שוק ההון מתנדנד: במה כדאי להשקיע כסף היום?

תגידו, אתם מרגישים את זה באוויר?

השוק עושה תנועות כאלה… לא נוחות. יום אחד הוא עולה כאילו אין מחר, ויום אחרי הוא צולל כאילו גילו מחרתיים. זה מרגיש כמו רכבת הרים שלאף אחד אין מושג מתי ואיפה היא עוצרת.

כל ה"מומחים" בטלוויזיה וברשתות זורקים סיסמאות, והכותרות הראשיות נעות בין "התאוששות מטאורית" ל"קריסה בלתי נמנעת". בתוך כל הרעש הזה, יש שאלה אחת שמרחפת בראש של כל מי שחושב על הכסף שלו: רגע, איפה לעזאזל שמים את הכסף היום כדי שהוא לא יתנדף באוויר?

אם גם אתם מרגישים קצת מבולבלים, אולי אפילו לחוצים (בקטנה, כן?), אז נעים מאוד. אתם לא לבד. ושנית, הגעתם בדיוק למקום הנכון. אנחנו הולכים לצלול פנימה, בלי פילטרים ובלי יותר מדי מילים יפות, ולהבין אחת ולתמיד איך מתמודדים עם השקעות כשהשוק עושה בלאגן.

אל תצפו לקסמים. השקעה, בטח בתקופות כאלה, היא לא משחק של קוסמים. היא עבודה. עבודה של הבנה, של סבלנות, ושל אסטרטגיה.

אבל תצפו לקבל את כל הכלים כדי לחשוב בצורה חדה וברורה, ולדעת איפה לחפש הזדמנויות, גם כשהכול מרגיש… ובכן, מבולגן.

למה השוק מתנדנד כמו ספינה בסערה?

בואו נתחיל מההתחלה. למה פתאום כולם עצבניים? מה קרה לשוק השוורים השמח והטוב שהתרגלנו אליו?

תכלס, יש כמה סיבות עיקריות, והן לא תמיד חדשות. הן פשוט מקבלות פוקוס מחודש כשהרוח בשוק משתנה.

האינפלציה: האורחת הלא רצויה שסירבה ללכת

אחת הסיבות הגדולות היא האינפלציה העיקשת. חשבנו שזה יחלוף מהר, כמו שפעת קלה. אבל היא נשארה, והיא נוגסת בכוח הקנייה שלנו. ומה עושים בנקים מרכזיים כשהאינפלציה משתוללת?

• מעלים ריבית. ובגדול.

ועליית ריבית, ובמיוחד עלייה מהירה, היא לא חברה טובה של שוק המניות. היא מייקרת אשראי לחברות (מה שאומר פחות השקעות וצמיחה), היא מייקרת משכנתאות (מה שמשפיע על שוק הנדל"ן ועל הוצאות משק הבית), והיא הופכת אפיקי השקעה פחות מסוכנים (כמו אג"ח ממשלתי) לאטרקטיביים יותר, מה שמושך כסף החוצה ממניות.

מלחמות, משברים גיאופוליטיים ושאר צרות עולם ראשון

כשרוסיה פלשה לאוקראינה, העולם הפיננסי עצר נשימה. פתאום מבינים כמה העולם מחובר, וכמה קל לזעזע את שרשרת האספקה העולמית. מחירי אנרגיה קפצו, מחירי מזון הרקיעו שחקים, ואי-הוודאות הפכה לשם המשחק.

וזה לא רק אוקראינה. יש מתחים גוברים בכל מיני מקומות. ושווקים, כידוע, שונאים אי-ודאות יותר מכל דבר אחר.

החשש ממיתון: ה-"M" מילה שאף אחד לא רוצה להגיד בקול רם

עליית הריבית נועדה לקרר את הכלכלה ולבלום את האינפלציה. אבל לפעמים, קירור מהיר מדי יכול להכניס את הכלכלה להקפאה, שנקראת יפה יפה "מיתון".

