איך להגדיר משתמשים חדשים במערכת macOS בקלות

איך לגרום ל-Mac שלך לאהוב אנשים חדשים (או לפחות לתת להם להיכנס)

אז… הגיע הזמן לחלוק את ה-Mac שלך. הצלחה או התחלה של סיוט?

אז זה קרה. יש לך Mac חדש ונוצץ, או פשוט החלטת (לא ברור למה) לשתף את שלך עם בני בית, עובדים, החתול או הבייביסיטר. ובמקום לתת לאחרים לגעת לך בפינות החשוכות של ההגדרות – למה שלא תיתן להם משתמש משלהם? כן. משתמש. ככה שאתה לא תצטרך להסביר למה הם רואים את היסטוריית החיפוש שלך.

macOS, הידועה גם בתור "המערכת שכל דבר בה מרגיש מהונדס עד כדי כאב", מאפשרת להוסיף משתמשים בצורה קלילה – יחסית. למה "יחסית"? כי למרות שהגישה נקייה, Apple מערבבת את זה עם קצת קסם, קצת הצפנה, והרבה "למה זה בכלל ככה?!".

מה זה בכלל משתמש ב-macOS ולמה שתרצה אחד חדש?

משתמש במערכת macOS הוא אזור אישי מבודד שבו כל אחד מקבל את הקבצים שלו, ההעדפות שלו, ואפילו רקע שולחן עבודה משלו (כן, גם אם זו אותה תמונה, זה מרגיש אחרת). לכל משתמש יש את הסיסמה שלו (או Face ID אם אתה מהעתיד) וגרסה מצומצמת של macOS שתשמֵר את גבולות הפרטיות.

רשימת סיבות נפוצות לפתיחת משתמש חדש:

• אתה רוצה לתת לילדים מחשב, מבלי שימחקו לך בטעות את קובץ האקסל הסודי עם סיסמאות הנטפליקס של כל הדודים.
• בנית סביבת עבודה נפרדת – נגיד לעסק מהבית או לפרויקט הסודי שאתה עובד עליו ושלאף אחד אסור לדעת עליו (אבל רק אם זה לא סדרת טלוויזיה על זומבים).
• אתה שותף לדירה ומעדיף שגיא לא יראה כמה פעמים ביקשת מסירי "תשדרי לי מוזיקת עצב".

יאללה לעסק – איך יוצרים משתמש חדש בלי לשבור כלום?

צעד ראשון: פותחים את System Settings

ב-macOS Ventura ומעלה (או בעברית: "הגרסה שבה Apple עשתה 'שיפוץ' לקונפיגורציה וכולם קצת התבלבלו"), כדאי שתפתח את System Settings. פשוט לחץ על התפוח 🍏 בפינה העליונה השמאלית ותבחר "System Settings".

צעד שני: Hop on to the Users & Groups

בחלון החדש, גלול (כי כמובן שמי שתכנן את זה עובד בחברת כושר) עד שתגיע ל- Users & Groups. לחץ שם – ותחזיק מעמד, זה רק הולך להחמיר (בקטע טוב).

צעד שלישי: הוסף משתמש. אבל תיזהר…

בתחתית רשימת המשתמשים תמצא כפתור קטן עם סימן פלוס (+). לחצת? יופי. עכשיו תראה חלון חדש שמבקש ממך לבחור סוג משתמש. הנה הם:

• Administrator – שליט-על. הזה שמוכר את נשמתך לאייקלוד. ברוב המקרים – עדיף לא.
• Standard – בן-אנוש רגיל. אחלה למשתמשים יומיומיים.
• Sharing Only – גישה מרחוק בלבד. לא צריך לדעת שיש מחשב כל עוד יש להם תיקיות.
• Guest User – פה זה נעשה מעניין…

בחר Standard (רוב הסיכויים שזו הבחירה הנכונה) ואז תכניס את השם המלא, שם החשבון (יהיה אוטומטי, אבל אתה יכול לשנות – כי למה לא להיות rebel?), סיסמה והצעה לסיסמה אם אתה אוהב לקרוא: "שם הכלב שלי ואז השנה בה גיליתי שאין חייזרים".

