האם כדאי להשקיע בחיסכון לכל ילד? כל מה שצריך לדעת
בואו נדבר רגע. יש לכם ילדים?
בטח שיש.
והמדינה שמה להם כסף בצד כל חודש?
מעולה.
אז עכשיו תשאלו את עצמכם שאלה אחת קטנה, אבל קריטית:
האם הכסף הזה פשוט שוכב שם, אולי אפילו מפסיד ערך בגלל האינפלציה החמודה שקופצת לביקור מדי פעם?
כי אם התשובה היא "כנראה", או "לא יודע/ת האמת",
או גרוע מזה – "בטח, שמנו אותו במקום הכי בטוח שיש, איפה שהוא לא 'יסכן' שקל"…
אז יש לנו כמה דברים לדבר עליהם.
ורגע לפני שאתם מתחילים לפדל אחורה ולחשוב "עוד אחד שרוצה למכור לי משהו" – לא.
המטרה פה היא פשוטה:
לפתוח לכם את העיניים, להסביר הכל בפשטות (אפילו עם קצת הומור ציני על הדרך, למה לא?),
ולגרום לכם להרגיש שקיבלתם את כל הכלים שאתם צריכים
כדי לעשות את ההחלטה הכי טובה
למען העתיד הפיננסי של האוצרות הקטנים שלכם.
כי 18 שנה עוברות מהר,
והפוטנציאל של הכסף הזה לצמוח
הוא משהו שפשוט חבל לפספס.
אז נשמו עמוק, תשכחו מכל מה שחשבתם שאתם יודעים על "חיסכון לכל ילד",
ובואו נצלול פנימה.
חיסכון לכל ילד: האם אתם עושים את הטעות הכי גדולה של ההורים?
כן, כן, אנחנו ההורים אלופים בלעשות טעויות. חלקן קטנות (לשכוח יום הולדת של חבר בגן), חלקן קצת יותר משמעותיות (לשכוח את הילד בסופר… קורה רק בסרטים, נכון?). אבל יש טעות אחת בתחום הפיננסי שרבים עושים, והיא כל כך קלה להימנעות, שזה כואב הלב.
מה זה בכלל החיסכון הזה ולמה שתחשבו עליו מעבר לצ'ק החודשי מהמדינה?
אז הסיפור התחיל אי שם ב-2017. המדינה החליטה שזה לא הגיוני שהילדים יגיעו לגיל 18 בלי שקל על הנשמה. יפה מצדה, לא?
אז היא התחילה להפקיד 50 ש"ח בחודש (ולאורך תקופה גם עוד 50 ש"ח בקצבת ילדים, מי שבחר)
לתוכנית חיסכון על שם הילד.
הכסף הזה, עם כל ההפקדות העתידיות והרווחים שיצטברו (או ההפסדים, אל תדאגו, נדבר על הכל),
אמור לשמש את הילד בגיל 18 או 21.
הוא יכול להשתמש בו ללימודים, לחתונה, לטיול אחרי צבא, או סתם כנקודת פתיחה קטנה לחיים הבוגרים.
נשמע פשוט, נכון?
זהו, שלא לגמרי.
כי הכסף הזה לא סתם יושב בחשבון. הוא "מנוהל" איפשהו.
וה"איפשהו" הזה, וה"איך" שהוא מנוהל,
יכולים לעשות הבדל של עשרות אלפי שקלים
כשהילד שלכם יגיע לגיל 18.
עשרות אלפי שקלים. תחשבו על זה רגע. זה לא מעט כסף.
וכל ההבדל יכול להיות בהחלטה אחת קטנה שעשיתם (או לא עשיתם) לפני שנים רבות.
הסיפור האמיתי מאחורי החיסכון הזה: כסף חינם שפשוט צריך לנהל נכון
בואו נשים את הדברים על השולחן.
