הכל על חוזים עתידיים על מדדים בעולם

אוקיי, בואו נדבר רגע על משהו שמרגיש להרבה אנשים כמו המגרש של הגדולים בלבד. משהו ששומעים עליו בחדשות הכלכליות, אולי רואים טבלאות מסובכות, ונוטים לפטור אותו כ"מורכב מדי" או "מסוכן מדי" או בכלל "לא בשבילי". אני מדבר על חוזים עתידיים על מדדים.

תחשבו רגע על השווקים הגדולים בעולם. ה-S&P 500, הנאסד"ק, הדאקס הגרמני, הניקיי היפני. אלה לא רק שמות. אלה מנועי צמיחה כלכליים אדירים, שמייצגים את מיטב החברות במשק העולמי.

השאלה היא: איך משתתפים במשחק הזה בצורה יעילה?

איך אפשר להרוויח (או כמובן, גם להפסיד) מתנודות של שוק שלם, בלי לקנות כל מניה ומניה?

זה בדיוק המקום שבו נכנסים לתמונה החוזים העתידיים על מדדים.

אל תדאגו.

זה אולי נשמע מסובך, אבל האמת היא, שאם מבינים את העקרונות הבסיסיים, זה הופך לכלי פיננסי מדהים.

כזה שיכול לפתוח לכם דלתות לעולם שלם של הזדמנויות.

בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.

אנחנו הולכים לצלול פנימה. לעומק.

להבין איך זה באמת עובד.

למה שמישהו ישתמש בזה.

וכן, גם מה הסיכונים.

בסוף המאמר הזה, לא רק שתבינו מה זה חוזה עתידי על מדד, אלא גם תרגישו הרבה יותר בנוח עם הרעיון.

תדעו מה לחפש.

אולי אפילו תתחילו לחשוב אם זה הכלי הפיננסי שחסר לכם בתיק.

מוכנים לצלול?

אז מה זה לעזאזל החוזה העתידי הזה בכלל?

בואו נפשט את זה.

מדד מניות הוא בסך הכל סל של מניות.

כמו ה-S&P 500 שמייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב (בערך), או הנאסד"ק 100 שמייצג את 100 החברות הטכנולוגיות הגדולות (פחות או יותר). הערך של המדד משתנה לפי המחיר הממוצע של המניות בסל.

עכשיו, חוזה עתידי.

זה הסכם לקנות או למכור נכס כלשהו (במקרה שלנו – הערך של המדד) במחיר שנקבע היום, אבל במועד כלשהו בעתיד.

זה נשמע קצת כמו התחייבות לדייט בעוד שלושה חודשים, רק שכאן המחיר קבוע מראש.

כשמשלבים את השניים, מקבלים חוזה עתידי על מדד.

זה הסכם לקנות או למכור את הערך של המדד במחיר מסוים, בתאריך פקיעה מסוים.

חשוב להבין:

ברוב המקרים, לא באמת קונים או מוכרים את המניות הפיזיות בסל.

בסוף החוזה, ההסדר הוא כספי (Cash Settlement).

אם קניתם חוזה והמדד עלה, קיבלתם את ההפרש בכסף.

אם מכרתם חוזה והמדד ירד, גם קיבלתם את ההפרש.

ואם צדקתם בכיוון ההפוך? אוי ואבוי (אבל תכף נדבר על זה).

זה כלי גמיש.

מאפשר חשיפה למדד שלם בעסקה אחת.

בלי לנהל תיק של מאות מניות.

נוח, לא?

5 סיבות טובות (וראשונה פחות) להשתמש בחוזים האלה?

אז למה בכלל שמישהו ישתמש בזה? הנה כמה סיבות שמניעות שחקנים גדולים וקטנים בשווקים:

1. מנוף פיננסי (הסיבה שהכי מרגשת ומסוכנת)

זה הדבר שהופך את החוזים העתידיים לאטרקטיביים כל כך, וגם למפחידים כל כך.

כדי לסחור בחוזה עתידי, אתם לא צריכים להשקיע את כל הערך שלו.

