כולם מדברים על ספאק – החברות הבורסאיות שהן למעשה עטיפה ריקה, הממתינה שימלאו אותה בפעילות. למי מתאים מודל הספאק, ולמה הוא פורח דווקא עכשיו?
מי שקורא מעת לעת את מדורי הכלכלה בעיתונים או נחשף לסקירות בנושא שוק ההון באינטרנט ובטלוויזיה, לא יכל להתחמק בזמן האחרון מהאזכורים הרבים של חברות ספאק שמונפקות בעיקר בארה"ב. אבל מהו בעצם ספאק, מדוע הפופולריות שלו בעלייה דווקא עכשיו, האם ישנם סיכונים – ומה היתרונות שלו?
SPAC – הוא למעשה ראשי התיבות של Special Purpose Acquisition Company, או בעברית – חברת רכישה למטרה מיוחדת. בישראל, זכו החברות הללו לכינוי "חברת צ'ק פתוח". הסיבה היא שבניגוד לחברות הבורסאיות שאנו מכירים, לדוגמה, כאלה הפועלות בתחום הפארמה, הנדל"ן או השבבים, חברות הספאק הן חברות ריקות מפעילות. כל מה שיש להן הוא יזם או יזמים שהצליחו לשכנע משקיעים לתת להם את כספם.
כיצד הם עושים זאת? הם מבטיחים למשקיעים כי בתוך תקופה קצרה יחסית הם יאתרו חברה אטרקטיבית עימה יוכלו להתמזג, ובכך ליצוק תוכן בחברת הספאק. מרגע שזה יקרה, משקיעי הספאק יוכלו לקבל מניות בחברה הממוזגת, בתקווה שערכה יעלה על מסלול של עליות. עם זאת, את מניות הספאק ניתן לקנות ולמכור בבורסה גם בשלב שבו עדיין מדובר בחברה ללא פעילות.
היכן פועלות חברות הספאק?
חברות הספאק פועלות בארה"ב, בדגש על בורסת ניו יורק והנאסד"ק. בישראל, רשות ני"ע פרסמה לאחרונה כללים שקבעה להנפקות של ספאקים בישראל. ישנן חברות ישראליות גדולות כדוגמת טאבולה, אי-טורו ואינוויז, שכבר הודיעו על כוונתן להתמזג עם חברות ספאק בארה"ב, במטרה להתחיל להיסחר מעבר לים.
מדוע חברות מסוימות מעדיפות את מסלול הספאק?
עבור חברות בעלות פעילות עסקית משלהן, מציע מסלול הספאק כמה יתרונות. הנפקה רגילה בבורסה, IPO, היא תהליך ארוך, יקר וסבוך, הכולל הוצאת תשקיף לחברה, רוד שואו (סדרת מפגשים עם משקיעים פוטנציאליים) ועוד. הספאק מקצר תהליך זה והופך אותו גם לפשוט וזול יותר עבור החברה.
ומה היתרונות של חברות ספאק עבור המשקיעים?
עוד בטרם פרץ משבר הקורונה, ולמעשה מאז המשבר הכלכלי הגלובלי של 2008, סביבת הריבית בעולם נמוכה מאוד ובשנים האחרונות כמעט אפסית. במצב כזה, משקיעים ובכלל זה בעלי תיקי השקעות מחפשים אלטרנטיבות השקעה בעלות פוטנציאל תשואה גבוה יותר, כגון השקעות בבורסה. עבור המשקיעים, השקעה בחברת ספאק נושאת בחובה סיכון נמוך יחסית, כיוון שאם היזמים לא ימצאו חברה מתאימה בפרק הזמן שהוגדר מראש המשקיעים יוכלו לקבל בחזרה את כספם. גם אם הם אינם רוצים להשקיע בחברה שנבחרה להתמזגות, יהיה באפשרותם לסגת מההשקעה ולקבל חזרה את הכסף.
מדוע כולם מדברים על ספאק דווקא עכשיו?
הסיבה טמונה במספרים המרשימים של הנפקות ספאק ב-2020, ואף יותר מכך, ב-2021. אם ב-2019 הונפקו פחות מ-60 חברות ספאק בארה"ב, ב-2020 זינק מספרן לקרוב ל-500. 2021 נראית מבטיחה במיוחד, כאשר עד תחילת מארס, כבר הונפקו יותר מ-200 חברות כאלה. כלומר, ייתכן שאת השנה נסכם עם 1,000 חברות ספאק חדשות.
מדובר, אם כן, במגמה שאמנם החלה לפני שהקורונה פרצה לחיינו, אך קיבלה דחיפה קדימה בחודשי המגפה. הסיבה העיקרית לכך היא עלייתן של חברות הטכנולוגיה, שזכו לפריחה אדירה בימים שבהם רוב אזרחי העולם התבקשו להישאר בבתים, וכמעט כל פעילות אנושית, מעבודה ועד קניות, נעשתה דרך האינטרנט – בהתבסס על מוצרים ושירותים של חברות הטכנולוגיה. בהתאם, 31% מהמיזוגים של חברות ספאק ב-2020, היו עם חברות מתחום הטכנולוגיה.
סיבה נוספת לסיפור האהבה בין תחום הטכנולוגיה להנפקות SPAC, היא שמתודת המדידה בהנפקות מסורתיות מתייחסת להכנסות בהווה בעיקר. לכן, חברות טכנולוגיה צעירות שעוד לא מייצרות הכנסות בשיאן נהנות מכך שה-SPAC נשען במדידתו על היוון שווי עתידי.
האם קיימים גם סיכונים במודל הספאק?
כמו בכל השקעה, גם לספאק יתרונות וחסרונות, ולצד פוטנציאל ההצלחה, קיימים גם סיכונים. השקעה בספאק דומה מעט לרכישת חתול בשק, שכן המשקיעים אינם יודעים מה תהיה המהות האמיתית של ההשקעה, ומשקיעים רק על סמך המוניטין וההבטחות של היזמים.
בשורה התחתונה, הספאק אמנם אינו מודל חדש להנפקת חברה בבורסה, אך הוא צובר תאוצה מאז 2020, כשהוא מתאים במיוחד לחברות טכנולוגיה – אלו שהוכיחו הסתגלות מהירה למציאות משתנה, כמו מגפה עולמית. הוא טומן בחובו פוטנציאל עבור המשקיעים כמו גם לחברות, אך על שני הצדדים לערוך שקלול של הסיכויים והסיכונים לפני ההחלטה ללכת בדרך זו.
