השגת תקדימים משפטיים: תרומתו של עו"ד גונן קסטנבאום וצוותו לפסיקה בישראל

מערכת המשפט הישראלית, בדומה למערכות משפט מובילות בעולם המערבי, פועלת ומתפתחת לאור עקרון התקדים המחייב (Stare Decisis). פסיקותיהם של בתי המשפט, ובמיוחד של בית המשפט העליון, אינן רק מכריעות בסכסוך הנקודתי שבא לפניהם; הן יוצרות הלכות משפטיות, מפרשות את החוק ומתוות את הדרך ליישומו במקרים עתידיים. השגת תקדים משפטי אינה עניין של מה בכך. היא שמורה למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית חדשה, מורכבת או שנויה במחלוקת, ודורשת מעורך הדין המטפל בתיק יכולות יוצאות דופן של ניתוח, יצירתיות, ומיומנות ליטיגציה ברמה הגבוהה ביותר.

משרד עורכי הדין ג. קסטנבאום ושות', מתואר כמשרד אשר נמצא בחוד החנית של תחומי עיסוקו ומוכר, בין היתר, ב"השגת תקדימים משפטיים רבים". הצהרה זו אינה רק עניין של תדמית; היא משקפת את אופי העבודה במשרד, הבוחר להתמודד עם התיקים הסבוכים והמאתגרים ביותר, אלו המאלצים את המערכת המשפטית להתמודד עם סוגיות עומק ולעצב הלכות חדשות. תרומתו של עורך הדין גונן קסטנבאום וצוותו לפסיקה בישראל נובעת מנכונותם לנהל מאבקים משפטיים עקרוניים ולהציג בפני בית המשפט טיעונים חדשניים המבוססים על ניתוח משפטי ופיננסי מעמיק.

הזירה ליצירת תקדימים: תיקי חדלות פירעון מורכבים

תחום חדלות הפירעון, ובמיוחד מאז כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, מהווה כר פורה ליצירת תקדימים. החוק החדש שינה תפיסות יסוד והכניס מנגנונים חדשים, שרבים מהם טרם פורשו במלואם על ידי בתי המשפט. תיקים המנוהלים על ידי משרד קסטנבאום, המצויים בליבת העשייה בתחום זה, מעלים לעיתים קרובות שאלות עקרוניות הנוגעות לפרשנות החוק החדש ולאיזון הראוי בין זכויות הצדדים השונים.

דוגמה בולטת לכך היא התמודדות המשרד עם שאלת סמכותו של נאמן חברת-אם ליזום הליך חדלות פירעון עבור חברת-בת, כנגד עמדתו של נושה מובטח מרכזי של אותה חברת-בת. בתיק מורכב, הגיש המשרד תגובה מפורטת לבית המשפט המחוזי, ובה ניתח את התנאים הקבועים בחוק למתן צו לפתיחת הליכים ולמינוי מפרק זמני. בכתב הטענות, נטען כי הבקשה אינה עומדת בתנאי החוק, הוגשה בחוסר תום לב, ומעלה שאלות מהותיות לגבי היקף סמכותו של נאמן לפעול באופן שעשוי לפגוע בזכויותיו של נושה מובטח בחברה אחרת. הכרעה של בית המשפט בסוגיות כאלה, הנוגעות לפרשנות חוק חדש במצב עובדתי מורכב של קבוצת חברות, היא בדיוק מסוג ההכרעות שיוצרות הלכה ותורמות לוודאות המשפטית.

קדושת ההפטר מול חובת תום הלב: מאבק עקרוני

אחת הסוגיות הרגישות והעקרוניות ביותר בדיני חדלות פירעון של יחידים היא סוגיית ההפטר – ההליך המשפטי הפוטר את החייב מחובות העבר ומעניק לו "דף חדש". זהו כלי שיקומי רב עוצמה, אך הוא מבוסס על חובת תום לב מוחלטת של החייב. מה קורה כאשר חייב מפר חובה זו באופן בוטה?

במקרה יוצא דופן שנוהל על ידי עו"ד קסטנבאום וצוותו בתפקידם כנאמנים, התגלה כי חייב, אשר כבר קיבל צו הפטר חלוט, הסתיר מהם ומבית המשפט את העובדה שירש נכסים משמעותיים לאחר מות אימו, בתקופה שבה עדיין היה מצוי בהליך. במצב זה, בחר המשרד שלא להסתפק בצעדים פשוטים, אלא לנקוט במהלך משפטי דרמטי ונדיר: הגשת בקשה לביטול צו ההפטר החלוט.

הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מהווה דוגמה מובהקת לאופן שבו נבנה תיק תקדימי. היא אינה מסתפקת בתיאור העובדות, אלא מציגה ניתוח משפטי מעמיק המבוסס על סעיפי החוק הרלוונטיים ועל שורה של פסיקות תקדימיות של בית המשפט העליון. המשרד ציטט במפורש פסק דין של בית המשפט העליון הקובע כי "אחד המקרים המצדיקים את ביטול צו ההפטר הוא דיווח שקרי של החייב לגבי זכויותיו הכלכליות". על בסיס פסיקה זו ופסיקות נוספות, נבנה טיעון משפטי מוצק לפיו חוסר תום הלב הקיצוני של החייב מצדיק את ביטול ההגנה שהוענקה לו. החלטה של בית המשפט בתיק כזה, המיישמת הלכות עקרוניות על מקרה קונקרטי, תורמת לחידוד הגבולות שבין זכותו של חייב לשיקום לבין חובתו לנהוג ביושר, ובכך תורמת לפסיקה הכללית.

הגעה לערכאה הגבוהה ביותר: ליטיגציה בבית המשפט העליון

הזירה המרכזית ליצירת תקדימים מחייבים בישראל היא בית המשפט העליון. עצם הגעתו של תיק לדיון בערכאה זו מעידה על כך שהוא מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מהסכסוך הפרטי בין הצדדים. משרדו של עו"ד קסטנבאום מעורב בתיקים המגיעים לערכאה הגבוהה ביותר, עדות למורכבות ולחשיבות העקרונית של הסוגיות המשפטיות בהן הוא עוסק.

במסגרת סכסוך נדל"ן מורכב הקשור לפרויקט תמ"א 38, הגיש צד שלישי בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, לאחר שנדחה בערכאות הנמוכות יותר. מעורבותו של המשרד בהליך כזה, גם אם בסופו של דבר בית המשפט העליון בחר לדחות את הבקשה, ממקמת אותו בליבת העשייה המשפטית, בזירה שבה נקבעות ההלכות המשפטיות המחייבות והחשובות ביותר.

האסטרטגיה שמאחורי יצירת התקדים

השגת תקדים אינה תוצאה מקרית של ניהול תיק. היא נובעת מאסטרטגיה וגישה מקצועית המאפיינת את המשרד:

• יצירתיות משפטית: המשרד מוכר ביכולתו לפתח פתרונות משפטיים יצירתיים. יצירתיות זו באה לידי ביטוי בנכונות לאתגר פרשנויות מקובלות ולהציע לבית המשפט דרכי חשיבה חדשות, המבוססות על ניתוח מעמיק של החוק ותכליתו.
• יסודיות ומחקר: בניית טיעון תקדימי דורשת הכנה קפדנית ויסודית. כתבי הטענות של המשרד, כפי שעולה מהדוגמאות, מתאפיינים בהסתמכות על מחקר פסיקה מקיף וניתוח דקדקני של סעיפי החוק, באופן שאינו מותיר מקום לספק לגבי הבסיס המשפטי של הטיעון.
• הבנה רב-תחומית: היכולת לשלב טיעונים משפטיים עם ניתוח פיננסי ועסקי מעניקה למשרד יתרון בבניית תיקים משכנעים. כאשר המשרד טוען טענה משפטית, היא מגובה לעיתים קרובות בהיגיון כלכלי מוצק, מה שהופך אותה למשכנעת יותר בעיני בית המשפט, במיוחד בסכסוכים מסחריים.
• נכונות לנהל מאבקים עקרוניים: לא כל משרד בוחר לנהל תיק "עד הסוף" כאשר מתעוררת שאלה עקרונית. הנכונות של המשרד לנהל מאבקים משפטיים מורכבים, גם כאשר התוצאה אינה מובטחת, היא זו שמובילה בסופו של דבר להכרעות חשובות התורמות לפיתוח המשפט.

לסיכום, תרומתו של משרד עורכי הדין ג. קסטנבאום ושות' לפסיקה בישראל היא תוצר ישיר של אופיו וגישתו המקצועית. הבחירה להתמקד בתיקים המורכבים והמאתגרים ביותר, בשילוב עם יכולת ניתוח רב-תחומית, יצירתיות משפטית ונחישות ליטיגטורית, ממקמת את המשרד, בהובלת עורך הדין גונן קסטנבאום, בעמדה ייחודית המאפשרת לו לא רק לשרת את לקוחותיו, אלא גם לקחת חלק פעיל בעיצוב ופיתוח הדין המסחרי ודיני חדלות הפירעון בישראל.