כמה מרוויח מפתח תוכנה (Software Developer): הנתונים המלאים לשנת 2024

אז כמה באמת מרוויח מפתח תוכנה בשנת 2024? זו השאלה שכולם שואלים. אם אתם בתחילת הדרך, באמצע הקריירה, או אפילו אם אתם רק מתלבטים אם בכלל להיכנס לתחום הזה – אתם חייבים לדעת מה הנתונים האמיתיים. כי בואו נודה באמת, אף אחד לא עושה את זה רק מאהבה לקוד (אולי קצת). הכסף מדבר. והשוק של מפתחי התוכנה? הוא מדבר המון. המאמר הזה הולך לפרק לכם את כל המיתוסים, להציג את המספרים הכי עדכניים, ולתת לכם את הכלים להבין איפה אתם עומדים, וחשוב יותר – איך להגיע למקום שבו אתם רוצים להיות. בלי סיפורי סבתא, רק נתונים. מוכנים לצלול?

המשכורת שלכם הולכת לעלות? מה מרוויחים מפתחי תוכנה ב-2024

רגע, כמה באמת שווה הכישרון שלכם?

בואו ניגש ישר לעניין. העולם של ההייטק, ובפרט תחום פיתוח התוכנה, נתפס כאלידורדו של המשכורות. ובמידה רבה, זה נכון. אבל "מפתח תוכנה" זה קצת כמו להגיד "עובד במפעל". יש מפעלים שמייצרים נעצים ויש מפעלים שמייצרים מטוסים. ההבדל בשכר הוא דרמטי. כך גם אצל מפתחים.

המשכורת הממוצעת יכולה לבלבל. היא כוללת הכל מהכל. את הסטודנטים שמרוויחים שכר מינימום כעוזרי פיתוח, ועד המומחים עם 20 שנות ניסיון שמרוויחים משכורות דמיוניות. אז כדי לעשות סדר, חייבים לפצל את זה. לפי ניסיון. זו הנקודה הכי קריטית.

זה לא קסם, אלה המספרים הבסיסיים

נתחיל עם מי שרק נכנס לשוק. ה"ג'וניורים" (עד שנתיים ניסיון). כאן הפערים יכולים להיות גדולים, תלוי מאיפה באתם. בוגרי אוניברסיטאות נחשבות? מכללות? קורסים קצרים? כל זה משפיע.

ג'וניור טיפוסי, שזה בעצם הדבר הכי פחות טיפוסי שיש, יתחיל בטווח שבין 15,000 ל-22,000 ש"ח ברוטו לחודש. זה כמובן תלוי טכנולוגיה, עיר, גודל חברה, והאם יש לכם קשרים (סוד קטן: קשרים בהייטק שווים זהב. לא אמרתי את זה). הטווח הזה יכול להיות נמוך יותר במקומות פחות מבוקשים, או קצת יותר גבוה בחברות סופר נחשבות שרוצות את ה"טופ טאלנט".

אל תתאכזבו אם אתם בחלק התחתון של הטווח. המטרה העיקרית בשנתיים הראשונות היא לצבור ניסיון. הכסף יגיע אחר כך.

אזור הדמדומים של הניסיון הבינוני

אחרי שנתיים של ניסיון, פתאום אתם כבר לא ג'וניורים. אתם "מיד-לבל". וזה המקום שבו המשכורת מתחילה לקפוץ ברצינות. מיד-לבל (בערך שנתיים עד חמש-שש שנות ניסיון) כבר יודע מה הוא עושה. הוא עצמאי יותר, לוקח אחריות, ויכול להוביל משימות קטנות לבד.

הטווח של מיד-לבל? הוא בדרך כלל מתחיל מ-22,000-24,000 ש"ח ויכול להגיע בקלות ל-35,000 ש"ח ואפילו יותר, תלוי כמה אתם טובים, באיזו טכנולוגיה אתם עוסקים (נגיע לזה), והאם יש לכם איזו נישה מיוחדת.

זה השלב שבו אתם מתחילים להרגיש שהקריירה שלכם מקבלת תאוצה. וגם חשבון הבנק.

הליגה של הגדולים: מה מרוויחים הסניורים באמת?

