שוק הסחורות כמראה לכלכלה העולמית: הניתוח של רועי רוסטמי על מחירי הנפט, הזהב והנחושת
בשוק ההון המודרני, רווי האלגוריתמים והנרטיבים המתחלפים, קל ללכת לאיבוד ברעש של מדדי המניות והכותרות על חברות טכנולוגיה. אך עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי ויזם שצבר למעלה מ-15 שנות ניסיון, האמת הבסיסית והלא מסוננת על מצב העולם נמצאת במקום אחר, בשווקים הראשוניים והעתיקים ביותר: שוקי הסחורות. "אם שוק המניות הוא חלון הראווה המבריק של הכלכלה, שוק הסחורות הוא חדר המכונות הרועש שלה", הוא מסביר. "כאן, במחירים של נפט, זהב ונחושת, אתה יכול לראות את הדופק האמיתי של הצמיחה, את רמת הפחד ואת כיוון הרוח של העתיד".
רוסטמי, המגבה את האינטואיציה שלו כסוחר בניתוח כלכלי קפדני שרכש בתאריו בכלכלה ובמנהל עסקים, רואה בשוקי הסחורות את המראה הברורה ביותר למצב הגיאופוליטי. ניסיונו כמפקד בחיל הים לימד אותו כי שליטה במשאבים ובנתיבי סחר היא לב ליבה של עוצמה אסטרטגית, והיום הוא רואה את אותה הדינמיקה משתקפת במחירי חומרי הגלם. "בעולם שהופך יותר ויותר מקוטב ומתחלק לגושים כלכליים, המאבק על סחורות הוא המאבק על עצמאות והשפעה". בניתוח שלפנינו, רועי רוסטמי מפרק את הסיפור ששלוש סחורות מפתח מספרות לנו באמצע 2025 על הכלכלה העולמית – סיפור על מנוע שמגמגם, פחד שגואה, ועתיד חשמלי שממתין מעבר לפינה.
1. הנפט (Brent Crude): המנוע של העולם תקוע בניוטרל
הנפט הוא עדיין הדם הזורם בעורקי הכלכלה העולמית. מחירו משפיע על כל דבר, מעלות הדלק במשאית המובילה מזון ועד למחיר כרטיס הטיסה. באמצע 2025, מחיר חבית נפט מסוג ברנט נע בטווח צר יחסית, סביב 70-75 דולר לחבית. הוא לא קורס, אך גם לא ממריא. בעיני רוסטמי, ה"תקיעות" הזו היא הסיפור כולו.
"מחיר הנפט היום הוא תוצאה של משיכת חבל אדירה בין כוחות מנוגדים", הוא מנתח. "מצד אחד, יש לנו את קרטל אופ"ק+, בראשות סעודיה ורוסיה, שמתאמץ בכל כוחו לשמור על רצפה למחיר באמצעות קיצוצי תפוקה מתואמים. זהו מהלך גיאופוליטי לא פחות מכלכלי, שנועד למקסם הכנסות ולשמר את ההשפעה של מדינות הנפט בעולם. מהצד השני, ישנה עלייה עקבית בתפוקה ממדינות מחוץ לקרטל, כמו ארה"ב, ברזיל וגיאנה, ששמחות למכור כל חבית שהן יכולות במחירים הנוכחיים ומונעות מהמחיר לזנק".
אך הגורם המכריע ביותר הוא צד הביקוש, או ליתר דיוק, חולשתו. "ההתאוששות של הכלכלה הסינית, שהעולם כולו בנה עליה, מתגלה כמאכזבת ומדשדשת. אירופה עדיין חלשה, והצמיחה בארה"ב מתונה. אנחנו נמצאים בסביבה של צמיחה גלובלית אנמית. אין את התיאבון האדיר לנפט שמאפיין תקופות של גאות כלכלית. המנוע העולמי לא כבה, אבל הוא בהחלט תקוע בניוטרל".
הסיגנל של הנפט, לפי רוסטמי: כלכלה עולמית שאיבדה את המומנטום שלה. היא לא נמצאת במיתון עמוק, אך היא גם רחוקה מצמיחה בריאה. זהו מצב של שיווי משקל שברירי, שכל זעזוע גיאופוליטי במזרח התיכון או החלטה דרמטית של אופ"ק+ עלולים להפר.
