כמה מרוויח פרופסור באוניברסיטה: מדריך השכר המלא

"`html

האם אי פעם הסתכלתם על אדם בחלוק, עומד מול קהל שבוי ומסביר את סודות היקום (או לפחות את משפט פיתגורס בממד רביעי), ותהיתם לעצמם… רגע, ממה הוא בדיוק מתפרנס?

כן כן, הפרופסורים באוניברסיטאות. האנשים שמעצבים את הדור הבא, מזיעים במעבדות ומפרסמים מאמרים שאף אחד מחוץ לתחום לא יבין לעולם.

נדמה שהם חיים במגדל שן אקדמי, מנותקים איכשהו משוק העבודה ה"אמיתי".

אבל האמת היא שלפרופסורים, כמו לכולנו, יש חשבון בנק לשלם, שכירות להפקיד (או משכנתא כבדה), ולפעמים אפילו ילדים שצריכים חוג ג'ודו יקר.

אז כמה באמת מרוויח מוח מבריק אחרי שנים של לימודים אינסופיים, פוסט-דוקטורט באוקספורד ותקופת התמחות שתרמה בעיקר לקמטים?

בואו ניכנס עמוק לתוך המספרים, הפקטורים הסמויים והמיתוסים שמרחפים סביב שכר הפרופסורים, ונבין פעם אחת ולתמיד מה באמת קורה מאחורי הקלעים של הקמפוס.

התכוננו למסע שיחשוף לכם כמה האקדמיה מתגמלת (או אולי לא?) את טובי המוחות שלנו.

השכר בקמפוס: האמת המסקרנת מאחורי הטייטלים המפוצצים

כשמדברים על שכר של פרופסורים, חשוב להבין שזה לא תלוש משכורת אחד גנרי לכולם. ממש לא.

העולם האקדמי הוא היררכי, וממש כמו בצבא או בחברות גדולות, כל דרגה מגיעה עם סט הטבות ותגמולים משלה.

אבל רגע לפני שנצלול למספרים, בואו נבין מה בדיוק משפיע על השכר הזה. כי זה הרבה יותר מורכב ממה שנדמה.

3 פקטורים מרכזיים שמעצבים את תלוש המשכורת האקדמי

תחשבו על זה כמו על קוקטייל מתוחכם. כל מרכיב משפיע על הטעם הסופי.

בשכר פרופסורים, ישנם כמה מרכיבים עיקריים שקובעים את ה"טעם" הפיננסי:

• הדרגה האקדמית: זהו הפקטור המשמעותי ביותר. מתחילים מ"מרצה" או "מרצה בכיר" (מקביל פחות או יותר לקצינים זוטרים), עוברים ל"פרופסור חבר" (קצינים בכירים) ומגיעים לפסגה – "פרופסור מן המניין" (הגנרלים של האקדמיה). כל עלייה בדרגה מלווה בדרך כלל בעלייה משמעותית בשכר הבסיס.
• הוותק: כמו בכל עבודה, שנות ניסיון מצטברות לטובתך. פרופסור עם 20 שנות ותק באוניברסיטה ירוויח יותר מפרופסור באותה דרגה עם ותק של 5 שנים.
• הפקולטה/תחום המחקר: כאן נכנס עניין ההיצע והביקוש. פרופסורים במדעי המחשב, הנדסה, רפואה או עסקים נוטים להרוויח יותר מפרופסורים בתחומי הרוח או האמנות. למה? כי יש ביקוש גבוה יותר למומחים בתחומים הללו גם מחוץ לאקדמיה, והאוניברסיטאות צריכות להתחרות בשוק כדי לגייס ולשמר אותם. זה עניין של כלכלת שוק פשוטה, גם בתוך הקמפוס.

מעבר לשלושת אלה, ישנם עוד פקטורים קטנים יותר שמשפיעים: גודל ויוקרה של האוניברסיטה, היקף המענקים והמחקרים שהפרופסור מצליח לגייס, ואפילו תפקידים ניהוליים שהוא לוקח על עצמו (ראש חוג, דיקן וכו').

כמה עולה לטפח מוח? פירוט השכר לפי דרגות

בואו נדבר במספרים. כמה כסף נכנס לחשבון בסוף החודש?

השכר האקדמי בישראל מוסדר במידה רבה על ידי הסכמים קיבוציים, אבל יש הבדלים בין האוניברסיטאות השונות (בעיקר בגובה התוספות ותנאי הפרישה).

המספרים שאציג כאן הם הערכות ממוצעות לשכר ברוטו, ויכולות להשתנות בהתאם לפקטורים שציינתי קודם ולמוסד הספציפי. קחו אותם עם קורט מלח אקדמי!

