איפה מקבלים ריבית הכי גבוהה? כל האפשרויות

המרדף הגדול אחרי הריבית הכי גבוהה – האם זה בכלל אפשרי והיכן מסתתר האוצר?

תגידו, אתם גם מתעוררים לפעמים בבוקר עם המחשבה המעצבנת הזו, שבעצם הכסף שלכם, שיושב לו יפה ובטוח בחשבון הבנק, לא עושה שום דבר חוץ מלהיות יפה? כאילו, הוא שם, הוא קיים, אבל הוא ממש לא מתאמץ בשבילכם. והאמת? שנים זה היה המצב. שנים ארוכות שבהן הכסף שלנו היה כמו איזה פנסיונר עצלן, בקושי זז. אבל רגע, העולם הפיננסי לא באמת עצר מלכת. ובטח לא היום. בשנה-שנתיים האחרונות, משהו השתנה. בגדול. הריבית, אותה גברת נשכחת, חזרה לבמה ובגדול. ופתאום, השאלה הגדולה שמרחפת באוויר היא: רגע, אם אפשר לקבל ריבית, אז… כמה? ואיפה? והכי חשוב – איפה הריבית הכי, אבל הכי, גבוהה? האם זה משחק סכום אפס? האם בשביל ריבית גבוהה צריך להסתכן כמו בלאס וגאס? או שאולי יש פתרונות חכמים, כאלה שמאפשרים לכם לישון בשקט ועדיין לראות את הכסף שלכם עובד קשה? אם השאלות האלה לא נותנות לכם מנוח, אתם במקום הנכון. בואו נצלול פנימה ונפרק את הפאזל המרתק הזה, שלב אחר שלב, אופציה אחר אופציה, עד שתבינו בדיוק איפה הכסף שלכם יכול לקבל את הכי הרבה אהבה, בצורת ריבית שמנה.

אז מה הסיפור עם "הריבית הכי גבוהה" – האם זה פשוט כמו שזה נשמע?

בואו נשים את הדברים על השולחן. אין דבר כזה "הריבית הכי גבוהה" באופן אבסולוטי, כמו שיש רק הר הכי גבוה בעולם (נכון להיום, לפחות). למה? כי ריבית היא רק צד אחד של המשוואה. הצד השני, והחשוב לא פחות, הוא הסיכון. ככלל אצבע פשוט: ריבית גבוהה יותר כמעט תמיד מגיעה עם סיכון גבוה יותר. זה כמו שאומרים לכם שתרוויחו פי 100 על ההשקעה שלכם תוך שבוע – זה אפשרי, אבל סביר להניח שזה גם הימור פרוע שעלול להיגמר באפס. לכן, המרדף אחר הריבית הכי גבוהה הוא בעצם המרדף אחר היחס הטוב ביותר בין ריבית לסיכון שמתאים לכם. זה תלוי בגיל שלכם, במצב הפיננסי, במטרות שלכם ובעיקר – בבטן שלכם. כמה לחץ אתם מוכנים לספוג בשביל עוד כמה אחוזים? זו השאלה האמיתית.

המפלס הבסיסי: איפה הכסף בטוח וגם רואה קצת ריבית?

הנקודה הראשונה והטבעית להתחיל בה היא כמובן המקום שרוב הכסף שלנו נמצא בו – הבנק. וכן, גם הבנק, ששנים נחשב לאפיק "מנומנם" כשזה הגיע לריבית על פיקדונות, התעורר לחיים. האפשרויות הבנקאיות הן הבסיס, אבן הפינה של כל תיק חיסכון או השקעה שפוי.