וכאן, חברים, נמצאות המשכורות הגבוהות באמת. סניור דבלופר (5-6 שנות ניסיון ומעלה, ויש כאלה שאומרים שרק מ-7-8 שנים). סניור זה לא רק ותק. זה מישהו שיכול לקחת פרויקט גדול, להבין את הארכיטקטורה, לקבל החלטות טכנולוגיות משמעותיות, ולהנחות ג'וניורים ומידים. הוא פותר בעיות מורכבות ומנווט במים עמוקים.

המשכורת של סניור? היא מתחילה בדרך כלל מאיזור ה-35,000-40,000 ש"ח ויכולה לטפס ל-50,000 ש"ח, 60,000 ש"ח ואף יותר. מפתחי ארכיטקטורה, לידים טכניים, מומחי סייבר או AI עם הרבה ניסיון יכולים להגיע גם ל-70,000-80,000 ש"ח בחודש ואפילו מעבר לזה בחברות מסוימות או תפקידים סופר-קריטיים. זה המקום שבו העבודה הקשה, הלמידה האינסופית והניסיון המצטבר מתורגמים ישירות לסכומים שמקבלים הרבה כבוד.

למה השכן מרוויח יותר? 7 גורמים שמקפיצים או מורידים את השכר

אז ראינו טווחים כלליים. אבל כמו שאמרנו, "מפתח תוכנה" זה לא קטגוריה אחת. יש המון דברים שיכולים לגרום לשתי אנשים עם אותו ותק להרוויח סכומים שונים בתכלית. בואו נפרק את זה.

1. טכנולוגיה, טכנולוגיה, טכנולוגיה: איזה סטאק פותח לכם את הארנק?

זו אולי ההשפעה הכי גדולה אחרי הניסיון. שפות תכנות, פרימוורקים, בסיסי נתונים, סביבות עבודה. הביקוש לטכנולוגיה ספציפית משפיע ישירות על השכר.

• שפות מבוקשות במיוחד: Python (במיוחד לדאטה, AI/ML), Node.js, React, Angular (לפרונט-אנד מורכב), Java (למערכות אנטרפרייז גדולות), C#/.NET, שפות צד-שרת כמו Go או Rust (לפיתוח מערכות מבוזרות). יש ביקוש גבוה גם למומחים בדאטהבייסים NoSQL או עבודה בענן (AWS, Azure, GCP).
• טכנולוגיות "ישנות" אך קריטיות: לפעמים ידע בשפות כמו C++ או אפילו קובול במערכות בנקאיות ותיקות יכול להיות שווה המון, כי קשה למצוא אנשים עם הידע הזה. זה נישה, אבל נישה שמנה.
• טכנולוגיות "מתות" או פחות נפוצות: ידע בהן בדרך כלל פחות מבוקש, אלא אם כן מדובר בפרויקט ספציפי שצריך לתחזק קוד ישן.

השכר של מפתח פייתון בתחום ה-AI יהיה כנראה גבוה יותר משמעותית משכר של מפתח PHP לאתר תדמית קטן, גם אם שניהם עם אותו ותק בדיוק.

2. גודל החברה לא קובע? תחשבו שוב…

יש הבדל דרמטי בין עבודה בסטארט-אפ קטן וממש בתחילת הדרך, לבין חברת צמיחה (Scale-up) שכבר גייסה כסף ויש לה מוצר, לבין חברה גדולה ומבוססת (Enterprise) או חברת פאנג/מאנג (FAANG/MAANG – Meta, Apple, Amazon, Netflix, Google – והמקבילות הישראליות הגדולות).

חברות קטנות: לרוב יציעו שכר בסיס מעט נמוך יותר או בטווח התחתון, אבל עשויים לפצות על זה באופציות (שאולי יהיו שוות הרבה בעתיד, ואולי לא). הניסיון שם יכול להיות מגוון ומלמד.

חברות צמיחה: לרוב יציעו שכר תחרותי למדי, לפעמים אפילו בקצה העליון של הטווח, בנוסף לאופציות או בונוסים יפים. הן צריכות לגייס במהירות את הטובים ביותר.

חברות גדולות: בדרך כלל יציעו שכר בסיס גבוה ויציב, חבילת הטבות מפנקת, ואופציות/RSU (מניות חסומות) שיכולות להוסיף סכומים משמעותיים ביותר למשכורת הכוללת, במיוחד כשהמניה עולה. הן גם מספקות יציבות יחסית וסביבת עבודה מקצועית מאוד.

