האם כדאי להשקיע באג"ח? כל מה שצריך לדעת

שנייה לפני שאתם מדלגים למדורים היותר זוהרים של המגזין הזה, עצרתם פעם לחשוב ברצינות על… אג״ח? אני יודע, זה נשמע כמו המאכל הכי תפל בתיק ההשקעות. מניה? אדרנלין, עליות, ירידות, סטארטאפים נוצצים. אג״ח? נשמע כמו פגישת זום על התקציב המשפחתי. משעמם, נכון? אז זהו, שלא לגמרי. בואו נשים את הדברים על השולחן: אג״ח זה לא רק משהו שיש לסבים וסבתות בתיק. זה כלי פיננסי עוצמתי, שיכול לשחק תפקיד מפתח באסטרטגיית ההשקעה שלכם, בכל גיל. במקום לראות בזה חובה אפרורית, בואו נגלה את הפוטנציאל החבוי באג"ח. אולי תופתעו לגלות שזה הרבה יותר מעניין (ורווחי!) ממה שחשבתם. בואו נצלול פנימה, ואני מבטיח לכם שתצאו מכאן עם הבנה חדשה לגמרי על החבר השקט הזה בתיק שלכם.

האם אג"ח זה הדבר הכי משעמם בתיק ההשקעות? תחשבו שוב.

אז מה זה לעזאזל אג"ח, בלה בלה בלה?

שואלים את עצמכם מה זה הדבר הזה? בשפה פשוטה, אג"ח (איגרת חוב) זה בעצם הלוואה שאתם נותנים למישהו. המישהו הזה יכול להיות מדינה, תאגיד גדול, או אפילו עירייה. אתם מלווים להם כסף, והם בתמורה מתחייבים לשלם לכם ריבית (שנקראת לרוב "קופון") באופן תקופתי, ולהחזיר לכם את הקרן (הסכום שהלוויתם) בתאריך מסוים בעתיד (מועד הפדיון).

זה כמו להיות הבנק. רק בלי הבניין הגדול והעמלות המעצבנות על כל פיפס. אתם פשוט מלווים כסף, ומקבלים עליו תשלום קבוע. נשמע די פשוט, נכון? כי זה באמת די פשוט ברמת העיקרון. הריבית שאתם מקבלים היא למעשה התשואה שלכם על ההשקעה.

יש לזה הרבה שמות: בונדס, איגרת חוב, הלוואה. בסוף, הרעיון הוא אותו רעיון. במקום לקנות חלק בחברה (כמו במניה), אתם קונים חלק בחוב שלה. נכון, "חוב" לא נשמע סקסי כמו "בעלות". אבל לחוב יש יתרון אחד ענק: הוא מגיע לפני בעלות בתור לתשלום. במקרה של צרות, מחזיקי החוב (אתם!) מקבלים את הכסף שלהם בחזרה לפני בעלי המניות.

זה משהו ששווה לזכור. במיוחד כששוק המניות מתחיל לעשות סחרחורת.

למה בכלל לטרוח עם הדבר הזה? 3 סיבות שאסור לכם לפספס

אוקיי, הבנו שזה הלוואה. אבל למה לי, בתור משקיע מתוחכם (או כזה ששואף להיות), להתעסק עם זה? הרי יש מניות, נדל"ן, קריפטו… כל הדברים המעניינים באמת. אז הנה כמה סיבות מצוינות שבגללן אג"ח צריך להיות על הרדאר שלכם:

יציבות ואנינות טעם: תוספת רגועה לתיק הפרוע שלכם

בואו נודה בזה, שוק המניות הוא רכבת הרים. עליות חדות, ירידות כואבות. זה כיף כשהגרף ירוק, אבל קצת פחות כשהוא אדום וצועק. אג"ח, לעומת זאת, נוטה להיות יותר יציב. התשלומים קבועים (לרוב), והקרן אמורה לחזור אליכם. זה לא אומר שאין תנודתיות בכלל, יש, אבל לרוב היא מתונה יותר משל מניות. במיוחד באג"ח של גופים חזקים כמו מדינות מפותחות.

אג"ח יכול להיות העוגן השקט בתיק שלכם. כשהספינה מיטלטלת בים סוער (קריסה בשוק המניות), אג"ח יכול לעזור לייצב את העניינים ולהפחית את התנודתיות הכוללת של התיק.