אתם צריכים להפקיד רק חלק קטן.

זה נקרא מרג'ין (Margin).

זה בעצם כמו מקדמה או עירבון קטן.

אם חוזה על S&P 500 שווה נניח $200,000 (זה משתנה לפי המדד, החוזה הספציפי והשער), ייתכן שתצטרכו להפקיד רק $10,000-$15,000 כמרג'ין ראשוני.

זה אומר שעם סכום קטן יחסית, אתם שולטים בחשיפה גדולה.

רווחים קטנים במדד יכולים להפוך לרווחים גדולים משמעותית על הכסף שהשקעתם בפועל.

אבל…

הפסדים קטנים במדד יכולים להפוך להפסדים גדולים משמעותית על הכסף שהשקעתם בפועל.

זוכרים את "אוי ואבוי" מקודם? זה בדיוק זה.

המנוף הוא חרב פיפיות. מרתק ומסוכן בו זמנית.

לא מתאים לבעלי לב חלש (או חשבון בנק קטן).

2. גידור (הסיבה הקלאסית והמשעממת משהו)

זה השימוש המקורי והמסורתי של חוזים עתידיים.

חברה או משקיע גדול מחזיקים תיק גדול של מניות ששווה מיליוני דולרים.

הם חוששים מירידה בשוק בתקופה הקרובה.

במקום למכור את כל המניות (שזה יקר, מסובך, ועלול לגרום לאירועי מס), הם פשוט מוכרים חוזה עתידי על המדד הרלוונטי.

אם השוק יורד, המניות שלהם מאבדות ערך, אבל הם מרוויחים מהירידה בחוזה העתידי שמכרו.

הרווח בחוזה "מפצה" על ההפסד במניות.

זה כמו פוליסת ביטוח קטנה על התיק שלהם.

יעיל.

חכם.

פחות סקסי ממנוף, אבל חשוב בצורה בלתי רגילה לניהול סיכונים.

3. ספקולציה (הסיבה שהכי מדליקה מדמיונות)

פשוט לנצל תנודות צפויות בשוק.

אם אתם חושבים שהמדד הולך לעלות, אתם קונים חוזה.

אם אתם חושבים שהוא הולך לרדת, אתם מוכרים (שורט).

הכל עם אותו מנוף מסוכן ומפתה.

זה דורש ניתוח שוק, הבנה של חדשות כלכליות, ובעיקר – משמעת עצמית ברזל.

לפעמים גם קצת מזל לא מזיק.

4. נזילות גבוהה

השווקים של חוזים עתידיים על מדדים (כמו ה-E-mini S&P 500 בשיקגו) הם מהנזילים ביותר בעולם.

תמיד יש קונים ומוכרים.

זה אומר שקל להיכנס ולצאת מעסקאות.

הפרשי הריבית (ספרד) בין קנייה למכירה בדרך כלל קטנים מאוד.

זה חשוב לסוחרים פעילים.

5. עמלות נמוכות יחסית

בהשוואה לקנייה ומכירה של סל גדול של מניות או אפילו קרנות סל (ETFs) מסוימות, עמלות המסחר בחוזים עתידיים יכולות להיות נמוכות יותר.

זה הופך אותם לכלי יעיל לטווח קצר ולסוחרים בתדירות גבוהה.

אבל תמיד צריך לקחת בחשבון את העלות הכוללת, כולל דרישות המרג'ין והריבית הפוטנציאלית על כסף לווית (אם רלוונטי לכם).

איך זה עובד בפועל? קצת מספרים (אבל בלי כאב ראש)

בואו ניכנס לעומק קצת יותר.

כל חוזה עתידי מייצג ערך כספי מסוים לכל נקודה במדד.

זה נקרא מכפיל (Multiplier).

לדוגמה, חוזה E-mini S&P 500 הוא בעל מכפיל של $50.

זה אומר שאם המדד עולה בנקודה אחת (למשל מ-5000 ל-5001), ערך החוזה עולה ב-$50.

אם הוא יורד בנקודה אחת, ערך החוזה יורד ב-$50.