החשש הזה גורם לחברות להיות זהירות יותר (פחות גיוסים, פחות השקעות) ולצרכנים להיות פסימיים יותר (פחות קניות, יותר חיסכון). ופסימיות בשוק היא כמו בננה רקובה בסלט פירות – היא מקלקלת הכול די מהר.

אז איפה שמים את הכסף כשהרצפה רועדת? בואו נדבר תכלס.

אחרי שהבנו בערך למה השוק לא רגוע, השאלה הגדולה נשארת: מה עושים עם הכסף שלנו?

התשובה הקצרה והמשעממת היא: תלוי. תלוי בכם, בגיל שלכם, בצרכים שלכם, ביכולת שלכם לישון טוב בלילה כשהשוק יורד ב-2%, ובעיקר – באופק ההשקעה שלכם.

אבל בואו נצלול לאפיקים שונים ונראה איפה אפשר (ואיפה אולי פחות כדאי) לחפש הזדמנויות דווקא עכשיו.

אג"ח: האם השעמום הישן חזר להיות אטרקטיבי?

במשך שנים, בעולם של ריבית אפס, אג"ח ממשלתי נחשב לאפיק למשקיעים סופר-זהירים או פשוט כאלה שלא אכפת להם שהכסף שלהם לא מרוויח כלום.

אבל כשהריבית עולה, גם התשואות על אג"ח עולות. פתאום, אפשר לקבל 4% ואפילו 5% על אג"ח ממשלתי של ארה"ב, שזה נחשב לאחד האפיקים הבטוחים בעולם (כן, גם למעצמות יש לפעמים דרמות קטנות, אבל יחסית, זה בטוח).

האם זה מספיק כדי לנצח אינפלציה של 6%? כנראה שלא. אבל זה בהחלט אופציה טובה יותר מאפס, ויכול לשמש כרכיב יציב בפורטפוליו.

אג"ח קונצרני (של חברות) מציע בדרך כלל תשואות גבוהות יותר, אבל גם הסיכון גבוה יותר. בתקופה כזו, כשחברות עלולות להתמודד עם קשיים, כדאי להיות סלקטיביים במיוחד.

זהב: מקלט בטוח או משקולת בכיס?

זהב נחשב מקלט בטוח בזמנים של אי-ודאות. אנשים נוטים לקנות אותו כשהם פוחדים ממשהו – מלחמה, אינפלציה, קריסת מערכת פיננסית.

המחיר של זהב אכן הגיב לעיתים לזעזועים הגיאופוליטיים והכלכליים האחרונים. אבל האם הוא הכתובת היחידה? כנראה שלא.

זהב לא מייצר שום דבר. הוא לא משלם דיבידנדים, הוא לא מייצר רווחים, הוא לא צומח. הערך שלו מבוסס בעיקר על ביקוש והיצע ועל סנטימנט.

הוא יכול להיות מרכיב קטן בפורטפוליו כהגנה, אבל לא כבסיס להשקעה משמעותית לטווח ארוך למי שמחפש תשואה.

מניות: איפה מסתתרות ההזדמנויות כשהמדדים צונחים?

השוק כולו ירד? מצוין. לפעמים, דווקא כשכולם פסימיים, נוצרות ההזדמנויות הכי מעניינות. אבל צריך לדעת איפה לחפש.

החברות ה"הגנתיות": אלה שאוכלים ושותים אותן תמיד

יש חברות שהמוצרים או השירותים שלהן נחוצים לאנשים גם כשהכלכלה חלשה. נגיד, אוכל, שתייה, תרופות, מוצרי היגיינה.

אלה נקראות חברות "הגנתיות" או "צרכן בסיסי" ו"בריאות". אנשים לא מפסיקים לאכול או לקחת תרופות כי הריבית עלתה או יש מלחמה איפשהו.

• חברות אלה בדרך כלל יציבות יותר בתקופות של מיתון או האטה.

• הן לרוב משלמות דיבידנדים יציבים.

• הצמיחה שלהן אולי לא מטאורית, אבל ההגנתיות שלהן היא היתרון העיקרי עכשיו.