הכנסה קבועה: קופון שמנמן לכיס

אחד היתרונות המרכזיים של אג"ח הוא הזרם הקבוע של הכנסה שהוא מייצר. הקופון, או הריבית, משולם לכם לרוב כל חצי שנה או שנה. זה שונה ממניות, שבהן דיבידנדים אינם מובטחים ותלויים ברווחי החברה. באג"ח, התשלום הזה הוא התחייבות. כל עוד הגוף שהלוויתם לו לא פושט רגל, אתם אמורים לקבל את הכסף שלכם בזמן.

זרם הכנסה קבוע יכול להיות סופר אטרקטיבי, במיוחד אם אתם מחפשים להגדיל את ההכנסה הפסיבית שלכם או מתקרבים לגיל פרישה ורוצים מקור הכנסה יציב יותר.

פיזור סיכונים: לא לשים את כל הביצים בסל אחד (של מניות)

משקיעים חכמים יודעים שהסוד הוא לא לנצח בכל קרב, אלא לנצח במלחמה. ומלחמה פיננסית מנצחים עם פיזור. אג"ח ומניות נוטות להתנהג אחרת בתנאי שוק שונים. כשהמניות עולות, לפעמים אג"ח יורדות (בגלל עליית ריביות, נגיע לזה). כשהמניות צונחות, לפעמים אג"ח דווקא עולות (כי אנשים בורחים לנכסים "בטוחים" יותר). השילוב ביניהם בתיק יכול להפחית את הסיכון הכולל.

זה כמו לבנות קבוצת כדורסל – אתם לא רוצים רק שחקני התקפה. אתם צריכים גם הגנה טובה, ומישהו שיודע לחטוף כדורים. אג"ח זה השחקן ההגנתי הזה בתיק שלכם. הוא לא תמיד הכוכב שמקלע שלשות מהחצי, אבל הוא שם כדי לשמור על הניקוד שלא ירד יותר מדי.

לא כל האג"ח נולדו שווים: הכירו את המשפחה המורחבת

אם חשבתם שאג"ח זה פשוט "אג"ח", תתכוננו להפתעה קטנה. יש מגוון עצום של סוגי אג"ח, וכל אחד עם המאפיינים שלו. כמו במשפחה גדולה, יש את ה"רציניים", את ה"סיכונים", ואת אלה שאי אפשר באמת להבין מה הם רוצים מהחיים.

ההורים האחראים: אג"ח ממשלתי

זה נחשב לרוב לסוג האג"ח הבטוח ביותר. למה? כי הסיכוי שמדינה מפותחת (כמו ישראל, ארה"ב, גרמניה) תפשוט רגל על החוב שלה הוא נמוך יחסית. כמובן, תמיד יש סיכונים, אבל בהשוואה לחברה קטנה, למדינה יש יכולת לגבות מיסים או להדפיס כסף (לא שזה מומלץ!) כדי לשלם את החובות שלה. בגלל הסיכון הנמוך, התשואה (הריבית) על אג"ח ממשלתי בדרך כלל נמוכה יותר.

• יתרון: סיכון נמוך יחסית לפשיטת רגל. יציבות.
• חסרון: תשואה פוטנציאלית נמוכה יותר.

הילדים השאפתניים (או הפרועים?): אג"ח קונצרני

כאן אנחנו מדברים על אג"ח שחברות מנפיקות. חברות עושות את זה כדי לגייס כסף לפעילות שלהן, להשקעות, או לכל מטרה עסקית אחרת. הסיכון כאן גבוה יותר מאג"ח ממשלתי, כי חברות יכולות לפשוט רגל בקלות יחסית למדינה. ככל שהחברה נחשבת פחות יציבה מבחינה פיננסית, כך הסיכון גבוה יותר, וכך גם התשואה שהיא צריכה להציע כדי למשוך משקיעים.