קל לחשב את השווי הכולל של החוזה: שער המדד כפול המכפיל.

מדד על 5000 נקודות בחוזה E-mini S&P 500 שווה 5000 * $50 = $250,000.

זה סכום לא מבוטל.

אבל אתם, כזוכרים, מפקידים רק מרג'ין קטן יחסית לשווי הזה.

מה קורה כל יום? מרק-טו-מרקט!

בסוף כל יום מסחר, הברוקר שלכם מבצע "מארק-טו-מרקט" (Mark-to-Market).

הוא משווה את המחיר שבו קניתם/מכרתם את החוזה למחיר הסגירה של החוזה באותו יום.

אם החוזה עלה מאז שקניתם, הרווח נזקף לחשבון המרג'ין שלכם.

אם הוא ירד, ההפסד נגרע מחשבון המרג'ין.

הכסף הזה עובר בפועל בין חשבון הקונה לחשבון המוכר דרך הבורסה המרכזית (Clearing House).

זה מבטיח שתמיד יהיה מספיק כסף בחשבונות כדי לכסות הפסדים פוטנציאליים.

ואם המרג'ין יורד מדי? מרג'ין קול!

כל ברוקר וכל בורסה קובעים רמת מרג'ין מינימלית שצריכה להיות בחשבון בכל רגע נתון (זה נקרא Maintenance Margin).

אם ההפסדים היומיים שלכם גורמים לחשבון המרג'ין לרדת מתחת לרמה הזו, אתם תקבלו מרג'ין קול (Margin Call).

זה לא שיחה נעימה.

זה אומר שאתם חייבים להפקיד כסף נוסף לחשבון, ומהר.

אם לא תעשו זאת, הברוקר יכול לסגור לכם את הפוזיציה בכוח.

זה יכול לקרות במחיר גרוע עבורכם.

ולכן, תמיד חשוב שיהיה בחשבון יותר מסתם המרג'ין המינימלי הדרוש.

תאריכי פקיעה

לחוזים עתידיים יש תאריך תפוגה.

הם לא קיימים לנצח.

חוזים על מדדים פוקעים בדרך כלל מדי רבעון (מרץ, יוני, ספטמבר, דצמבר) ביום מסוים בחודש (לרוב ביום שישי השלישי).

חשוב לדעת מתי החוזה פוקע.

אם אתם מחזיקים פוזיציה עד הפקיעה, היא תסגר באופן אוטומטי בהסדר כספי לפי מחיר הפקיעה.

רוב הסוחרים הפעילים סוגרים את הפוזיציה או "מגלגלים" אותה (סוגרים את החוזה הקרוב ופותחים חוזה רחוק יותר) לפני הפקיעה.

קצת על הגדלים: E-mini, Micro, ומה שביניהם

ה"גדולים" שיחקו פעם רק בחוזים ה"רגילים" (Standard), שהיו ענקיים.

למשל, חוזה ה-S&P 500 "הרגיל" עם מכפיל של $250.

כדי לפתוח פוזיציה כזו, נדרש הון עצום.

אבל העולם התקדם.

נוצרו חוזי E-mini שהם בדרך כלל פי 5 קטנים יותר (כמו ה-$50 לנקודה ב-E-mini S&P 500).

ואז הגיעו חוזי המיקרו (Micro), שהם קטנים עוד יותר – בדרך כלל פי 10 מה-E-mini, או פי 50 מהחוזה הרגיל.

חוזה Micro E-mini S&P 500 הוא בעל מכפיל של $5 לנקודה.

זה אומר ששווי החוזה על מדד 5000 נקודות הוא רק 5000 * $5 = $25,000.

ודרישות המרג'ין בהתאם – נמוכות משמעותית.

המיקרו פתחו את הדלת לסוחרים רבים יותר.

הפכו את המסחר במדדים גלובליים לנגיש יותר לכיס.

אבל כמובן, גם כאן המנוף קיים, רק בסדר גודל קטן יותר.

הצד השני של המטבע: על מה חשוב להסתכל (בלי לפחד)?