זה כסף שהמדינה נותנת. זה לא יורד לכם מהכיס (אלא אם כן בחרתם להוסיף עוד 50 ש"ח מקצבת הילדים, שגם זה רעיון לא רע בכלל).
זה כמו מתנה ענקית שצומחת לאט לאט במשך 18 שנה.
אבל כמו כל מתנה שווה,
צריך לפעמים לעשות עם ההחלטות הנכונות כדי למקסם את הערך שלה.
דמיינו שקיבלתם עץ פרי נדיר.
אתם יכולים לשתול אותו ולתת לו לגדול לבד,
או שאתם יכולים לטפל בו, להשקות, לדשן, לגזום
ולקבל בסוף יבול מפואר הרבה יותר.
החיסכון לכל ילד הוא קצת כזה.
המדינה נתנה לכם את ה"עץ".
עכשיו התור שלכם להחליט איפה לשתול אותו (בנק או בית השקעות?)
ואיך לטפל בו (באיזה מסלול השקעה לבחור?).
ההחלטות האלה הן קריטיות,
אבל הן לא מסובכות כמו שנדמה לכם. באמת שלא.
המסלולים האפשריים: ג'ונגל או גן עדן פיננסי?
אוקיי, אז הכסף מגיע. לאן הוא הולך?
המדינה מציעה שתי אופציות עיקריות:
-
בנק: אפשר להפקיד את הכסף באחד מהבנקים הגדולים.
-
בית השקעות: אפשר להפקיד את הכסף אצל אחד מבתי ההשקעות המורשים שמנהלים קופות גמל וקרנות פנסיה.
איפה ההבדל?
בנק או בית השקעות: מה עדיף ולמי?
זו אחת השאלות הכי נפוצות.
בגדול, היסטורית,
מסלולי ההשקעה בבנקים היו נחשבים פחות תנודתיים ופחות אגרסיביים.
הם היו מתאימים יותר למי שממש מפחד מסיכון (וגם מפספס פוטנציאל צמיחה, אבל על זה נדבר).
בתי ההשקעות, לעומת זאת, מציעים לרוב מגוון רחב יותר של מסלולים,
כולל כאלה שמנוהלים באופן אקטיבי ומשקיעים יותר בשוק ההון (מניות, אג"ח קונצרניות וכו').
ההבדל המרכזי:
בנקים נוטים להציע מסלולים סולידיים יותר, המתבססים בעיקר על ריבית קבועה או צמודת מדד, או השקעות בטוחות יחסית.
בתי השקעות מציעים לרוב מסלולים עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר, שמגיע גם עם סיכון גבוה יותר (תנודתיות).
הבחירה בין בנק לבית השקעות תלויה בעיקר ברמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת
ובאמונה שלכם ביכולת של בית ההשקעות לייצר תשואות עדיפות לאורך זמן.
מסלולים סולידיים מול מסלולים ש"עושים שרירים": איך זה עובד?
בין אם בחרתם בנק או בית השקעות, יש לכם בדרך כלל כמה אופציות של מסלולי השקעה.
הן נעות על סקאלה של סיכון:
-
מסלול סולידי/ריבית קבועה/צמוד מדד: בדרך כלל בבנקים. הסיכון נמוך מאוד. גם פוטנציאל התשואה נמוך מאוד. לפעמים בקושי מכסה את האינפלציה. מתאים למי שמתעורר בבהלה מכל ידיעה על ירידות בבורסה.
-
מסלול מניות/אגרסיבי: בדרך כלל בבתי השקעות (יש גם בנקים שמציעים מסלולים עם מרכיב מנייתי). חלק משמעותי מהכסף (לפעמים רובו) מושקע במניות. הסיכון גבוה יותר, כי מניות עולות ויורדות. אבל לאורך זמן, הפוטנציאל לתשואה גבוהה משמעותית יותר ממסלולים סולידיים.
