כמה כסף יש למשפחה ממוצעת בישראל: כל המספרים נחשפים

כולנו מדברים על כסף. אנחנו חולמים עליו, רודפים אחריו, ולפעמים גם דואגים בגללו. אבל רגע, האם עצרתם פעם וחשבתם באמת: כמה כסף באמת יש למשפחה הישראלית הממוצעת? לא, לא מה שאתם רואים בחדשות או שומעים מהשכנים. אנחנו מדברים על האמת העירומה, המספרים שמשקפים את המציאות הכלכלית המורכבת שלנו. היכונו לצלול עמוק יותר מאי פעם אל נבכי הכיס הישראלי.

המאמר הזה הוא לא עוד סיכום יבש של נתונים. הוא מסע אל ליבת העושר והחוב, ההשקעות והחסכונות, ואפילו הפחדים הקטנים שכולנו נושאים בלב. אנחנו הולכים לפצח יחד את הקוד הפיננסי המקומי, להבין מה באמת קורה מאחורי דלתות הבתים בישראל, ולספק לכם את כל הכלים כדי שתוכלו לא רק להבין, אלא גם לשפר את מצבכם. אז בואו, אל תהססו לרגע. הכינו כוס קפה, כי הולך להיות פה מעניין. אולי אפילו תגלו כמה דברים מפתיעים על עצמכם.

הצצה עמוקה לכיסים: כמה באמת שווה המשפחה הישראלית הממוצעת?

בואו נודה באמת, מושג ה"ממוצע" הוא קצת כמו בועה. הוא נראה נוצץ מבחוץ, אבל בפנים? הוא עשוי להיות מלא באוויר. או אולי דווקא בזהב! זה בדיוק מה שננסה לגלות כאן. המספרים שלפניכם הם תוצר של ניתוח עמוק, לא רק סטטיסטיקות יבשות. הם מספרים את סיפורם של מיליוני ישראלים, ואתם חלק בלתי נפרד מהסיפור הזה.

אנחנו נצלול ישר לעובי הקורה. נפרק את משק הבית הישראלי לגורמיו, ונבין איך מתחלק העוגה הפיננסית שלנו. האם אנחנו עשירים כפי שאנחנו חושבים? או אולי ההפך?

1. מיהי בכלל "המשפחה הישראלית הממוצעת" ולמה זה חשוב?

לפני שנתחיל לדבר על כסף, חייבים להבין מי היא בכלל המשפחה ה"ממוצעת" הזו. זה לא איזה רובוט שחי בוואקום. זו יכולה להיות משפחה צעירה עם ילדים קטנים, זוג מבוגר יותר עם דירה ששולמה, או משפחה עם הכנסה אחת. הגדרה מדויקת חשובה כדי שהמספרים באמת ידברו אלינו.

בדרך כלל, כשאנחנו מדברים על "ממוצע", אנחנו מתייחסים למשק בית עם שני מבוגרים ולפחות ילד אחד. אבל היי, ה"ממוצע" יכול להטעות! הרי מי שגר במרכז תל אביב לא דומה למי שגר בפריפריה, נכון? ובכל זאת, יש קווים כלליים שיכולים לצייר תמונה מעניינת.

אז מה אנחנו בודקים?

• הכנסות ממוצעות (ברוטו ונטו).
• הוצאות חודשיות טיפוסיות.
• נכסים (נדל"ן, חיסכון, פנסיה).
• התחייבויות (משכנתאות, הלוואות).

השילוב של כל אלה הוא שבאמת מגלה לנו את שווי המשפחה. זו לא רק הכנסה, זו התמונה הגדולה.

שאלות ותשובות קצרות, בקטנה:

ש: האם הממוצע באמת רלוונטי לי?

ת: לחלוטין! למרות שכל משפחה היא עולם ומלואו, הממוצע נותן נקודת ייחוס. זה כמו לדעת את קצב הריצה הממוצע במרתון, גם אם אתה לא רץ מרתון בעצמך. זה עוזר להבין איפה אתה עומד ביחס לסביבה.

ש: האם המצב בארץ טוב יותר או גרוע יותר ממדינות אחרות?

ת: זו שאלה מורכבת! בהיבטים מסוימים, כמו צמיחה כלכלית, אנחנו בולטים לטובה. אבל כשזה מגיע ליוקר המחיה, אנחנו בהחלט מתמודדים עם אתגרים ייחודיים. כלכלת ישראל היא סיפור בפני עצמו.

2. הפיננסים הגלויים: כמה כסף נכנס הביתה כל חודש?