פיקדונות בנקאיים: הספגטי בולונז של החיסכון

פיקדונות בנקאיים הם קלאסיקה. הם מוכרים, הם נוחים, ובעיקר – הם נחשבים לרוב מאוד בטוחים (בגבולות האחריות של הבנק, כמובן). הריבית עליהם קפצה משמעותית בשנה האחרונה, אבל חשוב להבין שיש סוגים שונים, וכל סוג מציע משהו קצת אחר:

• פיקדונות לזמן קצר (פק"מ): לרוב לפרקי זמן של חודש עד שנה. הריבית עליהם בדרך כלל תהיה נמוכה יותר מאשר בפיקדונות ארוכים יותר, אבל מצד שני, הכסף שלכם נזיל יחסית וחוזר אליכם מהר. טוב לכסף שאתם יודעים שתצטרכו בקרוב.
• פיקדונות לזמן ארוך: משנה ומעלה, לפעמים אפילו כמה שנים. כאן הריבית בדרך כלל תהיה אטרקטיבית יותר, כפיצוי על זה שהכסף שלכם "נעול" לתקופה ארוכה יותר. החיסרון? אם תצטרכו את הכסף לפני הזמן, ייתכן שתשלמו קנס או שתפסידו את הריבית כולה.
• פיקדונות צמודים למדד/מט"ח: פחות נפוצים היום לטווחי זמן קצרים, אבל קיימים. כאן הריבית הבסיסית נמוכה יותר, אבל הפוטנציאל לתשואה נוספת מגיע מהצמדה למדד המחירים לצרכן (להגנה מפני אינפלציה) או למטבע חוץ כמו דולר או יורו. זה מתאים יותר למי שיש לו חשיפה או צורך ספציפי למדד או למט"ח.
• פיקדונות בריבית משתנה: הריבית משתנה בהתאם לריבית בנק ישראל או איזה עוגן אחר. כשריבית בנק ישראל עולה, גם הריבית על הפיקדון עולה, ולהפך. זה מתאים למי שחושב שהריבית במשק עוד עשויה לעלות.

אז איפה מקבלים הכי הרבה בבנק? לרוב בפיקדונות לזמן ארוך. אבל כאן נכנס ה"אבל" הגדול: הריבית בבנקים בישראל, למרות שהיא עלתה, עדיין לא תמיד מציעה את היחס הכי טוב לסיכון, במיוחד בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות שנחשבות בטוחות לא פחות. למה? שאלה טובה. אולי כי הם קצת אדישים? אולי כי הם יודעים שנוח לנו שם? פינה למחשבה.

קרנות כספיות: החבר הפיננסי הכי טוב שלכם כרגע?

אם יש אפיק השקעה/חיסכון שחווה רנסנס מטורף בשנה-שנתיים האחרונות, אלו קרנות הכספיות. מה זה בעצם? תחשבו על זה כעל קופת חיסכון גדולה שאוספת כסף מהרבה משקיעים קטנים וגדולים, ומשקיעה אותו בדברים מאוד סולידיים וקצרי מועד: בעיקר אג"ח ממשלתיות קצרות, פקדונות גדולים בבנקים (לפעמים אפילו כאלה שהמשקיע הקטן לא יכול לקבל לבד), ומכשירים פיננסיים דומים. הדבר הגאוני בהן הוא שהן מציעות שילוב כמעט מנצח:

יתרונות קרנות כספיות:

• נזילות גבוהה: אפשר למכור את היחידות כמעט כל יום ולקבל את הכסף לחשבון תוך יום-יומיים. זה מדהים!
• סיכון נמוך: הן משקיעות במכשירים סופר בטוחים, ולכן הסיכון לאבד כסף נמוך מאוד (אף פעם לא אפס, אבל קרוב).
• תשואה אטרקטיבית: הריבית שהן מניבות צמודה לריבית בנק ישראל (פחות או יותר, תלוי בדמי הניהול), ולרוב גבוהה משמעותית מהריבית שתקבלו על פיקדון עו"ש או פק"מ קצר ברוב הבנקים.
• ניהול מקצועי: מנוהלות על ידי בתי השקעות, אז לא אתם צריכים לשבור את הראש.