רגע – מה זה המשתמש האורח הזה ואיך הוא עדיין מופיע כל פעם?

המשתמש האורח זה כמו הדייט הראשון שאתה לא בטוח אם להזמין הביתה. הם יכולים לשוטט, לראות מינימום מידע, לא לגעת לך במייל, ולהגיד תודה כשהם יוצאים. אחרי שמשתמש אורח יוצא – הכל נמחק כאילו לא היה.

המלצה אישית: נשמע מלחיץ, אבל זו דרך נהדרת לתת למישהו גישה זמנית מבלי שהמערכת שלך תקבל PTSD.

שאלות שאף אחד לא העז לשאול (אבל כדאי שכן):

• ש: האם משתמש יכול לראות את החשבונות של האחרים?
  
  ת: לא – אלא אם כן אתה מגדיר שיתופים ספציפיים (או שהילד שלך הוא האקר).
• ש: אפשר לשים סיסמה בביומטריה?
  
  ת: בטח. אפשר להשתמש ב-Touch ID אם יש לך אותו.
• ש: מה קורה אם אני מגדיר Admin ואז שוכח את הסיסמה?
  
  ת: אתה מתחיל להאמין בגלגול נשמות. או שתצטרך להשתמש ב-Apple ID שלך כדי לאפס, אם חכמת והגדרת אותו.
• ש: אפשר להגדיר משתמש עם הגבלות?
  
  ת: כן! קוראים לזה Parental Controls (ב-System Settings תחת Screen Time). שם תוכל לחסום לו את TikTok, אם אתה ממש אמיץ.
• ש: מה ההבדל בין Admin ל-Standard?
  
  ת: Admin יכול לשנות הכל. Standard צריך לבקש רשות, לשתות מים וללכת לישון מוקדם.

מיקרו-ניהול: מה עוד אפשר לעשות עם משתמשים?

אתה קובע את שעות המסך

אפשר להגדיר לכל משתמש כמה זמן ביום מותר לו להיות במסך, באילו אפליקציות, ואפילו לקבוע לו "שעות עוצר". כן כן – Mac כגננת לייט.

שיתוף קבצים? אבל רק מה שרצוי

רוצה ששני משתמשים יוכלו לגשת לתיקייה משותפת? פשוט ו-“מסורבל” כמו שרק macOS יכולה להציע. תמצא או תיצור תיקייה ב-/Users/Shared ואז תוודא שלשני המשתמשים יש הרשאות עליה.

זהירות: אל תתן בטעות גישה לכולל Documents שלך. אלא אם אתה רוצה שכל הבית יראה את התקציב שלך לגלידה.

כמה משתמשים זה כבר יותר מדי?

עכשיו אתה בטח שואל – "כמה משתמשים אפשר להוסיף?". התשובה: מספר לא סביר בעליל. אבל כל משתמש כזה תופס מקום, ומוסיף אסכולה משלו של בעיות. משתמשים מרובים על Mac בודד זה כמו משפחה של יונים על קו חשמל – זה נראה חמוד עד שזה מתחשמל.

שאלת הבונוס: מתי פשוט להשתמש ב-iCloud Family Sharing במקום?

אם אתה רק רוצה לשתף מוזיקה, תמונות, ואחסון iCloud – אין צורך לחשוב שאתה צריך עוד משתמש. משתמשים נפרדים הם לרמות הפרדה מטורפות יותר – נגיד, אם כל אדם צריך שולחן עבודה משלו.

ולסיום – למה זה כן שווה את זה?

אז כן, טרחה קטנה, כמה קליקים פה, והרבה גלילה שם – אבל ברגע שהגדרת משתמשים כמו שצריך, החיים נהיים הרבה יותר שקטים. פחות "געת לי בקבצים", פחות "איפה הלינקלין שלי", ופחות "למה הכול בצבע ורוד?".

והדבר הכי חשוב – אם יום אחד תצטרך לחקור מי הוריד בטעות אפליקציית פוטושופ בתשלום על חשבון הלימודים של הילד – תדע בדיוק מי זה היה.

כי ב-Mac, כמו בחיים – עדיף שלכל אחד יהיה את האי שלו.