-
מסלול כללי/מאוזן: פשרה. תמהיל של מניות, אג"ח, נדל"ן וכו'. סיכון בינוני, פוטנציאל תשואה בינוני-גבוה. נחשב לרוב לבחירה טובה למי שרוצה לצמוח אבל פחות אוהב אקסטרים.
-
מסלול הלכה/שרעי/וכו': מסלולים שמותאמים לדרישות דת מסוימות, עם מגבלות על סוגי ההשקעות.
הבחירה במסלול תלויה בעיקר בגיל הילד וברמת הנינוחות שלכם עם תנודתיות.
לילד בן שנה, שיש לו עוד 17 שנה עד שיוכל למשוך את הכסף,
מסלול מנייתי עם סיכון גבוה יותר יכול להיות הגיוני מאוד.
יש לו מספיק זמן להתאושש מירידות בבורסה
וליהנות מהצמיחה ארוכת הטווח ששוק המניות בדרך כלל מציג.
לילד בן 16, עם שנתיים עד שלוש למשיכה,
אולי כדאי לשקול מסלול פחות תנודתי.
ומה עם המסלול לילדים בסיכון?
יש גם אופציה של "מסלול לילדים עם צרכים מיוחדים".
זהו מסלול מיוחד, בדרך כלל סולידי יותר,
שמאפשר משיכה של הכספים כבר מגיל שלוש במקום גיל 18,
לצורך מימון צרכים רפואיים או רווחתיים של הילד.
חשוב לדעת שגם במקרה כזה,
מומלץ לבחור מסלול ניהול (בנק או בית השקעות)
ולא להשאיר את הכסף ב"מסלול ברירת המחדל" של בנק ישראל, שהוא סולידי מאוד.
7 שאלות שכל הורה חייב לשאול (ולקבל עליהן תשובות בלי כאב ראש)
אוקיי, בואו ניגע בכמה נקודות בוערות שעולות תמיד.
1. ומה אם שכחתי לבחור מסלול? האם הכסף הלך לאיבוד?
ממש לא. המדינה לא זרקה את הכסף שלכם לפח.
אם לא בחרתם אופציה (בנק/בית השקעות ומסלול), הכסף הופקד אוטומטית ל"מסלול ברירת מחדל".
עד 2022, ברירת המחדל הייתה חשבון בנק בריבית מינימלית.
החל מ-2022, ברירת המחדל היא בית השקעות (בנק ישראל) במסלול סולידי יחסית.
בשני המקרים, זה כנראה לא המסלול האופטימלי,
אבל הכסף שם ומחכה שתתעוררו ותעבירו אותו למקום שיכול לעבוד קשה יותר בשבילו.
2. אפשר להפקיד עוד כסף לחיסכון הזה מעבר ל-50/100 ש"ח מהמדינה?
שאלה מצוינת! וכן, בהחלט!
אתם יכולים להוסיף עוד 50 ש"ח מקצבת הילדים שלכם (אם לא עשיתם את זה אוטומטית).
וגם ההורים והסבים והסבתות יכולים להפקיד עד 500 ש"ח נוספים בחודש לכל ילד,
דרך האזור האישי באתר של הגוף המנהל שבחרתם (בנק או בית השקעות).
כל שקל נוסף שתכניסו בגיל צעיר, עם אפקט הריבית דריבית לאורך שנים,
יכול להפוך לסכום משמעותי מאוד.
3. מה קורה בגיל 18? הילד מקבל מזוודה עם מזומנים?
כמעט. בגיל 18 הילד יכול למשוך את הכסף.
הוא יכול לבחור למשוך את כל הסכום, חלקו, או להשאיר אותו להמשיך ולצמוח עד גיל 21.
אם הוא בוחר למשוך בגיל 18, יש קנס קטן על הרווחים.
אם הוא מחכה עד גיל 21, הוא יכול למשוך את כל הכסף והרווחים ללא קנס.
