כמה מרוויח עובד סוציאלי – מדריך שכר מקיף

אוקיי, בואו נדבר על כסף. זה נושא שאנשים אוהבים (או לפחות חייבים) לעסוק בו, ובטח כשזה מגיע למקצוע כמו עבודה סוציאלית. מקצוע קדוש, חשוב מאין כמותו, כזה שנוגע בנפש ומשנה חיים.

אבל רגע. לפני שמתחילים עם כל הפאתוס הראוי בהחלט, יש גם את הצד הפרקטי של החיים.

הצד שמגיע בסוף החודש.

הצד שממנו צריך לשלם שכר דירה, חשבונות, וכן, גם לצאת מדי פעם לקפה או ארוחה נחמדה בלי לפשוט רגל. אז כמה באמת מכניס מי שבחר ללכת בדרך הזו? הדרך המאתגרת, הסיזיפית לעיתים, אבל כל כך מספקת?

אם חשבתם שמדובר בשכר אגדי שמתחרה בהייטק או עורכי דין שותפים במשרדים הגדולים, ובכן… בואו נשים את הדברים על השולחן. זה כנראה לא המקרה. אבל האם זה אומר שהשכר זעום ולא מאפשר קיום בכבוד?

התשובה, כמו ברוב הדברים בחיים, מורכבת יותר. היא תלויה בהמון גורמים. כל כך הרבה גורמים, שאם לא נצלול פנימה, פשוט לא נבין את התמונה המלאה. ואתם כאן כדי להבין את התמונה המלאה, נכון?

אז תתכוננו למסע. מסע שייקח אתכם אל עומק כיסו של העובד הסוציאלי הממוצע, ויותר מכך, יסביר לכם בדיוק מה משפיע על המספר הזה. אחרי המאמר הזה, תהיה לכם פרספקטיבה של 360 מעלות. וכן, אולי אפילו טיפה יותר אופטימיות ממה שהיה לכם קודם.

בלי בולשיט. רק האמת. עם קצת פלפל, כמובן.

מתחילים מה קורה בכיס? הצעד הראשון בשטח

הדבר הראשון שצריך להבין לגבי שכר של עובדים סוציאליים בישראל, הוא שיש נקודת התחלה די ברורה. הנקודה הזו נקבעת לרוב על ידי הסכמים קיבוציים, במיוחד במגזר הציבורי שהוא המעסיק הגדול ביותר של עובדים סוציאליים. הסכמים אלו מספקים רצפת שכר מסוימת.

כשעובד סוציאלי חדש, ישר אחרי הלימודים עם תואר ראשון בלבד, נכנס למערכת הציבורית (משרד הרווחה, רשויות מקומיות, קופות חולים ועוד), הוא מתחיל בבסיס. הבסיס הזה, נכון לעדכונים האחרונים בהסכמים, הוא לא בשמיים.

אנחנו מדברים על אזור ה-7,500 עד 9,500 שקלים ברוטו לחודש, פחות או יותר. זה כמובן יכול להשתנות מעט בין רשות לרשות או ארגון לארגון בתוך המגזר הציבורי, אבל זה סדר הגודל.

האם זה סכום שמאפשר חיים נוחים במיוחד? כנראה שלא, בטח לא בישראל 2024. הוא מאפשר קיום. הוא מאפשר להתחיל את הדרך. והוא מגיע עם תנאים סוציאליים מסוימים שחשוב לזכור אותם (נדבר על זה בהמשך).

אבל זו רק נקודת ההתחלה. ובעולם השכר, נקודת התחלה היא… ובכן, רק ההתחלה.

יש כל כך הרבה משתנים שיזרקו אתכם למקומות שונים לגמרי על הסקאלה.

איזה תואר הבאת? השכלה ככף מאזניים

השכלה אקדמית היא הבסיס למקצוע, אבל גם בתוך זה יש דרגות.

תואר ראשון (BSW) הוא המינימום הנדרש. איתו מתחילים את הקריירה. אבל מה קורה כשממשיכים ללמוד?

