוע, מה שלעיתים דוחף שכר למעלה, אבל אין שינוי מערכתי כמו במגזר הציבורי.

האם גננת עם תואר מרוויחה משמעותית יותר מגננת ללא תואר?

במגזר הציבורי – בהחלט כן, יש לזה השפעה ישירה על דרגות השכר והוותק. במגזר הפרטי – לא תמיד אוטומטית, אבל זה נותן יתרון גדול במשא ומתן ובהתקדמות לתפקידים בכירים יותר.

האם יש הבדל בשכר בין גננים לגננות?

תיאורטית לא אמור להיות הבדל על בסיס מגדר, והסכמי שכר ציבוריים לא מבחינים. בפועל, זה עדיין מקצוע שרובו נשים, ואם יש גננים גברים, הם בדרך כלל נכנסים לאותן טבלאות שכר או מסגרות משא ומתן. האתגר האמיתי הוא לא ההבדל בין גברים לנשים בתוך המקצוע, אלא הפער בין השכר במקצוע לבין החשיבות העצומה שלו לחברה.

מה לגבי תנאי העסקה מעבר לשכר?

קריטי לבדוק! לא רק כמה כסף נכנס, אלא גם כמה ימי חופשה יש, מהם תנאי הפנסיה וקרן ההשתלמות, האם יש ימי מחלה, האם משלמים על השתלמויות. בגן פרטי, זה נושא למשא ומתן מפורט.

האם גננת שיש לה גם תפקיד טיפולי (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק) בגן מרוויחה יותר?

אם היא מועסקת בתור גננת וגם נותנת שירותים טיפוליים לילדי הגן בתשלום נוסף (דרך קופת חולים או באופן פרטי), אז כמובן שההכנסה הכוללת שלה תהיה גבוהה יותר. אם היא רק גננת עם רקע טיפולי שמיישמת עקרונות אלה בעבודתה הרגילה, זה יתרון מקצועי שיכול לעזור במשא ומתן על שכר, אבל לא בהכרח תוספת אוטומטית.

האם יש הבדל בשכר בין גננת שמנהלת את הגן לבין גננת שהיא שכירה?

בוודאי. בעלת גן היא עצמאית. ההכנסה שלה תלויה בשכר הלימוד שהיא גובה, בכמות הילדים, בהוצאות הגן (שכר דירה, ארנונה, חשמל, אוכל, ציוד), ובעיקר – בשכר שהיא משלמת לצוות! אם היא רוצה להרוויח יפה, היא צריכה לנהל את הגן בצורה יעילה ולשלם לצוות שכר הוגן אבל כזה שמותיר לה רווח. השכר שלה הוא בעצם "שאר ההכנסה" אחרי כל ההוצאות. לגננת שכירה יש שכר קבוע פחות או יותר.

איך משפיעה העובדה שהגנים עובדים גם בחופשות הקיץ על השכר?

במערכת הממלכתית, הגנים הציבוריים פועלים בדרך כלל במתכונת מצומצמת בחלק מיולי ("קייטנת משרד החינוך"), ויש חופשה באוגוסט. גננות שעובדות בחלק הזה של יולי מקבלות שכר עבורו. בגנים פרטיים, יש גנים שפועלים כל הקיץ (לפעמים במתכונת קייטנה בתשלום נוסף), והצוות עובד ומקבל שכר בהתאם. אוגוסט הוא נקודת מחלוקת תמידית, שכן במערכת הציבורית יש בו חופש (שמנוצל על חשבון ימי החופשה השנתיים), ובגנים פרטיים לפעמים עובדים גם בו, או שיש חופשה קצרה יותר.

מעבר לכסף: מה שבאמת אי אפשר לכמת בשקלים

אחרי כל המספרים, הטבלאות, והטווחים, חשוב לזכור שיש דברים שאי אפשר לשים עליהם תג מחיר. ההשפעה שיש לגננ/ת טובה על התפתחות הילדים היא עצומה. הם לא רק מלמדים אותיות ומספרים; הם מלמדים איך להיות חברים, איך לפתור קונפליקטים, איך להיות יצירתיים וסקרנים. הם נותנים ביטחון לילדים שנפרדים בפעם הראשונה מההורים, והם דמויות משמעותיות מאוד בחיים הקטנים. הידיעה שאתה בונה את הדור הבא, שאתה נותן לילד את הבסיס הטוב ביותר להתחיל איתו את המסע בחיים, שווה לפעמים יותר מכל תוספת שכר. טוב, אולי לא יותר, אבל זה בהחלט משהו שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים במקצוע הזה, ולפעמים זה מה שנותן את הכוח להמשיך למרות האתגרים הפיננסיים.

המסע המקצועי: מגן "אפרוחים" ועד… מי יודע?

המסלול המקצועי של גננ/ת לא חייב להיגמר בלהיות גננת בכיתה מסוימת. במערכת הממלכתית אפשר להתקדם לתפקידי הדרכה, ריכוז פדגוגי, ניהול מספר גנים, או אפילו תפקידים במשרד החינוך. בגנים פרטיים, אפשר להתקדם לתפקידי ניהול בתוך הגן, להיות אחראית פדגוגית ברשת גנים, או אפילו לפתוח גן משלך (זה כבר סיפור אחר לגמרי מבחינה כלכלית ותפעולית!). השכר בדרך כלל עולה עם ההתקדמות והרחבת האחריות.

סיכום: אז כמה באמת מרוויחים? התשובה (שלא תפתיע אתכם?)

אז חזרנו לנקודת ההתחלה: כמה מרוויח גננ/ת? ובכן, כמו שראינו, זה תלוי. תלוי איפה הוא עובד/ת, כמה ניסיון יש לו/ה, מה ההשכלה שלו/ה, ובאיזה תפקיד הוא/היא נמצא/ת. הטווח רחב, והוא נע משכר התחלתי צנוע יחסית, במיוחד בגנים פרטיים קטנים, ועד שכר מכובד למדי לגננים מנוסים בתפקידים בכירים, במיוחד במערכת הציבורית עם כל התנאים הנלווים. המקצוע דורש המון, התמורה הכלכלית לא תמיד תואמת את המאמץ והחשיבות, אבל יש בו סיפוק אדיר והשפעה משמעותית שקשה לכמת בכסף. המגמה בשנים האחרונות היא שיש יותר הכרה בחשיבות המקצוע, ויש מאמצים (בעיקר במגזר הציבורי) לשפר את תנאי השכר וההעסקה, בתקווה שזה ימשיך וימשוך אנשים מוכשרים וטובים לתחום שכל כך קריטי לעתיד שלנו.