לחפש מניות בתחומים האלה (דרך קרנות סל או בחירה ספציפית) יכול להיות רעיון טוב למי שמחפש יציבות יחסית.

טכנולוגיה: הגולם קם על יוצרו? לא בהכרח!

מניות טכנולוגיה "צומחות" חטפו מכה קשה בעקבות עליית הריבית. למה? כי הערך שלהן מבוסס הרבה על רווחים עתידיים (רחוקים), ועליית הריבית מקטינה את הערך הנוכחי של הרווחים האלה (קונספט של היוון תזרימי מזומנים, למתקדמים שבינינו).

אבל זה לא אומר שכל הטכנולוגיה מתה. יש תחומי טק שהם קריטיים וימשיכו לצמוח גם באקלים פחות נוח:

• סייבר: העולם רק הופך ליותר דיגיטלי, והצורך להגן עליו רק גובר. חברות סייבר הן כמעט "הגנתיות" בתחום הטק.

• תשתיות ענן ו-AI: הבסיס לכל הקידמה הטכנולוגית. גם אם יש האטה בצריכה של מוצרי קצה, התשתיות מאחורי הקלעים עדיין נבנות ומתפתחות.

• חברות תוכנה עם מודל SaaS יציב: חברות עם הכנסות חוזרות (מנויים) שהן חיוניות לעסקים (כמו תוכנות ניהול, תוכנות שיווק B2B מסוימות) יכולות להיות עמידות יותר.

השקעה בטק היום דורשת סלקטיביות וניתוח מעמיק. לא כל חברת טק שנפלה היא מציאה. צריך לחפש חברות עם יסודות חזקים, רווחיות (או דרך ברורה לרווחיות בקרוב) ומוצר שבאמת פותר בעיה אמיתית.

מעבר לשוק ההון הקלאסי: איפה עוד אפשר לחפש?

לא חייבים להישאר רק במניות ואג"ח. יש עולם שלם בחוץ.

נדל"ן מניב: לבנה אחר לבנה או בועה שתתפוצץ?

שוק הנדל"ן הושפע גם הוא מהריבית העולה (ראו מחירי משכנתאות). אבל נדל"ן למגורים זה סיפור אחד, ונדל"ן מניב (כמו משרדים, קניונים – טוב, אולי פחות קניונים עכשיו, מחסנים, מרכזים לוגיסטיים) זה סיפור קצת אחר.

השקעה בנדל"ן מניב, במיוחד כזו שממוקדת בנכסים שמייצרים תזרים מזומנים קבוע (שכר דירה/שכירות), יכולה לשמש כהגנה חלקית מפני אינפלציה (הרי שכר דירה עולה בדרך כלל עם הזמן) ולספק יציבות יחסית.

ניתן להשקיע בנדל"ן מניב ישירות (למי שיש הרבה כסף פנוי וזמן לנהל נכסים), או דרך קרנות השקעה המתמחות בנדל"ן (REITs), שמספקות נזילות גדולה יותר.

גם כאן, סלקטיביות היא מילת המפתח. לא כל נכס נדל"ן הוא הזדמנות. צריך לבדוק מיקום, ביקוש, איכות השוכרים ופוטנציאל צמיחה של דמי השכירות.

אשראי פרטי ותשתיות: ה"קולים" החדשים בשכונה?

שוק האשראי הפרטי (Private Credit) צמח מאוד בשנים האחרונות. הכוונה היא להלוואות שניתנות לחברות (בעיקר קטנות ובינוניות או כאלה שלא יכולות לגייס כסף בבנקים או בשוק ההון הקלאסי) על ידי גופים מוסדיים או קרנות פרטיות.

בתקופה של ריבית עולה ובנקים שמקשיחים תנאים, הביקוש לאשראי פרטי גדל, והתשואות שהוא מציע יכולות להיות אטרקטיביות. הסיכון כמובן גבוה יותר מהלוואה לממשלה, אבל עבור משקיעים מתוחכמים ובעלי יכולת (שוב, לרוב דרך קרנות), זה אפיק שכדאי לבחון.