2. הזהב (Gold): מד הפחד וקריאת התיגר על המערכת
אם הנפט מודד את הדופק של הפעילות הכלכלית, הזהב מודד את הדופק של הפחד. באמצע 2025, המתכת הצהובה מציגה סיפור מרתק ורב-משמעות. למרות שהפדרל ריזרב האמריקאי ממשיך להחזיק את הריבית ברמה גבוהה יחסית כדי להילחם בשאריות האינפלציה, מחיר הזהב נותר יציב וחזק, הרבה מעל רף 2,000 הדולר לאונקיה. התנהגות זו, לכאורה, נוגדת את ההיגיון הכלכלי.
"באופן קלאסי, ריבית גבוהה היא האויב של הזהב", מסביר רוסטמי. "כשאפשר לקבל תשואה נאה וחסרת סיכון על אג"ח ממשלתי, אין סיבה להחזיק בזהב, שאינו מייצר ריבית או דיבידנד. העובדה שהזהב שומר על ערכו ואף מראה עוצמה בסביבה כזו, היא הסימן הברור ביותר לכך שכוחות אחרים, חזקים בהרבה, פועלים בשוק. הכוח הזה הוא פחד וחוסר אמון מערכתי".
רוסטמי מזהה שלושה מנועים עיקריים מאחורי הביקוש לזהב:
- המאבק הגיאופוליטי והדה-דולריזציה: "אנחנו עדים לתופעה היסטורית. בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ובראשם סין, רוסיה ומדינות נוספות בגוש הלא-מערבי, רוכשים כמויות אדירות של זהב פיזי. זו לא השקעה ספקולטיבית. זוהי הצהרה אסטרטגית. הם מאותתים על רצונם להפחית את התלות בדולר האמריקאי ובמערכת הפיננסית הנשלטת על ידי ארה"ב. בעולם המפוצל לגושים, הזהב חוזר לתפקידו ההיסטורי כנכס בסיס ניטרלי ואוניברסלי, שאינו חב טובה לאף מעצמה".
- הגנה מפני טעויות של בנקים מרכזיים: המשקיעים חוששים שהפד ובעקבותיו בנקים מרכזיים אחרים, נמצאים במלכוד. אם ישאירו את הריבית גבוהה מדי לאורך זמן, הם עלולים לחנוק את הכלכלה ולהוביל למיתון. אם ימהרו להוריד את הריבית, הם עלולים להצית מחדש את האינפלציה. "הזהב הוא פוליסת הביטוח מפני שני התרחישים", טוען רוסטמי. "הוא נכס שצפוי לשמור על ערכו גם במיתון וגם באינפלציה, ולכן הוא מהווה גידור אופטימלי נגד חוסר הוודאות של המדיניות המוניטרית".
- אי-יציבות כללית: ממלחמות אזוריות ועד למתחים פנימיים במדינות המערב, תחושת אי-היציבות בעולם גבוהה. בתקופות כאלה, משקיעים רבים חוזרים לנכס המקלט העתיק ביותר, המוחשי והבטוח.
הסיגנל של הזהב, לפי רוסטמי: חרדה עמוקה וחוסר אמון במערכת הפיננסית והפוליטית הקיימת. זוהי הוכחה לכך שתהליך הדה-גלובליזציה הוא לא רק כלכלי, אלא גם פיננסי. משקיעים ומדינות בונים "ספינות הצלה" מזהב לקראת עתיד פחות צפוי.
3. הנחושת (Copper): הדוקטור שמספר שני סיפורים
לנחושת יש כינוי ותיק בוול סטריט: "ד"ר נחושת", מכיוון שהיא נחשבת לבעלת "דוקטורט בכלכלה". מחירה משקף באופן ישיר את בריאותו של המגזר התעשייתי והיצרני בעולם. כיום, ד"ר נחושת מספר סיפור מפוצל, כמעט סכיזופרני, המשקף באופן מושלם את העולם שבו אנו חיים.
"כדי להבין את הנחושת, צריך להפריד לחלוטין בין הסיפור של ההווה לסיפור של העתיד", מדגיש רוסטמי.