חברות דירוג אשראי (כמו S&P, מודי'ס, פיץ') נותנות "ציונים" לאג"ח קונצרני. ציון גבוה אומר סיכון נמוך (החברה כנראה תשלם את החוב), וציון נמוך אומר סיכון גבוה (אולי יהיו בעיות). אג"ח עם דירוג נמוך מאוד נקרא לפעמים "אג"ח זבל" (Junk Bonds) – שם לא מחמיא, אבל מתאר היטב את הסיכון הגבוה והתשואה הפוטנציאלית הגבוהה שמקבלים בתמורה.

• יתרון: פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר מאג"ח ממשלתי.
• חסרון: סיכון גבוה יותר לפשיטת רגל של החברה.

השכנים הנחמדים: אג"ח מוניציפלי

אלה אג"ח שמונפקות על ידי רשויות מקומיות (עיריות, מחוזות וכו'). לרוב מנפיקים אותן לפרויקטים ציבוריים כמו בניית כבישים, בתי ספר או בתי חולים. הסיכון כאן נע בין נמוך למתון, תלוי ביציבות הפיננסית של הרשות המקומית. בארה"ב, לדוגמה, הריבית על אג"ח מוניציפלי לעיתים קרובות פטורה ממס, מה שהופך אותן לאטרקטיביות למשקיעים עשירים.

ומה עם כל השאר?

יש עוד סוגים, כמו אג"ח צמוד מדד (שהקרן והריבית שלהן מוצמדות למדד כלשהו, כמו מדד המחירים לצרכן, כדי להגן מפני אינפלציה), אג"ח עם אופציות (למשל, אופציה להמיר את האג"ח למניות), ואג"ח עם מבנים תשלום שונים ומשונים. כל סוג עם הניואנסים שלו, הסיכונים שלו, והפוטנציאל שלו.

סיכונים? באג"ח? נו באמת… כן, דווקא כן.

אמרנו שאג"ח יציב יותר ממניות. וזה נכון. אבל זה לא אומר שאין סיכונים בכלל. מי שחושב כך פשוט לא מבין את המנגנון עד הסוף. הנה כמה סיכונים עיקריים שחשוב להכיר:

סיכון ריבית: כשהבנק המרכזי מרים גבה

זה אולי הסיכון החשוב ביותר להבנה באג"ח. מחירי אג"ח שנסחרים בשוק המשני נעים ביחס הפוך לריבית במשק. כשהבנק המרכזי מעלה ריבית, אג"ח חדשות שמונפקות מציעות לרוב ריבית גבוהה יותר. זה הופך את האג"ח ה"ישנות" שלכם (עם הריבית הנמוכה יותר) לפחות אטרקטיביות, והמחיר שלהן בשוק יורד. ולהיפך – כשהריבית יורדת, אג"ח ישנות עם ריבית גבוהה יותר הופכות לאטרקטיביות יותר, ומחירן עולה.

זה כמו לקנות מכשיר אלקטרוני חדש. דקה אחרי שיצא דגם משופר עם יותר פיצ'רים באותו מחיר, הערך של המכשיר הישן שלכם יורד, גם אם הוא עדיין עובד מצוין.

סיכון אשראי (או סיכון חדלות פירעון): כשהלווה לא משלם

זה הסיכון שהגוף שהלוויתם לו (מדינה, חברה) לא יוכל לעמוד בתשלומי הריבית או הקרן. במקרה כזה, אתם עלולים להפסיד חלק מהכסף שהשקעתם, או את כולו. הסיכון הזה כמובן גבוה יותר באג"ח קונצרני של חברות חלשות, ופחות באג"ח ממשלתי של מדינות חזקות. דירוג האשראי של האג"ח הוא הכלי העיקרי להערכת הסיכון הזה.

סיכון אינפלציה: כשהכסף שלכם שווה פחות

נניח שקניתם אג"ח שמבטיח לכם תשואה קבועה של 3% בשנה. אם האינפלציה היא 5% בשנה, הכוח הקנייה של הכסף שלכם למעשה יורד, גם אם אתם מקבלים את התשואה המובטחת. אג"ח צמוד מדד יכולות לעזור להתמודד עם הסיכון הזה, כי הן מבטיחות שהתשואה שלכם תעלה יחד עם האינפלציה.

זה כמו לקבל העלאה של 5% בשכר, אבל במקביל מחירי כל המוצרים בסופר עולים ב-10%. טכנית קיבלתם יותר כסף, אבל בפועל אתם יכולים לקנות פחות.