השקעות בתשתיות (כבישים, גשרים, תחנות כוח, תקשורת) נחשבות לרוב יציבות ומייצרות תזרים מזומנים ארוך טווח, לעיתים צמוד לאינפלציה. גם זה אפיק שלרוב נגיש דרך קרנות השקעה ייעודיות.

נשק סודי? האסטרטגיה שלכם והראש על הכתפיים!

מעבר לבחירת אפיקי ההשקעה, הכלים הכי חשובים שלכם הם הראש שלכם והאסטרטגיה שלכם. במיוחד עכשיו.

לא להיבהל: ככה משחקים את המשחק הארוך

שווקים עולים ויורדים. זה חלק מהעניין. אם אתם משקיעים לטווח ארוך (5, 10, 20 שנה ויותר), ירידות בשוק הן לא סוף העולם. הן כאב ראש רגעי, אבל בהסתכלות לאחור, הן לרוב נראות כמו גבעה קטנה במסלול העלייה הגדול יותר.

הטעות הכי גדולה שמשקיעים עושים היא למכור מתוך פאניקה כשהשוק יורד. הם הופכים הפסד "על הנייר" להפסד אמיתי. ואז, כשהשוק מתאושש, הם יושבים בחוץ ומפסידים את העלייה.

אסטרטגיה ארוכת טווח דורשת סבלנות, משמעת, והיכולת להתעלם מהרעש היומיומי.

פיזור, פיזור, פיזור: החבר הכי טוב שלכם

שמעתם את זה מיליון פעם, אבל עכשיו זה חשוב יותר מתמיד: אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. וגם לא בשניים או שלושה.

פזרו את ההשקעות שלכם:

• על פני אפיקים שונים: מניות, אג"ח, נדל"ן (אם מתאים), אולי קצת אלטרנטיביים.

• על פני גיאוגרפיות שונות: לא רק ישראל או ארה"ב. יש עולם גדול בחוץ.

• על פני סקטורים שונים: לא רק טק או רק בנקים. שילוב של הגנתי וצמיחה.

פיזור לא מבטיח שלא תפסידו. הוא מבטיח שההפסדים שלכם יהיו קטנים יותר אם אפיק אחד או סקטור אחד יחטוף מכה קשה. והוא מגדיל את הסיכוי שמשהו בפורטפוליו שלכם דווקא יעבוד טוב כשאחרים מדשדשים.

השקעה תקופתית קבועה (DCA): הדרך העצלנית לגאונות?

במקום לנסות לתזמן את השוק (אף אחד, באמת אף אחד, לא יודע לזהות בוודאות את התחתית או את השיא), שיטה פשוטה ויעילה היא השקעה תקופתית קבועה (Dollar-Cost Averaging או DCA).

מה עושים? מחליטים על סכום קבוע (נניח, אלף שקל בחודש) ומשקיעים אותו באופן קבוע (נניח, בראשון לכל חודש) בנכס או אפיק שבחרתם, בלי קשר אם השוק עלה או ירד.

כשהשוק גבוה, הכסף הקבוע שלכם יקנה פחות יחידות. כשהשוק נמוך (כמו עכשיו, בחלק מהמקומות), הכסף שלכם יקנה יותר יחידות באותו סכום.

לאורך זמן, זה ממתן את הסיכון של כניסה בנקודה לא טובה ומאפשר לנצל ירידות בשוק לטובתכם, בלי שתצטרכו להיות גאוני תזמון שוק (כי אתם לא).

שאלות בוערות ותשובות קצרות (יחסית):

אוקיי, בואו ננסה לענות על כמה שאלות פופולריות שעולות בתקופות כאלה:

שאלה: אז עכשיו למכור הכול ולחכות בצד?

תשובה: לרוב, התשובה היא לא. אלא אם כן אתם צריכים את הכסף ממש בקרוב, או אם מצבכם הפיננסי השתנה דרמטית. מכירה בפאניקה לרוב פוגעת בכם בטווח הארוך.