חסרונות קרנות כספיות (האמת? קשה למצוא הרבה):

• דמי ניהול: יש דמי ניהול קטנים, שמורידים קצת מהתשואה.
• לא מובטח לחלוטין: למרות שהסיכון אפסי כמעט, טכנית זה לא "פיקדון בנקאי מובטח". אבל במציאות, זה כמעט אותו דבר מבחינת סיכון.

אז קרנות כספיות בהחלט נמצאות ברשימת "איפה אפשר לקבל ריבית יפה עם סיכון נמוך". הן הפכו ללהיט היסטרי, ובצדק.

?Q&A פיננסי בזק: כי בטח יש לכם כמה שאלות

שאלה 1: האם פיקדון בנקאי בטוח יותר מקרן כספית?
תשובה: מבחינה פורמלית, פיקדון בנקאי הוא התחייבות של הבנק כלפיך, וקיימת אחריות מסוימת (לא מוגדרת בחוק בישראל באופן מפורש לכל סכום, אבל יש תפיסה שהפיקדונות מובטחים). קרן כספית משקיעה במכשירים בטוחים מאוד, כמו אג"ח ממשלתי. הסיכון לאבד כסף בשניהם נמוך ביותר, אך טכנית, פיקדון נחשב "בטוח" יותר.

שאלה 2: האם כדאי "לנעול" את הכסף בפיקדון ארוך אם אני חושב שהריבית תמשיך לעלות?
תשובה: זו דילמה. אם תנעל לתקופה ארוכה בריבית קבועה, ותחזיותיך על עליית ריבית יתממשו, תפספס ריבית גבוהה יותר בהמשך. אם תנעל לתקופה קצרה או תשתמש בפיקדון בריבית משתנה/קרן כספית, תוכל ליהנות מעליית ריבית עתידית. זה עניין של הימור מחושב על כיוון הריבית.

קצת יותר אקשן, קצת יותר פוטנציאל: מחוץ לגבולות הבנק?

אחרי שמיצינו את העולם הבנקאי והקרוב לו, הגיע הזמן להרים קצת את הראש ולראות מה עוד יש שם בחוץ שמציע "ריבית" או הכנסה קבועה, אבל אולי דורש קצת יותר הבנה או מוכנות לסיכון (מחושב, כמובן!).

עולם האג"ח: האחים הגדולים והקטנים של החוב

איגרות חוב (אג"ח) הן בעצם הלוואה שאתם נותנים למישהו אחר – לממשלה (אג"ח ממשלתי) או לחברה (אג"ח קונצרני). בתמורה, ה"לווה" מתחייב לשלם לכם ריבית (קופון) לאורך חיי ההלוואה, ולהחזיר את הקרן בסוף התקופה. כאן הפוטנציאל לריבית גבוהה יותר בהחלט קיים, אבל גם הסיכון עולה.

אג"ח ממשלתי: כמעט כמו להיות בנק ישראל בעצמכם (רק בקטן)

המדינה מגייסת כסף כדי לממן את הפעילות שלה, והיא עושה את זה על ידי מכירת אג"ח. אג"ח ממשלתי נחשב לאפיק ההשקעה הסולידי ביותר שיש בשוק המקומי, כי הסיכוי שמדינת ישראל (או כל מדינה יציבה אחרת) לא תחזיר חוב הוא נמוך מאוד (אם כי לא אפס אף פעם, תמיד לזכור!). הריבית על אג"ח ממשלתי מושפעת מריבית בנק ישראל, אינפלציה, ומצב השוק. הן קיימות בטווחים שונים (קצר, בינוני, ארוך) ובהצמדות שונות (צמוד מדד, שקלי קבוע, שקלי משתנה).

איפה ה"ריבית" כאן? זה לא רק הקופון שמשולם לכם. מחיר האג"ח בבורסה משתנה כל הזמן. אם קניתם אג"ח והריבית בשוק ירדה, מחיר האג"ח שלכם יעלה (כי הקופון שהוא משלם אטרקטיבי יותר עכשיו), ולהפך. לכן, התשואה הכוללת על אג"ח מורכבת מהקופונים ומהשינוי במחיר. בשביל "ריבית גבוהה" (תשואה כוללת גבוהה) תצטרכו לרוב לבחור אג"ח ארוך יותר (רגיש יותר לשינויים בריבית) או צמוד מדד (אם האינפלציה גבוהה).