תואר שני (MSW) הוא שדרוג משמעותי. במגזר הציבורי, למשל, תואר שני מזכה בתוספת שכר קבועה, לרוב באזור ה-10%-15% לשכר הבסיס. זו קפיצה לא רעה בכלל, והיא משקפת לא רק את ההשקעה בלימודים, אלא גם את הידע והכלים הנוספים שהעובד הסוציאלי רוכש.

ומה עם תואר שלישי? דוקטורט בתחום? זה כבר נדיר יותר בעבודה סוציאלית קלינית או פרקטית בשטח, לרוב רלוונטי יותר לאקדמיה או לתפקידי מחקר ופיתוח מדיניות בכירים. אבל אם כן מגיעים לשם, זה בוודאי משפיע על פוטנציאל ההשתכרות, במיוחד בתפקידי הובלה או ייעוץ.

בקיצור, השכלה נוספת היא לא רק עניין של ידע או יוקרה. היא גם עניין של כסף. וזה די הוגן, לא?

האם הניסיון באמת שווה זהב? המסע במעלה הסולם

אוקיי, קוראים יקרים, אם יש משהו שבאמת משפיע על השכר בעבודה סוציאלית, כמו ברוב המקצועות, זהו הניסיון.

שנים בתחום, חשיפה למקרים שונים, עבודה עם אוכלוסיות מגוונות, התמודדות עם מצבים מורכבים – כל אלה בונים את העובד הסוציאלי. בונים את היכולות שלו, את החוסן שלו, וגם, בסופו של דבר, את השכר שלו.

במגזר הציבורי, קיים מנגנון ברור של ותק. כל שנה נוספת בעבודה מזכה בתוספת שכר מסוימת. התוספות האלו מצטברות, ולאורך זמן יכולות להפוך את שכר הבסיס המרזה של ההתחלה למשכורת סבירה ואף יותר.

עובד סוציאלי עם 5-10 שנות ניסיון כבר יכול להרוויח באזור ה-11,000-14,000 שקלים ברוטו, תלוי כמובן גם בגורמים אחרים כמו תפקיד והשכלה. ועובדים סוציאליים ותיקים במיוחד, עם 15-20 שנה ויותר, שמגיעים לתפקידים בכירים או ניהוליים בתוך המערכת, יכולים להגיע גם ל-15,000-18,000 שקלים ואף למעלה מזה.

אז כן, ניסיון שווה כסף. הוא שווה ידע, הוא שווה מקצועיות, והוא שווה גם שורה תחתונה שמנה יותר בתלוש.

ציבורי מול פרטי: איפה הכסף הגדול (או הקטן יותר)?

השאלה הגדולה. איפה כדאי לעבוד כדי להרוויח יותר? במשרד ממשלתי? בעמותה? בקליניקה פרטית?

בואו נעשה סדר:

• המגזר הציבורי (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בתי חולים, קופות חולים): זהו המעסיק המרכזי. השכר פה יציב, מבוסס על הסכמים קיבוציים וסולמות ותק, ומגיע עם תנאים סוציאליים מצוינים (פנסיה תקציבית לותיקים, קרנות השתלמות נדיבות, ימי מחלה וחופשה, דמי הבראה). השכר ההתחלתי כאמור לא גבוה במיוחד, אבל יש בו פוטנציאל צמיחה לאורך שנים. לרוב, הפוטנציאל המקסימלי נמוך מזה שבמגזר הפרטי, אבל היציבות והביטחון התעסוקתי גבוהים מאוד.
• המגזר השלישי (עמותות, ארגונים ללא מטרות רווח): השכר כאן יכול להיות מאוד מגוון. יש עמותות גדולות ומסודרות עם שכר ותנאים דומים למגזר הציבורי, ויש עמותות קטנות יותר בהן השכר עשוי להיות נמוך משמעותית, תלוי בתקציבים ובתחום הפעילות. לעיתים קרובות, העבודה במגזר זה נובעת מתחושת שליחות חזקה מאוד, ולכן הפן הכלכלי לא תמיד בראש סדר העדיפויות של העובד (למרות שהוא חשוב!).
• המגזר הפרטי (קליניקות פרטיות, חברות פרטיות המספקות שירותי רווחה, ייעוץ ארגוני): כאן הפוטנציאל הכספי הוא הגבוה ביותר, אבל גם אי-הוודאות גדולה יותר. עובד סוציאלי בקליניקה פרטית קובע את התעריף שלו לשעת טיפול. תעריף זה יכול לנוע בין 200 ל-400 שקלים לשעת טיפול, ואף יותר למטפלים מבוקשים ומנוסים מאוד. ההכנסה החודשית תלויה באופן ישיר בכמות המטופלים/לקוחות שיש לו וביכולת שלו לנהל עסק. אין פנסיה או קרן השתלמות מהמעסיק (כי אין מעסיק), את זה צריך לדאוג לעצמך. הפוטנציאל פה כמעט בלתי מוגבל (תלוי ביכולות ובשם הטוב), אבל גם הסיכון קיים.