איך משלבים אג"ח בתיק השקעות? המקום של הנגינה השקטה

אחרי שהבנו מה זה ומה הסיכונים, איפה זה בדיוק נכנס לתמונה הגדולה? אג"ח הוא כלי מצוין לפיזור. הוא יכול להפחית את התנודתיות הכוללת של התיק שלכם, במיוחד בתקופות של שוק מניות יורד. היחס בין אג"ח למניות בתיק תלוי בגורמים רבים, כמו גיל המשקיע, רמת הסיכון שהוא מוכן לקחת, ומטרות ההשקעה שלו.

משקיעים צעירים עם אופק השקעה ארוך אולי ירצו להחזיק אחוז נמוך יותר של אג"ח (כי יש להם זמן להתאושש מירידות בשוק המניות), בעוד שמשקיעים מבוגרים יותר, שקרובים לגיל פרישה וזקוקים ליציבות, יעדיפו אחוז גבוה יותר של אג"ח.

אין תשובה אחת נכונה להרכב התיק. זה מאוד אישי. אבל הרעיון הוא שאג"ח משמש כמשקל נגד למניות. כשהמניות עולות בפראות, אג"ח אולי יהיו פחות מרגשות, אבל כשהמניות נופלות, אג"ח יכולות לרכך את המכה ולמנוע מהתיק שלכם לצנוח עמוק מדי.

איך קונים אג"ח בפועל? לא צריך להיות גאון

יש כמה דרכים פשוטות יחסית להשקיע באג"ח, והן לא דורשות מכם לפתוח קשרים עם הבנק המרכזי או להכיר את שר האוצר אישית:

קנייה ישירה: למי שרוצה להרגיש בשוק

אפשר לקנות אג"ח ספציפיות (ממשלתיות או קונצרניות) דרך חשבון מסחר בבורסה. זה מאפשר לכם לבחור בדיוק את האג"ח שמעניינת אתכם, עם הריבית, מועד הפדיון והדירוג הספציפיים שלה. החיסרון הוא שזה דורש קצת יותר ידע ומחקר, ופיזור מספיק רחב דורש קנייה של מספר אג"ח שונות, מה שיכול להיות מסורבל ויקר בעמלות.

קרנות נאמנות ו-ETFs: הדרך הקלה למשקיע העצלן (בקטע טוב!)

זו כנראה הדרך הפופולרית והנוחה ביותר למשקיעים פרטיים. קרנות נאמנות ותעודות סל (ETFs) שמשקיעות באג"ח מאפשרות לכם לקבל פיזור רחב על פני מאות ואלפי אג"ח שונות, בסכום השקעה יחסית קטן. יש מגוון ענק של קרנות כאלה, שמתמחות בסוגי אג"ח שונים (ממשלתיות, קונצרניות בדירוגים שונים, צמודות מדד ועוד). אתם פשוט קונים יחידה בקרן או בתעודת סל, והם כבר מנהלים את ההשקעה עבורכם.

זה כמו לקנות סל ירקות מוכן במקום ללכת ללקט כל ירק בנפרד מהשדה. פחות עבודה, והרבה יותר פיזור.

שאלות שכיחות (ותשובות עליהן, כמובן)

בטח יש לכם כמה שאלות קטנות שמכרסמות בראש. הנה כמה מהן, והתשובות הפשוטות (והלא פשוטות לגמרי) עליהן:

מה ההבדל העיקרי בין אג"ח למניה?

מניה נותנת לכם בעלות חלקית בחברה וזכות לחלק ברווחים עתידיים (דיבידנד, עליית ערך). אג"ח היא הלוואה שנתתם לחברה (או למדינה), והיא מתחייבת להחזיר לכם את הכסף עם ריבית. מחזיקי אג"ח עומדים לפני בעלי מניות בתור לקבלת כסף אם החברה נקלעת לקשיים.

האם מחירי אג"ח תמיד עולים כשהריבית יורדת?

בגדול כן, זה היחס המקובל בשוק. אבל זה לא אוטומטי ב-100%. יש עוד גורמים שמשפיעים על מחיר האג"ח, כמו דירוג האשראי של המנפיק, מצב הכלכלה הכללי, ציפיות לאינפלציה וביקוש והיצע בשוק הספציפי. אבל מגמת היחס ההפוך לריבית בהחלט קיימת וחזקה.