חשוב לזכור: הכסף הוא של הילד. ההורים לא יכולים למשוך אותו בגיל 18 לצרכיהם שלהם (אלא אם מדובר בילד בסיכון כפי שהוזכר, או במקרים חריגים מאוד).
4. שינינו את דעתנו, אפשר לשנות מסלול השקעה או להעביר לבנק/בית השקעות אחר?
לגמרי. הגמישות פה היא מפתח.
אפשר לעבור בין מסלולי השקעה בתוך אותו גוף מנהל
ואפשר גם להעביר את החיסכון כולו לגוף מנהל אחר (בנק אחר, בית השקעות אחר).
התהליך בדרך כלל פשוט למדי ונעשה אונליין או באמצעות פנייה לגוף אליו רוצים לעבור.
אל תפחדו לבדוק ולשנות אם נראה לכם שהמסלול הנוכחי כבר לא מתאים (למשל, כשהילד מתבגר).
5. האם הכסף בחיסכון פטור ממס רווחי הון?
כן! וזה אחד היתרונות הכי משמעותיים של התוכנית הזו.
הרווחים שנצברים על הכסף בחיסכון לכל ילד פטורים ממס רווחי הון.
זה חיסכון משמעותי מאוד, במיוחד לאורך תקופה ארוכה של 18 שנה.
פטור המס הזה הופך את החיסכון הזה לאטרקטיבי במיוחד בהשוואה לאפיקי חיסכון והשקעה אחרים.
6. מה עם דמי הניהול? האם הם "אוכלים" את החיסכון?
דמי הניהול בחיסכון לכל ילד מוגבלים בתקרה שנקבעה על ידי המדינה.
הם נמוכים יחסית לדמי ניהול במוצרי חיסכון אחרים.
גופי הניהול מתחרים על דמי הניהול הללו,
כך שלפעמים אפשר למצוא הצעות לדמי ניהול נמוכים יותר מהמקסימום המותר.
תמיד כדאי לבדוק ולהשוות דמי ניהול,
כי גם אחוז קטן יכול להצטבר לסכום נכבד לאורך שנים רבות.
7. האם המדינה באמת תדאג לכסף שלי או שזה יתאדה ביום בהיר אחד?
השאלה הצינית המתבקשת! ובצדק.
הכספים בחסכונות לכל ילד מנוהלים על ידי גופים פיננסיים מפוקחים – בנקים ובתי השקעות גדולים ומבוססים.
הרגולציה עליהם הדוקה למדי.
בנוסף, הכסף עצמו מופקד בחשבונות נפרדים על שם הילדים,
מה שאומר שבמקרה התיאורטי של קריסה של הגוף המנהל (תרחיש קיצוני ביותר),
הכסף אמור להיות מוגן ולא "להיעלם".
אז כן, אתם יכולים לישון יחסית בשקט. הכסף של הילדים שמור.
טעויות נפוצות (ואיך להימנע מהן בסטייל)
בואו נודה, כשזה מגיע לכסף, קל מאוד ליפול למלכודות.
הנה כמה מהטעויות הכי שכיחות לגבי חיסכון לכל ילד, ואיך להיות חכמים יותר.
הטעות של הלא לעשות כלום: "יאללה, מה שיהיה יהיה"
זו הטעות הכי גדולה ופשוטה לעשות.
לא לבחור מסלול, לא לבדוק איפה הכסף נמצא,
לא לחשוב אפילו על אופציה של הוספת 50 ש"ח נוספים.
התוצאה?
במקרה הטוב, הכסף יצבור ריבית מינימלית בבנק או ישב במסלול הסולידי של בנק ישראל.
במקרה הפחות טוב, האינפלציה פשוט תאכל לו את הערך לאורך זמן.