אז איפה הכסף? אם מחפשים יציבות וביטחון, הציבורי הוא הכתובת. אם מחפשים פוטנציאל השתכרות גבוה ומוכנים לקחת סיכון עסקי ולנהל את עצמכם, הפרטי יכול להיות אופציה מדהימה (אחרי שצוברים ניסיון כמובן).

התמחות זה משחק? איך ספציפיות משפיעה על השורה התחתונה

עבודה סוציאלית היא לא מקשה אחת. יש התמחויות שונות, ולכל אחת מאפיינים משלה, ולעיתים קרובות, גם השפעה על השכר.

עובד סוציאלי שמטפל בילדים בסיכון יכול להרוויח שונה מעובד סוציאלי גריאטרי, שמרוויח שונה מעובד סוציאלי רפואי בבית חולים, או עובד סוציאלי קליני שמטפל בבריאות הנפש.

למה זה קורה?

ראשית, ביקוש. יש התמחויות בהן הביקוש לעובדים סוציאליים גדול יותר, וזה יכול להעלות את שווי השוק שלהם.

שנית, מורכבות. התמודדות עם אוכלוסיות או בעיות מורכבות במיוחד עשויה לבוא לידי ביטוי בתוספות שכר מסוימות או בדרגות גבוהות יותר.

שלישית, הכשרה ספציפית. חלק מההתמחויות דורשות הכשרה נוספת, כמו טיפול משפחתי, טיפול זוגי, פסיכותרפיה ועוד. הכשרות אלו מרחיבות את סל הכלים ומאפשרות לעובד הסוציאלי לגבות תעריפים גבוהים יותר, במיוחד במגזר הפרטי.

עובדים סוציאליים קליניים, למשל, שהוכשרו בטיפול נפשי מעמיק, נחשבים לבעלי פוטנציאל השתכרות גבוה יותר, במיוחד אם הם עובדים בקליניקה פרטית או משלבים עבודה ציבורית עם קליניקה פרטית חלקית.

אז כן, התמחות יכולה לשדרג את השכר. היא מוכיחה שהשקעתם בידע ספציפי ורכשתם כלים יקרים מפז.

מעבר למשכורת בסיס: מה עוד נכנס למשוואה?

לדבר רק על שכר ברוטו זה כמו לספר רק חצי סיפור. כשבוחנים את המצב הפיננסי של עובד סוציאלי, במיוחד במגזר הציבורי והמגזר השלישי הגדול, חייבים לקחת בחשבון גם את התנאים הסוציאליים.

ואלה, רבותיי וגבירותיי, לא עניין של מה בכך.

במגזר הציבורי, למשל:

• פנסיה: במקרים רבים, עובדים ותיקים עדיין נהנים מפנסיה תקציבית, שהיא נדיבה במיוחד. לעובדים חדשים יותר יש פנסיה צוברת, אבל התנאים לרוב טובים מאשר במגזר הפרטי הלא מאורגן.
• קרן השתלמות: אחד הפינוקים הגדולים. ההפרשות גבוהות מהמקובל (לרוב 7.5% מצד המעסיק ועוד 2.5% מצד העובד), והאפשרות למשוך את הכסף פטור ממס לאחר 6 שנים היא יתרון אדיר.
• ימי חופשה ומחלה: הזכאות גבוהה יותר מבמקומות רבים במגזר הפרטי.
• דמי הבראה: סכום נאה שמשולם אחת לשנה ומהווה תוספת נחמדה לשכר.
• השתתפות בקורסים והכשרות: המערכת הציבורית לרוב תומכת בהתפתחות מקצועית.
• קביעות: לאחר מספר שנות עבודה, במגזר הציבורי ניתן לקבל קביעות, מה שמספק ביטחון תעסוקתי כמעט מוחלט.