מה זה "תשואה לפדיון"?

תשואה לפדיון (Yield to Maturity – YTM) היא התשואה הכוללת שצפוי משקיע לקבל על אג"ח אם יחזיק אותה עד מועד הפדיון, בהנחה שתשלומי הריבית והקרן ישולמו כסדרם. היא מגלמת גם את הריבית התקופתית וגם את ההפרש בין מחיר הקנייה של האג"ח למחיר הפדיון (אם קניתם אותה בדיסקאונט או בפרמיה). זה המדד הטוב ביותר להשוואת כדאיות בין אג"ח שונות.

האם אג"ח יכול להגן מפני אינפלציה?

אג"ח קלאסיות (עם ריבית קבועה) פחות מוגנות מפני אינפלציה, כי הריבית שתקבלו קבועה, בעוד שכוח הקנייה של הכסף יורד. אג"ח צמודות מדד (כמו אלה שמנפיק משרד האוצר בישראל – צמודי מדד המחירים לצרכן) כן מגינות מפני אינפלציה, כי הקרן והריבית מוצמדות למדד ועולות יחד איתו.

האם כדאי להשקיע רק באג"ח ממשלתי בגלל הסיכון הנמוך?

זה תלוי במטרות ובפרופיל הסיכון שלכם. אג"ח ממשלתי מציע יציבות וסיכון נמוך, אבל לרוב גם תשואה נמוכה יותר. אם אתם מחפשים פוטנציאל תשואה גבוה יותר, אג"ח קונצרני יכול להיות אופציה (עם סיכון גבוה יותר כמובן). פיזור בין סוגי אג"ח שונים יכול להיות אסטרטגיה טובה.

כמה אג"ח צריך להחזיק בתיק?

אין מספר קסם. זה מאוד אישי ותלוי בגיל, במצב הפיננסי, באופק ההשקעה וברמת ה"עצבים" שלכם לירידות בשוק. כלל אצבע פופולרי בעבר היה "100 מינוס הגיל" (כלומר, בגיל 30 תחזיקו 70% מניות, 30% אג"ח), אבל זה פשטני מדי. עדיף להתאים את ההרכב למטרות ולסיכון הספציפי שלכם, אולי בעזרת ייעוץ מקצועי.

מה ההבדל בין אג"ח לקרן כספית?

קרן כספית משקיעה בעיקר באפיקים סולידיים מאוד וקצרי טווח (כמו פיקדונות בנקאיים, מק"מ – מלווה קצר מועד). מטרתה לשמור על ערך הכסף עם מינימום תנודתיות. אג"ח מגיעות בטווחים ודירוגים שונים, ויכולות להיות תנודתיות יותר ועם סיכון גבוה יותר מקרן כספית, אך גם עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר.

רגע לפני שאתם רצים לקנות אג"ח…

אז ראיתם, אג"ח זה לא רק משהו משעמם. זה כלי רציני בניהול תיק השקעות חכם. הוא מספק יציבות, הכנסה קבועה, ובעיקר – פיזור. בעולם שבו שווקים יכולים להיות תנודתיים בצורה מפתיעה, אג"ח הוא חבר שקט ויעיל שיכול לעזור לכם לישון קצת יותר טוב בלילה.

כמו בכל השקעה, חשוב לעשות שיעורי בית. להבין באיזה סוג אג"ח אתם משקיעים, מה הסיכונים הכרוכים בו, ואיך הוא משתלב באסטרטגיית ההשקעה הכוללת שלכם. אל תפחדו לשאול שאלות, לקרוא עוד, ואולי גם להתייעץ עם איש מקצוע.

אג"ח הוא לא תמיד הכוכב הראשי על הבמה. הוא יותר כמו נגן הבס בלהקה. הוא לא תמיד מקבל את אור הזרקורים, אבל בלעדיו המוזיקה פשוט לא נשמעת שלמה. תנו לו את המקום שמגיע לו בתיק שלכם, ויכול להיות שתגלו שהוא תוספת סופר חשובה ומועילה למסע הפיננסי שלכם. בהצלחה!