3. המיקום הגיאוגרפי: תל אביב זו לא פריפריה

לצערינו, כן. יש עדיין הבדל משמעותי בשכר בין עבודה במרכז (בעיקר תל אביב וסביבתה הקרובה) לבין עבודה בפריפריה או אפילו בערים מרוחקות יותר במרכז כמו חיפה או באר שבע (למרות שהן מרכזי הייטק בפני עצמן). הפער הזה מצטמצם קצת בעידן העבודה ההיברידית והמרוחקת, אבל הוא עדיין קיים. עלויות המחייה במרכז גבוהות יותר, ולכן גם השכר נוטה להיות גבוה יותר.

4. התפקיד הספציפי: לא כל המפתחים נולדו שווים

מפתח פרונט-אנד, מפתח בק-אנד, מפתח פול-סטאק, מפתח מובייל (אנדרואיד/iOS), מפתח דאטה, מפתח AI/ML, מפתח DevOps/Infra, מפתח סייבר, מפתח מערכות משובצות מחשב (Embedded). לכל אחד מהתפקידים האלה יש טווחי שכר מעט שונים, בהתאם לביקוש ורמת המורכבות.

מומחי סייבר, AI/ML, ו-DevOps/Infra נחשבים כיום למבוקשים ויקרים במיוחד. מפתחי פול-סטאק עם ידע רחב גם הם מבוקשים. פיתוח מובייל ופרונט-אנד תחרותיים, אבל עדיין מציעים משכורות יפות מאוד.

5. תואר או ניסיון? השאלה ששווה מיליונים

באופן מסורתי, תואר אקדמי (מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל) היה כרטיס הכניסה להייטק ונתפס כיתרון משמעותי. היום, השוק קצת השתנה. חברות רבות מייחסות חשיבות עליונה לניסיון מעשי, פרויקטים אישיים, ויכולת לפתור בעיות. בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל נחטפים גם ללא תואר.

עם זאת, עדיין קיים יתרון מסוים לבוגרי אוניברסיטאות נחשבות בשכר ההתחלתי, ובעיקר בקבלה לחברות הגדולות והיוקרתיות. בטווח הארוך, הניסיון והיכולות בפועל הם אלה שיקבעו את תקרת השכר.

6. יכולות רכות? כן, גם הן שוות כסף!

רגע, מה קשור "רכות" לקוד קשה? קשור, ועוד איך. היכולת לתקשר בצורה ברורה (בכתב ובעל פה, גם באנגלית), לעבוד בצוות, לקבל ביקורת בונה, להעביר ידע, לנהל זמן, ופשוט להיות בן אדם נעים לעבוד איתו – כל אלה קריטיים. מפתחים שהם לא רק גאונים טכניים אלא גם שחקני צוות טובים ומנהלים את עצמם ביעילות, יקבלו תפקידים טובים יותר וירוויחו יותר. נקודה.

7. בונוסים ואופציות: השרינג'רים האמיתיים של המשכורת

השכר הבסיסי זה רק חלק מהסיפור. בהייטק, במיוחד בחברות גדולות וחברות צמיחה, חלק משמעותי מהתגמול מגיע מבונוסים שנתיים (תלוי ביצועי חברה וביצועים אישיים) ומאופציות או RSU (Restricted Stock Units). RSU זה בעצם מניות של החברה שניתנות לכם ו"מבשילות" לאורך זמן (לרוב 4 שנים, עם Cliff של שנה – אחרי שנה הכל מתחיל להשתחרר בהדרגה). כשהחברה ציבורית והמניה עולה, זה יכול להוסיף עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים בשנה (!) לשכר שלכם. זה לא נכנס לתלוש החודשי כמשכורת ברוטו, אבל זה כסף שאתם מקבלים לכיס כשאתם מוכרים את המניות.

אופציות הן הימור גדול יותר בסטארטאפים פרטיים. הן שוות משהו רק אם החברה נמכרת או הופכת לציבורית, ובשווי גבוה יותר ממחיר המימוש של האופציה. הסיכון גבוה יותר, אבל גם הסיכוי לתשואה ענקית קיים.

שאלות ששוות כסף:

ש: האם כדאי לי לעבור בין חברות כל שנתיים-שלוש כדי להקפיץ שכר?