אג"ח קונצרני: להלוות כסף לחברות הגדולות (והקטנות)

כאן הדברים נהיים מעניינים (וקצת יותר מסוכנים). במקום להלוות למדינה, אתם מלווים לחברות. חברות מנפיקות אג"ח כדי לגייס כסף לפעילותן. הסיכון כאן הוא שהחברה לא תוכל לעמוד בתשלומי הריבית או החזר הקרן (חדלות פירעון). ככל שהחברה נחשבת מסוכנת יותר (דירוג אשראי נמוך), כך היא תצטרך לשלם ריבית גבוהה יותר כדי לשכנע את המשקיעים להלוות לה כסף. כאן טמון הפוטנציאל ל"ריבית הכי גבוהה" באפיק החוב הפורמלי, אבל עם הסיכון המקביל.

כמה סוגים ששווה להכיר:

• אג"ח בדירוג השקעה (Investment Grade): אג"ח של חברות חזקות ויציבות יחסית. הסיכון נמוך יחסית, ולכן גם הריבית נמוכה יותר מאג"ח עם דירוג נמוך יותר. נחשב סולידי יחסית.
• אג"ח זבל (High Yield / Junk Bonds): השם אומר הכל. אג"ח של חברות עם דירוג אשראי נמוך (או ללא דירוג). הסיכון גבוה משמעותית, כי הסיכוי לחדלות פירעון גבוה יותר. בתמורה, הריבית שהן משלמות (ה-Yield) גבוהה משמעותית. זה המקום למי שמחפש ריבית גבוהה ומוכן לקחת סיכון מוגבר.

קניית אג"ח קונצרני בודד דורשת מחקר וניתוח. דרך נפוצה ובטוחה יותר להיחשף לאפיק זה היא דרך קרנות נאמנות או תעודות סל שמשקיעות בפורטפוליו מגוון של אג"ח קונצרני. זה מפזר את הסיכון על פני הרבה חברות שונות.

?Q&A פיננסי 2: כי ידע זה כוח (וגם ריבית)

שאלה 3: האם אג"ח ממשלתי יותר בטוח מפיקדון בנקאי?
תשובה: במדינות יציבות כלכלית, הסיכון של הממשלה לחדלות פירעון נמוך מאוד, ולעיתים נמוך אף יותר מהסיכון של בנק בודד. לכן, לרוב, אג"ח ממשלתי של מדינה יציבה נחשב לאפיק הסולידי ביותר במשק שלה.

שאלה 4: מה הסיכון העיקרי באג"ח קונצרני?
תשובה: הסיכון העיקרי הוא סיכון אשראי – שהחברה שהנפיקה את האג"ח לא תוכל לשלם את הריבית או להחזיר את הקרן במועד הפירעון. סיכון נוסף הוא שינוי במחיר האג"ח בבורסה לפני מועד הפירעון, כתוצאה משינויים בריבית בשוק או במצב החברה.

שאלה 5: איך אפשר לקבל "ריבית גבוהה" בשוק האג"ח בלי לקחת סיכון מטורף?
תשובה: השקעה באג"ח בדירוג השקעה (Investment Grade) או השקעה דרך קרנות נאמנות/תעודות סל מגוונות שמשקיעות באג"ח קונצרני. זה מאפשר לכם ליהנות מתשואה פוטנציאלית גבוהה יותר מפיקדון, תוך פיזור סיכונים.

הכי קרוב ל"הלוואה לחבר", רק עם חוזה וריבית: הלוואות עמית לעמית (P2P)

עולם הפינטק הביא לנו חידושים רבים, ואחד המעניינים שבהם הוא תחום ההלוואות עמית לעמית (Peer-to-Peer Lending). הרעיון פשוט: במקום שהבנק יהיה המתווך היחיד בין מי שרוצה להלוות כסף (משקיעים כמונו) למי שרוצה ללוות (אנשים פרטיים או עסקים קטנים), פלטפורמות P2P מחברות ביניהם ישירות.