אין דבר כזה ארוחת צהריים חינם, ובשוק ההון על אחת כמה וכמה.

היתרונות של חוזים עתידיים מגיעים עם סיכונים לא מבוטלים.

1. המנוף עובד לשני הכיוונים: כבר דיברנו על זה, אבל אי אפשר להדגיש את זה מספיק. רווחים קטנים במדד = רווח גדול על ההשקעה. הפסדים קטנים במדד = הפסד גדול על ההשקעה. זה יכול להיות מהיר וכואב.

2. מרג'ין קול: חלום בלהות של כל סוחר מתחיל. ירידה מהירה ולא צפויה יכולה לרוקן את חשבון המרג'ין ולדרוש הזרמת כסף מידית, או גרוע מכך – לגרום לברוקר למכור אתכם בכוח ולהנעל הפסד משמעותי.

3. תאריכי פקיעה: חובה לעקוב! אם שוכחים מזה או לא מנהלים את זה נכון, עלולים למצוא את עצמכם יוצאים מפוזיציה בתזמון לא אופטימלי או מסתבכים עם גלגול החוזה.

4. נזילות (לפעמים): למרות שהחוזים העיקריים נזילים מאוד, חוזים על מדדים פחות פופולריים או חוזים עם תאריכי פקיעה רחוקים מאוד יכולים להיות פחות נזילים, וזה עלול להקשות על כניסה ויציאה מעסקה במחיר שרציתם.

5. "גלגול" חוזים: כשמגלגלים פוזיציה מחוזה שפוקע לחוזה חדש, עלולה להיות עלות הקשורה להפרש המחירים בין שני החוזים (זה נקרא קונטנגו או בקורדציה). זה עוד משהו שצריך לקחת בחשבון בעלות הכוללת.

חשוב לגשת לעולם הזה בעיניים פקוחות.

להבין את המנגנונים.

לנהל סיכונים.

ולא להשקיע כסף שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם להפסיד.

למי זה מתאים בכלל? האם אתם בפנים?

אחרי שדיברנו על הכל, בואו נשים את הקלפים על השולחן.

מסחר בחוזים עתידיים על מדדים הוא לא לכל אחד.

למי זה מתאים?

• משקיעים מתוחכמים ומוסדיים: בנקים, קרנות גידור, מנהלי תיקים גדולים – הם משתמשים בזה לגידור, ספקולציה, וניהול חשיפות גלובליות.
• סוחרים פעילים (טריידרים): כאלה עם ניסיון במסחר בשוק ההון, שמבינים ניתוח טכני/פונדמנטלי, ויש להם משמעת ניהול סיכונים. הם נהנים מהמנוף והנזילות.
• מי שמבין את הסיכונים: אנשים שמפנימים שהמנוף יכול לגרום להפסדים מהירים וגדולים, ויש להם יכולת (ומשמעת) להגביל את הסיכון שלהם (למשל באמצעות פקודות סטופ לוס).
• מי שיש לו הון מתאים: גם אם חוזי המיקרו דורשים פחות מרג'ין, עדיין צריך שיהיה בחשבון הון מספק כדי לספוג תנודות נגדכם בלי לקבל מרג'ין קול מיד.

למי זה פחות מתאים?

• משקיעים מתחילים: עדיף להתחיל בכלים פשוטים ופחות ממונפים כמו מניות או קרנות סל (ETFs).
• מי שלא מבין את המנגנונים: אם אתם לא מבינים מה זה מרג'ין, מרק-טו-מרקט, או פקיעה, פשוט אל תגעו בזה עד שתלמדו היטב.
• מי שאין לו סבלנות או משמעת: מסחר ממונף דורש קור רוח, היצמדות לתכנית מסחר, והימנעות מהחלטות אימפולסיביות.
• מי שסובל מחרדת הפסד: תנודות מהירות יכולות להיות מלחיצות. אם זה לא מתאים לאופי שלכם, עדיף לוותר.

הכלי הזה הוא עוצמתי. אבל כמו כל כלי עוצמתי, שימוש לא נכון בו יכול להיות מסוכן.