ת: בהרבה מקרים, כן. קפיצות השכר הגדולות ביותר קורות לרוב בעת מעבר עבודה, כי במשא ומתן על תפקיד חדש יש לכם יותר כוח מיקוח מאשר בעת עדכון שכר שגרתי בחברה קיימת. אבל לא להגזים. מעברים תכופים מדי (פחות משנה וחצי-שנתיים בכל מקום) עלולים להיראות לא טוב בקורות חיים.

ש: האם התואר באמת לא חשוב היום?

ת: הוא עדיין חשוב, במיוחד בהתחלה ובחברות מסוימות. אבל הוא לא חזות הכל. תיק עבודות מרשים, ניסיון פרקטי וראיונות טכניים מוצלחים יכולים לפצות על היעדר תואר, או על תואר ממוסד פחות נחשב. זה פותח דלתות, אבל היכולות שלכם הן מה שמשאיר אתכם בפנים.

ש: כמה להעלות בציפיות שכר כשאני עובר מחברה קטנה לגדולה?

ת: יכולה להיות קפיצה משמעותית, לפעמים 20%-40% ולפעמים יותר, תלוי כמה "הייתם מתחת לשוק" בחברה הקטנה וכמה החברה הגדולה משלמת לתפקיד מקביל. תעשו מחקר שוק טוב לפני.

ש: מה יותר חשוב – שכר בסיס גבוה או אופציות?

ת: תלוי את מי שואלים ומה רמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת. שכר בסיס גבוה נותן ביטחון ויציבות. אופציות/RSU יכולות להפוך אתכם לעשירים (במקרה הטוב) או לא להיות שוות כלום (במקרה הפחות טוב, בעיקר בסטארטאפים). שילוב טוב הוא בדרך כלל הכי מומלץ – שכר בסיס תחרותי עם פוטנציאל משמעותי מהטבות הוניות.

ש: האם יש הבדל בשכר בין מפתחי פרונט-אנד לבק-אנד?

ת: באופן היסטורי, מפתחי בק-אנד ומפתחי מערכות נחשבו ליקרים יותר. היום הפערים הצטמצמו משמעותית, במיוחד עם מורכבות עולם הפרונט-אנד המודרני ועם הביקוש האדיר למפתחי React ו-Angular מובילים. פול-סטאק עם ידע מעמיק בשני הצדדים בדרך כלל יהיו מבוקשים ויקרים במיוחד.

ש: איך אני יודע מה שווה הניסיון שלי בטכנולוגיה מסוימת?

ת: לחפש דוחות שכר עדכניים (יש חברות השמה שמפרסמות אותם), לבדוק במאגרי מידע כמו Glassdoor או LinkedIn Salary (בזהירות, הנתונים לא תמיד מדויקים לישראל), לדבר עם חברים בתעשייה, ובעיקר – ללכת לכמה ראיונות עבודה ולראות איזה הצעות אתם מקבלים.

ש: האם משכורת נמוכה בראיון הראשון אומרת שמכרתי את עצמי בזול?

ת: בראיון הראשון, במיוחד כג'וניור, המטרה העיקרית היא לקבל דריסת רגל. אם ההצעה סבירה והחברה נותנת הזדמנות ללמוד ולהתפתח, לפעמים שווה לקחת אותה גם אם היא לא בקצה העליון של הטווח. אחרי שנתיים-שלוש תוכלו לעשות קפיצת מדרגה משמעותית בשכר.

הצד האפל (והבהיר) של ההטבות: מעבר לברוטו נטו

כשמדברים על שכר בהייטק, אי אפשר לדבר רק על המספר בברוטו בתלוש. חבילת ההטבות היא חלק אינטגרלי ומשמעותי מהתמונה הכוללת, ולפעמים היא שווה הרבה מאוד כסף, גם אם אתם לא רואים אותו בסוף החודש.

פנסיה, קרן השתלמות ושות': מה באמת קורה בכסף שלכם?

כל עובד בישראל זכאי לפנסיה, אבל בהייטק נהוג לשלם אחוזים גבוהים יותר מהמינימום שנקבע בחוק. חברות רבות ישלמו 7.5% הפרשות עובד ו-7.5% הפרשות מעביד לפיצויים, מה שנותן לכם חיסכון פנסיוני משמעותי לעתיד.

