איך עושים חישוב דמי חופשה לעובד שעתי правильно

איך באמת מחשבים דמי חופשה לעובד שעתי?

עובד שעתי רוצה חופש? קבלו את מתמטיקת השכר שלא לימדו אותנו בבית ספר

בואו נדבר על אחת התעלומות היותר נפוצות בעולם העבודה – חישוב דמי חופשה לעובדים שעתיים. לעובדים במשרה מלאה הכול ברור: יש להם מספר ימי חופשה בחוק, הם יוצאים לחופש – ויש כסף. אבל מה קורה כשאתה משתכר לפי שעה, בשעות משתנות, אולי בימים לא קבועים? נשמע מסובך? בעצם… זה לא חייב להיות.

אז אם גם אתם, מנהלי משאבי אנוש, מנהלי כספים או אפילו עובדים בעצמכם, עמדתם מול השאלה: "איך מחשבים כמה מגיע לי על השבוע הזה שהייתי ביוון?", הנה מדריך פרקטי, עם טוויסטים מעניינים, נכונים לשנת 2024.

אז קודם כל – מתי בכלל עובד שעתי זכאי לדמי חופשה?

למרות מה שנהוג לחשוב, גם עובד שעתי זכאי לצבור חופשה שנתית, זה פשוט עובד קצת אחרת. החישוב לא מושתת על ימי עבודה בלבד, אלא גם לפי היקף המשרה ורצף ההעסקה.

לפי החוק בישראל, עובד שצבר ותק של שנה אצל אותו מעסיק (או באותו מקום עבודה), צובר ימי חופשה לפי מספר ימי העבודה בפועל.

הקצבה שנתית לפי 4 מועסקים – דוגמה שתהפוך את זה לפשוט

לצרכים של החישוב, נניח שעובד שעתי מועסק 4 ימים בשבוע. החוק מדבר על הקצבת מינימום של 12 ימי חופשה בשנה (אם היקף המשרה שלו הוא כזה שמחשבים לו כ-4 ימי עבודה בשבוע).

• אם הוא עובד פחות מ-75% משרה – החישוב נעשה על בסיס ימי עבודה בפועל.
• אם הוא עובד באופן לא סדיר – נדרש ממוצע חודשי של שעות עבודה.

פתרון קסם? כן, קוראים לו נוסחת "שש האחוזים"

רוב המעסיקים לא באמת מחזיקים ראש בכל נוסחה אפשרית. מה עושים במקום? מחילים את נוסחת ה-6% שהיא סוג של "שיטה עוקפת כאב ראש".

אז איך זה עובד בפועל?

המעסיק מפריש לעובד 6% מהשכר עבור דמי חופשה. או במילים אחרות: על כל 100 ש"ח שעובד מרוויח, מופרשים לו 6 ש"ח לחופשה. פשוט, שקוף, הופך את העניין לפשוט יותר גם לחשב משכורת וגם לעובד שרוצה להבין כמה באמת צבר.

ולמה זה כל כך מבריק?

• זה חוסך דיונים אין-סופיים על "מתי עבדתי, כמה ימים באמת היו".
• זה נותן לעובד תחושת ודאות – הוא רואה כמה צבר, ומתי זה שלו.
• בתנאי שהכול מדווח נכון וגלוי – זה גם חוקי גם נוח.

אבל רגע, מה קורה כשהעובד באמת יוצא לחופשה?

ופה מגיע החלק הטריקי. אם העובד יוצא לחופשה, ואנחנו רוצים לשלם לו לפי מה שהרוויח בפועל ולא לפי "סתם איזו ממוצע" – צריך לבחור בשיטה שנועדה לתת תמונה אמיתית של ההכנסה שלו.

2 דרכים לחשב את שכר החופשה:

• שיטה פופולרית: ממוצע שכר יומי ב-3 חודשים האחרונים, מוכפל במספר ימי החופשה שיצא אליהם.
• שיטה אחרת (לא פחות לגיטימית): ממוצע שעות יומי, כפול תעריף השעה האחרון שהתקבל.

הדגש כאן הוא על יְשִׁימוּת. כלומר – האם השכר שהעובד יקבל "מדמה באמת" את ימי העבודה שהוא הפסיד בכך שיצא לחופשה. מקומות עבודה רציניים בוחרים בגישה שנותנת לעובד את מה שהוא היה מרוויח אילו עבד בפועל.

כמה שאלות נפוצות (וכיפיות) על הנושא:

• האם מותר לשלם דמי חופשה כאילו זה תוספת לשכר ולא לשלם כשיוצאים לחופשה?
  לא. החוק מחייב לצבור חופשה בפועל לתשלום ביום שבו העובד לא עבד.
• עובד שעתי שהתפטר – האם מקבל את ימי החופשה?
  כן – משלמים לו את התמורה הכספית בעבור יתרת ימי החופשה שצבר ולא ניצל.
• מה, גם סטודנט שמחליף משמרות כל שבוע זכאי לדמי חופשה?
  בהחלט. אם יש רציפות בהעסקה, התחשיב מתבסס על ממוצעים. לא חובה להיות "עובד מסורתי".
• כמה זמן אפשר לצבור ימי חופשה?
  לרוב עד שנתיים צבירה, אלא אם יש הסכמה אחרת בחוזה או בהסכם קיבוצי.
• מה קורה אם עבדתי 8 חודשים ויצאתי לחופש?
  מגיע יחסית – פשוט מחשבים את האחוזיות. הכל יחסי בשכר, לא רק בזוגיות.

יש גם סעיף קטן ומגניב ששווה להכיר – צבירה בחודשי עבודה חלקיים

עבדת רק 7 ימים בחודש מסוים? אז מה! כל חודש שבו עבדת לפחות 16 ימים – נחשב חודש עבודה לצורך חישוב ימי חופשה