איך זה עובד? אתם, כמשקיעים, מפקידים כסף בפלטפורמה. הפלטפורמה מציגה בקשות הלוואה מאנשים או עסקים, כולל דירוג סיכון (כן, גם כאן יש סיכון!) ותנאי ההלוואה (סכום, ריבית, תקופה). אתם בוחרים באילו הלוואות להשקיע חלק מהכסף שלכם (לרוב המשקיע הקטן מפזר את כספו על פני הרבה הלוואות קטנות כדי לפזר סיכון), ובתמורה אתם מקבלים את התשלומי החזר (קרן + ריבית) ישירות מהלווים, בניכוי עמלה קטנה לפלטפורמה.

למה זה מעניין בהקשר של "ריבית הכי גבוהה"?

הריבית שתקבלו על ההשקעה בפלטפורמות P2P נוטה להיות גבוהה משמעותית מהריבית שתקבלו על פיקדון בנקאי או קרן כספית. למה? כי אתם לוקחים סיכון גבוה יותר. בניגוד לפיקדון בנקאי או אג"ח ממשלתי, כאן אתם חשופים לסיכון שהלווים לא יחזירו את ההלוואה (חדלות פירעון). פלטפורמות טובות מנהלות סיכונים ומציעות כלים לפיזור, אבל הסיכון עדיין קיים.

כמה נקודות למחשבה על P2P:

• פיזור הוא קריטי: לעולם אל תשקיעו סכום גדול בהלוואה אחת! פיזרו את כספכם על פני כמה שיותר הלוואות, ובכמה שיותר דירוגי סיכון שונים, כדי לצמצם את הנזק מהלוואה בודדת שלא מוחזרת.
• הסיכון עולה עם הריבית: הלוואות עם דירוג סיכון נמוך מציעות ריבית נמוכה יותר, אבל סיכון חדלות פירעון נמוך יותר. הלוואות עם דירוג גבוה (מסוכנות יותר) מציעות ריבית גבוהה משמעותית, אבל עם סיכון גבוה יותר.
• נזילות מוגבלת: לרוב הכסף שלכם "נעול" בהלוואה עד שהיא מסתיימת ומוחזרת במלואה (לפעמים כמה שנים). יש פלטפורמות שמציעות שוק משני למכירת הלוואות, אבל זה לא תמיד פשוט או מיידי.
• רגולציה: בישראל פלטפורמות P2P נמצאות תחת פיקוח של רשות ניירות ערך, שזה נותן שכבת הגנה מסוימת, אבל לא מוחלטת.

הלוואות עמית לעמית בהחלט יכולות להציע ריבית נטו אטרקטיבית, במיוחד לטווחים בינוניים וארוכים, אבל הן דורשות הבנה של הסיכון ומחייבות פיזור קפדני. זה לא "כסף קל", זה כסף שצריך לעבוד בשבילו (בלקיחת סיכון מחושב).

?Q&A פיננסי 3: שאלות ה-P2P הבוערות

שאלה 6: האם ההשקעה ב-P2P מובטחת?
תשובה: לא. ההשקעה חשופה לסיכון חדלות פירעון של הלווים. אין קרן ביטוח ממשלתית או בנקאית שמבטיחה לכם את החזר הקרן והריבית, בניגוד מסוים לפיקדונות בנקאיים.

שאלה 7: כמה ריבית אפשר לצפות לקבל ב-P2P?
תשובה: זה משתנה מאוד בין פלטפורמה לפלטפורמה, ובעיקר בהתאם לפרופיל הסיכון של הלווים בהם השקעתם. תשואות שנתיות נטו (אחרי עמלות וחדלות פירעון) יכולות לנוע בין 4%-5% בהשקעה סולידית יחסית, ועד 8%-10% ואף יותר בפרופילי סיכון גבוהים יותר. אין הבטחה לתשואה.