אבל גולת הכותרת היא קרן ההשתלמות. למפתחי תוכנה, קרן השתלמות היא כלי חיסכון מדהים. ההפרשות הן לרוב 2.5% על חשבון העובד ו-7.5% על חשבון המעביד (סה"כ 10%), והחלק של המעביד פטור ממס עד תקרה מסוימת (נכון ל-2024, עד שכר של כ-15,700 ש"ח). מעל התקרה הזו, ההפרשות נחשבות הכנסה חייבת במס.

קרן השתלמות פטורה ממס רווחי הון אחרי 6 שנים (או במקרים מסוימים כמו יציאה לפנסיה או הגעה לגיל פרישה), וזה הופך אותה לכלי חיסכון סופר יעיל. סכומים ששווים הרבה כסף מצטברים שם עם השנים.

ימי חופשה, ימי מחלה: הזמן שלכם שווה כסף

כמות ימי החופשה היא גם הטבה חשובה. בעוד שבחוק מדובר על מינימום ימים שעולים עם הוותק, בהייטק נהוג לתת יותר. 20 ימי חופשה ומעלה בשנה זה נורמלי לגמרי, וזה זמן שאתם מקבלים בתשלום מלא כדי לנוח, לטייל או לבלות עם המשפחה. ימי מחלה גם משולמים לפי חוק, אבל לפעמים התנאים בהייטק נוחים יותר.

הטבות אחרות שכיף לקבל

הייטק ידוע בהטבות שמעבר לכסף הישיר:

• תקציב אוכל: כמעט בכל חברת הייטק תמצאו מטבחון מפנק, או תקציב אוכל יומי שמאפשר לכם להזמין או לאכול במסעדות ליד. זה חוסך המון כסף בחודש.
• תקציב בריאות/ספורט: מימון חלקי או מלא לחדר כושר, חוגים, טיפולים אלטרנטיביים וכו'.
• רכב/תקציב ניידות: במשרות מסוימות, או ברמות מסוימות, תקבלו רכב חברה או תקציב ניידות משמעותי.
• ביטוחים פרטיים: ביטוח בריאות פרטי, ביטוח שיניים, ביטוח נסיעות לחו"ל.
• תקציבי הכשרה והשתלמות: קורסים, כנסים, ספרים מקצועיים. חברות טובות משקיעות בלמידה של העובדים שלהן.
• ציוד אישי: לפטופים חזקים, מסכים גדולים, ציוד משרדי איכותי.

כל ההטבות האלה מצטברות ומוסיפות אלפי שקלים לשווי הכולל של חבילת התגמול שלכם בחודש. אל תתייחסו אליהן כ"מתנות קטנות", הן חלק מהשכר.

אז איך מנהלים משא ומתן על השכר שלכם כמו מקצוענים?

עכשיו כשאתם יודעים את הטווחים ואת הגורמים המשפיעים, הגיע הזמן לדבר על הדבר הכי חשוב: איך לוודא שאתם מרוויחים את מה שמגיע לכם, ואפילו קצת יותר.

דעו את השוק: מחקר מקדים שחוסך המון

לפני שאתם נכנסים לראיון, ובוודאי לפני שאתם מדברים על שכר, אתם חייבים לעשות שיעורי בית. תדעו כמה מרוויחים אנשים עם הניסיון שלכם, בתפקיד דומה, בחברה בגודל הזה, ובאזור הזה. השתמשו בכלים שהזכרתי קודם (דוחות שכר, Glassdoor, LinkedIn, שיחות עם חברים). ככל שתהיו יותר מוכנים, כך תהיו במקום חזק יותר במשא ומתן.

המספר הנכון: לא נמוך מדי, לא גבוה מדי

כששואלים אתכם לציפיות שכר, אל תזרקו מספר מהמותן. תנו טווח. טווח שיש לו בסיס במחקר השוק שלכם. טווח שהקצה התחתון שלו הוא משהו שאתם יכולים לחיות איתו, והקצה העליון שלו הוא קצת יותר ממה שהייתם מצפים, אבל עדיין ריאלי. למשל, אם המחקר הראה שהטווח הוא 25,000-30,000 ש"ח לניסיון שלכם, תגידו שאתם מכוונים ל-28,000-32,000 ש"ח, תלוי בחבילה הכוללת. זה משאיר לכם מקום למשא ומתן ומראה שאתם יודעים מה אתם שווים.