הפתרון בסטייל: להקדיש חצי שעה, להיכנס לאתר "הכסף שלי" או ישירות לאתר הביטוח הלאומי לברר איפה החיסכון של הילד, ואז להיכנס לאתרי הבנקים ובתי ההשקעות להשוות מסלולים. זה הכל. חצי שעה שיכולה להשפיע על עשרות אלפי שקלים בעתיד. שווה, לא?
הטעות של לעשות יותר מדי: "אולי נעבור מסלול כל חודש?"
בקצה השני של הסקאלה נמצאים ההורים ההיפראקטיביים.
אלה שבודקים כל יום את מצב החיסכון,
נלחצים מכל ירידה קטנה בשווי,
ושוקלים לעבור מסלול או גוף מנהל בתדירות גבוהה מדי.
למה זה לא טוב?
-
עמלות: למרות שאין עמלות על מעבר מסלול או גוף, המעברים עצמם גוזלים זמן ואנרגיה.
-
פסיכולוגיה: השקעות לטווח ארוך מצריכות סבלנות. תנודתיות היא חלק מהמשחק, במיוחד במסלולים שמנוהלים בשוק ההון. ניסיון "לתזמן את השוק" (לצאת לפני ירידה ולהיכנס לפני עלייה) בדרך כלל נגמר בכישלון.
-
פיספוס הזדמנויות: יציאה ממסלול אחרי ירידה והמתנה לעלייה יכולה לגרום לפספוס התאוששות מהירה.
הפתרון בסטייל: תבחרו מסלול שמתאים לטווח הארוך ולרמת הסיכון שלכם, ותשכחו ממנו לכמה שנים טובות. תסתכלו עליו פעם בשנה-שנתיים, מקסימום. ההשקעה האמיתית היא בסבלנות ובאורך הרוח.
הטעות של להסתכל כל יום: הרכבת הרים הרגשית
זה קצת קשור לטעות הקודמת, אבל מתמקד בפן הרגשי.
מסלולים שמנוהלים בשוק ההון עולים ויורדים.
זו עובדה.
להסתכל כל יום על היתרה בחיסכון של הילד זה מתכון ללחץ מיותר.
ביום ירידה תרגישו גרוע, ביום עלייה תרגישו אלופים – אבל זה לא משקף את התמונה הגדולה.
הפתרון בסטייל: תפסיקו עם זה. פשוט תפסיקו. תגדירו תזכורת ביומן לבדוק את המצב פעם בשנה, ותנו לכסף לעבוד בשקט בשביל הילד שלכם. תנו לאפקט הריבית דריבית לעשות את הקסם שלו בלי הפרעות עצבים מיותרות מצדכם.
איך בוחרים באמת? מדריך למתלבט המצוי
אוקיי, אז איך מקבלים את ההחלטה הנכונה?
זה לא מדע טילים, מבטיחים.
יש שני פרמטרים עיקריים שכדאי להתמקד בהם:
גיל הילד/ה: פקטור קריטי בהחלטה?
בהחלט!
ככל שהילד צעיר יותר, טווח ההשקעה ארוך יותר.
טווח ארוך מאפשר "לספוג" תנודתיות בשווקים
וליהנות מפוטנציאל צמיחה גבוה יותר לאורך זמן.
לכן, בדרך כלל, עבור ילדים קטנים (עד גיל 10-12),
מומלץ לשקול מסלולים עם חשיפה גבוהה יותר למניות (מסלול מנייתי או כללי).
כשהילד מתבגר (אזור גיל 14-16),
כדאי לשקול "להוריד הילוך" ולהעביר את הכסף למסלול סולידי יותר,
כדי לצמצם את הסיכון שהחיסכון יירד משמעותית רגע לפני שהילד מגיע לגיל 18.
זו לא חובה, אבל זו אסטרטגיה נפוצה שמטרתה "לשמור" על הרווחים שנצברו.
רמת הסיכון שאתם יכולים "לחיות איתה": מה גורם לכם לישון בלילה?
בסוף, ההחלטה היא גם פסיכולוגית.