כשמחשבים את השווי הכולל של חבילת התגמול, התנאים הסוציאליים הללו יכולים להוסיף משמעותית לשווי הכספי הכולל, גם אם שכר הברוטו נראה נמוך יחסית.

במגזר הפרטי, כל זה באחריות העובד הסוציאלי עצמו. הוא צריך להפריש לפנסיה, לחסוך לעצמו לקרן השתלמות (אם בכלל), לדאוג לימי מחלה וחופשה (אם הוא לא עובד, הוא לא מכניס). הפוטנציאל גבוה יותר, אבל הרשת הביטחון פחות צפופה.

אז כן, כששואלים כמה מרוויח עובד סוציאלי, חשוב תמיד להוסיף את הכוכבית של "ואילו תנאים סוציאליים יש לו?". זה משנה את התמונה.

ניהול זה ברוטו אחר? טיפוס במדרג הניהולי

עובד סוציאלי לא חייב להישאר "עובד שטח" כל הקריירה שלו. יש מסלולי קידום.

המסלול הניהולי הוא אחד הבולטים. עובד סוציאלי שיש לו כישורים ניהוליים, לרוב אחרי כמה שנות ניסיון, יכול להתקדם לתפקידי ריכוז, ניהול צוות, ניהול מחלקה, או אפילו לתפקידי מטה בכירים יותר.

קידום לתפקיד ניהולי כרוך בתוספת שכר משמעותית. מנהל מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית, למשל, ירוויח באופן משמעותי יותר מעובד סוציאלי בשטח באותה מחלקה, גם אם שניהם בעלי ותק והשכלה דומים.

השכר בתפקידי ניהול בכירים יכול להגיע, ואף לעבור, את ה-20,000 שקלים ברוטו בחודש, תלוי בגודל הארגון, היקף האחריות, וכמובן – שוב – ותק והשכלה.

זה אומר שגם בתוך המערכת הציבורית, יש לאן לשאוף מבחינה פיננסית. זה דורש כישורים אחרים (ניהול אנשים, תקציבים, מדיניות), אבל זה פותח אפיקי הכנסה נוספים.

הסכמים קיבוציים: הקסם (או הכאב) של משא ומתן

אי אפשר לדבר על שכר עובדים סוציאליים במגזר הציבורי בלי להזכיר את הסכמים הקיבוציים והאיגוד המקצועי (איגוד העובדים הסוציאליים). האיגוד מנהל משא ומתן עם המדינה (המעסיק המרכזי) על תנאי השכר והעסקה של העובדים הסוציאליים.

כל שיפור בתנאים, כל תוספת שכר, כל עדכון בטבלאות השכר – כל אלה תוצאה של משא ומתן, ולעיתים גם מאבקים ושביתות. זה לא תמיד קל, ולא תמיד משיגים את כל הדרישות, אבל זה המנגנון שקובע את השכר עבור רוב העובדים הסוציאליים בישראל.

ההסכמים האלו, למרות שהם לפעמים מקובעים ולא מגיבים מהר מספיק לשינויים בשוק, מספקים את המסגרת והביטחון. הם מבטיחים שכר מינימום מסוים, ותק, תנאים סוציאליים בסיסיים, ומונעים הורדת שכר שרירותית.

הבנה של ההסכמים האלו, או לפחות מודעות לקיומם ולהשפעתם, חיונית לכל מי שמתעניין בשכר בתחום.

שאלות בוערות? הנה תשובות קצרות וענייניות (בערך 7 מהן!)

בואו נסכם בכמה נקודות קצרות, כי מי לא אוהב תשובות ישר לעניין?

ש: מה שכר ההתחלה הממוצע לעובד סוציאלי חדש?