הכסף שנכנס הביתה הוא, כמובן, נקודת ההתחלה. שכר ממוצע במשק הישראלי הוא נתון שכולם מדברים עליו. אבל כמה מזה באמת נשאר בכיס אחרי המיסים, הביטוחים וההפרשות? האמת היא שהמספרים יכולים להפתיע, ולפעמים גם להכאיב קצת.

הכנסה ממוצעת למשק בית בישראל, כולל הכנסות מעבודה, קצבאות, פנסיות ועוד, היא בדרך כלל בסביבות 21,000-23,000 ש"ח ברוטו. נשמע לא רע, נכון? אבל רגע, אל תרוצו לקנות יאכטה. אחרי מסים, ביטוח לאומי ובריאות, אנחנו מדברים על סכום נטו נמוך יותר באופן משמעותי, שנע סביב ה-17,000-19,000 ש"ח למשק בית. זה הסכום שצריך להספיק לכל ההוצאות.

האם זו כל התמונה? כמובן שלא! יש גם הכנסות נוספות, אולי מנכס להשכרה, עסק צדדי, או סבא וסבתא נדיבים. כל טיפה נחשבת, ובמיוחד בישראל.

3. "אופס, הכסף נגמר!" – לאן בעצם הכסף שלנו הולך?

כאן מתחיל הכיף האמיתי. או הלחץ האמיתי, תלוי את מי שואלים. אחרי שהכסף נכנס, הוא מתחיל לצאת, ובקצב מסחרר לפעמים. הוצאות המחיה בישראל הן שם דבר, והן מהוות נתח אדיר מההכנסה הפנויה.

משפחה ממוצעת בישראל מוציאה בסביבות 15,000-17,000 ש"ח בחודש. זה כולל הכל: דיור, מזון, תחבורה, חינוך, בריאות, בידור… בקיצור, החיים עצמם. תחשבו על זה רגע. אם ההכנסה נטו היא כ-18,000 ש"ח, זה לא משאיר הרבה מקום לתמרון. בטח לא לטיסה ספונטנית למלדיביים, אלא אם כן אתם ממש טובים בלשחק 'רולטה רוסית' פיננסית.

מהן ההוצאות הגדולות ביותר?

• דיור (שכר דירה/משכנתא): זהו ה"מפלצת" הגדולה ביותר. הוא יכול לנגוס בקלות ב-30% עד 50% מההכנסה.
• מזון: אוכל, אוכל, ועוד קצת אוכל. כולנו אוהבים לאכול, ובישראל זה יקר.
• תחבורה: רכב, דלק, ביטוח, תחזוקה. חתיכת סיפור.
• חינוך: גנים פרטיים, חוגים, שיעורים פרטיים. ההשקעה בילדים היא ענקית.

האמת היא, שרבות מהמשפחות מוצאות את עצמן בסוף החודש עם חיוך קטן בבנק, אם בכלל. וזה מוביל אותנו לשאלה הבוערת באמת.

שאלות ותשובות קצרות, בקטנה:

ש: איך אפשר בכלל לחסוך עם הוצאות כאלה?

ת: זו שאלה מעולה! הרבה משפחות מתקשות. החיסכון מתחיל בהבנה לאן הולך הכסף. מעקב, תקציב חכם, וקצת יצירתיות, יכולים לחולל פלאים. אל תמעיטו בכוח של שקלים קטנים.

ש: האם כולם משלמים כל כך הרבה על דיור?

ת: לא כולם, אבל רובם. וגם מי שמשלם משכנתא קטנה, זה אומר שרוב הכסף כבר הושקע בדירה, וההחזר החודשי הוא רק חלק מהעלות האמיתית. נדל"ן הוא סיפור אהבה-שנאה בישראל.

4. איפה הכסף הגדול? הנכסים והחסכונות של משפחה ממוצעת (ולמה הם כנראה שונים משלכם)

עכשיו הגענו לחלק המעניין באמת: איפה המזומנים? או לפחות, איפה הם אמורים להיות. כשמדברים על נכסים, אנחנו לא מדברים רק על חשבון העו"ש. אנחנו מדברים על תמונה רחבה הרבה יותר, כזו שיש לה פוטנציאל לשנות את כללי המשחק.

החשיבות של נדל"ן: החלום הישראלי?

אין ספק, הנדל"ן הוא הקטגוריה הגדולה ביותר. משפחה ישראלית ממוצעת, אם היא בעלת דירה, מחזיקה בנכס ששווה בממוצע כ-1.8 מיליון עד 2.5 מיליון ש"ח (תלוי באזור ובגודל). זהו עיקר העושר של רוב המשפחות. אבל שימו לב, זה לא כסף נזיל, ורובנו חייבים עליו משכנתא גדולה.