הידע הוא המפתח.

חוזים עתידיים vs. ETFs: מי מנצח בסיבוב הספציפי הזה?

זו שאלה מעולה!

הרבה אנשים חושפים את עצמם למדדים דרך קרנות סל (ETFs) שעוקבות אחרי מדדים.

מה ההבדל העיקרי?

ETFs:

• קונים יחידה של קרן שמחזיקה בפועל (או באמצעות נגזרים אחרים) נכסים שעוקבים אחרי המדד.
• אין מנוף פנימי מובנה (יש ממונפים, אבל זה סיפור אחר לגמרי). אתם משקיעים את כל הסכום.
• אין תאריך פקיעה. מחזיקים כל עוד רוצים.
• פחות נזילים מרוב החוזים העתידיים העיקריים.
• עמלות ניהול שנתיות (גם אם נמוכות).
• פשוט וקל יותר להבנה ולמסחר למשקיע הרגיל.

חוזים עתידיים:

• הסכם עתידי, לא קנייה של נכס בפועל (בהסדר כספי).
• מנוף מובנה! דורש רק מרג'ין.
• יש תאריך פקיעה קבוע מראש.
• נזילים במיוחד בחוזים הפופולריים.
• עמלות מסחר לכל עסקה, ללא עמלת ניהול שנתית (למעט ריבית על המרג'ין אצל ברוקרים מסוימים).
• דורש הבנה טכנית וניהול סיכונים אקטיבי (מרג'ין קול, פקיעה).

אז מי מנצח?

אין מנצח אחד.

ETFs מעולים להשקעה פסיבית, לטווח ארוך, בלי מנוף, ובלי כאב ראש של פקיעות ומרג'ין.

חוזים עתידיים מתאימים יותר לגידור, ספקולציה אקטיבית, וניצול מנוף, למי שמבין את המשחק ויכול לנהל את הסיכון.

זה עניין של התאמה למטרה, לאופי, ולידע שלכם.

צעדים ראשונים בעולם החוזים: מאיפה מתחילים את המסע?

אם אחרי כל זה עדיין בוער בכם הרצון לצלול עמוק יותר, הנה כמה נקודות התחלה:

1. למדו, למדו, למדו: קראו עוד, צפו בסרטונים, קחו קורסים. אל תסחרו לפני שאתם מבינים את כל המנגנונים והסיכונים על בוריין.

2. פתחו חשבון דמו (סימולציה): כל ברוקר רציני מציע חשבון כזה. זה מאפשר לכם להתאמן עם כסף וירטואלי, לראות איך הפלטפורמה עובדת, איך המרג'ין משתנה, איך מנהלים פוזיציה – הכל בלי לסכן שקל אמיתי. זה קריטי.

3. בחרו ברוקר: ודאו שהברוקר מציע מסחר בחוזים עתידיים, שהעמלות והמרג'ינים שלו תחרותיים, ושפלטפורמת המסחר שלו מתאימה לכם.

4. התחילו קטן (מאוד!): אם אתם כבר עוברים למסחר בכסף אמיתי, שקלו להתחיל עם חוזי מיקרו (Micro E-mini) כדי להתרגל לתחושה של מסחר ממונף בסדרי גודל קטנים יותר. אפשר גם להתחיל עם פוזיציה אחת בלבד.

5. פתחו תכנית מסחר: מה המטרות שלכם? כמה אתם מוכנים לסכן בכל עסקה? מתי אתם יוצאים מפוזיציה (גם ברווח וגם בהפסד)? תכנית מסחר מגדילה את הסיכויים שלכם להצלחה ושומרת עליכם מפני החלטות רגשיות.

6. נהלו סיכונים בקנאות: זה הדבר הכי חשוב. השתמשו בפקודות סטופ לוס, הגבילו את החשיפה הכוללת שלכם, ואל תתנו לפוזיציה מפסידה להתנפח ולהרוס לכם את החשבון.