נתונים מפתיעים? מהמצטרף החדש לפרופסור מן המניין

מרצה/מרצה בכיר: אלו הם בדרך כלל האקדמאים הצעירים יותר, אחרי הדוקטורט ולעיתים אחרי פוסט-דוקטורט. הם בתחילת דרכם, בונים את קורות החיים האקדמיים שלהם, מפרסמים מאמרים ראשונים ומתחילים לבנות את הקבוצה שלהם.

שכר ברוטו התחלתי למרצה יכול לנוע בטווח של 15,000-20,000 ש"ח. מרצה בכיר, עם ותק ופרסומים, יכול להגיע ל-20,000-30,000 ש"ח ברוטו, ולעיתים אף יותר בתחומים מבוקשים.

לא רע להתחלה, אבל זכרו את שנות הלימוד וההשקעה האדירות שהגיעו לפני כן.

פרופסור חבר: זהו כבר שלב משמעותי בקריירה האקדמית. הפרופסורים בשלב הזה כבר ביססו את עצמם, פרסמו כמות נכבדה של מחקרים וזכו להכרה בתחומם. קבלת קביעות מגיעה בדרך כלל בדרגה זו.

השכר הממוצע לפרופסור חבר נע בטווח רחב יותר, בין 30,000 ל-45,000 ש"ח ברוטו, ותלוי מאד בוותק ובתחום. פרופסור חבר מצליח במדעי המחשב יכול בקלות לעבור את הרף העליון הזה.

פרופסור מן המניין: זוהי הפסגה האקדמית. הפרופסורים בשלב זה הם מובילים עולמיים בתחומם, בעלי שם ומוניטין, ובעלי היסטוריה ארוכה של פרסומים, גיוס מענקי מחקר והכשרת דורות של סטודנטים וחוקרים.

השכר שלהם יכול להתחיל ב-45,000-50,000 ש"ח ברוטו ולהאמיר הרבה מעבר לכך.

פרופסורים מן המניין ותיקים מאוד, במיוחד בתחומי הרפואה, הנדסה וכלכלה, המכהנים בתפקידים בכירים (כמו דיקן פקולטה גדולה או רקטור), יכולים להגיע למשכורות ברוטו של 70,000, 80,000 ש"ח ואף יותר. כן, יש כאן פוטנציאל לא מבוטל.

האם כל האקדמיה נולדה שווה? שכר שונה בפקולטות שונות

כמו שכבר רמזתי, לא כל תחום לימוד מתגמל באותה מידה. ולמה? שוב, כי השוק החיצוני משפיע.

האם מתמטיקה משתלמת יותר מהיסטוריה? בואו נבדוק

מדעי המחשב, הנדסה, רפואה, ניהול: אלו התחומים ה"חמים" בשוק העבודה החיצוני. סטודנטים רבים נמשכים אליהם, ובוגרים מבוקשים בתעשייה. כדי לגייס ולשמר חוקרים ומרצים מצוינים בתחומים הללו, האוניברסיטאות חייבות להציע שכר תחרותי, ולכן השכר כאן נוטה להיות גבוה יותר באופן מובהק בכל הדרגות. פרופסור למדעי המחשב צעיר ירוויח לרוב יותר מפרופסור להיסטוריה צעיר באותה דרגה וותק.

מדעים מדויקים (פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, ביולוגיה): גם כאן יש ביקוש, אבל לעיתים קרובות פחות גבוה מאשר בתחומי ההייטק והרפואה. השכר כאן נמצא בדרך כלל בטווח ביניים-גבוה.

מדעי הרוח, אמנויות, משפטים, מדעי החברה: אלו תחומים חשובים מאין כמוהם לעיצוב החברה והתרבות, אבל הביקוש למומחים מהם בשוק החיצוני פחות אינטנסיבי בהשוואה לתחומים הטכנולוגיים. לכן, השכר כאן נוטה להיות נמוך יותר בהשוואה לפקולטות ה"ריאליות". זה לא אומר שהשכר נמוך *באופן אבסולוטי* (פרופסור ותיק בהיסטוריה יכול להרוויח יפה מאוד), אבל הפוטנציאל לשכר גבוה במיוחד פחות שכיח מאשר במדעים המדויקים וההנדסה.

זה יכול להישמע קצת ציני, אבל האמת היא שהשוק משפיע. וזה בסדר. כלכלה אקדמית פועלת לפי עקרונות שונים מעט, אבל עדיין עקרונות כלכליים.

מעבר לשכר הבסיס: ההטבות הסמויות של החיים בקמפוס

תלוש המשכורת הוא רק חלק מהתמונה. כשבוחנים את הכדאיות הכלכלית של קריירה אקדמית, חייבים לקחת בחשבון גם הטבות נוספות ולעיתים קרובות יקרות ערך.