סיפור ההווה – החולה המדשדש: "בטווח המיידי, הביקוש לנחושת חלש. הסיבה העיקרית היא סין, שצורכת למעלה מ-50% מהנחושת בעולם. סקטור הנדל"ן והבנייה הסיני, שהיה צרכן אדיר של נחושת (לצנרת, חיווט חשמלי וכו'), נמצא במשבר עמוק שממנו הוא לא מצליח להתאושש. תוסיפו לכך נתוני ייצור תעשייתי פושרים באירופה ובאזורים אחרים בעולם, ותקבלו תמונה של ביקוש מוגבל שלוחץ את המחירים מטה. זהו ההד של הסיפור ששמענו מהנפט – כלכלה שאיבדה גובה".
סיפור העתיד – המהפכה החשמלית: "אבל במקביל, מתחת לפני השטח, נבנה צונאמי של ביקוש עתידי לנחושת, והוא בלתי נמנע. המעבר העולמי לאנרגיה ירוקה וחשמול הוא המהפכה התעשייתית של המאה ה-21, והיא כולה מבוססת על נחושת". רוסטמי מפרט:
- רכבים חשמליים (EVs): מכונית חשמלית מכילה פי 3 עד 4 יותר נחושת ממכונית עם מנוע בנזין.
- אנרגיות מתחדשות: טורבינות רוח ופאנלים סולאריים דורשים כמויות אדירות של חיווט נחושת.
- שדרוג רשתות חשמל: כדי לתמוך בכל אותם רכבים חשמליים ומקורות אנרגיה חדשים, מדינות חייבות להשקיע טריליוני דולרים בשדרוג רשתות החשמל שלהן – פרויקט שכולו נחושת.
"בצד ההיצע", הוא מוסיף, "לוקח בממוצע 10-15 שנים לאתר, לפתח ולהפעיל מכרה נחושת חדש. אין מספיק פרויקטים חדשים בצנרת כדי לענות על הביקוש העתידי הזה. התוצאה היא שרוב האנליסטים צופים גירעון מבני עמוק בשוק הנחושת לקראת סוף העשור".
הסיגנל של הנחושת, לפי רוסטמי: הנחושת היא המראה המושלמת לעולם שנמצא בתפר. מחירה הנוכחי משקף את כאבי הגמילה של הכלכלה הישנה, התעשייתית, המבוססת על בנייה ותשתיות מסורתיות בסין. אך הפוטנציאל העתידי שלה מייצג את ההבטחה העצומה של הכלכלה החדשה, הירוקה והחשמלית. עבור סוחר, זוהי הזירה המרתקת ביותר, המגלמת את המתח בין הטווח הקצר לטווח הארוך.
סיכום: התמונה המלאה מהמכונאי, הפסיכולוג והרופא
כאשר רועי רוסטמי מרכיב את שלושת הסיפורים יחד, הוא מקבל תמונה תלת-ממדית של הכלכלה העולמית:
- הנפט (המכונאי) אומר לנו שהמנוע עובד על אדים, ללא כוח ותנופה.
- הזהב (הפסיכולוג) אומר לנו שהנוסעים חרדים, חסרי אמון בקברניטים ורוכשים פוליסות ביטוח.
- הנחושת (הרופא) אומרת לנו שהחולה סובל מתסמינים של חולשה כרונית, אך במקביל עובר טיפול גנטי מהפכני שישנה אותו לחלוטין בעתיד.
זוהי כלכלה שאינה צומחת, אך מלאת חרדה ומשתנה מהיסוד. זהו עולם שבו הסדר הישן מתערער, אך הסדר החדש עדיין לא נולד. "לנסות להבין את העולם רק דרך מדד ה-S&P 500 זה כמו לנסות להבין קרב ג'ודו על ידי הסתכלות על לוח התוצאות בלבד", הוא מסכם. "אתה מפספס את כל מה שקורה על המזרן – את האחיזות, את הפרות שיווי המשקל, את הלחץ והתנועה. שוקי הסחורות הם המזרן. שם הקרב האמיתי מתרחש, ושם אפשר לראות מי באמת מנצח".
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.