שאלה 8: למי P2P מתאים?
תשובה: למי שמחפש אלטרנטיבה לפיקדונות ואג"ח סולידי, מוכן לקחת סיכון מחושב (שגבוה יותר מפיקדון בנקאי), ומבין את החשיבות של פיזור ההשקעה על פני הרבה הלוואות.

טיפים אחרונים לפני שאתם רצים לרדוף אחרי הריבית הגבוהה

אוקיי, אז עברנו על כמה אפיקים מרכזיים שיכולים להציע לכם "ריבית" או תשואה קבועה, עם רמות סיכון משתנות. בנק, קרן כספית, אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני, ו-P2P. עכשיו השאלה היא מה עושים עם כל המידע הזה?

כמה דברים שחשוב לזכור:

• הגדירו את המטרה שלכם: למה אתם צריכים את הכסף הזה? מתי תצטרכו אותו? התשובות לשאלות האלה יעזרו לכם לבחור את האפיק הנכון מבחינת נזילות וטווח זמן.
• הכירו את הסיכון: אל תתפתו רק ל"ריבית הכי גבוהה" בלי להבין מה הסיכון שכרוך בה. האם תצליחו לישון בלילה?
• פזרו, פזרו, פזרו: זה כלל זהב! לעולם אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. פזרו את הכסף על פני אפיקים שונים, וגם בתוך כל אפיק (למשל, השקיעו בכמה קרנות כספיות, פזרו ב-P2P על פני הרבה הלוואות).
• השוו, השוו, השוו: גם בתוך אותו אפיק יש הבדלים! השוו בין הצעות של בנקים שונים לפיקדונות, השוו בין קרנות כספיות שונות (דמי ניהול, תשואה), השוו בין פלטפורמות P2P. הבדלים קטנים באחוזים מצטברים לסכומים יפים לאורך זמן.
• קחו בחשבון מיסוי: על רוב התשואות מאפיקים אלה תצטרכו לשלם מס רווח הון. חשוב לקחת את זה בחשבון בחישוב התשואה נטו שלכם.
• אל תפחדו לשאול: אם משהו לא ברור, אל תתביישו לשאול יועץ פיננסי או מישהו שמבין. עדיף לשאול שאלה "טיפשית" מאשר לעשות טעות יקרה.

אז איפה הריבית הכי גבוהה? ובכן, כפי שראינו, אין תשובה אחת פשוטה. זה תלוי בכם, במצבכם, ובכמה אתם מוכנים להתרחק מאזור הנוחות הבנקאי הבטוח.

אם אתם מחפשים מקסימום ביטחון ונזילות גבוהה, כנראה שקרנות כספיות ייתנו לכם את הריבית הטובה ביותר ביחס לפיקדונות בנקאיים לזמן קצר.

אם אתם מוכנים "לנעול" את הכסף לזמן בינוני/ארוך בשביל ריבית גבוהה יותר ועדיין לשמור על סיכון נמוך, פיקדונות בנקאיים ארוכים או אג"ח ממשלתי רלוונטיים.

אם אתם מוכנים לקחת סיכון מחושב גבוה יותר בשביל פוטנציאל לריבית משמעותית גבוהה יותר, אג"ח קונצרני (דרך קרנות או מפוזר באופן עצמאי) או פלטפורמות P2P נכנסות לתמונה.

המסע אחר הריבית הכי גבוהה הוא פחות על למצוא איזה סוד נסתר, ויותר על להבין את האפשרויות השונות, את הסיכונים שלהן, ולבחור את השילוב הנכון בשבילכם. הכסף שלכם לא צריך להיות עצלן. הוא יכול וצריך לעבוד בשבילכם. עכשיו, כשאתם מצוידים בידע הזה, אתם יכולים להתחיל לגרום לזה לקרות. בהצלחה!