האם יש חיים (והטבות) מעבר למשכורת החודשית?

• קביעות (Tenure): אחת ההטבות המשמעותיות ביותר. אחרי תקופת ניסיון והוכחת יכולות, פרופסורים בדרך כלל מקבלים קביעות המעניקה ביטחון תעסוקתי גבוה ביותר. כמעט בלתי אפשרי לפטר פרופסור עם קביעות, למעט במקרים קיצוניים מאוד. בעולם של היום, ביטחון כזה הוא מצרך נדיר ויקר.
• פנסיה ותנאים סוציאליים: האוניברסיטאות מציעות בדרך כלל תוכניות פנסיה נדיבות יחסית, קרנות השתלמות ותנאים סוציאליים טובים.
• שבתונים (Sabbaticals): פעם ב-7 שנים בערך (זה משתנה בין מוסדות), פרופסורים זכאים לשבתון – תקופה של חצי שנה עד שנה (לפעמים יותר) שבה הם ממשיכים לקבל שכר (מלא או חלקי) אך פטורים מהוראה ומטלות שוטפות, ומקדישים את זמנם אך ורק למחקר, ללימוד ולהתפתחות מקצועית. זהו זמן יקר מפז שמאפשר חידוש ידע, יצירת שיתופי פעולה וקידום פרויקטים גדולים. איפה עוד תקבלו כזה דבר?
• גמישות: למרות העבודה הרבה, לפרופסורים יש בדרך כלל מידה רבה של גמישות בניהול הזמן שלהם (מעבר לשעות ההוראה). הם יכולים לבחור מתי לעבוד על המחקר שלהם, מתי להיפגש עם סטודנטים ומתי לנסוע לכנסים.
• מענקי מחקר: היכולת לגייס מענקי מחקר מהווה תוספת חשובה להכנסה (גם אם לא תמיד נכנסת ישירות לכיס, היא מאפשרת העסקת עוזרי מחקר, רכישת ציוד ומימון נסיעות לכנסים, מה שמשחרר כסף מכיסים אחרים).
• הכנסות נוספות: פרופסורים רבים משלבים את עבודתם האקדמית עם פעילויות נוספות המכניסות כסף: ייעוץ לחברות, הרצאות מחוץ לאוניברסיטה, כתיבת ספרים או ספרי לימוד, ואפילו הקמת חברות סטארט-אפ המבוססות על המחקר שלהם (במיוחד בתחומי ההייטק והביוטק). האוניברסיטאות מעודדות בדרך כלל פעילויות כאלה, מכיוון שהן מחזקות את הקשר לתעשייה ומביאות הכנסה (במקרים רבים האוניברסיטה מקבלת אחוזים מהרווחים).

אז נכון, פרופסור צעיר בתחום מסוים אולי לא יתחיל עם שכר שמנמן כמו מהנדס תוכנה בחברת הייטק גדולה, אבל צריך להסתכל על כל חבילת התגמול לטווח הארוך.

שאלות בוערות? קבלו תשובות מהירות (אבל חכמות!)

בטח יש לכם עוד כמה תהיות שמסתובבות בראש. בואו ננסה לענות על חלק מהן.

1. האם שכר הפרופסורים בישראל תחרותי בהשוואה לעולם?

זה תלוי לאיזו מדינה משווים. בהשוואה לארה"ב, למשל, שכר הפרופסורים שם יכול להיות גבוה יותר, במיוחד באוניברסיטאות העלית ובפקולטות הרווחיות. לעומת זאת, בהשוואה למדינות אירופה רבות, ישראל נמצאת בטווח דומה או גבוה יותר. יש גם להשוות את יוקר המחיה. באופן כללי, ישראל נחשבת למקום שבו אפשר לקיים קריירה אקדמית מכובדת עם תנאים לא רעים בכלל, אם כי לא תמיד תחרותיים מול האופציות בשוק הפרטי (שוב, תלוי תחום).

2. האם יש הבדלים בשכר בין האוניברסיטאות השונות בישראל?

כן, ישנם הבדלים. למרות הסכמים קיבוציים המהווים בסיס, כל אוניברסיטה יכולה להציע תוספות שכר, תנאי פרישה מעט שונים, או מדיניות שבתונים שונה. אוניברסיטאות גדולות ומובילות נוטות להיות תחרותיות יותר בשכר ובתנאים כדי למשוך את טובי החוקרים.

3. כמה זמן לוקח להפוך ממרצה לפרופסור מן המניין?