מה עוד יש שם?

• חסכונות פנסיוניים: זהו חתיכת נכס שרובנו לא רואים ביום יום. בקרן פנסיה ממוצעת, משפחה יכולה לצבור בין 300,000 ל-800,000 ש"ח ואף יותר, תלוי בגיל ובוותק. זה הכסף שלכם לעתיד, והוא גדל בשקט.
• קופות גמל וקרנות השתלמות: כאן אנחנו רואים סכומים שיכולים להגיע לעשרות או מאות אלפי ש"ח, במיוחד למי שעובד במקומות מסודרים ודואג לחסוך.
• חסכונות בבנק והשקעות: כאן התמונה מגוונת. יש משפחות עם עשרות אלפי ש"ח בחיסכון, ואחרות עם מעט מאוד. ההשקעות בשוק ההון עדיין פחות נפוצות מנדל"ן, אבל הן בהחלט הולכות וצוברות תאוצה.
• רכבים: בואו, למי אין רכב? או שניים. שווי הרכבים יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי ש"ח, אבל הם נכס ששחיקתו מהירה.

השורה התחתונה היא שרוב העושר של המשפחה הישראלית נמצא בנדל"ן ובחסכונות לטווח ארוך. כסף זמין לשימוש מיידי? זה כבר סיפור אחר לגמרי. וזו נקודה קריטית להבנת המצב.

שאלות ותשובות קצרות, בקטנה:

ש: אז הנדל"ן הוא הכל?

ת: כמעט! הוא בהחלט המרכיב הכי משמעותי בעושר הממוצע. אבל חשוב לזכור שהוא לא נזיל. אסור לשכוח את חשיבותם של חסכונות נוספים ופנסיה, שהם חיוניים לביטחון הפיננסי.

ש: האם עדיף לשים את כל הכסף בנדל"ן?

ת: זו שאלה של אסטרטגיה פיננסית אישית. פיזור סיכונים הוא תמיד רעיון טוב. תלוי גיל, מצב משפחתי, ויעדים. אבל בום הנדל"ן בישראל בהחלט גרם לרבים לחשוב כך.

5. הצד האפל של הירח: כמה חובות יש למשפחה ממוצעת בישראל?

אי אפשר לדבר על עושר בלי לדבר על חובות. הרי המטבע שלנו הוא בעל שני צדדים, נכון? חובות הם לא תמיד דבר רע, במיוחד אם הם חובות "טובים" כמו משכנתא. אבל חשוב להבין את היקף התופעה.

החוב הממוצע למשק בית בישראל הוא כ-300,000 עד 500,000 ש"ח. נשמע המון? ובכן, רוב רובו של הסכום הזה הוא, ניחשתם נכון, משכנתא. המשכנתא הממוצעת בישראל נעה סביב מיליון עד מיליון וחצי ש"ח, והיא נפרסת על פני עשרות שנים. כך שהסכום החודשי הגיוני, אבל הסכום הכולל, וואו.

מה עוד?

• הלוואות צרכניות: לשיפוצים, רכב, חופשה, או סתם לכיסוי המינוס. אלה יכולות להצטבר לעשרות אלפי ש"ח ואף יותר.
• חובות בכרטיסי אשראי: קל מאוד "להחליק" עם האשראי, והריביות שם פשוט מטורפות.
• הלוואות לימודים: אמנם פחות נפוץ מארה"ב, אבל קיים.

ניהול נכון של חובות הוא קריטי. חובות גבוהים מדי, במיוחד כאלה עם ריבית גבוהה, יכולים לשתות את כל ההכנסה הפנויה ולהשאיר את המשפחה במצב לא פשוט. והרי אנחנו רוצים להיות בצד המרוויח, לא בצד שמחזיר ריביות עתק, נכון?

6. השורה התחתונה: מהו השווי הנקי האמיתי של המשפחה הישראלית?

אחרי שדיברנו על הכנסות, הוצאות, נכסים וחובות, הגיע הזמן לחשב את הדבר החשוב באמת: השווי הנקי. זה פשוט: נכסים פחות התחייבויות. וזה המספר שמספר לכם כמה אתם באמת שווים.

השווי הנקי הממוצע של משפחה ישראלית יכול לנוע בטווח רחב, בגלל הפיזור הלא אחיד של העושר. אבל כשאנחנו לוקחים בחשבון את הנדל"ן, הפנסיות וקופות הגמל, לצד החובות – אנחנו מגיעים למספר מרשים למדי.