לא רק בסיס: דברו גם על הטבות

אם מציעים לכם שכר בסיס קצת נמוך ממה שקיוויתם, אל תתייאשו. תשאלו על שאר חבילת התגמול. אופציות? בונוסים? קרן השתלמות מוגדלת? יותר ימי חופשה? תקציב הכשרה? כל אלה שווים כסף. לפעמים חברה לא יכולה לעלות עוד בשכר הבסיס בגלל סקאלות פנימיות, אבל היא גמישה יותר בהטבות אחרות. תסתכלו על התמונה הכוללת.

תמיד היו מקצועיים ואדיבים במשא ומתן. זה לא קרב. זה דיון על שיתוף פעולה. תראו שאתם מבינים את הערך שאתם מביאים לשולחן. זכרו, שכר זה רק מספר. הערך האמיתי הוא מה שאתם לומדים, מתפתחים ועושים בפועל.

לאן השוק הולך? תחזית ל-2025 ואילך

עולם הטכנולוגיה אף פעם לא עומד במקום, ולכן גם השכר של מפתחי תוכנה דינמי. מה צפוי לנו בשנים הקרובות?

הביקוש נשאר גבוה? תלוי את מי שואלים…

אחרי תקופה של גיוסי שיא בהייטק, ראינו בשנתיים האחרונות האטה מסוימת, פיטורים בחברות מסוימות (בעיקר הגדולות), ושינויים במגמות הגיוס. ובכל זאת, הביקוש למפתחים איכותיים, במיוחד כאלה עם ניסיון ומומחיות בתחומים מבוקשים, נשאר גבוה. זה אומר שהשכר לא צפוי לרדת בצורה דרמטית. הוא אולי יתמתן קצת מבחינת קצב הגידול לעומת שנים קודמות, אבל עדיין ישאר גבוה מאוד ביחס למקצועות אחרים.

יהיו תמיד תנודות לפי מגזרים ספציפיים (פינטק, סייבר, AI, קלינטק וכו') ולפי מצב הכלכלה הגלובלית והמקומית, אבל המחסור בכישרון טכנולוגי איכותי הוא בעיה עולמית, וישראל היא שחקנית מרכזית בתחום.

AI והשפעתה על השכר

בינה מלאכותית היא כבר לא באזז מרוחק, היא כאן ובגדול. ההשפעה על מפתחי תוכנה כפולה: מצד אחד, יש ביקוש אדיר למומחי AI ו-ML, והשכר בתחום הזה נוסק. מפתחים עם ידע בתחום הזה שווים המון.

מצד שני, כלי AI יכולים לעזור למפתחים להיות פרודוקטיביים יותר. השאלה הגדולה היא האם זה יוביל לירידה בביקוש למפתחים "רגילים" או פשוט ישנה את אופי העבודה. כנראה שזה ישנה את אופי העבודה. מפתחים שידעו לרתום כלי AI לטובתם, שיתמקדו בבעיות מורכבות יותר (ש-AI עדיין לא יכולה לפתור לבד), ושיש להם ידע רחב מעבר לכתיבת קוד גרידא – הם אלה שימשיכו להיות מבוקשים ולהרוויח טוב. מפתחים שלא יתפתחו וילמדו להשתמש בכלים החדשים, עלולים למצוא את עצמם פחות רלוונטיים.

בסופו של דבר, עולם הפיתוח ממשיך להיות דינמי, מאתגר, וכן, גם מתגמל מאוד. מי שמשקיע בעצמו, לומד טכנולוגיות חדשות, צובר ניסיון רלוונטי, ומתייחס לקריירה שלו כמסע של למידה והתפתחות – ימשיך להרוויח מצוין גם ב-2024 וגם בשנים שאחריה.

אז עכשיו אתם יודעים את המספרים. אתם יודעים מה משפיע עליהם. ואתם יודעים איך לגשת למשא ומתן. השוק של מפתחי התוכנה בישראל עדיין חזק, והפוטנציאל להרוויח משכורות מרשימות בהחלט קיים. רק תמשיכו ללמוד, להיות טובים במה שאתם עושים, ואל תפחדו לבקש את מה שמגיע לכם. בהצלחה!