זהו תהליך ארוך ומאתגר. לוקח בדרך כלל כ-5-7 שנים לעלות ממרצה למרצה בכיר (וקבלת קביעות). משם, עוד כ-7-10 שנים (לפעמים יותר) להפוך לפרופסור חבר, ועוד כ-7-10 שנים נוספות (או יותר) כדי להגיע לדרגת פרופסור מן המניין. כלומר, מסיום הדוקטורט ועד לפסגה יכולות לחלוף בקלות 20-30 שנה של עבודה קשה, מחקר אינטנסיבי וצבירת מוניטין. זה לא מסלול לבעלי לב חלש או חסרי סבלנות.

4. האם פרופסורים יכולים לעבוד גם מחוץ לאוניברסיטה?

בהחלט. ברוב המקרים האוניברסיטאות מאפשרות ואף מעודדות זאת, בכפוף למגבלות מסוימות (שלא תפגע בעבודה באוניברסיטה, שתימנע ניגוד עניינים וכו'). כפי שציינתי, ייעוץ, חברות סטארט-אפ, הרצאות בתשלום הם חלק נפוץ מהעשייה של פרופסורים רבים, וגם מקור הכנסה נוסף ומשמעותי.

5. האם השכר באקדמיה עולה באופן משמעותי לאורך הקריירה?

כן, בהחלט. העלייה הגדולה ביותר בשכר מגיעה עם העלייה בדרגה האקדמית. המעבר ממרצה בכיר לפרופסור חבר, ומפרופסור חבר לפרופסור מן המניין, מלווים בקפיצות שכר משמעותיות, בנוסף לעלייה בשכר הנובעת מוותק וצבירת זכויות.

6. האם יש הבדלי שכר מובהקים בין גברים לנשים בתפקידי פרופסורה?

לפי נתוני למ"ס ומחקרים שונים, קיים פער מסוים, אם כי הוא הולך ומצטמצם. הפער נובע בדרך כלל מייצוג נמוך יותר של נשים בדרגות הבכירות ביותר (פרופסור מן המניין) ובתחומים ה"רווחיים" יותר. אולם, בתוך אותה דרגה, אותו ותק ואותו תחום, השכר אמור להיות דומה מאוד מכוח הסכמים קיבוציים. האוניברסיטאות פועלות לצמצום פערים אלה ועידוד נשים להתקדם באקדמיה.

7. מה הופך פרופסור אחד למרוויח יותר מפרופסור אחר באותה דרגה?

כפי שראינו, התחום בו הוא עוסק משפיע משמעותית. בנוסף, היקף מענקי המחקר שהוא מביא, תפקידים ניהוליים שהוא ממלא, היקף הפרסומים וההשפעה המדעית שלו, והיכולת שלו לגייס תלמידי מחקר מצטיינים – כל אלה יכולים להשפיע על גובה השכר (דרך תוספות שונות) ובעיקר על המוניטין שמאפשר קידום מהיר יותר בדרגות.

אז האם שווה להיות פרופסור? סיכום והסתכלות קדימה

אחרי שפירטנו את הדרגות, המספרים, הפקטורים הסמויים וההטבות הלא פחות חשובות, אפשר להתחיל לסכם.

האם פרופסורים מרוויחים מיליונים מהיום הראשון? לא ולא. המסלול ארוך ומייגע, והשכר ההתחלתי עשוי להיות נמוך יחסית להשקעה המטורפת בלימודים ובמחקר.

אבל ככל שמתקדמים בדרגות, צוברים ותק, מבססים מוניטין ומביאים כבוד ויוקרה למוסד, גם השכר עולה, ולעיתים מגיע לרמות יפות מאוד, במיוחד בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה.

מעבר לכסף הישיר, ההטבות הנלוות – קביעות, שבתונים, גמישות והזדמנויות להכנסות נוספות – הופכות את חבילת התגמול האקדמית לאטרקטיבית למי שהקריירה הזו מתאימה לו.

חשוב לזכור שקריירה אקדמית היא בראש ובראשונה מבוססת על תשוקה למחקר, להוראה ולחיפוש אחר ידע. הכסף הוא רק אחד המרכיבים, ולא בהכרח המרכזי ביותר עבור רוב האנשים שבוחרים בדרך זו.

השוק משתנה, האוניברסיטאות מתמודדות עם אתגרים תקציביים, אבל הצורך במומחים, חוקרים ומורים מעולים תמיד יישאר.

אז בפעם הבאה שתראו פרופסור, במקום לתהות ממה הוא מתפרנס, אולי כדאי לחשוב על הדרך הארוכה שעבר, על הידע העצום שצבר, ועל התרומה שלו לחברה ולידע האנושי.

וכן, הוא כנראה מרוויח שכר הולם את מעמדו ומומחיותו. אולי לא תמיד שווה ערך לאופציות שהיו לו בהייטק, אבל בהחלט שכר שמאפשר חיים נוחים, בשילוב עם סיפוק אינטלקטואלי וביטחון תעסוקתי שקשה למצוא במקומות אחרים.

"`