שאלה: מתי השוק יחזור לעלות? מתי נגיע לתחתית?

תשובה: אף אחד לא יודע. ומי שטוען שכן, כנראה מנסה למכור לכם משהו. התמקדו באסטרטגיה ארוכת הטווח שלכם, לא בניסיון בלתי אפשרי לתזמן את השוק.

שאלה: האם עכשיו זמן טוב לקנות מניות?

תשובה: המחירים נמוכים יותר בחלק מהמקומות, מה שיכול ליצור הזדמנויות. אבל זה לא אומר לקנות הכול בעיניים עצומות. זה זמן להיות סלקטיביים, לחפש חברות טובות במחיר סביר, ולחשוב ארוך טווח.

שאלה: מה עם קריפטו? זה מקלט בטוח או עוד יותר מסוכן עכשיו?

תשובה: קריפטו נחשב לאפיק תנודתי וספקולטיבי מאוד. בתקופות אי-ודאות ועליית ריבית, הוא נוטה לסבול. הוא בהחלט לא נחשב "מקלט בטוח" קלאסי, ויותר מתאים לחלק קטן מאוד וספקולטיבי בפורטפוליו, אם בכלל.

שאלה: כמה כסף מזומן כדאי להחזיק עכשיו?

תשובה: תמיד חשוב להחזיק "כרית ביטחון" במזומן (או באפיקים סופר נזילים ובטוחים כמו קרן כספית) לשלושה עד שישה חודשים של הוצאות מחיה. מעבר לכך, החזקת מזומן רב מדי בתקופה של אינפלציה שוחקת את ערך הכסף. החליטו על סכום שמאפשר לכם לישון טוב בלילה, ושאר הכסף צריך לעבוד.

שאלה: מה ההבדל בין השקעה עצמאית לעבודה עם יועץ פיננסי?

תשובה: השקעה עצמאית מתאימה למי שיש לו זמן, ידע, ורצון ללמוד ולנהל את הכסף בעצמו. יועץ פיננסי יכול לספק פרספקטיבה אובייקטיבית, עזרה בבניית אסטרטגיה מתאימה למצבכם, ולעזור לכם להימנע מטעויות רגשיות, במיוחד בזמנים תנודתיים.

אז לסיכום, מה עושים עכשיו?

השוק לא נראה כמו שהתרגלנו אליו. הוא תנודתי, לפעמים מפחיד, ומאתגר. אבל בדיוק בתקופות כאלה, ההבדל בין משקיע מוצלח למשקיע פחות מוצלח נעוץ לא רק בבחירת הנכסים, אלא בעיקר באסטרטגיה ובמנטליות.

במקום להיכנס לפאניקה, זה הזמן לנשום עמוק, לחזור לבסיס: מה המטרות שלכם? למה אתם משקיעים? מה טווח ההשקעה שלכם?

לאחר מכן, בנו אסטרטגיה מפוזרת. שקלו להגדיל חשיפה (בזהירות!) לאפיקים יציבים יותר כמו אג"ח ממשלתי לטווח קצר או ארוך, וסקטורים "הגנתיים" בשוק המניות. חפשו הזדמנויות בחברות איכותיות במחירים אטרקטיביים, גם אם הן ספגו ירידות. אל תפחדו לבחון גם אפיקים אלטרנטיביים אם הם מתאימים לכם.

והכי חשוב: תהיו עקביים. השתמשו בשיטות כמו השקעה תקופתית קבועה כדי להימנע מניסיונות תזמון שוק. זכרו שהשקעה היא מרתון, לא ספרינט.

הזמנים אולי נראים מעורפלים, אבל עם הבנה נכונה, אסטרטגיה ברורה, קצת סבלנות והרבה שקט נפשי, אפשר לנווט גם בים סוער ולהגיע לחוף מבטחים (ורווחים) בטווח הארוך.

בהצלחה! ותזכרו, גם בלאגן יכול להיות הזדמנות, צריך רק לדעת איפה לחפש.