שאלות ששמענו (וענינו בשמחה)

בטח התעוררו לכם כמה שאלות בראש תוך כדי קריאה. הנה כמה מהנפוצות שבהן:

Q: האם אפשר להפסיד יותר כסף ממה שהשקעתי בתור מרג'ין?

A: כן. בהחלט. המרג'ין הוא רק בטוחה. אם השוק נע נגדכם במהירות ובגדול, ואינכם סוגרים את הפוזיציה או ממלאים את המרג'ין בזמן, ההפסדים יכולים לחרוג מסכום המרג'ין הראשוני שהפקדתם. זה אחד הסיכונים המשמעותיים ביותר.

Q: כמה כסף צריך כדי להתחיל לסחור בחוזים עתידיים?

A: עם חוזי מיקרו, אפשר לפתוח חשבון עם כמה אלפי דולרים בודדים ולהתחיל עם פוזיציה אחת. אבל חשוב שיהיה הון נוסף מעבר לדרישת המרג'ין הבסיסית כדי לספוג תנודות ולמנוע מרג'ין קול מהיר. אין סכום קסם, זה תלוי בסיכון שאתם לוקחים ובתנודתיות השוק.

Q: האם חוזים עתידיים על מדדים מפוקחים?

A: כן, בהחלט. שווקי החוזים העתידיים הם מהמפוקחים ביותר בעולם הפיננסי. המסחר מתבצע בבורסות מפוקחות (כמו ה-CME Group בארה"ב), ויש כללי מרג'ין נוקשים ופיקוח על ידי רשויות רגולטוריות (כמו ה-CFTC בארה"ב).

Q: איך נקבע המחיר של חוזה עתידי?

A: המחיר מושפע ממחיר המדד הנוכחי ("מחיר ספוט"), אבל גם מגורמים כמו הזמן לפקיעה, שיעורי הריבית, ודיבידנדים צפויים מהמניות במדד. במילים פשוטות, הוא משקף את ציפיות השוק לגבי מחיר המדד במועד הפקיעה, תוך התחשבות בעלות ההחזקה.

Q: האם אפשר לסחור בחוזים עתידיים גם בليل (בלילה)?

A: כן! שווקי החוזים העתידיים על המדדים העיקריים (במיוחד בארה"ב) פועלים כמעט 24 שעות ביממה, 5 ימים בשבוע. זה מאפשר לסוחרים להגיב לחדשות ואירועים גלובליים בכל שעה.

Q: האם חוזה E-mini S&P 500 זה אותו דבר כמו חוזה Micro E-mini S&P 500?

A: לא בדיוק. הם עוקבים אחרי אותו מדד, אבל המכפיל שונה. ה-E-mini הוא בעל מכפיל של $50 לנקודה, בעוד שה-Micro E-mini הוא בעל מכפיל של $5 לנקודה. לכן שווי החוזה ודרישות המרג'ין שונים משמעותית.

Q: איזה מדד הכי טוב לסחור עליו בחוזים עתידיים?

A: אין מדד "הכי טוב" אובייקטיבי. המדדים הפופולריים ביותר למסחר בחוזים הם לרוב ה-S&P 500, הנאסד"ק 100, והדאו ג'ונס (בארה"ב) וכן מדדים אירופאיים ואסיאתיים עיקריים. הבחירה תלויה באסטרטגיית המסחר שלכם, בהעדפות שלכם לגבי סקטורים שונים, וברמת התנודתיות שאתם מחפשים.

זה כלי מדהים.

מאפשר חשיפה.

מאפשר גידור.

מאפשר ספקולציה.

עם פוטנציאל רווח גדול.

אבל.

עם פוטנציאל הפסד גדול לא פחות.

הידע שצברתם כאן הוא רק נקודת ההתחלה.

הוא נותן לכם את המפה.

עכשיו תלוי בכם מה תעשו איתה.

אם תבחרו לצלול עמוק יותר, זכרו תמיד את הכלל הכי חשוב: ללמוד לפני שפועלים, ולנהל את הסיכון כאילו החיים שלכם תלויים בזה (כי מבחינה פיננסית, הם קצת).

בהצלחה, איזה דרך שתבחרו!