כך תבצע חישוב פיצויים לעובד שעתי כל זכות

כמה באמת מגיע לי? המספרים שמאחורי הפיצויים לעובד שעתי

זה רק נראה מסובך… אבל לא באמת

חישוב פיצויים לעובד שעתי הוא כמו אחד מהחידות האלה שנראות מסובכות במבט ראשון, ואז מישהו מסביר לך ואתה תופס את הראש ואומר: "רגע, זה הכול?". אז כן, זה הכול. אבל עדיין – יש כמה כללים חשובים שצריך להבין, ולעיתים, ניואנסים קטנים שעושים את ההבדל בין אלפי שקלים לכמעט כלום.

לא משנה אם אתה עצמאי בשאיפה שמתפרנס כעובד שכיר ביום, מוביל משלוחים בלילה או פשוט מי שעובד באותו מקום כבר שלוש שנים ולא יודע אם מגיע לו משהו – אתה במקום הנכון. בוא נצלול פנימה אל השאלה שמציקה לכולנו:
“כמה מגיע לי כשאני מסיים עבודה בתשלום שעתי?”

3 דברים שחייבים להבין לפני שחושבים על פיצויים

קריטי להבין את שלושת האבנים הראשונות בבניין הפיצויים:

• סיבת סיום העבודה – פיצויי פיטורים מגיעים כשמעביד מפטר אותך. לא כשאתה מתפטר. אלא אם… ויש מלא אלא-אם, נגיע לזה עוד רגע.
• ותק – אם לא עבדת לפחות שנה ברצף לא תוכל לדרוש פיצויים (במקרים מיוחדים כן, כבר אומר לך – תמיד יש חריגים).
• האם אתה מוגדר כעובד שכיר עם תלוש – ולא פרילנסר במסווה. גם זה משפיע.

אז איך מחשבים? ככה בול

הפורמולה הבסיסית לחישוב פיצויי פיטורים בישראל מאוד פשוטה:

שכר ממוצע חודשי אחרון × מספר שנות עבודה = סכום פיצויים

אבל רגע… מה זה בכלל "שכר ממוצע חודשי אחרון" אצל עובד שעתי?

עובד שעתי? הנה הטריק לחישוב השכר החודשי

כשהשכר שלך משתנה כל חודש, לא נוכל לקפוץ סתם למספר האחרון שקיבלת. לכן לוקחים ממוצע של 12 החודשים האחרונים – והופכים אותו לשכר חודשי לצורך חישוב הפיצויים.

• לוקחים 12 תלושים אחרונים
• סוכמים את כל הברוטו
• מחלקים ב-12

בום! קיבלת שכר חודשי לצורך חישוב הפיצויים שלך.

ומה אם עבדתי שנה אחת בדיוק?

שעור בסיסי בכלכלת עובדים: אם התחלת ב-1 לינואר וסיימת ב-31 לדצמבר – אנחנו בליין. אם זה רק 11 חודשים ו-29 יום – אתה בבעיה. אבל אם פיטרו אותך יום לפני שנה? לפעמים יש תקדימים משפטיים לטובתך. לא סתם הלשכה המשפטית עובדת שעות נוספות.

5 שאלות נפוצות (ותשובות מפתיעות שלא חשבת עליהן)

1. התפטרתי אחרי שנה – מגיע לי פיצויים?

בדרך כלל – לא. אלא אם:

• התפטרת בגלל הרעה מוחשית בתנאים
• עברת מקום מגורים למרחק גדול במיוחד
• אמא טרייה? חזרת לעבודה וגילית שהילד שלך הפך לבוס שלך?? (סתם. אבל כן – יש מקרה חריג של נשים אחרי לידה)

2. מה קורה אם פוטרתי אבל הייתי רק עובד סטודנט כאילו?

כל עוד עבדת לפי חוזה של עובד שכיר – יש לך זכויות. אין הבדל מבחינה חוקית בין "עובד סטודנט" ל"עובד רגיל". מה שרשום בתלוש – זה מה שקובע.

3. המעביד שלי שילם כל חודש לקרן פיצויים. מגיע לי עוד משהו?

במקרים כאלה – אם הופרש כל מה שצריך, לפי סעיף 14 לחוק – יכול להיות שזה כל מה שמגיע לך. אבל שווה לבדוק עם עו"ד העבודה או לחפש באינטרנט את הסעיף הזה ולקרוא עליו. זה דווקא קליל וכתוב ברור.

4. מה אם היו לי חודשים שעבדתי רק יומיים – הם נחשבים?

כן. כל חודש שאתה מקבל תלוש – נרשם לך ברזומה. אבל לחישובים, שוב – יחושב ממוצע של כל השנה, כולל החודשים הרזים.

5. אני סטארטאפיסט/שליח/מתרגל באוניברסיטה – מה איתי?

אם המסגרת הפורמלית שלך היא של עובד שכיר, אמרנו כבר, אתה בפנים. בין אם שליח על קורקינט או לוחם שורות בקורס חשבונאות 2 – החוקים חלים אותו דבר.

אבל למה זה כל כך חשוב לחשב נכון?

כי זה ההבדל בין לעזוב מקום עבודה עם 2,300 ש"ח או עם 17,800 ש"ח. וגם, ברמה הערכית – אם עבדת קשה, אתה ראוי להכרה הכלכלית שכוללת את הכסף הזה. זה לא טבלאות אקסל – זה ההערכה שתרגמו למספר.

מה קורה ברגע האמת?

פוטרת? וותק של מעל שנה? הזמן לדרוש את הפיצויים שלך. בדרך כלל תקבל אותם יחד עם טופס 161 וטופס שחרור כספים מהמעביד. לפעמים תקבל הכל ישירות לקרן הפנסיה שלך, ולפעמים לחשבון הבנק שלך. הסכום שמגיע לך – אמור להופיע בתלוש האחרון או בנספח מסודר.

יש סיכוי שהמעביד פספס משהו?

בוודאי. טעויות קורות כל הזמן. לא מתוך רמאות – לפעמים מתוך חוסר ידע או רשלנות. לכן:

• בדוק את ממוצע השכר בעצמך
• חשב את שנות העבודה שלך (עד יום הפרישה!)
• עבור על הסכומים ששוחררו בפועל

ולסיום – למה בכלל כדאי לדעת את זה?

כי שונות השכר, תחכום בתנאים, וטבלת אקסל אחת שגויה – יכולים לעשות את ההבדל בין הפיצויים שמגיעים לך לבין אלו שמעולם לא תדע שהחמצת. וזה באמת חבל.

אז לא משנה אם אתה עוזב קיוסק או קסדת בטיחות, ברגע שאתה מבין איך לחשב את פיצויי השכר כשעבדת לפי שעה – אתה שולט במשחק.

וזה, בן אדם יקר, בדיוק מה שמגיע לך לדעת.