ת: במגזר הציבורי, לרוב באזור 7,500-9,500 שקלים ברוטו, תלוי במעסיק המדויק. המגזר השלישי יכול להיות דומה או מעט נמוך יותר, והמגזר הפרטי… ובכן, תלוי אם פתחת קליניקה ביום הראשון (רעיון לא מומלץ לרוב!).

ש: האם תואר שני באמת עושה הבדל בשכר?

ת: בהחלט! במגזר הציבורי זו תוספת שכר קבועה של 10%-15% לשכר הבסיס. זה גם פותח דלתות לתפקידים מתקדמים יותר, מה שמשפיע על השכר בהמשך הדרך.

ש: איפה מרוויחים הכי הרבה?

ת: פוטנציאל ההשתכרות הגבוה ביותר קיים במגזר הפרטי, במיוחד בקליניקות טיפוליות מצליחות. אבל זה מגיע עם סיכון ודרישה ליזמות ויכולות ניהול עסקיות. במגזר הציבורי השכר יציב יותר אבל התקרה נמוכה יותר.

ש: האם כל עובדי הרווחה באותה רשות מקומית מרוויחים אותו דבר?

ת: לא בהכרח. השכר תלוי בוותק, השכלה, ותפקיד (עובד שטח מול רכז מול מנהל). יש טבלאות שכר, אבל יש בתוכן מדרגות ברורות.

ש: מה לגבי הטבות מעבר לשכר?

ת: זה קריטי! במגזר הציבורי במיוחד יש תנאים סוציאליים מצוינים: פנסיה, קרן השתלמות, ימי חופשה/מחלה נדיבים, דמי הבראה ועוד. אלה שווים הרבה כסף בטווח הארוך.

ש: האם התמחות בתחום ספציפי משפיעה על השכר?

ת: כן, במיוחד אם ההתמחות דורשת הכשרה נוספת (כמו טיפול קליני) או אם היא בתחום מבוקש. זה יכול לפתוח אפיקים לעבודה פרטית או להעלות את שווי השוק בתוך ארגונים.

ש: האם אפשר להתפרנס בכבוד מעבודה סוציאלית?

ת: כן, בהחלט. זה אולי לא יהפוך אתכם למיליונרים במהירות (אלא אם כן אתם סופר-סטארים בקליניקה פרטית), אבל עם ותק, השכלה נכונה, ולעיתים קידום ניהולי, ניתן להגיע לשכר המאפשר חיים נוחים וביטחון כלכלי סביר, במיוחד כשלוקחים בחשבון את התנאים הסוציאליים הנלווים במגזרים מסוימים.

אז הנה זה. צלילה לעומק שכרם של העובדים הסוציאליים בישראל. ראינו שזה לא רק מספר אחד, אלא שילוב של ותק, השכלה, מגזר תעסוקה, התמחות, ותפקיד.

שכר ההתחלה יכול להיות מאתגר, בטח ביחס ליוקר המחיה. אבל יש מסלולי צמיחה, גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי.

האם זה מקצוע שממנו תתעשרו במהירות? כנראה שלא. האם זה מקצוע שמאפשר להתפרנס בכבוד תוך כדי עשייה משמעותית וחשובה לאין ערוך לחברה? בהחלט כן. ועם ההטבות והביטחון במגזר הציבורי, התמונה הפיננסית הכוללת נראית בהחלט סבירה, ואפילו טובה, ככל שצוברים ניסיון ומתקדמים.

אז בפעם הבאה שמישהו ישאל כמה מרוויח עובד סוציאלי, תהיה לכם תשובה הרבה יותר מורכבת ומעניינת מ"לא הרבה". תהיה לכם תשובה שיש בה ניואנסים, גורמים משפיעים, וגם, וזה אולי הכי חשוב, הרבה הערכה למקצוע ששווה הרבה יותר מכסף.

תודה שקראתם עד הסוף. מקווים שזה היה מעשיר, מרתק, וכן, אולי אפילו קצת מצחיק. עכשיו לכו לשנות את העולם – או לפחות להבין איך אלה שעושים זאת מתפרנסים בדרך.