משפחה ממוצעת בישראל, ברוב המקרים, מחזיקה בשווי נקי של כמיליון עד שני מיליון ש"ח, ואף יותר. המספר הזה כולל את ערך הדירה (פחות המשכנתא שנשארה), את כל החסכונות וההשקעות, ופחות שאר החובות. הנתון הזה מראה שלא מעט משפחות הצליחו לצבור הון לא מבוטל.

אבל חשוב לזכור, זהו שווי "על הנייר". רוב הכסף הזה לא יושב בעו"ש וזמין לקניות. הוא מושקע לטווח ארוך, בנדל"ן או בחסכונות פנסיוניים. זו תמונה של עושר עתידי, לא בהכרח זמין כאן ועכשיו.

שאלות ותשובות קצרות, בקטנה:

ש: איך אפשר להגדיל את השווי הנקי שלי?

ת: יש כמה דרכים: להגדיל הכנסות, להפחית הוצאות, לחסוך ולהשקיע בצורה חכמה. והכי חשוב? להתחיל כמה שיותר מוקדם! כוח הריבית דריבית הוא קסם פיננסי אמיתי.

ש: האם זה אומר שאני עשיר אם השווי הנקי שלי גבוה?

ת: זה אומר שאתה בכיוון הנכון! עושר הוא לא רק סכום בבנק, אלא גם יכולת לחיות את החיים שאתה רוצה, עם ביטחון כלכלי. שווי נקי גבוה נותן לך יותר אופציות.

7. 3 טיפים חכמים כדי לשפר את המספרים שלכם (בלי להיות גאון פיננסי)

אז עכשיו אתם יודעים את האמת. אתם מבינים את המספרים. מה הלאה? הנה כמה טיפים פרקטיים שיכולים לעשות הבדל אדיר בכיס שלכם, בלי ללכת ללמוד תואר בכלכלה:

1. הכירו את הכסף שלכם: נשמע בסיסי? רוב האנשים לא יודעים לאן הולך הכסף שלהם. עקבו אחרי ההוצאות במשך חודש. פשוט רשמו הכל. תופתעו לגלות כמה כסף "מתנדף" על דברים קטנים. ידע הוא כוח, וביטחון פיננסי.
2. תתחילו לחסוך, אפילו בקטנה: אל תחכו ל"אחרי שיהיה לי יותר". תתחילו עם סכום קטן, כמה מאות שקלים בחודש. תגדירו הוראת קבע לחיסכון ברגע שנכנסת המשכורת. "קודם תשלם לעצמך" – זה לא רק קלישאה, זו דרך חיים.
3. אל תפחדו מהשקעות: אנחנו לא מדברים על מסחר יומי מסוכן. תתחילו עם קרנות נאמנות או תיק השקעות פשוט. תנו לכסף שלכם לעבוד בשבילכם. בטווח הארוך, השוק נוטה לעלות, ואתם לא רוצים לפספס את הרכבת הזו. תמיד אפשר להתחיל עם סכומים קטנים.

זכרו, המסע הפיננסי הוא מרתון, לא ספרינט. כל צעד קטן קדימה מצטבר למרחק עצום. אל תתייאשו אם אתם לא בדיוק "הממוצע". האמת היא, שאף אחד מאיתנו לא באמת ממוצע. לכל אחד יש סיפור פיננסי ייחודי, והכוח לשנות אותו נמצא בידיים שלכם.

8. העתיד הכלכלי שלנו: מה הלאה למשפחה הישראלית?

הסתכלנו על העבר, ניתחנו את ההווה, אבל מה צופן העתיד? כלכלת ישראל ממשיכה להתפתח, והיא מביאה איתה הזדמנויות ואתגרים כאחד. יוקר המחיה הוא עדיין סוגיה בוערת, אבל הטכנולוגיה והחדשנות פותחות דלתות חדשות להכנסות וחיסכון.

המשפחה הישראלית של המחר תהיה כנראה יותר מודעת פיננסית, יותר מעורבת בהשקעות, ובתקווה, גם יותר אמידה. הכלים נמצאים שם, הידע זמין, וכל מה שצריך זו רק קצת יוזמה ונחישות. בואו נהיה אופטימיים, כי יש לנו את כל הסיבות לכך. ישראל היא מדינה של חדשנות, וזה משתקף גם בכיס שלנו.

אז בואו נפצח את העתיד הזה יחד. עם קצת ידע, הרבה סבלנות וגישה חיובית, כל משפחה יכולה להפוך את ה"ממוצע" שלה ל"מצוין".