אם המחשבה על ירידה אפשרית בשווי החיסכון (גם אם היא זמנית) גורמת לכם חרדה אמיתית,
אולי עדיף לבחור במסלול סולידי יותר, גם אם פוטנציאל התשואה שלו נמוך יותר.
השקעה צריכה לאפשר לכם לישון בשקט.
מצד שני, חשוב להבין ש"סיכון" ו"תשואה" הולכים לרוב יד ביד.
אין ארוחות חינם בעולם ההשקעות.
פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר מחייב נכונות לקחת סיכון מסוים.
בחיסכון לכל ילד, בגלל טווח הזמן הארוך, גם סיכון גבוה יחסית נחשב לגיטימי עבור ילדים צעירים, כי יש הרבה זמן לתקן ירידות.
מה לבדוק בבנק או בבית ההשקעות? (בלי להרגיש מטומטמים)
כשאתם משווים בין הגופים המנהלים השונים (בנקים ובתי השקעות), שימו לב לכמה דברים:
-
מסלולי השקעה: האם הם מציעים את המסלול שאתם רוצים (למשל, מנייתי, כללי)?
-
ביצועי עבר: איך המסלולים שהם מציעים ביצעו בעבר? חשוב לזכור שביצועי עבר הם לא ערובה לביצועי עתיד, אבל הם כן יכולים לתת אינדיקציה מסוימת. תסתכלו על ביצועים לאורך כמה שנים, לא רק בחודשים האחרונים.
-
דמי ניהול: למרות שהם מוגבלים, יש הבדלים בין הגופים. חפשו את ההצעה הטובה ביותר.
-
נוחות וטכנולוגיה: האם קל להתנהל מולם אונליין? האם קל לראות את מצב החיסכון? האם קל לשנות מסלול או להפקיד הפקדות נוספות?
-
שירות לקוחות: אם תצטרכו לפנות אליהם, האם יהיה לכם עם מי לדבר? (טוב, זו ישראל, אז אולי השאלה היא כמה זמן תחכו על הקו…).
את כל המידע הזה אפשר בדרך כלל למצוא באתרים של הגופים המנהלים השונים, או באתר "הגמל נט" שמציג השוואה בין כל קופות הגמל (והחיסכון לכל ילד הוא סוג של קופת גמל).
אז, שווה את זה? מחשבות לסיום
אם הגעתם עד לכאן, כנראה שהבנתם שהתשובה היא חד משמעית כן.
חיסכון לכל ילד הוא הזדמנות פיננסית פשוט מדהימה,
עם כסף מהמדינה, פטור ממס על הרווחים,
ופוטנציאל צמיחה משמעותי לאורך 18 שנה ויותר.
להתעלם ממנו, או להשאיר אותו "לישון" במסלול סולידי מדי,
זה כמו למצוא שקית כסף ברחוב ולהחליט להשאיר אותה שם "כי אולי יש בה משהו מסוכן".
הזדמנות אמיתית לעזור לילד שלכם להתחיל את החיים הבוגרים עם סכום כסף נאה ביד.
סכום שיכול להיות ההבדל בין להתחיל תואר מיד אחרי הצבא
לבין לעבוד שנתיים כדי לממן אותו.
בין טיול גדול ומרגש מסביב לעולם
לבין… ובכן, פחות טיול.
ההחלטה בידיים שלכם.
היא לא מסובכת, היא לא דורשת תואר בכלכלה, והיא יכולה לעשות הבדל ענק.
אז קדימה, לכו לבדוק איפה הכסף של הילד שלכם היום.
תשוו אופציות.
תקבלו החלטה שמבוססת על הטווח הארוך ועל מי שאתם כמשפחה.
ותנו לכסף הזה לעבוד בשביל העתיד של הילדים שלכם.
בהצלחה! (ובלי לחץ, אתם ההורים הכי טובים שיש, גם אם לוקח לכם רגע להתעסק עם זה).